ילדים ב-COL: פרשת תזריע-מצורע

המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
toratcha@chabad.org.il
כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
השבוע היהודי
פָּרָשַׁת תַּזְרִיעַ-מְצֹרָע
"נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן". (ויקרא יג,ט)
בּוֹאוּ נַחְשֹׁב רֶגַע עַל אוֹתוֹ יְהוּדִי מִסְכֵּן שֶׁהִדַּרְדֵּר כָּל-כָּךְ מִבְּחִינָה רוּחָנִית, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה 'מְצֹרָע' וְהִרְחִיקוּ אוֹתוֹ אֶל מִחוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. מָה הָיָה חֶטְאוֹ? כַּמּוּבָן, הוּא דִּבֵּר לָשׁוֹן-הָרַע. הוּא חִרְחֵר רִיב, זָרַע פֵּרוּד וּמַחֲלֹקֶת וְכָךְ נִסָּה לְסַלֵּק אֶת הַקְּדֻשָּׁה מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. שֶׁהֲרֵי קְדֻשַּׁת ה' שׁוֹרָה עַל יִשְׂרָאֵל דַּוְקָא כַּאֲשֶׁר הֵם בְּאַהֲבָה וְאַחְדוּת...
חוֹטֵא שֶׁכָּזֶה, הַאִם יִתָּכֵן שֶׁהוּא יִשָּׁאֵר לְעוֹלָם בַּמָּקוֹם הַנָּמוּךְ וְהַשָּׁפֵל שֶׁאֵלָיו הוּא הִגִּיעַ?
לֹא וָלֹא. סוֹפוֹ שֶׁל יְהוּדִי כָּזֶה, עַכְשָׁו אוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא, לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. אֲפִלּוּ אִם הוּא, מִיָּזְמָתוֹ, לֹא יִרְצֶה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, יָבִיאוּ אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ לִידֵי כָּךְ. "כִּי לֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח", אוֹמֵר הַכָּתוּב. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לֹא יְאַפְשֵׁר לְשׁוּם 'נִדָּח' לְהִשָּׁאֵר בַּמֶּרְחַקִּים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִמְצָא עַצְמוֹ לְבַסּוֹף עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה וּמִתְחַבֵּר שׁוּב לְעַם-יִשְׂרָאֵל.
וְהֵיכָן אָנוּ מוֹצְאִים לָזֶה רֶמֶז יָפֶה בְּפָרָשָׁתֵנוּ? בַּמִּלִּים "וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן". הֲרֵי לִכְאוֹרָה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּתוּב עַל הַמְּצֹרָע – וּבָא אֶל הַכֹּהֵן (שֶׁיָּצָא עֲבוּרוֹ מִן הַמַּחֲנֶה)... מַדּוּעַ אִם-כֵּן כָּתוּב "וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן" – מַדּוּעַ צָרִיךְ לְהָבִיא אוֹתוֹ?
כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁכָּל חוֹטֵא סוֹפוֹ לְהַגִּיעַ בַּסּוֹף אֶל הַכֹּהֵן וְאֶל הַטָּהֳרָה. אִם לֹא בִּרְצוֹנוֹ, אָז שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנוֹ, בְּעַל כָּרְחוֹ.
בְּיוֹם חָרְפִּי וְגָשׁוּם עָמַד הַדַּרְשָׁן הַמְּפֻרְסָם וְנָשָׂא דְּבָרִים נִמְלָצִים בִּפְנֵי קְהַל הַשּׁוֹמְעִים: "וְהִנֵּה הַיּוֹם אֲנַחְנוּ עֵדִים לְתוֹפָעָה מֻפְלָאָה, כַּאֲשֶׁר בְּקִרְבָּם שֶׁל יְהוּדִים רְחוֹקִים מִתְעוֹרֶרֶת לְפֶתַע רוּחַ טָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה, רוּחַ צִמָּאוֹן וְגַעְגּוּעִים לַה', וְהֵם אָצִים-רָצִים בְּרַגְלַיִם קַלּוֹת אֶל הָרַב, לִשְׁאֹל הֵיאַךְ נִתָּן לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה"...
בַּשּׁוּרָה הָאַחֲרוֹנָה הֵחֵלּוּ שְׁנֵי יְדִידִים לְהִסְתּוֹדֵד בֵּינֵיהֶם בְּמֶרֶץ. נִכַּר הָיָה שֶׁהַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמְעוּ אֵינָם מִתְיַשְּׁבִים לְגַמְרֵי עַל דַּעְתָּם. הָיוּ אֵלּוּ רוֹנִי וִיהוּדָה, שְׁנֵי אַבְרֵכִים שֶׁאַף הֵם עַצְמָם עָשׂוּ בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת אֶת הַתַּפְנִית הַגְּדוֹלָה, שֶׁל מַעֲבָר לְחַיֵּי שְׁמִירַת תּוֹרָה וּמִצְווֹת.
וּלְפֶתַע, נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וּלְתוֹךְ אוּלַם בֵּית-הַכְּנֶסֶת הֶחָמִים, נִכְנַס נוֹטֵף כֻּלּוֹ מַיִם – רָפִי, יְדִידָם מִנֹּעַר שֶׁל רוֹנִי וִיהוּדָה.
