מערכת COL | יום ו' אייר ה׳תשס״ז 24.04.2007

מיוחד: מסכת הקשרים של עורך 'המאור' עם הרבי

כשהרב מאיר אמסעל מעד ברחוב בקראון-הייטס, בשנות מגוריו בשכונה, הוא הרגיש יד איתנה תופסת אותו מאחורה. הרב פנה להסתכל על מושיעו וגילה שמדובר היה ברבי ■ זה אחד הסיפורים המתגלים בקובץ חדש של "המאור", אותו הרב אמסעל הקים לפני שישים שנה וזכה לקבל מהרבי דברים שנכתבו במיוחד לקובץ ■ על תמיכת הרבי מול התקפת אנשי הכשרות המושחתים, תוספת ה'לחיים' בהתוועדות ב-770, הדרישה מבית-הדפוס החב"די, הבקשה בנוגע לרב שלחם בקונסרבטיבים וגם: הידידות עם המרא דאתרא הרב זלמן-שמעון דבורקין ע"ה. מיוחד ל-COL  לסיפור המלא
מיוחד: מסכת הקשרים של עורך 'המאור' עם הרבי
מאת בנימין וייס, כתב COL בארה"ב

מסכת הקשרים ועידודים להם זכה עורך הקובץ התורני הוותיק "המאור" הרב מאיר אמסעל ע"ה עם הרבי מליובאוויטש התפרסם החודש לראשונה.

קובץ מספר תט"ז הוקדש לזכרו של מי שייסדו לפני שישים שנה לאחר ששרד את מלחמת העולם השנייה ובין השאר צויין לקשרים החמים עם אדמו"רים וגדולי ישראל בדור האחרון, בהם הרבי.

אולם, מדגישים העורכים מדגישים: "ישנם עוד המון דברים שהיו בינו לרבי שלא ניתן לכתוב כאן ועוד חזון".

הרב אמסעל שהיגר לארה"ב בשנת תש"ח התגורר בבברונזוויל ובהמשך קראון-הייטס, שכונת מגוריו של הרבי. בתקופה זו, נכתב בקובץ החדש, הרב אמסעל התפלל הרבה בליובאוויטש.

"פעם בלכתו ברחוב סמוך לבית-המדרש נתקל במשהו וכמעט נפל ארצה. פתאום אחזהו אדם מאחוריו וסמכהו באומרו במתק לשונו: "הרב אמסעל היקר אל תיפול". כאשר הפנה את ראשו ראה שהיה זה הרבי בכבודו ובעצמו" (בשנים הראשונות הרבי נהג ללכת רגלית מביתו ברחוב פרזידנט ל-770 ללא גבאים).

הרבי צעד הישר אליו

קובץ "המאור" החודשי שימש בשנות הקמתו במה לפרסום חידושים בתורה, הלכה, אגדה והשקפה. הקובץ נראה בתדירות על שולחנות בתי-מדרש וישיבות. הרב אמסעל גם לא היסס לעסוק בסוגיות שנויות במחלוקת בתחומי כשרות, מקוואות, שמירת שבת וענייני רבנות בכלל.

פעם, לאחר שפרסם תקלותיהם של קבוצת אנשי כשרות - אלה ניהלו נגדו מסע החרמה. הרבי בחר להתערב בוויכוח על-ידי הוראה לחסידים לתמוך בקובץ ביתר-שאת. העורכים מספרים כי הרבי בעצמו שלח מספר דברים מיוחדים לפרסום בקובץ.

באותה תקופה, הרב אמסעל הגיע ל-770 להשתתף בהתוועדות של הרבי. (ככל הנראה היה זה י"ט כסלו תשל"ז). הרב אמסעל עמד סמוך לפתח הכניסה של בית-הכנסת הגדול כאשר הרבי סיים את ההתוועדות ופנה לצאת. במקום להמשיך למדרגות כדרכו, הרבי הפך פניו הק' לעבר הרב אמסעל וצעד לעברו וחיזקו בהזכירו מאמרם השכם והערב עליהם וכו'.

