המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5387475
[email protected]

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה / זָכוֹר

"וְעָשִׂיתָ צִיץ זָהָב טָהוֹר... וְהָיָה עַל מִצְחוֹ

תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה'". (תצווה כח לז-ט)

כָּל יְהוּדִי מִשְׁתּוֹקֵק לְהַרְגִּישׁ בְּגָלוּי אַהֲבַת ה' וּבְכָל זֹאת, לְמַרְבֶּה הַצַּעַר, יֶשְׁנָהּ כְּעֵין מְחִיצָה הַחוֹצֶצֶת וּמַסְתִּירָה בֵּין בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם אוֹהֲבָם.

אֵיךְ וּמִמָּה נוֹצֶרֶת הַמְּחִיצָה הַזֹּאת? הִיא נוֹצֶרֶת מֵעֲווֹנוֹת, וּבְעִקָּר מֵחֵטְא הַגַּאֲוָה שֶׁאֵלָיו מֵסִית אוֹתָנוּ הָעֲמָלֵק הַקָּטָן הַנִּמְצָא בְּלִבֵּנוּ.

אַתֶּם זוֹכְרִים מָה הָיָה חֵטְא הָעָם הָעֲמָלֵקִי בַּמִּדְבָּר? כֵּן, הֵם לֹא יָכְלוּ לִסְבֹּל אֶת גְּדֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְלָכֵן יָצְאוּ לְהִלָּחֵם בָּהֶם. גַּם הָ'עֲמָלֵק' שֶׁבַּלֵּב, מֵסִית אוֹתָנוּ לֹא לִסְבֹּל אֶת גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל יְהוּדִי אַחֵר. הוּא מְשַׁכְנֵעַ אוֹתָנוּ לְהִלָּחֵם לְמַעַן כְּבוֹדֵנוּ וּלְפָאֵר אֶת עַצְמֵנוּ.

כָּךְ נוֹצָר הַמָּסָךְ הַמְּצַעֵר בֵּין יִשְׂרָאֵל לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּמִי מַצְלִיחַ לִפְתֹּחַ סְדָקִים וַחֲרַכִּים בַּחוֹמָה הַזֹּאת? זֶהוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ רָחוֹק לַחֲלוּטִין מֵחֵטְא הַגַּאֲוָה, הוּא שְׁפַל-רוּחַ וּבָטֵל בִּפְנֵי ה'. לָכֵן הוּא זֶה שֶׁמֻּטָּל עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֶת 'צִיץ הַזָּהָב'. מִשּׁוּם שֶׁצִּיץ הַזָּהָב מְסַמֵּל אֶת הִתְקָרְבוּת ה' אֵלֵינוּ – "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלּוֹנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים". הַצִּיץ מְגַלֶּה כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵצִיץ אֵלֵינוּ וּמְקָרְבֵנוּ.

אֶת צִיץ הַזָּהָב קוֹשֵׁר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְמֵצַח אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. כִּי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הַמַּשְׁפִּיעַ אַהֲבָה בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, מוֹשֵׁךְ וּמֵבִיא אֶל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת אַהֲבָתוֹ הָרַבָּה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.

זֶה זְמַן רַב עָסוּק יְשַׁעְיָהוּ בְּסוּגְיָה קָשָׁה שֶׁעָלְתָה וְצָצָה בְּפָנָיו בְּמַהֲלַךְ לִמּוּדָיו בַּיְּשִׁיבָה. וּמָה תֹּכֶן הַסּוּגְיָה? וּבְכֵן, הַבְטִיחוּ נָא שֶׁלֹּא תְּגַחֲכוּ. יְשַׁעְיָהוּ טָרוּד מְאוֹד בַּשְּׁאֵלָה, הַאִם הוּא הַבָּחוּר הַלַּמְדָן בְּיוֹתֵר בַּיְּשִׁיבָה כֻּלָּהּ, אוֹ אוּלַי רַק בְּכָל הַ'שִּׁעוּר' שֶׁלּוֹ?

וּמַדּוּעַ הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת קָשָׁה – כִּי יֶשְׁנוֹ לְמָשָׁל, יִצְחָקִי הַקָּטָן, שֶׁכֻּלָּם אוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהוּא גָּאוֹן. הַמִּלִּים הַלָּלוּ מַרְגִּיזוֹת מְאוֹד אֶת יְשַׁעְיָהוּ. כִּי הוּא אִישִׁית נִכְנַס כְּבָר פְּעָמִים אֲחָדוֹת לְהִתְנַצְּחוּת פִּלְפּוּלִית עִם יִצְחָקִי, בְּמַטָּרָה לְהוֹכִיחַ לוֹ עַד כַּמָּה אֵינוֹ גָּאוֹן. וִישַׁעְיָהוּ בָּטוּחַ שֶׁהוּא אָכֵן הִצְלִיחַ בְּכָךְ, וְכֻלָּם כְּבָר אֲמוּרִים לָדַעַת שֶׁהוּא, יְשַׁעְיָהוּ, לַמְדָן יוֹתֵר.