הַשְּׁנַיִם מִהֲרוּ אֵלָיו וּמָשְׁכוּ אוֹתוֹ אֲלֵיהֶם, אֶל הַסַּפְסָל הָאֲחוֹרִי. "אֵיךְ הִגַּעְתָּ לְכָאן?" – שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ בְּהַפְתָּעָה. הֲרֵי כְּכָל שֶׁיָּדוּעַ, רָפִי אֵינֶנּוּ מִן הַמַּרְבִּים לְבַקֵּר בְּבָתֵּי-הַכְּנֶסֶת...
"שֶׁלֹּא תִּשְׁאֲלוּ" – נֶאֱנַח, פָּשַׁט אֶת מְעִילוֹ וֶהֱנִיחוֹ עַל מִסְעַד אַחַד הַכִּסְּאוֹת. "הַיּוֹם חָל יוֹם הַשָּׁנָה לִפְטִירַת אָבִי. מֵהַבֹּקֶר מִתְחוֹלֶלֶת בְּקִרְבִּי 'מִלְחָמָה', הַאִם לְהִכָּנֵס לְבֵית-הַכְּנֶסֶת לוֹמַר תְּפִלָּה (קַדִּישׁ) לְעִלּוּי-נִשְׁמָתוֹ, אוֹ לֹא. הֶחְלַטְתִּי לְבַסּוֹף שֶׁ...לֹא. אֵין לִי כּוֹחַ לִדְבָרִים שֶׁכָּאֵלּוּ, זֶה לֹא מַתְאִים לִי.
"וְהִנֵּה אֲנִי הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב וּמַתְחִיל לָרֶדֶת גֶּשֶׁם. אֲנִי נִזְכָּר שֶׁשָּׁכַחְתִּי אֶת הַמִּטְרִיָּה, אֲבָל 'אֵינֶנִּי עָשׂוּי מִסֻּכָּר', לֹא נוֹרָא אִם אֵרָטֵב קְצָת...
"אַךְ עוֹבְרוֹת רַק דַּקּוֹת אֲחָדוֹת וּפִתְאוֹם שִׁטָּפוֹן שֶׁל מַמָּשׁ בַּחוּץ! בְּרָקִים וּרְעָמִים, בָּרָד וְגֶשֶׁם זִלְעָפוֹת. רָאִיתִי שֶׁאֵין לִי בְּרֵרָה וְעָלַי לִמְצֹא מַחֲסֶה. פָּתַחְתִּי מַהֵר אֶת הַדֶּלֶת הַמּוּאֶרֶת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁרָאִיתִי עַל הָרְחוֹב. וְהִנֵּה, לְאָן הִגַּעְתִּי? לְבֵית-הַכְּנֶסֶת... בְּעַל כָּרְחִי הִכְנִיסוּ אוֹתִי מִן הַשָּׁמַיִם הַיְשֵׁר אֶל בֵּית-הַכְּנֶסֶת".
רָפִי סִיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ וְאָז גִּלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה שֶׁהַדְּרָשָׁה כְּבָר הִסְתַּיְּמָה וְהַדַּרְשָׁן הַנִּכְבָּד עוֹמֵד לְיָדָם.
"סִלְחוּ לִי" – הוּא פָּנָה אֲלֵיהֶם – "שַׂמְתִּי לֵב שֶׁהָיָה לָכֶם מִקֹּדֶם מָה לְהָגִיב עַל דְּבָרַי בַּדְּרָשָׁה... הַאִם תּוּכְלוּ לְשַׁתֵּף אוֹתִי בַּדְּבָרִים?".
"כֵּן, בְּהֶחְלֵט" – עָנוּ לוֹ רוֹנִי וִיהוּדָה בְּהִתְעוֹרְרוּת. "הַאִם הָרַב שָׁמַע עַכְשָׁו אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל רָפִי? מִקֹּדֶם דִּבַּרְנוּ עַל כָּךְ, שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת מְאוֹד הַיְּהוּדִי דַּוְקָא 'אֵינֶנּוּ רָץ בְּרֶגֶל קַלָּה אֶל הָרַב'... אֶלָּא לְהֶפֶךְ. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּרֹב רַחֲמָיו, הוּא שׁוֹלֵחַ אֶת יָדוֹ וְאוֹחֵז בְּעָרְפּוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי וּמוֹבִילוֹ, בְּהַשְׁגָּחָה-פְּרָטִית מֻפְלָאָה, אֶל הַתְּשׁוּבָה וְהַטָּהֳרָה".
הסיפור השבועי
הַבֵּן הַנֶּעֱלָם
ר' קַלְמָן שְׁטֶקְשְׁטִיל הָיָה מִנִּכְבְּדֵי לְבוֹב. נִתְקַיְּמוּ בּוֹ תּוֹרָה וּגְדֻלָּה עַל שֻׁלְחָן אֶחָד. הוּא הָיָה תַּלְמִיד-חָכָם, חָסִיד, בַּעַל עֲסָקִים פּוֹרְחִים וְגוֹמֵל חֲסָדִים מְפֻרְסָם. תּוֹשָׁבֵי לְבוֹב כִּבְּדוּהוּ וַאֲהָבוּהוּ.