בהזדמנות אחרת, בהתוועדות בשבת חנוכה ב-770, הרבי ציווה למלא את כוסו של הרב אמסעל שוב ושוב כשזה ביקש לומר 'לחיים'. הוא פירש זאת לאור הקריאה בתורה בימי החנוכה בפרשת המילואים מלאים קטורת וכו'.

הרב דבורקין מפנה שאלה

הקובץ היה נדפס בבית-הדפוס "בלשן" בברונזוויל שהיה בבעלות החסידים הרב מרדכי שוסטרמאן והרב שלום-בער פבזנר עליהם השלום.

פעם, כך מספרים העורכים, החליטו המדפיסים שלא כדאי להם להמשיך להדפיס את הקובץ. הרבי שמע מכך ותיכף קרא להם שהיו מאנ"ש והזהירם שזה הפרנסה של הרב אמסעל וחלילה לשחק בזה. כמובן כל ימי חייהם לא עלה נושא זה עוד.

"ייזכרו לטובה שני השותפים שהדפיסו אלפי ספרי קודש בכל ההדר והמסירות - הרב מרדכי והרב פבזנר", צויין בקובץ.

"המאור" פעם סתר פסק-דין של רב ניו-יורקי בולט (שעדיין בין החיים) שהיה מופיע תדירות באמצעי התקשורת. הרב פנה לאדמו"ר מסאטמר זצ"ל שהשיבו: "אדרבה, יכתוב מר תשובה בחזרה להוכיח צדקו".

בראותו שלא יופיע שם, הרב נכנס לרבי שקרא לרב אמסעל. השניים דיברו אז באריכות לכמה שעות ובתוך הדברים ביקשהו הרבי שלא להשיב על הרב מאחר שהוא לוחם נגד הקונסרבטיבים וזה יכול להחלישו. הרב אמסעל הזכיר מידי פעם שכבר קרוב לאשמורת הבוקר, ובחוץ עדיין עומד תור ארוך המחכים להיכנס. אולם הרבי לא התפעל מזה.

הרב אמסעל גם בעמד בקשרי ידידות עם הגאון הרב זלמן-שמעון דבורקין ע"ה, המרא דאתרא של קראון-הייטס. לאות הוקרה הדדית של רבני קדם, כדאי לחזור ולשנות עובדה זעירא דלהלן: פעם ישבו השניים ביחד ובא יהודי לשאול שאלה. במקום להשיב על אתר, הרב דבורקין פנה לרב אמסעל: "מה היה כבודו אומר בשאילתא דא?"
הוסף תגובה
2 תגובות
1.
ליובוויטש וחצרות חסידיות אחרות
ו' אייר ה׳תשס״ז
למשך עשיריות שנים כשכל החוגים החסידיים בעולם הסתייגו מלקחת עמדה [וד"ל] והתביישו עם חב"ד ועם הרבי והמבצעים והשקפותיו היה הרב אמסעל היחידי ממש מעדות החסידיות שהדפיס בהמאור הדרנים וקריאות-קודש וחיזוקים מהרבי בפרטיות ובאריכות חודש אחר חודש היה גר בתוך תוך של האזור החרדי הנ"ל וקיבל רדיפות עבור זה ואם לא הוא הצדיק בבחינת "אחד היה אברהם בעבר זה וכל העולם מעבר השני" היה המצב היום בלתי הפיך והיו העדות האחרות מנגדים לנו עד היום הזה וד"ל
2.
הוספה למספר #1
ו' אייר ה׳תשס״ז
הייחודיות וההצלחה של ההמאור היה בזה שהיהו המאמרים מבוססים על מקורות בכל התורה וגם שהיה נפוץ בכל המדינות ומקובל בכל החוגים
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.