יֶשְׁנוֹ גַּם מוֹטִי הַשַּׁתְקָן, שֶׁמִּשּׁוּם-מָה אֵינוֹ נַעֲנֶה לְנִסְיוֹנוֹת הַוִּכּוּחַ שֶׁל יְשַׁעְיָהוּ. עֶצֶם מַרְאֵה דְּמוּתוֹ שֶׁל מוֹטִי, מַרְגִּיזָה אֶת יְשַׁעְיָהוּ מְאוֹד. לֹא פַּעַם וְלֹא פַּעֲמַיִם, נִסָּה לְהָטִיל בְּמוֹטִי דֹּפִי, בְּעִנְיָנִים שׁוֹנִים. סְתָם כָּךְ, רַק כְּדֵי שֶׁכֻּלָּם יַפְסִיקוּ 'לְהַחְזִיק' מִמֶּנּוּ, מִן הַשַּׁתְקָן הַזֶּה... וְכָךְ יְשַׁעְיָהוּ הוֹלֵךְ וּמִסְתַּבֵּךְ בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, בְּתוֹךְ נִסְיוֹנוֹתָיו הַנּוֹאָשִׁים לִהְיוֹת הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם.

וְהִנֵּה לַיְּשִׁיבָה חוֹדֶרֶת רוּחַ חֲדָשָׁה. בַּחוּרִים אֲחָדִים, מִן הָרְצִינִיִּים וְהַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר, מַתְחִילִים לְהַשְׁקִיעַ זְמַן וּמַחְשָׁבָה בְּלִמּוּד הַחֲסִידוּת. חֶלְקָם עוֹבְרִים אַט-אַט לִתְפִלּוֹת עִיּוּנִיּוֹת וְאִטִּיּוֹת יוֹתֵר, תְּפִלּוֹת מִתּוֹךְ הִתְבּוֹנְנוּת וְכַוָּנַת הַלֵּב.

יְשַׁעְיָהוּ מַבִּיט בָּהֶם מִשְׁתָּאֶה. בַּתְּחִלָּה, מְנַסֶּה גַּם הוּא לְחַקּוֹת אוֹתָם, לִלְמֹד וּלְהִתְלַהֵב כְּמוֹתָם, לְהַאֲרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְכַוֵּן אֶת הַלֵּב. אֲבָל יְשַׁעְיָהוּ מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא לֹא מְסֻגָּל, הוּא חָשׁ אָדִישׁ וּמְשֻׁעֲמָם. כָּל כֻּלּוֹ עָסוּק עֲדַיִן בְּחִשּׁוּבָיו הַקַּטְנוּנִיִּים הָעוֹסְקִים בְּמַעֲלַת עַצְמוֹ.

לְבַסּוֹף מַגִּיעַ יְשַׁעְיָהוּ לְמַסְקָנָה 'גְּאוֹנִית'. כַּנִּרְאֶה, כָּל אוֹתָם הַבַּחוּרִים הַ'מִּתְפַּלְּלִים', פָּשׁוּט אֵינָם מֻכְשָׁרִים מַסְפִּיק כְּדֵי לְהַשְׁקִיעַ בְּלִמּוּד 'נִגְלֶה' בְּעִיּוּן לָכֵן הֵם מוֹצְאִים לָהֶם מִפְלָט בַּתְּפִלָּה...

עִם הַמַּסְקָנָה הַזֹּאת, יָכֹל הָיָה יְשַׁעְיָהוּ לִחְיוֹת עוֹד שָׁנִים רַבּוֹת, לִהְיוֹת לַמְדָן גָּדוֹל, אַךְ רָחוֹק מְאוֹד מִקִּרְבַת ה' וּמֵעֲבוֹדַת ה'.