בֵּן הָיָה לוֹ, יוֹסְל שְׁמוֹ. יְפֵה-תֹּאַר, יְרֵא-שָׁמַיִם וְשַׁקְדָן בְּלִמּוּדוֹ. אֶת רֹב יוֹמוֹ נָהַג יוֹסְל לְבַלּוֹת בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ הַקָּרוֹב לְבֵיתוֹ. שָׁם יָשַׁב וְהָגָה בַּתּוֹרָה.
יוֹסְל הָיָה גְּבַהּ-קוֹמָה וּבַעַל גּוּף מוּצָק. לִכְאוֹרָה, עוֹד מַעֲלָה עַל מַעֲלוֹתָיו. אוּלָם בַּיָּמִים הָהֵם, מַעֲלָה זוֹ הָיְתָה עֲלוּלָה לִהְיוֹת לְרוֹעֵץ. בָּחוּר כָּזֶה הָיָה מֻעֲמָד וַדָּאִי לְגִיּוּס לַצָּבָא הָרוּסִי.
חַיֵּיהֶם שֶׁל יְהוּדִים שׁוֹמְרֵי מִצְווֹת בִּצְבָא הַקֵּיסָר הָיוּ קָשִׁים מִנְּשׂוֹא. רַבִּים מֵהֶם נִשְׁבְּרוּ מִיָּד וּוִתְּרוּ עַל יַהֲדוּתָם. הָעַקְשָׁנִים שֶׁבָּהֶם סָבְלוּ מֵהַשְׁפָּלוֹת וּמִקְּשָׁיִים יוֹם-יוֹמִיִּים.
כְּשֶׁהִתְקָרֵב יוֹסְל לְגִיל הַגִּיּוּס הָיָה מַרְאֵהוּ כְּשֶׁל גֶּבֶר שֶׁבַּגְּבָרִים. הוֹרָיו רָווּ מִמֶּנּוּ רֹב נַחַת וְהִתְגָּאוּ בּוֹ מְאוֹד, אַךְ הַדְּאָגָה מִפְּנֵי גִּיּוּסוֹ טָרְדָה אֶת מְנוּחָתָם.
אוֹהֲבִים רַבִּים הָיוּ לוֹ לְר' קַלְמָן, וּכְמִסְפַּר הָאוֹהֲבִים מִסְפַּר הַיּוֹעֲצִים: שֶׁיָּטִיל מוּם בָּעַיִן אוֹ בָּאֹזֶן, יִגְרֹם לְעַצְמוֹ צְלִיעָה, יֵרֵד לַמַּחְתֶּרֶת, יִתֵּן שֹׁחַד וְעוֹד כָּהֵנָה וְכָהֵנָה. מִקְּצָת הַהַצָּעוֹת הָיוּ מֻפְרָכוֹת וּמִקְּצָתָן לֹא-מַעֲשִׂיּוֹת. בֵּינְתַיִם הִתְקָרֵב מוֹעֵד הַגִּיּוּס וְעִמּוֹ גָּבְרָה הַדְּאָגָה.
ר' קַלְמָן וּבְנוֹ נָסְעוּ לַחֲצַר הַצַּדִּיק רַבִּי חַיִּים מִצַּאנְז, לְבַקֵּשׁ אֶת עֲצָתוֹ וּבִרְכָּתוֹ. נָשָׂא הַצַּדִּיק אֶת עֵינָיו וְסָקַר אֶת יוֹסְל לְכָל גֹּבַהּ קוֹמָתוֹ הַתְּמִירָה. "אָכֵן, בָּחוּר כַּהֲלָכָה, שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר מַמָּשׁ", הֵגִיב בְּחִיּוּךְ.
"וּמָה אַתָּה אוֹמֵר?", פָּנָה הַצַּדִּיק אֶל יוֹסְל עַצְמוֹ, "הַאִם תַּחְפּוֹץ לְהִתְגַּיֵּס לִצְבָאוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוֹ?".
נִתְחַלְחֵל יוֹסְל מֵעֶצֶם הַשְּׁאֵלָה. "חָלִילָה וְחָס! נַפְשִׁי חָשְׁקָה בַּתּוֹרָה!", עָנָה בְּהִתְרַגְּשׁוּת.
"הַאֻמְנָם אֵינְךָ מְעֻנְיָן לְשָׁרֵת בִּצְבָא מְדִינָתֵנוּ?", הוֹסִיף רַבִּי חַיִּים וְשָׁאַל, כִּמְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת בָּטוּחַ.
תָּלָה יוֹסְל בַּצַּדִּיק מַבָּט מִשְׁתָּאֶה. "בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא!", רָעַד קוֹלוֹ, "הֲלוֹא צְעִירִים רַבִּים שֶׁהִתְגַּיְּסוּ לִצְבָא הַקֵּיסָר סָרוּ מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְאַף נָטְשׁוּ אֶת יַהֲדוּתָם כָּלִיל. וַדַּאי שֶׁלֹּא אוּכַל לְהַקְפִּיד בַּצָּבָא עַל קַלָּה כַּחֲמוּרָה".
הִשְׁעִין הַצַּדִּיק אֶת מִצְחוֹ עַל שְׁתֵּי יָדָיו וְשָׁקַע בְּהִרְהוּרִים. כַּעֲבֹר רֶגַע נָשָׂא אֶת עֵינָיו אֶל הָאָב וְהַבֵּן וְאָמַר "מֶען קְנֵיְיטְשְׁט" ("מְקַמְּטִים").
