"השירותים החשאיים של רומניה יעזרו במידע הרב שפורסם באתר COL בפרשיית האזרח הסורי ברומניה ועו"ד מרדכי ציבין", כך נמסר השבוע בבוקרשט.

בכתבה המתפרסת היום בעיתון 'מעריב' תחת הכותרת "ריגול בטעם צ'ורבה מדווח כי "בשבוע שעבר התכנסה ועדת השירותים החשאיים של הפרלמנט הרומני וביקשה מציבין להמציא לה את כל המסמכים המצויים בידו. העיתונים ברומניה לא מוכנים להרפות מהפרשה. כותבי מאמרים דורשים מציבין לבוא ולתת עדות, מאחר שללא התערבות חיצונית הם חוששים שהעניין יטויח".

גם ל-COL הגיעו השבוע בקשות מעיתונאים ברומניה לנדב מידע לפרשייה המסעירה את הרומנים ואשר מאיימת על בכירים במודיעין הרומני, על הנשיא טראיאן בססקו וראש הממשלה קלין פופסקו־טרי המואשמים בשחיתות.

---

הכתבה מעיתון 'מעריב':

אריק בכר

כמה רכיבים אפשר להכניס לתוך תבשיל רומני כדי שייצא מעניין? מתברר שלא מעט. קחו אחד מרגל סורי, שלושה עיתונאים רומנים, משרד חוץ ישראלי, שישה חוטפים עיראקים, אחת אל־ג'זירה, אחד עורך דין ישראלי, נשיא רומני וקורט של מוסד ישראלי, והרי לכם מרק מהביל שהארומה שלו מוציאה בימים אלה את רומניה מדעתה.

בתודעה הישראלית העכשווית רומניה היא בעיקר ספקית של עובדי בניין זולים והחור השחור שאליו נשאבו מאות מיליוני השקלים שפעם נודעו כבנק למסחר. אבל מתברר שמתחת לפורניר דקיק של עסקי נדל"ן ובתי קזינו רוחשים זרמים שיכולים לפרנס מותחני ריגול מהסוג שהיה נפוץ בעבר בבסטות של התחנה המרכזית הישנה בתל־אביב.

הפרלמנט הרומני, שבשנים האחרונות היה עסוק בעיקר בהצטרפות לאיחוד האירופי, מנסה לברר בימים אלה טענות שמעלה עורך דין ישראלי, חב"דניק. עד לאחרונה הוא ייצג לא אחר מאשר תומך חיזבאללה סורי רב ממון, שכדי להעשיר את הונו בעוד כמה מיליונים ביים חטיפה של עיתונאים רומנים בעיראק. תשאלו, ובצדק, מה לצדיק יהודי ולנבל סורי? התשובה הפשוטה היא עצמותיו של אלי כהן ז"ל, המרגל הישראלי רב המעללים, הממתינות בדמשק כבר יותר מארבעה עשורים לשוב לקבר ישראל. אבל יש גם תשו־ בה מורכבת יותר, והיא טמונה במרתפי השירותים החשאיים בבוקרשט, ובקלטת שאולי נמצאת בי־ דיה של משטרת ישראל.

עורך דין מרדכי ציבין מכפר־חב"ד הפך בעת האחרונה לכוכב בעמודים הראשיים של עיתוני רומניה. הוא כוכב גדול כל כך עד ששני חברי פרלמנט הזמינו אותו השבוע להעיד בפני ועדת השירותים החשאיים של הפרלמנט. הוועדה הזו חוקרת אם מישהו במה שהיה פעם ארגון הסקו־ ריטטה הידוע לשמצה של הרודן צ'אושסקו קיבל שוחד כדי לאפשר לאותו מרגל סורי בדימוס לב רוח ממערכת המשפט הרומנית.

חיי אדם ברומניה יכולים להיות זולים יותר ממנת ממליגה קרה. כבר לפני חצי שנה קיבל ציבין אזהרה מהמטה ללוחמה בטרור לא לצאת לבו־ קרשט. הוא לא ממהר להיענות להזמנה, ובינתיים בוחש בקדרה מישראל.

