לכתבה זו התפרסמו 14 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
14 תגובות
1.
בקשה
כ"ז ניסן ה׳תשס״ז
לא הבנתי לגמריי את התשובה, יש מי שיכול להסביר לפשוטת העם?
תודה מראש
תודה מראש
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
3.
מה נסגר עם הסןף למשהוא יש מוסג?
כ"ח ניסן ה׳תשס״ז
זה ממש לא מובן
איפה נעלם המשך השיחה?
איפה נעלם המשך השיחה?
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
4.
לפשוטת העם
כ"ח ניסן ה׳תשס״ז
ההסבר הוא משוואה מתמטית פשוטה.
אם לפני אלף שנים מתו מאה יהודים, הרבי אומר, תעשי חשבון כמה באמת מתו (אם מחשיבים גם את כל הצאצאים שלא נולדו בעקבות זה).
יוצא אם כך שכל יהודי שמת לפני אלפי שנים זה אסון גדול הרבה יותר מאשר אלפים שמתים היום.
אם לפני אלף שנים מתו מאה יהודים, הרבי אומר, תעשי חשבון כמה באמת מתו (אם מחשיבים גם את כל הצאצאים שלא נולדו בעקבות זה).
יוצא אם כך שכל יהודי שמת לפני אלפי שנים זה אסון גדול הרבה יותר מאשר אלפים שמתים היום.
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
5.
ל4 קצת יותר עמוק
כ"ח ניסן ה׳תשס״ז
מעבר למה שכתבת, שגם זאת מציין הרבי כהסבר ממחיש ג ש מ י לעניין, אומר הרבי לפני כן, אשר גם ברוחניות, כל אחד מאלה שמתו בדורות קדמוניים, היה "נשמה כללית" ביחס לאלו שנולדו לאחר מכן.
ולכן האסון גדול הרבה יותר, כי כל נשמה שכזו, כללה בתוכה עוד רבבות נשמות נוספות.
שאם לא כן, הרי גם לאחר השואה, (אפילו בזמן אמירת שיחה זו - פורים תשט"ז) עברו כמה שנים טובות שיכלו להביא עוד יהודים רבים לעולם.
ולכן האסון גדול הרבה יותר, כי כל נשמה שכזו, כללה בתוכה עוד רבבות נשמות נוספות.
שאם לא כן, הרי גם לאחר השואה, (אפילו בזמן אמירת שיחה זו - פורים תשט"ז) עברו כמה שנים טובות שיכלו להביא עוד יהודים רבים לעולם.
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
6.
שאלה בהשיחה
כ"ח ניסן ה׳תשס״ז
עדיין לא זכיתי להבין התירוץ. נניח שהנשמות בעבר היו נשמות כלליות, אבל מדוע לא קבעו זכרון להחורבן של דורנו? וכי בכלל שלא היו נשמות כלליות, לכן אין זה חורבן נורא ואיום? וכי רציחתם של מיליון וחצי תשב"ר אינו איום ונורא? כמדומה בשיחת י"א ניסן תשל"ג תיאר רבינו את הזוועה הנוראה של החורבן בדורנו, וכן בשיחת ויחי תנש"א.
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
7.
ל-4 ו-5
כ"ח ניסן ה׳תשס״ז
תודה רבה.
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
8.
שאלה
כ"ח ניסן ה׳תשס״ז
אולי זה רק ברוחניות יותר גרוע? כי הרי מבחינת הכאב הגשמי אין הבדל אם מתו לפני אלפיים שנה או עכשיו, בשביל עמ"י שחי באותו דור זו זוועה
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
9.
ומה אם לא הרבי היה אומר את זה?
כ"ח ניסן ה׳תשס״ז
1- פשוט שלפני אלפיים שנה קבעו על מה שהיה אז ולא על העדר דורות הבאים כמו אלו שרצו לעשותו היום.
2- אם מאה לפני אלפי שנים הוי אלפים היום, 6 מיליון היום כמה היה צריך להיות באלפי שנים!!!
3- ואפי אם מן חשבון כזה היה מובן, האם מצד שאז היה גרוע הופך השואה ל"עוד צרה" ?!
4- הרבי דיבר, ולכן אין לי אלא לקבל פסק הרבי בקבלת עול מוחלט, ואני הקטן לא הבנתי כלום!!
2- אם מאה לפני אלפי שנים הוי אלפים היום, 6 מיליון היום כמה היה צריך להיות באלפי שנים!!!
3- ואפי אם מן חשבון כזה היה מובן, האם מצד שאז היה גרוע הופך השואה ל"עוד צרה" ?!
4- הרבי דיבר, ולכן אין לי אלא לקבל פסק הרבי בקבלת עול מוחלט, ואני הקטן לא הבנתי כלום!!
