מערכת COL
|
יום ה' ניסן ה׳תשס״ז
24.03.2007
קהילה בשבוע: ביהכנ"ס של הרב שמרילנג
במסגרת המדור "קהילה בשבוע" באתר ynet מתפרסם השבוע כתבה על בית-הכנסת האשכנזי הגדול בכפר-יונה, בו משמש השליח נחמיה שמרלינג כרב ■ בכתבה, מסופר על שיעורי-התורה שמעביר הרב שמרילנג בשבת וביום חול ■ "אנחנו בית-כנסת ישראלי, אצלנו אין ספרדים ואשכנזים. תמיד כולם מתקבלים באהבה", העיד אחד המתפללים לסיפור המלא • ynet על התוועדות חסידית ברמת-גן: וידאו
הרב שמרלינג על רקע בית-הכנסת • צילומים: ynet ,COL
דע לפני מי אתה עומד: בית הכנסת המרכזי ע"ש גרהרט כפר יונה, ליד הדואר המרכזי. בית הכנסת האשכנזי הגדול בכפר יונה, אבל מתפללים בו מכל העדות וכל אחד יכול להתפלל ולקרוא בתורה בנוסח שלו לא קנאים לנוסח האשכנזי: "אנחנו בית כנסת ישראלי, אצלנו אין ספרדים ואשכנזים. תמיד כולם מתקבלים באהבה". בית הכנסת הוקם בתחילת שנות השישים ומשמש מאז את תושבי האזור. מבנה בית הכנסת גדול מאוד יכול להכיל בין 300-400 מתפללים.
מי ומי ההולכים: למתפללים בבית הכנסת מקצועות חופשיים, חתך הגילאים מ-8 ועד 88, רוב האנשים הם תושבים ותיקים. בשגרה מתפללים בבית הכנסת כ–50 מתפללים. ביום כיפור בית הכנסת מלא "מפה לפה" - מגיעים למעלה מ-500 איש "וחלק אפילו נשארים בחוץ כי אין מקום". הרב מכריז על תפילת מנחה של יום כיפור "בשנה הבאה בשעה ארבע", כי רוב האנשים מגיעים רק ביום כיפור.
לשון אחר: בנוסח ספרד ואשכנז ובסגנון ישראלי.
רב לכם בני ישראל: הרב של בית הכנסת הוא הרב נחמיה שמרלינג, רב של קהילת חב"ד, המשמש גם רב בית הכנסת.
יתגבר כארי: משכימים לתפילה אבל בבתי כנסת אחרים, בימי החול אין מניין בגלל השעות השונות של חברי הקהילה, כולם אנשים עובדים: "ניסינו לעשות מניין וזה היה קשה, אז מצטרפים למניינים בבתי הכנסת הספרדיים באזור".
בדק הבית: בית הכנסת היה מפואר מאוד. האוכלוסייה האשכנזית התמעטה והפכה למיעוט בין בתי הכנסת הספרדים מפוארים. בית הכנסת התחיל להתפורר ואז גילו שהוא לא נבנה על יסודות אלא פשוט על הקרקע. לפני כחמש שנים בנו יסודות חדשים. היה צריך גם להחליף את הגג (ראה בסעיף תרומות ומעשרות). המועצה לקחה שטח מבית הכנסת כדי לבנות מקווה והבטיחה בתמורה לשפץ את המבנה, אבל טוענים המתפללים, ההבטחות עדיין לא התממשו...
לשם ייחוד: בית כנסת שכונתי-קלאסי שמשמש את האזור. הקהילה מעורבת ויש בה אנשים מכל הסוגים והמינים בעם ישראל: "הרי כולנו קיבלנו את אותה תורה בהר סיני, במקור זה בית כנסת אשכנזי אבל הוא הפך להיות בית כנסת ישראלי".
על דעת המקום: כיסא בבית הכנסת עולה 150 שקלים, קונים לפני ה"ימים הנוראים".
כסא הכבוד: כל המקומות מכובדים.
בין הזמנים: התפילה בשבת מתחילה בשעה 8:20 ומסתיימת בשעה 11:30 בימים נוראים מצאת החמה ועד צאת הנשמה.
שירה חדשה: לא מביאים במיוחד חזנים מבחוץ - אם באים חזנים ברוכים הבאים.
קריאת קודש: סידור "רינת ישראל" הכי פופולרי, אך יש גם סידורים ספרדים מכל הבא ליד. יש גם אוסף מרשים של ספרים בספריה.