הקנוניה מתפוצצת בפרצוף

תחילתה של הפרשה לפני שנתיים, במרס ‭,2005‬ כאשר שני עיתונאים רומנים, צלם והמלווה־מתורגמן שלהם נעלמו בבגדד. לכאורה עוד אחד מאותם סיפורי חטיפה שמסתיימים באחת משתי דרכים: סרט סנאף באינטרנט המראה אומללים נפרדים מהראש שלהם, או תשלום כופר וחזרה לטיפולים פסיכולוגיים בארץ המוצא.

אבל במקרה הרומני "משהו לא נראה בסדר כבר מהרגע הראשון‭,"‬ אומרת מרינה קונסטנטיניו, סגנית העורך של העיתון היומי הנפוץ ברומניה "ג'ורנאלול נסיונאל‭."‬ "כל הטלנובלה הזאת החלה כאשר אל־ג'זירה שידרה תצלומים שלהם מחדר שנראה כמו סטודיו. בהתחלה היו אפילו מי שחשדו שהקלטת צולמה ברומניה, והיו מומחים שהת־ בקשו לנתח את הצילומים‭."‬

הארבעה הוחזקו אי שם בעיראק במשך 55 יום עד ששוחררו, אבל אז התברר שהטלנובלה רק מתחילה. נשיא רומניה טראיאן בססקו הודיע כי השחרור היה תוצאה של פעולת השירותים החשאיים של רומניה ומשהו נמסר לחוטפים בתמורה. אבל, הוא אמר, הפרטים המלאים יימסרו לפרסום רק לאחר חיסיון של 50 שנה, מאחר שמדינות אחרות היו מעורבות.

על וינוגרד אולי לא שמעו בבוקרשט, אבל גם שם אין לאנשים סבלנות לחכות 50 שנה. בתוך שבועות נעצרו החוטפים בעיראק, ובמקביל נעצר ברומניה אחד האנשים המשפיעים בקהילה העסקית, שברומניה - כמו ברומניה - מחוברת בעבותות פלדה לאליטה הפוליטית.

עומר הייסאם, שהגיע לבוקרשט בשנות השמונים ובכיסו מעט כסף, הפך די מהר לאחד המתעשרים החדשים של המעוז הקומוניסטי שפינה מקום לקפיטליזם משתולל. הייסאם אמנם נחשד כשליח של המודיעין הסורי, אבל במהלך השנים הפך למיליונר שבבעלותו עסקי בנייה, ספנות ועוד. מעגל הסובבים אותו כולל גם לא מעט ישראלים שהוא מכנה "חברים לעסקים‭,"‬ כאלה שנוהגים להעביר את זמנם בלובי של מלון אינט־ רקונטיננטל בבוקרשט ולחפש דרכים חדשות לעשות עוד הרבה כסף. עסקאותיו המפוקפקות כוללות, על פי החשד, תיווך בעסקה הענקית שבה סיפקה רוסיה לסוריה מערכות מתקדמות של טילים נגד מטוסים, שהעלו את מפלס הדאגה בחיל האוויר הישראלי.

ימים ספורים אחרי הופעת הבכורה של החטופים באל־ג'זירה, הודיע הייסאם לעיתונות כי קיבל הודעה מהחוטפים. לטענתו, הם דרשו ארבעה מיליון דולר לפני שישחררו אותם. זה נשמע חשוד מהרגע הראשון, מאחר שמוחמד מונאף, המלווה של העיתונאים, היה שותף לעסקים של הייסאם; ואחת החטופים, העיתונאית מארי־ז'אן יון, היא בתו של שותף אחר של הייסאם. בקיצור, זה התחיל להיראות כמו אייטם ששייך לעמודי הכלכלה, לא החדשות.