אַךְ הָאֱלֹקִים עָשָׂה עִמּוֹ חֶסֶד. כְּשֶׁנָּסַע יְשַׁעְיָהוּ לְהִסְתּוֹפֵף אֵצֶל צַדִּיק הַדּוֹר, גִּלָּה פִּתְאוֹם לְפָנָיו עוֹלָם חָדָשׁ. עֵינָיו הַמְּאִירוֹת וְהַחוֹדְרוֹת שֶׁל הַצַּדִּיק, "דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים" שֶׁהִשְׁמִיעַ, פָּתְחוּ אֶת לִבּוֹ שֶׁל יְשַׁעְיָהוּ, מִלְּאוּ אוֹתוֹ עֲנָוָה וְקֵרְבוּ אוֹתוֹ לַעֲבוֹדַת ה' טְהוֹרָה.

כְּשֶׁחָזַר יְשַׁעְיָהוּ לַיְּשִׁיבָה, גִּלּוּ יְדִידָיו שֶׁשִּׁנּוּי יְסוֹדִי חָל בּוֹ. סִגְנוֹן דִּבּוּרוֹ הָפַךְ לְרַךְ וּמִתְחַשֵּׁב, הַוִּכּוּחִים הַתְּמִידִיִּים נֶעֶלְמוּ, אֹפֶן לִמּוּדוֹ הָפַךְ לְרָגוּעַ וּמָתוּן. לִישַׁעְיָהוּ קָמוּ עַתָּה חֲבֵרִים נֶאֱמָנִים, שֶׁיַּחַד אִתּוֹ צָעֲדוּ בְּהִתְלַהֲבוּת וּבִנְחִישׁוּת בַּדֶּרֶךְ הַסְּלוּלָה שֶׁל עֲבוֹדַת ה' פְּנִימִית.

הסיפור השבועי

 "הֲלוֹא פּוּרִים הַיּוֹם"

בִּכְפָר קָטָן, לֹא-הַרְחֵק מִקּוֹזְנִיץ, הִתְגּוֹרֵר יַעֲקֹב-בָּרוּךְ. אִישׁ פָּשׁוּט וִירֵא-אֱלֹקִים, בְּרוּךְ יְלָדִים וְדַל אֶמְצָעִים. פּוּרִים הִגִּיעַ וּלְיַעֲקֹב-בָּרוּךְ אֵין פְּרוּטָה לְצָרְכֵי הַחַג. עַל מִשְׁלוֹחַ-מָנוֹת אֵין מָה לְדַבֵּר. מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים? לוּ הָיוּ לוֹ, הָיָה נוֹתֵן אוֹתָן לְאִשְׁתּוֹ וְלִילָדָיו. בַּבַּיִת אֲוִירַת נְכָאִים.

בְּבֹקֶר פּוּרִים הֶחְלִיט יַעֲקֹב-בָּרוּךְ לָצֵאת לְקוֹזְנִיץ כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת קְרִיאַת הַמְּגִלָּה מִפִּי הַמַּגִּיד, רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִקּוֹזְנִיץ. "וּמָה אִם אֶבְיוֹן אֲנִי, כְּלוּם עָלַי לְוַתֵּר כָּלִיל עַל שִׂמְחַת פּוּרִים?!", חָשַׁב בְּלִבּוֹ וְיָצָא לְדַרְכּוֹ. צָעַד וְצָעַד עַד שֶׁלִּקְרַאת מוֹעֵד תְּפִלַּת שַׁחֲרִית נִכְנַס וּבָא בְּשַׁעֲרֵי בֵּית-הַמִּדְרָשׁ.

קְרִיאַת הַמְּגִלָּה מִפִּיו שֶׁל הַמַּגִּיד רוֹמְמָה אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁל יַעֲקֹב-בָּרוּךְ וְהִשְׁכִּיחָה מִמֶּנּוּ לִרְגָעִים אֶת דַּלּוּתוֹ. לְאַחַר הַתְּפִלָּה נִגַּשׁ אֶל הַמַּגִּיד לָתֵת לוֹ יָד לְשָׁלוֹם. "פּוּרִים שָׂמֵחַ, יַעֲקֹב-בָּרוּךְ!", אָמַר לוֹ הַמַּגִּיד בְּפָנִים מְאִירוֹת. אֶלָּא שֶׁמִּיָּד הוֹסִיף וְשָׁאַל, "הַאִם גַּם אַתָּה הֵבֵאתָ לִי מִשְׁלוֹחַ-מָנוֹת, כְּרַבִּים מִבְּנֵי הַכְּפָרִים בַּסְּבִיבָה?".