דברים שיש בהם שיעור: את השיעורים מעביר בעיקר הרב, בעיקר בשבת. בעבר היה גם שיעור באמצע שבוע בגמרא, השיעור עבר בינתיים לבית כנסת אחר, הקרוב יותר למשתתפים. בשבת בבוקר לומדים שיעור בגמרא והלכה מהשעה 7:45 עד 8:20. בשבת, לפני מנחה לומדים הלכות שבת, או הלכות הקשורות למועדים. יש גם דרשה לפני קבלת שבת, שבה הרב מדבר בענייני פרשת השבוע הלכה וענייני מוסר. ודרשה לפני קריאת התורה על הפרשה והגיגיה: "ממצים את עניין הפרשה מכל הכיוונים. לפני תפילת שחרית, ולפני קבלת שבת".
הפסק: ביום, לפני ערבית של שבת וגם לפני קריאת התורה.
צאצאי צאצאינו: ביום שישי בערב הילדים מקבלים ממתק, בדרך כלל סוכריות לפעמים ופלים. "יש סגולה שילדים עונים אמן, מחלקים ממתקים כדי לעודד את הילדים להגיע, ילדים אוהבים ממתקים". גם אחרי שיר הכבוד, שאותו קוראים הילדים, הם זוכים לממתק.
תרומות ומעשרות: את הפרוכת של ארון הקודש תרמו משפחת שפירא ומשפחת זיגדון. הפרוכת נסגרת מהצדדים לאמצע. צד אחד של משפחת זגדון, וצד אחד של משפחת שפירא - חצי ספרדים ואשכנזים. "זה מלמד משהו על הקהילה שלנו, אין אצלנו ספרדים ואשכנזים".
היה צורך גם לחליף את הגג של מבנה בית הכנסת, אך הפרוטה בקופה לא הייתה מצויה. משפחה מצרפת, שהגיעה לגמרי במקרה לביקור חד פעמי, פתחה את הלב ואת הכיס ותרמה את הכסף הנצרך להחלפת הגג.
מצוות הקהל: הזמן שבו מתכנסים לבית הכנסת כל השכנים שבסביבה הוא בשמחת תורה שנחגגת ברוב עם.
ספר הזכרונות: טקס מינוי נשיאי בית הכנסת. בבית כנסת החליטו לעשות כבוד למייסדים ולמנות את משה פישר (82) הקורא בתורה, יהודה שפירא (80) וגברת גרהרט (85) אשתו של הגבאי של בית הכנסת שעל שמו בית הכנסת. מר גרהרט גבאי כשלושים שנה עד לפטירתו. "הטקס היה מרגש מאוד, ברכנו ברכה מיוחדת, ליהודה שפירא ומשה פישר הענקנו כיסוי לטלית עם הכיתוב נשיא בית הכנסת, ולגברת גרהרט כיסוי לחלות עם כיתוב דומה".
בישיבה של מטה: ריהוט בית הכנסת כמו הרכב המתפללים – מעורבב, חצי חדש וחצי ישן.
בישיבה של מעלה: עזרת נשים מטופחת וממוזגת במפלס העליון, מאפשרת נקודת מבט טובה אל עזרת הגברים.
מי ומי ההולכים: למתפללים בבית הכנסת מקצועות חופשיים, חתך הגילאים מ-8 ועד 88, רוב האנשים הם תושבים ותיקים. בשגרה מתפללים בבית הכנסת כ–50 מתפללים. ביום כיפור בית הכנסת מלא "מפה לפה" - מגיעים למעלה מ-500 איש "וחלק אפילו נשארים בחוץ כי אין מקום". הרב מכריז על תפילת מנחה של יום כיפור "בשנה הבאה בשעה ארבע", כי רוב האנשים מגיעים רק ביום כיפור.
לשון אחר: בנוסח ספרד ואשכנז ובסגנון ישראלי.
רב לכם בני ישראל: הרב של בית הכנסת הוא הרב נחמיה שמרלינג, רב של קהילת חב"ד, המשמש גם רב בית הכנסת.
יתגבר כארי: משכימים לתפילה אבל בבתי כנסת אחרים, בימי החול אין מניין בגלל השעות השונות של חברי הקהילה, כולם אנשים עובדים: "ניסינו לעשות מניין וזה היה קשה, אז מצטרפים למניינים בבתי הכנסת הספרדיים באזור".
בדק הבית: בית הכנסת היה מפואר מאוד. האוכלוסייה האשכנזית התמעטה והפכה למיעוט בין בתי הכנסת הספרדים מפוארים. בית הכנסת התחיל להתפורר ואז גילו שהוא לא נבנה על יסודות אלא פשוט על הקרקע. לפני כחמש שנים בנו יסודות חדשים. היה צריך גם להחליף את הגג (ראה בסעיף תרומות ומעשרות). המועצה לקחה שטח מבית הכנסת כדי לבנות מקווה והבטיחה בתמורה לשפץ את המבנה, אבל טוענים המתפללים, ההבטחות עדיין לא התממשו...