מונאף, יליד עיראק המחזיק באזרחות כפולה, רומנית ואמריקנית, ממתין עתה בכלא בבגדד לפגישה עם האנשים שכרכו את החבל סביב צווארו של סדאם חוסיין. הוא דורש מארצות־הברית שתציל אותו מהתליין וטוען שהמשפט שבו נידון למוות היה הכל חוץ מעשיית צדק.

הייסאם היה שקוע עמוק בבוץ. באחד הדיווחים, מיד לאחר ששלושת הרומנים שהוחזקו בעיראק חזרו הביתה, נמסר כי על אף הדרישות לכופר של מיליונים, הייסאם - שנחשד בבימוי כל הסיפור - הבטיח לחוטפים רק 20 אלף דולר. ועוד אומרים שהרומנים גנבים.

שתיקה ישראלית

למה החליט הייסאם העצור לשכור את שירותיו של פרקליט ישראלי, ועוד חובש כיפה, מבין כל המוני לובשי הגלימות בעולם? הוא קיבל המלצה ממשפחת אצולה ירדנית המכירה את ציבין באמצעות רעייתו, פרקליטה בזכות עצמה. כנראה שגם קשריו המסועפים של ציבין עם יהודים משפיעים בעולם הפכו אותו אטרקטיבי לערבי בצרות. על כל פנים, ציבין אומר שהפרשה שהתחילה בעיראק הפכה להזדמנות מודיעינית עבור ישראל. הזדמנות שהוחמצה.

בסדרה של כעשר פגישות עם מרשו הסורי בבית המעצר בבירה הרומנית, מי שהיה לפי החשד גם מממן של החיזבאללה הציע לו עסקה: ישראל תסייע לו לצאת מהבוץ הרומני, והוא יעזור לה בביצה המזרח תיכונית באמצעות קשרים אינטימיים שיש לו בסוריה, בעניינים כמו מידע על שבויים ועל נעדרים ישראלים והשבת עצמותיו של המרגל הישראלי אלי כהן, שנתלה בדמשק במאי ‭.1965‬

רעייתו של הייסאם, זהרה לבית טלאס, בת העיר רסטאן שליד חומס, היא קרובת משפחה של אחד מוותיקי המשטר בדמשק, שר ההגנה לשעבר מוסטפה טלאס. ציבין התלהב. וכשציבין מת־להב, הוא הופך מסתם חב"דניק לדינמו. הוא רץ עם ההצעה למשרד החוץ בירושלים, כדי שיעביר אותה לידי אותם ארגונים ישראליים המוכנים לשלם מיליוני דולרים עבור מידע מהסוג הזה. ושם, אומר ציבין, במחלקה המשפטית של ארמון השיש של הדיפלומטיה הישראלית, החליטו שזה לא בשבילם. ציבין חיפש ערוץ אחר, ומצא אותו בתת־אלוף שמעון חפץ, השליש הצבאי של משכן נשיאי ישראל.

"העברתי את החומר למי שצריך‭,"‬ מספר חפץ ל"מעריב‭."‬ "זה נראה לי, על פניו, משהו שאולי יאפשר להגיע למידע על החטופים בלבנון, על גלעד שליט, על רון ארד. בנוסף לכך, אולי אפשר היה לקדם את נושא אלי כהן. יכול להיות שבאמצעותו (של הייסאם - א"ב) ובעזרת יחסי הגומלין שלו עם גורמי ממשל בסוריה אפשר היה לסייע לו ולקבל תמורה כזו או אחרת. כדי לקבל מידע על השבויים והנעדרים, אתה מוכן להיכנס למיטה כמעט עם כל אחד‭."
‬
חפץ לא מוכן להאשים את משרד החוץ בדבר כלשהו, אבל ציבין מוכן ומזומן. הוא הגיש תלונות במשטרה נגד בכירים במשרד, כולל היועץ המשפטי עורך דין אהוד קינן, בטענה שהנהלת המשרד מעלה בשליחותה הציבורית בכך שלא מיצתה אפשרות לדלות מידע רגיש. דוברת משרד החוץ מוכנה רק לאשר שציבין פנה למשרד. התשובה שניתנה לו היתה כי המשרד אינו מטפל בפניות של אזרחים ישראלים הנעשות בתחומי ישראל ולכן הנושא שהעלה אינו מעניינו של המשרד. בקשת "מעריב" לדבר עם היועץ המשפטי קינן נדחתה.