הִסְמִיק יַעֲקֹב-בָּרוּךְ מִבּוּשָׁה. "כְּלוּם אֵין דַּלּוּתִי גְּלוּיָה וִידוּעָה לִפְנֵי הָרַבִּי?", הִרְהֵר בְּלִבּוֹ. הַמַּגִּיד כְּמוֹ קָרָא אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו. "הָסֵר צַעַר וּדְאָגָה מִלִּבְּךָ – הֲלוֹא פּוּרִים הַיּוֹם וּמִצְוַת הַיּוֹם בְּשִׂמְחָה! בּוֹא אַחַר-כָּךְ לְבֵיתִי לְהִשְׁתַּתֵּף בַּסְּעוּדָה".

לִבּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב-בָּרוּךְ הִתְקַשָּׁה לְהָכִיל אֶת הַהִתְרַגְּשׁוּת. וְכִי עִנְיָן שֶׁל מַה-בְּכָךְ הוּא? הָרַבִּי מַזְמִינוֹ לִסְעֹד עִמּוֹ, עִם בְּנֵי-בֵּיתוֹ וּמְקֹרָבָיו!

בְּמַהֲלַךְ הַסְּעוּדָה הִגִּישׁ הַמַּגִּיד לְיַעֲקֹב-בָּרוּךְ כּוֹס יֵין-שָׂרָף. אַךְ לָגַם אֶת יֵין-הַשָּׂרָף לְקִרְבּוֹ, נִנְסְכָה בּוֹ רוּחַ חֲדָשָׁה, שֶׁל שִׂמְחָה וְהִתְרוֹמְמוּת-הָרוּחַ.

בְּצֵאתוֹ מִבֵּית הַמַּגִּיד חָשׁ יַעֲקֹב-בָּרוּךְ כְּאִלּוּ נַפְשׁוֹ פּוֹרַחַת אֶל-עַל וְגוּפוֹ קַל כְּנוֹצָה. וּבְעוֹד אֵדֵי יֵין-הַשָּׂרָף מַכִּים בְּרֹאשׁוֹ וּפִיו מְפַזֵּם מַנְגִּינָה עַלִּיזָה, מָצָא עַצְמוֹ בְּתוֹךְ חֲנוּת הַיַּיִן שֶׁל ר' יוֹנָה.

"פּוּרִים שָׂמֵחַ!", קָרָא יַעֲקֹב-בָּרוּךְ אֶל אִישׁ הַיַּיִן, "אָנָּא בְּטוּבְךָ, תֵּן לִי בַּקְבּוּק יַיִן אָדֹם וּמָתוֹק בְּהַקָּפָה וַאֲנִי אֲשַׁלֵּם לְךָ לִכְשֶׁיַּרְחִיב. וְאִם לֹא – הֲרֵי פּוּרִים הַיּוֹם!".

הִבִּיט ר' יוֹנָה בָּאִישׁ הֶעָנִי וּבַשִּׂמְחָה הַקּוֹרֶנֶת מִמֶּנּוּ וְנִדְבַּק אַף הוּא בְּשִׂמְחָתוֹ. הוֹשִׁיט לְיַעֲקֹב-בָּרוּךְ בַּקְבּוּק יַיִן מְשֻׁבָּח וְהִפְטִיר, "הֵא לְךָ בַּמַּתָּנָה שֶׁלֹּא עַל-מְנַת לְהַחְזִיר!".

עַד מְהֵרָה מָצָא עַצְמוֹ יַעֲקֹב-בָּרוּךְ בַּחֲנוּת הַפֵּרוֹת הַסְּמוּכָה. "תֵּן לִי מְעַט פֵּרוֹת טוֹבִים וְיָפִים בְּהַקָּפָה. אֲשַׁלֵּם לְךָ אִם יִרְצֶה ה'. וְאִם לָאו – הֲלוֹא פּוּרִים הַיּוֹם!". מוֹכֵר הַפֵּרוֹת לֹא עָמַד מוּל הַבַּקָּשָׁה הַתְּמִימָה וְהַמְּשַׁעֲשַׁעַת גַּם-יַחַד. אָסַף בְּכַפּוֹת יָדָיו מִמֵּיטַב פֵּרוֹתָיו, צְרָרָם וּמְסָרָם לְיַעֲקֹב-בָּרוּךְ. "נוּ, אֲקַיֵּם בְּךָ מַתָּנוֹת-לָאֶבְיוֹנִים", מִלְמֵל לְעַצְמוֹ.

