מערכת COL
|
יום כ"א ניסן ה׳תשס״ז
09.04.2007
השופט רובינשטיין - המצוטט היהודי
בעיתון 'מעריב' התפרסמה כתבה על שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין תחת הכותרת: "ר' אליקים והגוזל המדדה". השופט רובינשטיין כותב הכרעות ארכניות עמוסות שפע מרהיב של מובאות, אסמכתאות ודברי חכמים, נכתב בכתבה בה מצוטט גם פס"ד שניתן ביולי 2006 בו דחו רובינשטיין והנשיאה דורית ביניש עתירה של תושבי אלקנה לחייב את המדינה לבנות ביישובם מקווה טהרה בנוסח חב"ד. גם שם הפליג רובינשטיין בבירור הלכתי מתיש ומיותר. עד כדי כך, שביניש מצאה לנכון להעיר בפסק דינה: "קראתי את פסק דינו הספוג בדבר תורה של חברי השופט א' רובינשטיין... אין לנו אלא להשתאות כיצד צלל בית משפט זה לסוגיה זו."
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
5 תגובות
1.
מהיכן לקוח הפ"ד ?
כ"ב ניסן ה׳תשס״ז
אולי ניתן לקבל עוד פרטים על מספר ההליך או לפחות מהיכן הוא לקוח במעריב ?
מספר פסק הדין או הצדדים ?
מספר פסק הדין או הצדדים ?
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
2.
תודה - מצאתי
כ"ב ניסן ה׳תשס״ז
משרד הבינוי והשיכון האגף לפיתוח מבני דת נ חנן חסן
2957/ 06 בגץ
2957/ 06 בגץ
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
3.
בהחלט כן!!
כ"ב ניסן ה׳תשס״ז
אכן רובינשטיין הוא אדם ירא שמיים ובעל מידות ויודע ספר ויש לו הרבה מה ללמד. וללמוד ממנו. האדם הזה לאורך כל שנותיו בכל משרותיו הרמות השתדל בכל אופן לכניס את התורה הרמב"ם השו"ע ההלכה ושאר הפוסקים לכל פסק דין שלו ולכל מקום שהוא הולך ונואם ובכלל ידוע שהוא יהודי שקובע עיתים לתורה. בכל יום הוא היה מארגן מניין במשרד המשפטים. הוא בקי גדול בספרים של החפץ חיים ספר "שמירת הלשון" וכו. בקיצור להרבה אנשים יש מה ללמוד ממנו. איך שהוא לכל מקום שהוא הולך הוא הולך עם הגאווה היהודית. בלי להתבייש מאף אחד. אומר את ההלכה בכל פסק דין. והא לא עושה חשבון לאף אחד "מה יגידו". עד כדי כך שחבריו השופטים לא כל כך אוהבים את זה. ועם כל זה הוא ממשיך עם זה. ר אלייקים יישר כוחך!!!
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
4.
תגובה ל-3
כ"ב ניסן ה׳תשס״ז
כל ההולך להתדיין אצלם הרי זה מרים יד בתורת משה וא"כ מה דינם של השופטים "הדתיים" היושבים בבתי משפט מי התיר זאת רמוס חצרי?
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
5.
תגובה ל3
כ"ב ניסן ה׳תשס״ז
אף לא אחד רצה לפגוע ו/או להמעיט ממקומו של רובינשטיין מבין לומדי התורה.
אולם עם כל הכבוד המגיע לו בגלל תורתו, הרי שלא מעניין צד בדיון משפטי כמה |"שטייגן" עשה רובינשטיין, וכמה פעמים סיים את הש"ס, ואפילו לא כמה רבה ידענותו במאמרי ושיחות רבותנו נשיאנו.
כל מה שאמור לעניין הוא עד כמה רובינשטיין ממקום מושבו הגבוה (בעליון), יודע למנף את ידיעותיו בתורה לצורך מתן החלטתו בסופו של יום.
(והרי ידוע וברור כי שופט מביא איתו לביהמ"ש את תורת בית המדרש בו גדל).
מעיון בפ"ד המדובר אי אפשר שלא להסכים עם ביניש שרומזת ברורות כי חבל שביהמ"ש גלש למחוזות שלא לו. אומנם לא כוונתה כוונתינו - אבל אם נחשוב על דבריה נראה עד כמה הם נכונים ואף מתאימים:
כל שופש (לרוב מהעליון) בבואו לכתוב פס"ד עצמאי (עצמאי פרושו, שאין השופט רק מצטרף במילים "אני מסכים עם חברי/חברתי" לפ"ד, אלא הוא כותב פ"ד משלו המלא במלל, ולעיתים גם בתוכן רלוונטי). "חייב" הוא לנפח את הנפח של הפ"ד במילים גבוהות ובנושאים אינדוידואלים הקרובים לליבו, ולעיתים בין נושאים אלו לבין העניין הנדון אין מאום. הסיבה לניפוח הפ"ד ולהרבות המילים בו נובעת מהרצון לעמוד בנורמות המקובלות בין שופטי העליון (קרי - לברבר עד בלי די).
ומשכך ניתן לראות פ"דים רבים בהם פורש השופט את משנתו על פני היריעה גם אם אין בין משנתו לבין נשוא העתירה מאום.