ר' קַלְמָן סָבַר שֶׁלֹּא שָׁמַע הֵיטֵב אֶת הַתְּשׁוּבָה, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הֵבִין אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּינָהּ וּבֵין הַבְּעָיָה. "מָה?", שָׁאַל. "מֶען קְנֵיְיטְשְׁט", חָזַר הַצַּדִּיק עַל תְּשׁוּבָתוֹ וְהֵנִיף יָדוֹ לִפְרֵדָה.
נְבוֹכִים יָצְאוּ הַשְּׁנַיִם מִלִּפְנֵי הַצַּדִּיק. תְּחִלָּה שְׁאֵלוֹתָיו הַתְּמוּהוֹת בִּדְבַר רְצוֹנוֹ אוֹ אִי-רְצוֹנוֹ שֶׁל הַבֵּן לְהִתְגַּיֵּס; אַחַר-כָּךְ הַתְּשׁוּבָה הַסְּתוּמָה שֶׁעָלֶיהָ חָזַר פַּעֲמַיִם – "מְקַמְּטִים!". אֶת מָה מְקַמְּטִים?!
חָלְפוּ שָׁבוּעוֹת. חֲבֵרָיו שֶׁל יוֹסְל זֻמְּנוּ לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַוַּעֲדָה הָרְפוּאִית הַצְּבָאִית. רֻבָּם כְּכֻלָּם נֶחְלְצוּ מִכָּךְ בְּשָׁלוֹם. לְעֻמָּתָם, יוֹסְל אֲפִלּוּ לֹא זֻמַּן. חֲשָׁשׁ הִתְגַּנֵּב לְלֵב הוֹרָיו, שֶׁמָּא הַצָּבָא מְנַהֵל אַחַר בְּנָם מַעֲקָב, כְּדֵי לְהוֹכִיחַ אֶת כְּשִׁירוּתוֹ הַצְּבָאִית וּבְכָךְ לִמְנֹעַ מֵרֹאשׁ כָּל נִסָּיוֹן מִצִּדּוֹ לַחְמֹק מֵהַגִּיּוּס.
יוֹם אֶחָד הִבְרִיק בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל ר' קַלְמָן רַעְיוֹן. "מְקַמְּטִים!", נִזְכַּר בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיק; "אוּלַי הִתְכַּוֵּן שֶׁתְּכוֹפֵף אֶת קוֹמָתְךָ וְתֵרָאֶה כְּגִבֵּן?", אָמַר לִבְנוֹ. מֵאוֹתוֹ רֶגַע וָאֵילָךְ הֵחֵל יוֹסְל לְהַרְכִּין אֶת קוֹמָתוֹ, עַד אֲשֶׁר פָּקוּ חֻלְיוֹת שִׁדְרָתוֹ.
שָׁבוּעוֹת חָלְפוּ, חֳדָשִׁים נָקְפוּ וְיוֹסְל לֹא נִקְרָא לְהִתְיַצֵּב. וַיְהִי הַדָּבָר לְפֶלֶא בְּעֵינֵי כֹּל. גַּם קוֹמָתוֹ חָזְרָה לִהְיוֹת תְּמִירָה כְּמִקֹּדֶם.
חָלְפוּ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה. ר' קַלְמָן הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ וְיוֹסְל הֵקִים מִשְׁפָּחָה. יוֹם אֶחָד הֶחְלִיט לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. הוּא הִגִּישׁ טֹפֶס הֲגִירָה לַשִּׁלְטוֹנוֹת. פְּקִיד הָרִשּׁוּם נָטַל אֶת הַבַּקָּשָׁה וְהֵחֵל לְחַפֵּשׂ אֶת שְׁמוֹ שֶׁל יוֹסְל בְּמִרְשַׁם הָאֻכְלוּסִין. "אֵין שֵׁם כָּזֶה בִּכְלָל!", אָמַר הַפָּקִיד כַּעֲבֹר זְמַן.
"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?!", נִזְדַּעֵק יוֹסְל בְּיוֹדְעוֹ כִּי בְּלִי שֵׁם לֹא יוּכַל לְהַנְפִּיק דַּרְכּוֹן וְלֹא יוּכַל לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.
"זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁשִּׁמְךָ אֵינוֹ מוֹפִיעַ בָּרְשׁוּמוֹת. יִתָּכֵן שֶׁהוֹרֶיךָ הִתְרַשְּׁלוּ וְלֹא רָשְׁמוּ אוֹתְךָ בְּלִדְתְּךָ. מִבְּחִינָתֵנוּ אֵינְךָ אֶזְרַח הַמְּדִינָה. לְמַעֲשֶׂה אֵינְךָ קַיָּם!".