כְּשֶׁהַיַּיִן בְּיָדוֹ הָאַחַת וְהַפֵּרוֹת בְּיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה, מִהֵר יַעֲקֹב-בָּרוּךְ אֶל בֵּית הַמַּגִּיד. "הִנֵּה, רַבִּי, הֵבֵאתִי גַּם אֲנִי מִשְׁלוֹחַ-מָנוֹת!", אָמַר וְעֵינָיו בָּרְקוּ בְּאֹשֶׁר. נָהֲרוּ גַּם פָּנָיו שֶׁל הַמַּגִּיד. "יָפֶה עָשִׂיתָ!", אָמַר בִּשְׂבִיעוּת-רָצוֹן, "וּכְשֵׁם שֶׁהֵבֵאתָ לִי מִשְׁלוֹחַ-מָנוֹת הַשָּׁנָה, כֵּן תִּזְכֶּה לְהָבִיא לְכָאן מִשְׁלוֹחַ-מָנוֹת גַּם בַּשָּׁנִים הַבָּאוֹת". לְאָשְׁרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב-בָּרוּךְ לֹא הָיָה קֵץ.

בִּרְאוֹתוֹ כִּי צָלְחָה דַּרְכּוֹ בַּחֲנֻיּוֹת הַיַּיִן וְהַפֵּרוֹת, פָּנָה עַתָּה לַחֲנוּת הַדָּגִים. וְאָמְנָם גַּם מִמֶּנָּה יָצָא בְּיָדַיִם מְלֵאוֹת – מָנָה מְכֻבֶּדֶת שֶׁל דָּגִים מְלוּחִים. אַחַר-כָּךְ פָּנָה לַמַּאֲפִיָּה וּבְצֵאתוֹ מִשָּׁם נִתְוַסְּפוּ לִצְרוֹרוֹ חַלָּה קְלוּעָה וְסוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל דִּבְרֵי-מַאֲפֶה. הַתַּחֲנָה הַבָּאָה הָיְתָה בֵּית-הַמְּזִיגָה, שָׁם זָכָה בְּבַקְבּוּק יֵין-שָׂרָף טוֹב. וְכָךְ, כְּשֶׁכָּל טוּב הָאָרֶץ בְּיָדָיו, יָצָא וְחָזַר אֶל בֵּיתוֹ.

"פּוּרִים שָׂמֵחַ!", קָרָא בְּצָהֳלָה בְּהִכָּנְסוֹ אֶל הַבַּיִת. קְרִיאָתוֹ הָיְתָה כְּמוֹ אֲלֻמַּת אוֹר הַפּוֹלַחַת אֶת הָאֲפֵלָה. בְּטֶרֶם הִסְפִּיקוּ בְּנֵי-הַבַּיִת לַעֲמֹד עַל פֵּשֶׁר עֲלִיצוּתוֹ כְּבָר עָרַךְ יַעֲקֹב-בָּרוּךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן בְּכָל מָה שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ. "נִטֹּל יָדַיִם וּנְקַיֵּם מִצְוַת שִׂמְחַת פּוּרִים בְּדָגִים וּבְכָל מִינֵי מִטְּעָמִים!", הִכְרִיז. בְּתוֹךְ שְׁנִיּוֹת הִתְחַלְּפָה אֲוִירַת הַנְּכָאִים בְּשִׂמְחָה אֲמִתִּית שֶׁל פּוּרִים.

בְּעוֹד בְּנֵי-הַבַּיִת מְטִיבִים אֶת לִבָּם נִשְׁמְעוּ לְפֶתַע דְּפִיקוֹת עַל הַדֶּלֶת. זֶה הָיָה וַאנְיָה, הַחַקְלַאי הַזָּקֵן שֶׁהִתְגּוֹרֵר בִּקְצֵה הַכְּפָר. בֵּין וַאנְיָה לְמִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב-בָּרוּךְ הָיוּ קִשְׁרֵי יְדִידוּת. לֹא פַּעַם וְלֹא פַּעֲמַיִם נָתַן לָהֶם יְרָקוֹת בְּהַקָּפָה. פְּעָמִים אַף מָחַק לָהֶם חוֹבוֹת. בְּנֵי-הַבַּיִת הֻפְתְּעוּ לִרְאוֹת אֶת וַאנְיָה הַזָּקֵן מֻכֶּה וְחָבוּל עַד זוֹב דָּם. בְּפֶתַח הַבַּיִת הִתְמוֹטֵט וְהוּנַח מִיָּד עַל אַחַת הַמִּטּוֹת.

בִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹתָיו סִפֵּר לְיַעֲקֹב-בָּרוּךְ כִּי בְּנוֹ הַיָּחִיד בָּא הַבֹּקֶר לְבֵיתוֹ, שָׁתוּי לְשָׁכְרָה, וְהִכָּהוּ מַכּוֹת-רֶצַח עַל שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ דַּי כֶּסֶף. "לְעוֹלָם אֵינוֹ מְרֻצֶּה", מִלְמֵל וַאנְיָה. "בֵּן יָחִיד לִי, וּרְאֵה מָה עוֹלֵל לִי".