למקרה הפ"ד המוזכר (נשוא כתבה זו) נראה כי השאלה הייתה שאלה מינהלתית שדנה בסמכותו של ביהמ"ש לדון ככלל ועיקר בעניין הנמצא בסמכות של הרב ולא רק מכוח היותו פקיד מדינה (עובד משרד הדתות) אלא מכוח מומחיותו בענייני דת.
ולאחר שהערכאה הראשונה החליטה כי אין זה בסמכותה - היה נסיון מצד העותרים (אנשי חב"ד) שביהמ"ש (ע"י הוראת העליון) יקח את הסמכות אליו.
רובינשטיין מתפלפל ומכביר מילים על דיברי אדמה"ז בעניין בור על גבי בור ובעניין מרא דאתרא..
אבל אליקים היקר - (דחיל ראבקום) אף אחד לא שאל אותך שאלה הלכתית, ואף אחד לא ביקש ביאור בשאלת מים שאובים, זריעה, או טבילת עזרא - כולא שאלנו האם ניתן לדרוש לעשות עוד בור בתוך אולם הטבילה לפי שיטת חב"ד כדי לתת מענה לכל התושבים וכך לשמור על זכויותיהם כמו שהן מוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
ואם מתחילה לא רצה רובינשטיין לתת זכות זו - למה נדרש לכל הפלפול ההלכתי אם ממילא לא הוציא ממנו כל נפקות.
ולכן מסכים אני עם כל מילה שנרמזת בדברי ביניש.
(יכול הקורא את תגובתי להגיד כי גם אני הכברתי במילים וניפחתי את התגובה, אבל מה לעשות וכדי לענות ולהתייחס לרובינשטיין - או לכל מלל שופט - צריך לנהוג כמנהגו)
אולם עם כל הכבוד המגיע לו בגלל תורתו, הרי שלא מעניין צד בדיון משפטי כמה |"שטייגן" עשה רובינשטיין, וכמה פעמים סיים את הש"ס, ואפילו לא כמה רבה ידענותו במאמרי ושיחות רבותנו נשיאנו.
כל מה שאמור לעניין הוא עד כמה רובינשטיין ממקום מושבו הגבוה (בעליון), יודע למנף את ידיעותיו בתורה לצורך מתן החלטתו בסופו של יום.
(והרי ידוע וברור כי שופט מביא איתו לביהמ"ש את תורת בית המדרש בו גדל).
מעיון בפ"ד המדובר אי אפשר שלא להסכים עם ביניש שרומזת ברורות כי חבל שביהמ"ש גלש למחוזות שלא לו. אומנם לא כוונתה כוונתינו - אבל אם נחשוב על דבריה נראה עד כמה הם נכונים ואף מתאימים:
כל שופש (לרוב מהעליון) בבואו לכתוב פס"ד עצמאי (עצמאי פרושו, שאין השופט רק מצטרף במילים "אני מסכים עם חברי/חברתי" לפ"ד, אלא הוא כותב פ"ד משלו המלא במלל, ולעיתים גם בתוכן רלוונטי). "חייב" הוא לנפח את הנפח של הפ"ד במילים גבוהות ובנושאים אינדוידואלים הקרובים לליבו, ולעיתים בין נושאים אלו לבין העניין הנדון אין מאום. הסיבה לניפוח הפ"ד ולהרבות המילים בו נובעת מהרצון לעמוד בנורמות המקובלות בין שופטי העליון (קרי - לברבר עד בלי די).
ומשכך ניתן לראות פ"דים רבים בהם פורש השופט את משנתו על פני היריעה גם אם אין בין משנתו לבין נשוא העתירה מאום.
למקרה הפ"ד המוזכר (נשוא כתבה זו) נראה כי השאלה הייתה שאלה מינהלתית שדנה בסמכותו של ביהמ"ש לדון ככלל ועיקר בעניין הנמצא בסמכות של הרב ולא רק מכוח היותו פקיד מדינה (עובד משרד הדתות) אלא מכוח מומחיותו בענייני דת.
ולאחר שהערכאה הראשונה החליטה כי אין זה בסמכותה - היה נסיון מצד העותרים (אנשי חב"ד) שביהמ"ש (ע"י הוראת העליון) יקח את הסמכות אליו.
רובינשטיין מתפלפל ומכביר מילים על דיברי אדמה"ז בעניין בור על גבי בור ובעניין מרא דאתרא..
אבל אליקים היקר - (דחיל ראבקום) אף אחד לא שאל אותך שאלה הלכתית, ואף אחד לא ביקש ביאור בשאלת מים שאובים, זריעה, או טבילת עזרא - כולא שאלנו האם ניתן לדרוש לעשות עוד בור בתוך אולם הטבילה לפי שיטת חב"ד כדי לתת מענה לכל התושבים וכך לשמור על זכויותיהם כמו שהן מוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
ואם מתחילה לא רצה רובינשטיין לתת זכות זו - למה נדרש לכל הפלפול ההלכתי אם ממילא לא הוציא ממנו כל נפקות.
ולכן מסכים אני עם כל מילה שנרמזת בדברי ביניש.
(יכול הקורא את תגובתי להגיד כי גם אני הכברתי במילים וניפחתי את התגובה, אבל מה לעשות וכדי לענות ולהתייחס לרובינשטיין - או לכל מלל שופט - צריך לנהוג כמנהגו)
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