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
10.
הערה
כ"ח ניסן ה׳תשס״ז
נשמה כללית יחסית, היינו כי היו כוללים כך הבאים אחריהם. ואין כאן לדעתי חשבון רוחני וחשבון פיזי. אלא דבר אחד הוא "המראה" גם על עליונות רוחנית (כמו אנחנו על דורות הבאים אחרינו)
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
11.
זה מאד מעניין האם אפשר לקבל גירסא של השי...
כ"ח ניסן ה׳תשס״ז
מאחד שרק מתחיל את דרכו בחב"ד.
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
12.
לא הבנתי משהו...
כ"ח ניסן ה׳תשס״ז
עדיין לא הבנתי למה אין זיכרון לכך?
למה זה משנה אם אלו שמתו היו נשמות כלליות או פרטיות ? הרי הם נרצחו!!?? ולאדם שנרצח עושים זיכרון ! עאכו"כ שמדובר במליונים !???
אני ממש ממש מחכה לתשובה !!!
למה זה משנה אם אלו שמתו היו נשמות כלליות או פרטיות ? הרי הם נרצחו!!?? ולאדם שנרצח עושים זיכרון ! עאכו"כ שמדובר במליונים !???
אני ממש ממש מחכה לתשובה !!!
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
13.
נראה לי יותר ההסבר
כ"ח ניסן ה׳תשס״ז
שפעם שהנשמות היו כלליות, היו בכוחן לעשות תענית או יום זכרון. היום בדרינו, אין בנו הכח לזה רק כל אחד צריך לייחד עצמו עם הכאב
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
14.
צריך לקרוא את הדברים בתוך ההקשר
כ"ח ניסן ה׳תשס״ז
אין כאן את כל השיחה, אבל בכל אופן צריך ללמוד את הדברים של הרבי בתוך ההקשר.
הנושא של השיחה (כך זה נראה) הוא לא השואה, והנושא של השואה הובא רק כדוגמא נוספת להסביר את היחס בין הדורות הניצוצות הכלליים והפרטיים וכו.
משום כך, למרות שנאמנים עלינו הדברים, השאלה אמת והתשובה אמת, הרי שהם בהקשר אחר, והם נותנים רק פן מסויים מאוד בהתייחסות מסויימת לשואה.
על מנת להביא את ההתייחסות השלימה יותר לשואה הייתי מביא את הדברים החריפים שאמר הרבי כנגד מי שניסה להסביר את השואה כעונש על חטאים. הרבי הדגיש כי לדברים שקרו בשואה אין הסבר כלל, ואנו מקבלים זאת רק בבחינת "גזירה יצאה מלפני" (איני זוכר במדוייק את הביטוי, המוזכר לגבי המדרש עם מיתת ר עקיבא). אני בטוח שיש גם עוד התייחסויות של הרבי מקיפות יותר לגבי השואה.
ובאמת אולי אפשר לפנות כאן לcol, לשים את הדברים בהקשר הנכון, על מנת להבין את הדברים באופן הנכון ביותר.
הנושא של השיחה (כך זה נראה) הוא לא השואה, והנושא של השואה הובא רק כדוגמא נוספת להסביר את היחס בין הדורות הניצוצות הכלליים והפרטיים וכו.
משום כך, למרות שנאמנים עלינו הדברים, השאלה אמת והתשובה אמת, הרי שהם בהקשר אחר, והם נותנים רק פן מסויים מאוד בהתייחסות מסויימת לשואה.
על מנת להביא את ההתייחסות השלימה יותר לשואה הייתי מביא את הדברים החריפים שאמר הרבי כנגד מי שניסה להסביר את השואה כעונש על חטאים. הרבי הדגיש כי לדברים שקרו בשואה אין הסבר כלל, ואנו מקבלים זאת רק בבחינת "גזירה יצאה מלפני" (איני זוכר במדוייק את הביטוי, המוזכר לגבי המדרש עם מיתת ר עקיבא). אני בטוח שיש גם עוד התייחסויות של הרבי מקיפות יותר לגבי השואה.
ובאמת אולי אפשר לפנות כאן לcol, לשים את הדברים בהקשר הנכון, על מנת להבין את הדברים באופן הנכון ביותר.
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
15.
תענית וקינות כ סיון
כ"ט ניסן ה׳תשס״ז
לא מובן לפי זה, מדוע תקנו צום בכ סיון לזכר שחיטת נמירוב שהייתה בשנות ת"ח ונרצחו בה 10.000 יהודים, כלומר רק כשלוש מאות וששים שנים לפנינו, ומדוע על השואה האיומה שהייתה חמורה פי כמה לא תיקנו כלום
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