וַאנְיָה סִמֵּן לְיַעֲקֹב-בָּרוּךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. בְּמִשְׁפָּטִים קְטוּעִים סִפֵּר לוֹ הֵיכָן הִסְתִּיר אֶת הַכֶּסֶף שֶׁחָסַךְ שָׁנִים. "לֹא אֶתֵּן פְּרוּטָה לְבֵן הַמַּכֶּה אֶת אָבִיו. קַח אַתָּה אֶת כָּל הַכֶּסֶף", אָמַר וְאִבֵּד אֶת הַכָּרָתוֹ.

לְאַחַר יְמָמָה שֶׁל פִּרְפּוּרִים מֵת וַאנְיָה. יָמִים מִסְפָּר לְאַחַר מִכֵּן הָלַךְ יַעֲקֹב-בָּרוּךְ עַל-פִּי הַהַדְרָכָה שֶׁקִּבֵּל מִוַּאנְיָה, חָפַר בָּאֲדָמָה וּמָצָא שַׂק מָלֵא כֶּסֶף. הוּא הִשְׁאִיר אֶת הַשַּׂק בִּמְקוֹמוֹ וְכִסָּהוּ בְּחוֹל. רַק בַּלַּיְלָה שָׁב לַמָּקוֹם וּבְחָסוּת הַחֲשֵׁכָה הוֹצִיא אֶת הַשַּׂק מֵהָאֲדָמָה וּנְשָׂאוֹ לְבֵיתוֹ.

מֵאוֹתוֹ יוֹם הִשְׁתַּנָּה מַצָּבָם הַכַּלְכָּלִי שֶׁל יַעֲקֹב-בָּרוּךְ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. הֵם הֵחֵלּוּ לִחְיוֹת חַיֵּי רְוָחָה. יַעֲקֹב-בָּרוּךְ אַף הֵחֵל לִסְחֹר בַּכֶּסֶף שֶׁהוֹרִישׁ לוֹ וַאנְיָה וְרָאָה בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו.

כֵּיוָן שֶׁעֹל הַפַּרְנָסָה לֹא הֵעִיק עָלָיו עוֹד, הָיָה יָכֹל לִפְקֹד אֶת חֲצַר הַמַּגִּיד מִקּוֹזְנִיץ לְעִתִּים תְּכוּפוֹת יוֹתֵר. אַךְ בִּמְיֻחָד הָיָה מַקְפִּיד לָבוֹא לְקוֹזְנִיץ מִדֵּי שָׁנָה בְּפוּרִים. אוֹ-אָז הָיָה מַגִּישׁ לָרַבִּי סַלְסִלַּת מִשְׁלוֹחַ-מָנוֹת גְּדוֹלָה וּמְפֹאֶרֶת, כַּיָּאֶה וְכַנָּאֶה לְאַחַד הַנְּגִידִים.

מבט לגאולה – פרשת זכור

זוֹכְרִים אֶת 'הַחֻצְפָּן'

כְּשֶׁהִגִּיעוּ יִשְׂרָאֵל לִרְפִידִים, נִתְרַפּוּ קְצָת בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁקִּבְּלוּ בְּהַר-סִינַי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: אָבִיא אֶת עֲמָלֵק לְהִלָּחֵם בָּהֶם וְעַל-יְדֵי-זֶה יִתְעוֹרְרוּ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וֶאֱמוּנָתָם תִּתְחַזֵּק.

לִפְנֵי שֶׁיָּצָא עֲמָלֵק לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל, הָלַךְ אֶל בִּלְעָם, הַמְּכַשֵּׁף הַגָּדוֹל, לְהִתְיַעֵץ עִמּוֹ הֵיאַךְ לְהִלָּחֵם בָּהֶם. כִּי נִצְחוֹן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל עַל מִצְרַיִם, בָּעַר כְּאֵשׁ בְּעַצְמוֹת עֲמָלֵק. וְאָמְרוּ הָעֲמָלֵקִים: "אִם לְמִצְרַיִם הָאַדִּירָה עָשׂוּ כֵּן, עַל שְׁאָר אֻמּוֹת וַדַּאי יִתְגַּבְּרוּ!".