יוֹסְל לֹא וִתֵּר. הוּא הִסְבִּיר לַפָּקִיד כִּי אָבִיו הָיָה אִישׁ-עֲסָקִים מְסֻדָּר וּמַצְלִיחַ וְאֵין זֶה הֶגְיוֹנִי כִּי לֹא רָשַׁם אֶת בְּנוֹ בְּלִדְתּוֹ. הַפָּקִיד הִתְרַצָּה וְהִסְכִּים לָרֶדֶת לְקוֹמַת הַמַּרְתֵּף, שֶׁבָּהּ שָׁכַן הָאַרְכִיּוֹן, כְּדֵי לִבְדֹּק אֶת רִשּׁוּמֵי הַלֵּדָה. מְצֻיָּד בְּתַאֲרִיךְ הַלֵּדָה שֶׁל יוֹסְל, אִתֵּר אֶת הַפִּנְקָס שֶׁבּוֹ נִרְשַׁם תַּאֲרִיךְ זֶה. הוּא עָבַר עַל הָרְשִׁימָה פַּעַם אַחַר פַּעַם וּשְׁמוֹ שֶׁל יוֹסְל לֹא נִמְצָא.
קֹדֶם שֶׁהִתְיָאֵשׁ הַפָּקִיד נִפְתְּרָה הַתַּעֲלוּמָה. הוּא חָזַר לְמַעְלָה וְהַפִּנְקָס בְּיָדוֹ כְּדֵי לְהַרְאוֹתוֹ לְיוֹסְל. בְּתַחְתִּית אַחַד הָעַמּוּדִים הוֹפִיעַ הַשֵּׁם "יוֹזֶף שְׁטֶקְשְׁטִיל", לְצַד תַּאֲרִיךְ הַלֵּדָה. תַּחְתִּית הָעַמּוּד הָיְתָה מְקֻפֶּלֶת קֵפֶל הָדוּק וְצָמוּד שֶׁהִסְתִּיר שׁוּרָה שְׁלֵמָה.
הַפָּקִיד הֶחְמִיא לְיוֹסְל עַל עַקְשָׁנוּתוֹ וְקָלַט אֶת טֹפֶס בַּקָּשַׁת הַהֲגִירָה שֶׁלּוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. אַךְ יוֹסְל לֹא שָׁעָה לְדִבְרֵי הַפָּקִיד. הוּא הִרְחִיק וְחָזַר שְׁלֹשִׁים שָׁנָה לְאָחוֹר. מוּל עֵינָיו שָׁבָה וְהוֹפִיעָה דְּמוּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי חַיִּים מִצַּאנְז. וְהִנֵּה הַצַּדִּיק פּוֹנֶה אֵלָיו וְאֶל אָבִיו וְאוֹמֵר לָהֶם פַּעַם וְעוֹד פַּעַם: "מֶען קְנֵיְיטְשְׁט" ("מְקַמְּטִים").
מבט לגאולה
עַל חֶבֶל דַּק – קָדִימָה!
כָּתֵף אֶל כָּתֵף יוֹשְׁבִים הַבַּחוּרִים וּמְנַגְּנִים, מְתוֹפְפִים קַלּוֹת בִּידֵיהֶם עַל-פִּי קֶצֶב הַנִּגּוּן עַל שֻׁלְחֲנוֹת הָעֵץ הַפְּשׁוּטִים. קַנְקַנֵּי מַיִם, בַּקְבּוּק מַשְׁקֶה וְכַמָּה קְרֶקֶרִים מֻנָּחִים עַל צַלָּחוֹת. רוּחַ שֶׁל הִתְעוֹרְרוּת וְאַחֲוָה חֲסִידִית מְרַחֶפֶת עֲלֵיהֶם, קְדֻשָּׁה, רְצִינוּת וְשִׂמְחָה מִתְמַזְּגִים בְּאוּלַם חֲדַר הָאֹכֶל – הִתְוַעֲדוּת בַּיְּשִׁיבָה.
עִם הַ'תְּמִימִים' (תַּלְמִידֵי יְשִׁיבַת 'תּוֹמְכֵי תְּמִימִים') יוֹשֵׁב הַמַּשְׁפִּיעַ ר' מֶענְדֶּל, עֵינָיו הַחוֹדְרוֹת עֲצוּמוֹת לְרֶגַע כְּאִלּוּ הוּא חוֹשֵׁב אוֹ מְהַרְהֵר בְּמַשֶּׁהוּ וְהַתְּמִימִים מַמְשִׁיכִים בְּנִגּוּן הַגַּעְגּוּעִים. לְפֶתַע, מִתְנַעֵר ר' מֶענְדֶּל כְּאִלּוּ מִתְעוֹרֵר מֵחֲלוֹם, מְלַטֵּף אֶת זְקָנוֹ הַצַּח, מֵרִים כּוֹסִית 'לְחַיִּים' וּמַתְחִיל לְסַפֵּר:
הַשָּׁנִים הָיוּ קָשׁוֹת וּמָרוֹת בְּרוּסְיָה הַקּוֹמוּנִיסְטִית, הֲמוֹנֵי יְהוּדִים נִתְפְּסוּ כְּשֶׁהֵם מְלַמְּדִים יְלָדִים תּוֹרַת חַיִּים, מִתְעַסְּקִים בִּבְנִיַּת מִקְוָאוֹת אוֹ עוֹשִׂים כְּכָל אֲשֶׁר בִּיכָלְתָּם לְשַׁחְרֵר מִשְׁפָּחוֹת שְׁלֵמוֹת מֵעֵמֶק הַבָּכָה. מֵאוֹת חֲסִידִים נֶהֶרְגוּ עַל לֹא עָוֶל בְּכַפָּם וַאֲלָפִים נִשְׁלְחוּ לְגָלוּת בְּסִיבִּיר וּמֵיטַב שְׁנוֹתֵיהֶם בֻּזְבְּזוּ בַּעֲבוֹדוֹת פֶּרֶךְ שֶׁל חֲצִיבָה, כְּרִיתַת עֵצִים וּסְלִילַת דְּרָכִים.