זאב בעור של כבש

כנראה לעולם לא נדע איזה מידע יכול היה הייסאם לנפק למודיעין הישראלי, אבל את הרומנים עצמותיו של אלי כהן לא ממש מעניינות. מה שהם רוצים לדעת הוא עד כמה המערכת השלטונית שלהם מושחתת גם עתה, לאחר שרומניה צורפה לאיחוד האירופי תוך התחייבות לבער את תרבות השוחד שהפכה לחלק מהפולקלור המקומי. והם ממש רוצים לדעת איך הייסאם הצליח לשכנע את השלטונות שהוא חולה בסרטן, כיצד שוחרר בערבות בעוד משפטו מתנהל, ואיך עלה באישון לילה על אונייה שבה מצא מסתור בין עדרי צאן בדרכם למשחטות של סוריה. לאחר שברח ביולי שעבר, הוצא נגדו צו מעצר בינלאומי.

מה שמסעיר במיוחד את הרומנים הוא העובדה שהפרשה הזאת כבר מאיימת על בכירים במודיעין הרומני. לטענת ציבין, בידי שלוחת האינטרפול במשטרת ישראל נמצאת קלטת שבה נשמע איש עסקים ישראלי מתדרך עמית סורי בבוקרשט כיצד ואת מי לשמן כדי שאנשי המודיעין הרומני יסתכלו לכיוון האחר בשעה שהייסאם מתחפש לכבשה. ואם להוסיף עוד קצת שמן למדורה, הפך המיליונר הסורי הנעלם לכלי ניגוח הדדי בין הנשיא בססקו לראש הממשלה קלין פופסקו־טריסאנו, שמאשימים איש את רעהו בשחיתות הפושה בכל חלקה טובה.

סגן־ניצב אשר בן־ארצי, השלוחה של האינטרפול במשטרת ישראל, אומר ש"העניין נופח כבר מעבר לכל פרופורציה‭."‬ הוא כנראה לא קורא רומנית, כי בעיתונות שם צבר הנושא ממדים של פטרייה גרעינית. כותבי מאמרים המחפשים את ראשו של הנשיא דורשים לדעת מדוע לא הועברה לישראל בקשה לברר אם יש קלטת ומה נשמע בה. בן־ארצי מוכן רק לומר שלא הגיעה אליו פנייה כזאת ושולח אותי לדובר המשטרה, וזה רק מסכים להזכיר כי "במשטרת ישראל לא מתייחסים לכל נושא הקשור לפעילות מודיעינית‭."‬

בשבוע שעבר התכנסה ועדת השירותים החשאיים של הפרלמנט הרומני וביקשה מציבין להמציא לה את כל המסמכים המצויים בידו. השבוע כבר פנו אליו שני חברי פרלמנט וביקשו שיבוא להעיד. אליקו ראקוביצ'יאנו, כתב היומון "גאר־ דיאנול" שבו עבד אחד משלושת העיתונאים החטופים, אומר כי השאלה מדוע לא הועברה עדיין פנייה למשטרת ישראל הופכת פרשה מסובכת למסריחה במיוחד. "פרסמתי בעיתון שלי ידיעה על בריחתו של הייסאם מרומניה חמישה ימים לפני שהרשויות כאן דיווחו על כך‭,"‬ הוא מספר.

העיתונים ברומניה לא מוכנים להרפות מהפרשה. כותבי מאמרים דורשים מציבין לבוא ולתת עדות, מאחר שללא התערבות חיצונית הם חוששים שהעניין יטויח. ורומניה, כפי שיודע כל ילד ישראלי, משופעת בטייחים.