ערב פורים, שבו אנו מצוּוים לבסומי עד דלא ידע, ובהתקרב חג-הפסח, גוברת התכונה ביקב הפרטי הקטן של ר' יחזקאל שפרינגר בכפר-חב"ד. כאן הוא מייצר יינות איכותיים, בכשרות מהודרת ובתהליך ייצור שבמהלכו אין מוסיפים ליין שום תוסף כימי. היין הזה, מתברר, מושך לקוחות המגיעים מכל קצות הארץ.

"ברוך ה', יש לא-מעט אנשים שהתמכרו ליין הזה ואינם מוכנים להחליפו ביינות אחרים", אומר ר' יחזקאל בעיניים זוהרות, ומספר בין השאר על פונדק-דרכים ידוע בערבה, שבעליו "לגם פעם אחת מהיין ומאותו יום נהפך ללקוח קבוע שלנו".


חברותא עם הרפתן

ר' יחזקאל נמנה עם ראשוני המתיישבים בכפר-חב"ד, והוא דמות מוכּרת ואהובה בנוף המקומי. האיש, שגילו המדוייק אינו נמסר לפרסום, עדיין רוכב על אופניו בחוצות הכפר, וזקנו הלבן והארוך מתבדר ברוח.

סדר-יומו מתוכנן למופת. בחמש בבוקר הוא קם, טובל במקווה הקרוב לביתו ופותח בהכנות לתפילה. לקראת השעה שבע הוא כבר מוסר שיעור יומי בהלכה למתפללי המניין. שב לביתו, סועד פת שחרית, ופונה לעבודה ביקב, שהקים במו-ידיו לפני כשלושים שנים. מסייע לו במלאכה בנו ר' יוסף.

לעת צהריים עוזב ר' יחזקאל את היקב ומדווש על אופניו לעבר בית ידידו משכבר הימים, ר' זוסמן רבקין הרפתן. השניים יושבים לשעה של לימוד גמרא בחברותא. מהלימוד הוא חוזר לביתו, לארוחה ולמנוחת צהריים קלה, ולאחריה פונה שוב ליקב. אחר-כך מגיע זמן מנחה וערבית ושאר שיעורי הלימוד הקבועים.


הצלה בסיביר

ר' יחזקאל הוא אפוא דמות קלסית של חסיד בר-אוריין, המתפרנס מעמל-כפיו; מהדמויות שעליהן אנו קוראים בסיפורים על העיירה היהודית הישנה. כמו, למשל, העיירה הגליציינית ניסקו, שבה נולד. "הוריי נחשבו אמידים", מעלה ר' יחזקאל זיכרונות מהילדות. "בשר עלה על שולחננו כל השבוע ואני ושני אחיי (שיחיו) נעלנו תמיד נעליים שלמות... במלחמה ברחנו מהגרמנים לרוסיה. הרוסים שאלו את אבי לאן הוא רוצה להגר. הוא, בתום-לב, ענה להם ...'לאמריקה'. דיי היה בכך לגרשנו לסיביר. בדיעבד התברר כי זה מה שהציל את חיינו מציפורני הפולש הגרמני".

עם הדברים שנשתמרו בזיכרונו של ר' יחזקאל משנות גלותם בסיביר, נמנה גם היין, שייצרו הוריו מצימוקים, ערב חג-הפסח. זו הייתה אולי הפעם הראשונה שבה טעם יין ביתי, שיוצר במשפחתו, אך בהחלט לא האחרונה.


מהודו ועד יין

לאחר המלחמה נדד לפראג, ושם הכיר חסיד חב"ד שכיוון אותו ללמוד בישיבת חב"ד, שפעלה באותם ימים בפוקינג שבגרמניה. משם המשיך לישיבת חב"ד בברינואה שבצרפת, ולאחר מכן (בשנת תש"ט) עלה ארצה והצטרף למייסדי כפר-חב"ד. כאן התחתן והקים משפחה חסידית לתפארת.

שנים רבות עסק גם בגידול תרנגולי-הודו. כשחש קושי להתפרנס מענף זה, פנה לייצור יין. "חיפשתי תחום שבו לא אכשל בהסגת-גבול, והגעתי לייצור יין", הוא אומר. ביקב הקטן, שהקים מאחורי ביתו, מיוצרים יינות יבשים מהזנים קריניאן וקברנה, יין מוסקט מתוק, יין קל (מופחת אלכוהול) וסוגים נוספים של יינות ומיץ-ענבים. לפורים, לפסח ולכל השנה כולה.