קרן ז' לא מתאימה לסטריאוטיפ של מכורה. אולם כשהיא צריכה עזרה בשבירת המנהג הקלוקל של שימוש בסמים ששובר את שגרת יומה כאשת מקצוע בניו-יורק היא מרחיקה לוורנרסוויל בפנסילבניה. היא נרשמת למרכז הטיפול קארון ושם מוצאת רב חב"ד שמחכה להזמין אותה לביתו ומשפחתו לסעודת שבת.

במשך שבע שנים הרב יוסף ליפסקר ורעיינו חנה מוצאים את שולחן השבת שלהם מלא כאלה. 10 אחוז מהמטופלים במכון הם יהודים והרב דואג לתת להם את הפן היהודי של הגמילה.

יהודי אחר שאושפז במכון המליץ בחמימות על האירוח והחמימות של משפחה ליפסקר, אולם קרן לא מיהרה ללכת. "כיהודייה חילונית ורפורמית, הרגשתי מוזר ללכת לבית של רב חסידי. לא חשבתי שאני מתאימה לשם", היא אומרת.

כשנכנסה לרכב של המרכז שהסיעה אותה לבית-הכנסת האורתודוקסי המקומי בשם "שומרי הברית" היא הייתה מלאת ספקות. הרב ליפסקר הוא רב בית-הכנסת והיא צפתה בתפילות ובשירה. הגב' ליפסקר הזמינה אותה לבית השוכן דלת ליד.

סיפורים קשים בשולחן

"הרב ליפסקר ורעייתו נותנים לך להרגיש נפלא, והילדים שלהם פשוט תענוב", קרן אומרת כיום בשיחה עם האתר ליובאוויטש.קום. "היו לי שיחות איתם שאני לא יכולה לערוך עם אף אחד אחר בעולם".

עבור ילדי משפחת ליפסקר - בגילאים 1 עד 14 - לא מדובר בעובדה שגרתית. בשולחן שבת כל אחד מהמסובים מתבקש לשתף את האחרים עם סיפורו - חלקם קשים ומזעזעים.

"הילדים שלי יודעים שהאנשים האלה הם בשלב נמוך בחייהם שלהם ואני מדברים על הבחירות שהם עשו. במקום לחפש לעשות משהו פרודוקטיבי בחיים שלהם, להרגיש יותר טוב באמצעות עזרה לאחרים, הם בחרו דרך הרסנית", חנה ליפסקר מסבירה.

"אני כל כך יותר מודעת לעובדה שמעשה רע או חווייה שלילית יכולה לשנות ילד לחיים".

כשהרב ליפסקר נשאל על-ידי מקומי באשר לנוכחות המזיקה אולי של נגמלים מסמים בשולחן השבת, הוא עונה בשאלה: "ומה אם זה היה אחיך או אבא שלך, היית מרגיש אותו דבר? לי אין מכורים בשולחן שבת. כשאני מסתכל מסביב אני רואה יהודים יפים".