בִּלְעָם, שׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל, שָׂמַח עַל רְצוֹנוֹ שֶׁל עֲמָלֵק וְגִלָּה לוֹ כִּי אָכֵן רַק לוֹ יֵשׁ סִכּוּיִים לְהִלָּחֵם בָּהֶם, כִּי עֲמָלֵק, אַף הוּא מִבְּנֵי אַבְרָהָם. וְחִשֵּׁב בִּלְעָם אֶת הַשָּׁעָה, לְפִי מַהֲלַךְ הַכּוֹכָבִים בָּהּ נִתַּן לְנַצֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל. אָז יָצָא עֲמָלֵק וְאָסַף חַיָּלִים מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְיָצָא לְמִלְחָמָה נֶגֶד יִשְׂרָאֵל.

*

כְּשֶׁהִתְרַגְּשָׁה עֲלֵיהֶם הַמִּלְחָמָה, צִוָּה מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ לִבְחֹר אֲנָשִׁים לַמִּלְחָמָה בַּעֲמָלֵק. בְּאוֹתָהּ עֵת שֶׁיָּצָא יְהוֹשֻׁעַ עִם הַלּוֹחֲמִים הַנִּבְחָרִים לַמִּלְחָמָה, עָלָה מֹשֶׁה עַל פִּסְגַּת הַר סִינַי, וּמַטֵּה אֱלֹקִים בְּיָדוֹ, וְאַהֲרֹן וְחוּר עִמּוֹ, כְּשֶׁהֵם שְׁרוּיִים בְּצוֹם. וְהָיָה, כְּשֶׁמֹּשֶׁה הֵרִים יָדוֹ הַשָּׁמַיְמָה, גָּבְרוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּלְחָמָה בַּעֲמָלֵק, וְכַאֲשֶׁר הֵנִיחַ יָדָיו, גָּבַר עֲמָלֵק. כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מֵאַהֲרֹן וְחוּר שֶׁיִּתְמְכוּ בְּיָדָיו כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַחְזִיקָן פְּרוּשׂוֹת לְמַעְלָה וְלֹא יִצְנְחוּ. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁמֹּשֶׁה עָמַד בְּפִסְגַּת הָהָר וְלֹא יָכְלוּ לְתָמְכוֹ כָּרָאוּי, הֵנִיחוּ אֶבֶן תַּחְתָּיו, שֶׁיּוּכַל לָשֶׁבֶת. יָשַׁב מֹשֶׁה, וּמִשְּׁנֵי צְדָדָיו יָשְׁבוּ אַהֲרֹן וְחוּר לִתְמֹךְ אֶת יָדָיו.

עָצַר מֹשֶׁה אֶת מַהֲלַךְ הַחַמָּה וְעִרְבֵּב אֶת הַשָּׁעוֹת, וְלֹא יָכְלוּ הָעֲמָלֵקִים לְכַוֵּן לְאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁרָאוּ בָּהּ חֲלִישׁוּת לְיִשְׂרָאֵל. נִצֵּחַ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְהִתִּיז רָאשֵׁי גִּבּוֹרָיו, וְרַק הַחַלָּשִׁים שֶׁבָּהֶם נוֹתְרוּ מִן הַקְּרָב.

עִנְיָן זֶה, שֶׁבְּכָל אוֹתָהּ עֵת שֶׁהָיוּ יְדֵי מֹשֶׁה נְשׂוּאוֹת כְּלַפֵּי מַעְלָה – גָבַר יִשְׂרָאֵל, בָּא לְלַמְּדֵנוּ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִים לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם מִתְגַּבְּרִים עַל אוֹיְבֵיהֶם וְזוֹכִים לִישׁוּעָה.

*

הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צִוָּה אֶת מֹשֶׁה לִכְתֹּב כָּל זֹאת לְזִכָּרוֹן בַּתּוֹרָה וְצִוָּה לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹתֵיהֶם לִפְרֹעַ מֵעֲמָלֵק עַל עַזּוּתוֹ. כִּי אַחַר יְצִיאַת מִצְרַיִם, בְּעֵת שֶׁכָּל הָעוֹלָם רָעַד וּפָחַד מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְיָדַע שֶׁה' אֱלֹקָיו עִמּוֹ, רַק עֲמָלֵק יָצָא לְהִלָּחֵם נֶגְדָּם כִּי הוּא רָצָה לְהוֹכִיחַ לָעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְאֵינוֹ מִתְפַּעֵל מִן הַנִּסִּים. עַל-כֵּן נִצְטַוֵּינוּ עַל מְחִיַּת עֲמָלֵק בְּכָל דּוֹר וָדוֹר.