גַּם אֲנִי 'זָכִיתִי' לְרַצּוֹת עֹנֶשׁ שֶׁכָּזֶה בְּסִיבִּיר הַקְּפוּאָה וּבְמַחֲנֵה-הָעֲבוֹדָה בּוֹ שֻׁכַּנְתִּי הָיוּ עֵרֶב-רַב שֶׁל אֲנָשִׁים מִכָּל גּוֹנֵי הַקֶּשֶׁת הַחֶבְרָתִית. סוֹחֲרִים מְכֻבָּדִים וַאֲנָשִׁים מְלֻמָּדִים שֶׁהָאָשְׁמוּ בַּאֲשָׁמוֹת מְגֻחָכוֹת שֻׁכְּנוּ בִּצְרִיף אֶחָד עִם פְּשׁוּטֵי עַם, פּוֹשְׁעִים וְשׁוֹדְדִים מְסֻכָּנִים וְנִבְעָרִים מִדַּעַת. אַךְ טִבְעִי הָיָה שֶׁמִּדֵּי פַּעַם נֶעֶרְכוּ שִׂיחוֹת מְמֻשָּׁכוֹת בֵּין הָאֲסִירִים וְנֹהֲלוּ דִּיּוּנִים עֵרִים וּמְעַנְיְנִים בְּיוֹתֵר.
בְּאַחַת הַפְּעָמִים סִפֵּר אַחַד הָאֲסִירִים שֶׁהוּא לוּלְיָן בְּמִקְצוֹעוֹ וּבֶעָבָר הִתְפַּרְנֵס מִמַּעֲשֵׂי לַהֲטוּט שׁוֹנִים וּמוּזָרִים. אוֹתוֹ אָסִיר אַף תֵּאֵר לַחֲבֵרָיו הַמִּשְׁתּוֹמְמִים כֵּיצַד הָלַךְ, קִפֵּץ וְרָקַד עַל חֶבֶל דַּק שֶׁנִּמְתַּח בֵּין שְׁנֵי בִּנְיָנִים גְּבוֹהִים וְתוֹךְ מִסְפַּר דַּקּוֹת מְרַתְּקוֹת הִגִּיעַ מִקָּצֶה אֶחָד שֶׁל הַחֶבֶל לְקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי. הָאֲסִירִים הַנִּדְהָמִים לֹא יָכְלוּ לְהַאֲמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָם וְהַלּוּלְיָן הִבְטִיחַ לָהֶם שֶׁבַּיּוֹם בּוֹ יְשֻׁחְרַר מִמַּחֲנֵה-הָעֲבוֹדָה יַדְגִּים לָהֶם אֶת לַהֲטוּטוֹ הַמְּסֻכָּן בְּמָקוֹם זֶה בְּדִיּוּק.
עָבְרוּ יָמִים, חָלְפוּ שָׁבוּעוֹת וָחֳדָשִׁים וְהַיּוֹם הַמְּיֻחָל הִגִּיעַ, הָאָסִיר הַלּוּלְיָן קִבֵּל אֶת תְּעוּדַת הַשִּׁחְרוּר וּבְהַסְכָּמַת מְפַקְּדֵי מַחֲנֵה-הָעֲבוֹדָה נִמְתַּח חֶבֶל דַּק בֵּין שְׁנֵי עֵצִים גְּבוֹהִים וְאוֹתוֹ הַלּוּלְיָן קִיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ לַחֲבֵרָיו הָאֲסִירִים. הוּא צָעַד עַל הַחֶבֶל הַמָּתוּחַ, קִפֵּץ עָלָיו וְרָקַד מִשִּׂמְחָה לְקוֹל תְּשׂוּאוֹת הַקָּהָל הַנִּרְגָּשׁ שֶׁעָמַד לְמַטָּה וְהִתְלַהֵב בְּצוּרָה בִּלְתִּי-רְגִילָה מֵהַמּוֹפָע הַמְּרַתֵּק וְהַמְּסֻכָּן.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלּוּלְיָן לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַחֶבֶל וְהוּרַד מִן הָעֵץ אַחַר כָּבוֹד גָּדוֹל, הִתְגּוֹדְדוּ סְבִיבוֹ חֲבֵרָיו הַנִּרְגָּשִׁים וּשְׁאֵלָה בְּפִיהֶם:
"כֵּיצַד הִצְלַחְתָּ לְהַלֵּךְ בְּשַׁלְוַת-נֶפֶשׁ עַל חֶבֶל הַמָּתוּחַ בְּגֹבַהּ רַב כָּל-כָּךְ בְּעוֹד הִנְּךָ רוֹאֶה אֶת הַתְּהוֹם פְּעוּרָה תַּחְתֶּיךָ? הֲרֵי כָּל תְּזוּזָה לֹא נְכוֹנָה אוֹ שְׁגִיאָה מִקְרִית עֲלוּלָה לְהָמִית עָלֶיךָ אָסוֹן שֶׁל מָוֶת בָּטוּחַ, כֵּיצַד מְסֻגָּל אַתָּה לְקַפֵּץ, לִרְקֹד וּלְהִתְקַדֵּם בַּבִּטָּחוֹן רַב שֶׁכָּזֶה?".