לשם ייחוד: בית כנסת שכונתי-קלאסי שמשמש את האזור. הקהילה מעורבת ויש בה אנשים מכל הסוגים והמינים בעם ישראל: "הרי כולנו קיבלנו את אותה תורה בהר סיני, במקור זה בית כנסת אשכנזי אבל הוא הפך להיות בית כנסת ישראלי".
על דעת המקום: כיסא בבית הכנסת עולה 150 שקלים, קונים לפני ה"ימים הנוראים".
כסא הכבוד: כל המקומות מכובדים.
בין הזמנים: התפילה בשבת מתחילה בשעה 8:20 ומסתיימת בשעה 11:30 בימים נוראים מצאת החמה ועד צאת הנשמה.
שירה חדשה: לא מביאים במיוחד חזנים מבחוץ - אם באים חזנים ברוכים הבאים.
קריאת קודש: סידור "רינת ישראל" הכי פופולרי, אך יש גם סידורים ספרדים מכל הבא ליד. יש גם אוסף מרשים של ספרים בספריה.
דברים שיש בהם שיעור: את השיעורים מעביר בעיקר הרב, בעיקר בשבת. בעבר היה גם שיעור באמצע שבוע בגמרא, השיעור עבר בינתיים לבית כנסת אחר, הקרוב יותר למשתתפים. בשבת בבוקר לומדים שיעור בגמרא והלכה מהשעה 7:45 עד 8:20. בשבת, לפני מנחה לומדים הלכות שבת, או הלכות הקשורות למועדים. יש גם דרשה לפני קבלת שבת, שבה הרב מדבר בענייני פרשת השבוע הלכה וענייני מוסר. ודרשה לפני קריאת התורה על הפרשה והגיגיה: "ממצים את עניין הפרשה מכל הכיוונים. לפני תפילת שחרית, ולפני קבלת שבת".
הפסק: ביום, לפני ערבית של שבת וגם לפני קריאת התורה.
צאצאי צאצאינו: ביום שישי בערב הילדים מקבלים ממתק, בדרך כלל סוכריות לפעמים ופלים. "יש סגולה שילדים עונים אמן, מחלקים ממתקים כדי לעודד את הילדים להגיע, ילדים אוהבים ממתקים". גם אחרי שיר הכבוד, שאותו קוראים הילדים, הם זוכים לממתק.
תרומות ומעשרות: את הפרוכת של ארון הקודש תרמו משפחת שפירא ומשפחת זיגדון. הפרוכת נסגרת מהצדדים לאמצע. צד אחד של משפחת זגדון, וצד אחד של משפחת שפירא - חצי ספרדים ואשכנזים. "זה מלמד משהו על הקהילה שלנו, אין אצלנו ספרדים ואשכנזים".
היה צורך גם לחליף את הגג של מבנה בית הכנסת, אך הפרוטה בקופה לא הייתה מצויה. משפחה מצרפת, שהגיעה לגמרי במקרה לביקור חד פעמי, פתחה את הלב ואת הכיס ותרמה את הכסף הנצרך להחלפת הגג.
מצוות הקהל: הזמן שבו מתכנסים לבית הכנסת כל השכנים שבסביבה הוא בשמחת תורה שנחגגת ברוב עם.
ספר הזכרונות: טקס מינוי נשיאי בית הכנסת. בבית כנסת החליטו לעשות כבוד למייסדים ולמנות את משה פישר (82) הקורא בתורה, יהודה שפירא (80) וגברת גרהרט (85) אשתו של הגבאי של בית הכנסת שעל שמו בית הכנסת. מר גרהרט גבאי כשלושים שנה עד לפטירתו. "הטקס היה מרגש מאוד, ברכנו ברכה מיוחדת, ליהודה שפירא ומשה פישר הענקנו כיסוי לטלית עם הכיתוב נשיא בית הכנסת, ולגברת גרהרט כיסוי לחלות עם כיתוב דומה".
בישיבה של מטה: ריהוט בית הכנסת כמו הרכב המתפללים – מעורבב, חצי חדש וחצי ישן.
בישיבה של מעלה: עזרת נשים מטופחת וממוזגת במפלס העליון, מאפשרת נקודת מבט טובה אל עזרת הגברים.
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
1 תגובות
1.
לוחות עגולים
ו' ניסן ה׳תשס״ז
מעל ארון הקודש הלוחות עדין עגולים ידוע שהרבי מאוד כאב את הדבר הזה
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