וְנִשְׁבַּע ה' יִתְבָּרֵךְ כִּבְיָכוֹל, שֶׁאֵין שְׁמוֹ שָׁלֵם וְאֵין כִּסְּאוֹ שָׁלֵם, עַד שֶׁיִּמָּחֶה זִכְרוֹ שֶׁל עֲמָלֵק. וְזֹאת יִקְרֶה בִּמְהֵרָה, בְּקָרוֹב, בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, שֶׁאָז לֹא יִשָּׁאֵר זֵכֶר מִצֶּאֶצָאֵי עֲמָלֵק.

וּכְדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה זוֹ, שֶׁל זְכִירַת רִשְׁעוּתוֹ שֶׁל עֲמָלֵק וּשְׁמִירַת הָאֵיבָה כְּלַפָּיו – גַּם בְּפִינוּ וְגַם בְּלִבֵּנוּ, תִּקְּנוּ חֲכָמִים לִקְרֹא פָּרָשָׁה זוֹ בְּצִבּוּר מִתּוֹךְ סֵפֶר הַתּוֹרָה, פַּעַם אַחַת בְּכָל שָׁנָה, בַּשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי הַפּוּרִים, כְּדֵי לִסְמֹךְ מְחִיַת עֲמָלֵק לִמְחִיַּת הָמָן שֶׁהָיָה מִזַּרְעוֹ.

סיפורי חסידים

לֹא כָּל יוֹם פּוּרִים

לְמָחֳרָת פּוּרִים נָהַג רַבִּי מֵאִיר-שָׁלוֹם מִפּוֹרִיסוֹב לְהַזְמִין לְבֵיתוֹ אֶת עֲנִיֵּי הָעִיר וּלְהַעֲנִיק לָהֶם נְדָבָה הֲגוּנָה.

שְׁאָלוּהוּ תַּלְמִידָיו: "הֲלוֹא אַךְ אֶתְמוֹל קִבְּלוּ מָנָה נִכְבָּדָה שֶׁל 'מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת' וּ'מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים', וּמָה הַדְּחִיפוּת לָתֵת לָהֶם צְדָקָה עַכְשָׁו?".

הֵשִׁיב הַצַּדִּיק: "בְּפוּרִים הַכֹּל יוֹדְעִים כִּי מִצְוָה גְּדוֹלָה הִיא לָתֵת 'מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים', וְעַל-כֵּן הֵם עֲלוּלִים לַחְשֹׁב שֶׁזּוֹ מִצְוָה הַמְּיֻחֶדֶת לְפוּרִים וְלֹא לְכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה. לָכֵן קִבַּלְתִּי עָלַי לְהַזְכִּיר לְכָל הַצִּבּוּר כִּי מִצְוָה לָתֵת צְדָקָה גַּם בִּשְׁאָר יְמֵי חוֹל". 

פּוּרִים כָּל הַזְּמַן

הָיָה פַּעַם יְהוּדִי שֶׁתָּמִיד הָיָה שָׂמֵחַ, וּבִמְיֻחָד הָיָה מְגַלֶּה שִׂמְחָה יְתֵרָה עִם כְּנִיסַת חֹדֶשׁ אֲדָר. שְׁאָלוּהוּ: הֲרֵי פּוּרִים הוּא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד, וְלָמָּה אַתָּה שָׂמֵחַ חֹדֶשׁ שָׁלֵם?

הֵשִׁיב הַיְּהוּדִי: "אֲנִי אַסְבִּיר לָכֶם. בִּצְעִירוּתִי תָּמַהְתִּי לָמָּה הֶחְלִיט הָמָן הָרָשָׁע לַהֲרֹג אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בְּיוֹם אֶחָד דַּוְקָא? וּמָה הָיָה אִכְפַּת לוֹ אִם יֵהָרְגוּ הַיְּהוּדִים בְּכַמָּה יָמִים? אֶלָּא לֹא לְחִנָּם נִקְרָא שְׁמוֹ 'הָמָן הָרָשָׁע'. בְּסֵתֶר לִבּוֹ הוּא חָשַׁשׁ שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נֵס וַעֲצָתוֹ תּוּפַר, וְאָז יַעֲשׂוּ הַיְּהוּדִים אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לְחַג. לָכֵן קָבַע אֶת הַגְּזֵרָה לְיוֹם אֶחָד בִּלְבַד, כְּדֵי שֶׁאִם יַהֲפֹךְ הַיּוֹם הַזֶּה לְחַג, לֹא יִהְיֶה אֶלָּא חַג בֶּן יוֹם אֶחָד בִּלְבַד.

"אֲבָל אֲנִי הֲרֵי מֵבִין אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ שֶׁל הָמָן הָרָשָׁע וְלָכֵן אֲנִי שָׂמֵחַ כָּל הַחֹדֶשׁ וְכָל הַשָּׁנָה"...