אגדת הזאב והשועל ופרפראות לפרה אדומה/ הגיגים
בס"ד
רבקה ערנטרוי
ע"פ תורה אור קי"א-קי"ג
(רש"י סנהדרין דל"ט)
מחזה לשבת:
אגדת הזאב והשועל
הגיגים לפרשת כי תשא
מחצית השקל
הזאב יוצא לשחר לטרף... סנטרו מחודד וזנבו הארוך שמוט לו מאחוריו. אומץ הלב שלו, כוחו ועזותו אינם יודעים כל רתת.... הוא כבר עומד לזנק על השועל ולשסוע אותו באכזריות שכזו, לדרוס אותו ולרטש אותו בציפורניו, אולם השועל החכם והפיקח מערים עליו ברוב זריזותו באמצעות תחבולותיו ותכסיסיו שהוא הוגה במהירות הבזק. הוא כבר יסובב את העניינים לטובתו ויכשיל את חית הטרף המאיימת עליו:
"מעשה הוא שרימה השועל את הזאב ליכנס לחצר היהודים בערב שבת ולתקן עמהם צרכי סעודה ויאכל עמהם בשבת. וכשבא ליכנס, חברו עליו במקלות. בא להרוג את השועל.
אמר לו: "ובשביל אבא אני לוקה?"
אמר לו: "הן אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה" (רש"י סנהדרין דל"ט)
מערכה א"
על הבמה מופיעים השועל והזאב. המה השחקנים הראשיים והמהווים את גיבורי המחזה המתמודדים ביניהם, וזהו סמל למלחמת הטוב ברע.
בתפאורה נראים בתי היהודים וחצרותיהם כשריחות ערבים ומענגים של תבשילים מהבילים מבשמים את אווירת ערב השבת. ריחות דגים כבושים מתוק חמוץ נמהלים בריחות פשטידות אפויות מטוגנות, מתוקות ומלוחות. והמרק המהמם והריח המפתה של הטשולנט מגרה מאוד את אפו של הזאב והוא עומד לעוט על הטרף ולבלוע את מאפה העוגות המשובחות. אך היהודים חוברים עליו במקלות והודפים אותו מהמקום, והוא מגיע חף ומבויש אל השועל ומאיים עליו מתנשף. (הפרגוד מוסט וחוזר ונפתח שוב)
מערכה ב"
ההקבלה מאוד מעניינת.
ויפורסמו לאחר אישורן
ויוצגו במערכת התמונות