כִּחְכֵּחַ חֲבֵרָם הַלּוּלְיָן בִּגְרוֹנוֹ, הִבִּיט בָּהֶם בַּחֲשִׁיבוּת וְעָנָה בְּבִטְחָה:
"לְמַעַן הָאֱמֶת, תּוֹרָה שְׁלֵמָה הִיא מְלָאכָה זוֹ וּכְלָלִים רַבִּים מַרְכִּיבִים אוֹתָהּ. שָׁעוֹת שֶׁל אִמּוּנִים וַחֲזָרוֹת לְאֵין-סְפֹר מְבִיאוֹת לַתּוֹצָאָה שֶׁרְאִיתֶם בְּעֵינֵיכֶם, אַךְ יֶשְׁנוֹ כְּלָל אֶחָד – כְּלַל-בַּרְזֶל רִאשׁוֹן אוֹתוֹ צָרִיךְ לִזְכֹּר, לְשַׁנֵּן וּלְהַפְנִים בְּכָל רֶגַע נָתוּן, וְהוּא: לֹא לְהַבִּיט עַל הַגֹּבַהּ הֶעָצוּם! לֹא לָשִׂים לֵב לַסַּכָּנוֹת שֶׁמִּתַּחַת! לֹא לִרְאוֹת דָּבָר סָבִיב וְלֹא לְהַקְשִׁיב לִתְשׁוּאוֹת הַקָּהָל! – יֵשׁ לְכַוֵּן, לְהִסְתַּכֵּל וְלָלֶכֶת – קָדִימָה! רַק הַמַּטָּרָה מֻנַּחַת בָּרֹאשׁ וְכָל הַשְּׁאָר פָּשׁוּט לֹא קַיָּם! כַּאֲשֶׁר נוֹהֲגִים לְפִי כְּלָל זֶה מַצְלִיחִים לָלֶכֶת בְּבִטָּחוֹן גָּמוּר וּבְרֹאשׁ מוּרָם, לִצְלֹחַ אֶת הַקְּשָׁיִים וּלְהַגִּיעַ לַמָּקוֹם הַנָּכוֹן בְּלִי פֶּגַע".
*
סִיֵּם ר' מֶענְדֶּל אֶת סִפּוּרוֹ, עֵינָיו הַנּוֹצְצוֹת הִבִּיטוּ בְּאַהֲבָה עַל פִּרְחֵי הַחֲסִידִים הַיּוֹשְׁבִים סְבִיבוֹ. בְּאֶגְרוֹפוֹ הֵטִיחַ עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁהִזְדַּעְזֵעַ קַלּוֹת וְאָמַר בְּקוֹל:
"תְּמִימִים, זִכְרוּ הֵיטֵב! יֵשׁ לְכַוֵּן, לְהִסְתַּכֵּל וְלָלֶכֶת קָדִימָה! תָּמִיד קָדִימָה וְרַק קָדִימָה! רַק מַטָּרָה אַחַת מֻנַּחַת בָּרֹאשׁ וְכָל הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים שֶׁמְּזַמֵּן לָנוּ הָעוֹלָם – אֵינָם קַיָּמִים! כָּל הַחֲשָׁשׁוֹת שֶׁל 'מָה יֹאמְרוּ?' וְ'אֵיךְ יָגִיבוּ?', וְ'כֵיצַד אֲנִי נִרְאֶה בְּעֵינֵי כֻּלָּם?' – לֹא מַטְרִידִים כְּלָל אֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ!
"אֵין צֹרֶךְ לַחְשֹׁשׁ כֵּיצַד נַעֲמֹד בַּמְּשִׂימָה וְאֵיךְ נַגִּיעַ אֶל הַיַּעַד, צָרִיךְ לָלֶכֶת קָדִימָה – לִחְיוֹת אֶת הַהִתְקַשְּׁרוּת לָרַבִּי וְלִצְעֹד בְּבִטָּחוֹן וּמִתּוֹךְ אֱמוּנָה, וְכָךְ לְהִתְקַדֵּם קָדִימָה לְעֵבֶר הַמַּטָּרָה וְהַשְּׁלֵמוּת הַנִּצְחִית – הַגְּאֻלָּה!".
סיפורי חסידים
מַחְשָׁבוֹת זָרוֹת
אֶחָד מֵחֲסִידֵי הָרַבִּי מַהֲרַ"שׁ (רַבִּי שְׁמוּאֵל, נוֹלַד בְּב' אִיָּר 'תִּפְאֶרֶת שֶׁבְּתִפְאֶרֶת'), שֶׁכִּהֵן כְּרַב בְּאַחַת מֵעֲיָרוֹת הַסְּבִיבָה, הִגִּיעַ אֵלָיו שָׁנָה אַחַת לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה. בִּשְׁעַת הַתְּקִיעוֹת שָׂם הֶחָסִיד לֵב שֶׁבִּ'תְרוּעָה' תּוֹקֵעַ הָרַבִּי אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם קוֹלוֹת ('טְרוֹמִיטִין'). הָעִנְיָן הִפְלִיאוֹ וְהוּא הֶחְלִיט לְהִכָּנֵס אֶל הָרַבִּי וְלִשְׁאֹל לְפֵשֶׁר הַדָּבָר.
