הרב עזריאל זעליג סלונים היה מקבל מהרבי מדי שנה בתחילת חודש ניסן מצות לחלוקה עבור כמה רבנים ואישים חשובים, וביניהם הרב אריה לוין המכונה רב האסירים. לקראת  חג הפסח תשכ"ט קיבל הרב סלונים את המצות לחלוקה כמדי שנה, אולם עבור רבי אריה לוין לא קיבל. שראה כך העז ואמר לרבי: "בכל שנה נותן הרבי גם עבור ר' אריה'. הרבי לא הגיב. והנה ביום ט' ניסן נפטר רבי אריה. הוא לא זכה לאכול כזית מצה באותה שנה.

* * *

בשנת 1970 הזדמן שמחה רז לניו-יורק וביקש להיפגש עם הרבי מלובביץ'. בפתח חדרו, בשתיים וחצי לפנות בוקר, אמרו 'שמחה רז', והרבי שאל אם הוא זה שכתב את המאמר על הרב אריה לוין. כשאישר הוסיף הרבי: "הוא השאיר חידושי תורה?". הרב לוין כתב פירוש על כל המשניות כשהיה בן שלושים, אבל כשהרבי העלה שאלה זו, רז עוד לא ידע זאת. שנים אחר כך יתפרסם ספרו 'ר' אריה היה אומר', ביאוריו למסכת אבות. לרבי הוא אמר שכשזוכרים את ר' אריה, שהיה תורה מהלכת, יודעים איך צריך להתנהג, ובכך מתקיימים דברי חז"ל "הנפרד מעל חברו אל ייפרד, אלא מתוך דבר הלכה, שמתוך כך זוכרהו". אחר כך, עשרים דקות בעמידה, ציטט אמרות שלו, עד שהרבי אמר "בוא נשב", וביקש לשמוע על הרב אריה לוין בהרחבה.

"אחרי שעה בא המזכיר. אמרתי: 'רבי, אבקש סליחה, הוא צודק ? קבעו לי עשר דקות, ואני יושב שעה'. הרבי אמר למזכיר 'הנח לו, אני ביקשתי ממנו שיישאר'. המזכיר יצא, והרבי ביקש: 'יש לך עוד סיפור בשבילי'? אחרי שעה נוספת המזכיר חזר. הפעם נעמד דום מאחוריי, ועם מפתח גירד בגבי, שאקום. התנצלתי שוב, אבל הרבי אמר שאשאר וביקש: 'יש לך עוד סיפור בשבילי'?

"ראיתי איך הרבי מלובביץ', מנהיג בעל ממלכה עם שליחים בכל העולם, מתרשם מאישיותו ורוצה לשמוע עליו. והרבי הרי היה חסיד ור' אריה? ליטאי. אמרתי 'ר' אריה היה האדמו"ר של המתנגדים'. המפגש הזה ריגש אותי ביותר, שעתיים וחצי ביחידות עם הרבי מלובביץ'! הוא אמר לי: 'צריך לכנס את הדברים בספר, כדי שהעולם ידע מה דמותו של צדיק', וזה המריץ אותי להוציא את הספר הראשון.

"לרבי הייתה ספרייה של אלפים, אבל בחדרו היה ארון קטן עם שלושים ספרים, ובתוכם ספרו של אחי 'ברכת אליהו'. הוא אמר: 'עכשיו אני מכיר את כל המשפחה, אחיך הצעיר היה כאן לפני חודשיים, אתך ביליתי כעת, ואחיך הגדול ? הנה ספרו'."