ברב-שיח המיוחד שמתפרסם השבוע בגליון החגיגי של "כפר חב"ד", מתארים שני חסידים את ההתוועדות הראשונה של י"א ניסן ואת הפעם הראשונה שבה הרבה ערך את הסדר בהשתתפות חסידים. שני האירועים היו השבוע לפני 60 שנה.

כך מתאר הרב נחום יעקובוביץ את ההתוועדות הראשונה בהיסטוריה של י"א ניסן:

"באותו יום הייתי בקומה השלישית בביתו של הרש"ז שניאורסהן. היו שם עוד כמה חסידים בניהם הרב"צ שם-טוב. לפתע יוצאת הרבנית חנה ואומרת: אתם יודעים שהיום י"א ניסן? (כמובן שאף אחד לא ידע אז מה זה י"א ניסן) ואז היא אומרת: י"א ניסן זה יום הולדת של בני. לא ידענו מה להגיב ואז היא אמרה: תבקשו ממנו שיתוועד.

"ניגשו לרבי כמה חסידים, בהם הרב"צ שם-טוב, וביקשו ממנו להתוועד. הרבי הגיב, כמעט מיד, בחיוב ("א ודאי א גלייכע זאך") והסכים מיד. מיד הוציאו שולחן ההתוועדות התקיימה שם, בקומה העליונה, שם היה בדרך-כלל מתראה עם אמו, ולא בבית-המדרש.

"חבל שאינני זוכר מה דובר בהתוועדות, אחרי שישים שנה, אבל דבר אחד זכור לי: הרבי דיבר על עניין יום הולדת תוך ציון העובדה שבתורה נזכר עניין יום-הולדת אצל אומות-העולם "ביום הולדת את פרעה" כשהוא מקשר את זה עם משמעות פרעה בקדושה ועניין יציאת-מצרים.

"באותה הזדמנות, כמדומני, התייחס הרבי לתמונה שבו הוא נראה במחיצת חותנו עסוקים במשחק ה"שאך". "התמונה" – סיפר הרבי – "צולמה כאשר היה הרבי (ריי"צ נ"ע) שרוי במנוחה על-פי פקודת הרופאים שאסרו עליו את העיון וביקשוהו לעסוק בדברים משחררים מעול – ולזה התאים משחק ה"שאך" – ונקראתי לשחק עמו". לאחר סיבוב ראשון – חשב הרבי (ריי"צ) שהרבי לא שיחק כדבעי כדי שהוא – ריי"צ – יזכה. משום כך ביקש לשחק סיבוב נוסף – אז זכה הרבי".

וכך מתאר הרב שלום-בער בוטמן את הסדר הראשון:

"סדר פסח התקיים בבית שבו התגוררנו, הבית של דודי הרש"ז שבו התאכסנה הרבנית חנה ע"ה. הסדר התקיים בקומה השנייה ששם היה גם המטבח המיוחד של פסח. בחדר הגדול עמד שולחן ענק והרבי היסב בראש השולחן כשבצד ימינו יושבת אמו הרבנית ע"ה ואחריה שורה של נשים ומשמאלו אבי ז"ל, ושורה של גברים. בגלל גילי (לפני בר מצוה) ישבתי האחרון בשורה של הגברים.

המצות היו מונחות באריזה על כסא ליד הרבי. חבל מאוד שאני לא זוכר מהדיבורים ומההנהגות שהיו בחג. על המזלג והכף שבהם השתמש הרבי היה כרוך חוט כדי שלא יתערבו עם שאר הסכו"ם".

*****

במגזין של "כפר חב"ד" שני פרויקטים מיוחדים, האחד תחת הכותרת "60 שנה לביקור פאריז", כולל בתוכו רב-שיח מיוחד עם ארבעה מזקני החסידים שהיו בפאריז, בעת ביקור הרבי, בשנת תש"ז, ובו גם זיכרונות, עדויות וגילויים בפרסום ראשון. הפרוייקט השני, במסגרת "מאכל הרפואה", הצצה מרתקת אל עולמם המיוחד של שישה רופאים חסידי חב"ד.

במגזין גם שיחת חג מאלפת עם הרב מאניס פרידמן, על בעיות חינוך, ענייני משיח וגאולה וגילויים מיוחדים על הוראות והדרכות מהרבי.

תחת הכותרת "עסקן זהב", מביא העיתונאי יהודה צייטלין את סיפורו המיוחד של לאונרד גולדפיין מפילדלפיה שגייס מיליונים לחב"ד והחזיר ספרים וכתבי-יד מפולין.

במגזין גם חשיפה מיוחדת תחת הכותרת "מדוע מימן הרבי לבגין חניית ביניים בצרפת?", וכן ראיון בלעדי, מרתק, עם יוסל'ה שוכמכר המפורסם, ועוד שפע של כתבות ומאמרים.

במוסף מיוחד, והגדת לבנך", מספרים אבות לבנים את סיפור חייהם. הרב ניסן פינסון, שליח הרבי בתוניס, משוחח עם בנו הרב יוסף יצחק פינסון, על מסירות-נפש, חרדה מפרעות, מעקבים, סכנות, בדידות של ילדים, יחידויות ושליחויות. הנגיד הרב צבי הירש חיטריק מספר לבנו, הרב יוסף יצחק חיטריק, על זיכרונות מפריס, געגועים לרבי, יחידות אצל הרבי הריי"צ, יו"ד שבט תש"י ומה קרה בברית המילה שלו.

הגה"ח רבי שמעון אליטוב, משוחח עם בנו ר' יוסי אליטוב, סגן עורך 'משפחה', על ילדות בעיר העתיקה, הדרכות מהרבי. נוער נושר, ושליחות עיתונאית, והרב ישראל-ברוך ברוד מכפר-חב"ד מספר את סיפורו לבנו, הרב מנחם-מענדל ברוד, ומתאר חיי פחד, רעב, קור, לימודים ב'חדר' מחתרתי, וחושף סוד משפחתי אחרי יותר מארבעים שנה. המנגן החסידי, הרב יוסף מרטון, מגולל באוזני בנו, הרב יצחק מרטון, את סיפור חייו במלחמת-העולם השנייה, העלייה לארץ וההתקרבות לחב"ד, ומספר כיצד נולד השיר 'ופרצת'.

במוסף אספקלריה מאמר מיוחד של הגאון החסיד הרב יואל כהן שליט"א, במסה מרתקת על ההבדלים בין גאולת מצרים והגאולה העתידה, וכן חשיפה תחת הכותרת "השליח שלא יצא" שבה מסופר לראשונה, באריכות, על כך הרבי הריי"צ הועיד למשפיע הרב חיים שאול ברוק את תפקיד ראש ישיבת חב"ד הראשונה באמריקה.

תחת הכותרת "שליחויות נעלמות", מובא באספקלריה מעשה שתחילתו ב'יחידות' אצל הרבי ריי"צ, המשכו בחלום אחרי תשע-עשרה שנה וסופו בשליחות מהרבי.

במשפחה החסידית, שפע של כתבות ומאמרים לכבוד החג, ובהם, בין היתר: טיפים לחינוך הילדים, וכן סיפור מיוחד לחג בשם "ארבע חבילות מצות".