כְּשֶׁנִּכְנַס לְאַחַר הַחַג לִ'יחִידוּת', שָׁאַל אֶת שְׁאֵלָתוֹ. אָמַר לוֹ הָרַבִּי: "תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ שֶׁבִּשְׁעַת הַתְּקִיעוֹת אַתָּה חוֹשֵׁב מַחְשָׁבוֹת זָרוֹת".
הִתְפַּלֵּא הָרַב: "וְכִי אֵלֶּה מַחְשָׁבוֹת זָרוֹת?!".
הִסְבִּיר הָרַבִּי: "הַאִם אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁ'מַּחְשָׁבוֹת זָרוֹת' הֵן רַק מַחְשָׁבוֹת שֶׁל שְׁטוּת וְהֶבֶל? גַּם כְּשֶׁחוֹשְׁבִים מָה שֶׁלֹּא צְרִיכִים לַחְשֹׁב, אֲפִלּוּ בְּעִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה, הֲרֵי זֶה בִּבְחִינַת מַחְשָׁבוֹת זָרוֹת".
"לֵךְ אֶל הַדּוֹד שֶׁלְּךָ..."
מְסַפֵּר מַזְכִּירוֹ שֶׁל הָרַבִּי, הָרַב בִּנְיָמִין קְלַיְן:
אִישׁ עֲסָקִים יְהוּדִי, נִקְלַע לְמַצָּב כַּלְכָּלִי מְסֻבָּךְ, עֲסָקָיו הִדַּרְדְּרוּ מָשָׁל הָיוּ מִגְדַּל קְלָפִים, וְכָל כַּסְפּוֹ יָרַד לְטִמְיוֹן. מְצוּקָתוֹ הָיְתָה קָשָׁה וְלֹא יָדַע מָה לַעֲשׂוֹת.
בְּעוֹדוֹ בִּמְרוֹמֵי עוֹלַם הָעֲסָקִים לֹא הִגִּיעַ מֵעוֹלָם לְבַקֵּר אֵצֶל הָרַבִּי, אַךְ עַתָּה הִגִּיעַ אֶל הָרַבִּי בְּעֵת מַעֲמַד חֲלֻקַּת הַדּוֹלָרִים וּבִקֵּשׁ בְּרָכָה. לְאַחַר שֶׁבֵּרְכוֹ הָרַבִּי בִּבְרָכָה וְהַצְלָחָה, בִּקֵּשׁ הַיְּהוּדִי אֶת עֲצָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. הֵשִׁיב לוֹ הָרַבִּי: "לֵךְ אֶל הַדּוֹד שֶׁלְּךָ וּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּעֲזֹר לְךָ". (יֵשׁ לְצַיֵּן שֶׁגַּם הַדּוֹד מֵעוֹלָם לֹא בִּקֵּר אֵצֶל הָרַבִּי).
הֶעָשִׁיר לְשֶׁעָבַר יָצָא מֵעִם הָרַבִּי תָּמֵהַּ וּמְעַט מְבֻלְבָּל. רֵאשִׁית, מִנַּיִן מַכִּיר הָרַבִּי אֶת דּוֹדוֹ; שֵׁנִית, הֲרֵי מֵאָז וּמִתָּמִיד הַקְּשָׁרִים בֵּינוֹ לְבֵין דּוֹדוֹ לֹא הָיוּ טוֹבִים. אֲבָל כְּשֶׁצְּרִיכִים כֶּסֶף, מְנַסִּים כָּל דֶּרֶךְ אֶפְשָׁרִית... הָרַבִּי אָמַר לָלֶכֶת אֶל הַדּוֹד – וְאָכֵן הָלַךְ הַיְּהוּדִי אֶל הַדּוֹד וְאָמַר לוֹ שֶׁהָרַבִּי שָׁלַח אוֹתוֹ אֵלָיו.
לְהַפְתָּעָתוֹ קִבְּלוֹ הַדּוֹד בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְשָׁאַל: "לְכַמָּה כֶּסֶף הִנְּךָ זָקוּק עַל מְנַת לִבְנוֹת וּלְבַסֵּס אֶת הָעֵסֶק מֵחָדָשׁ?".
"אֲנִי זָקוּק לַחֲמִשִּׁים אֶלֶף דּוֹלָר", הֵשִׁיב הַיְּהוּדִי.
הַדּוֹד הִתְיַחֵס אֵלָיו בַּהֲבָנָה, וּבְאֹרַח-פֶּלֶא נָתַן לוֹ בּוֹ-בַּמָּקוֹם אֶת מְלֹא הַסְּכוּם הַדָּרוּשׁ. הַיְּהוּדִי הַמְּאֻשָּׁר בָּנָה מֵחָדָשׁ אֶת עֲסָקָיו וְכַעֲבֹר זְמַן לֹא רַב יָכֹל הָיָה לְהָשִׁיב לַדּוֹד אֶת מְלֹא סְכוּם הַהַלְוָאָה.
