מערכת COL
|
יום א' אדר ה׳תשס״ז
19.02.2007
מסע אחר / יומן רשמים ממסע בנות חב"ד לניו-יורק
"כל אחת יצאה עם מטען רוחני וגשמי. כל אחת לפי גודל הכלי שהיא הכינה, אני חושבת, שקיבלנו המון, הצוות עשה מעל ומעבר שנצא הרבה יותר מאיך שהגענו"... ■ חיה להב, שליחת COL למסע 180 בנות חב"ד מסכמת ביומן מסע את החוויה המיוחדת, אך מסכימה: "קשה לבטא במילים, צריך לחיות את זה כדי שבאמת תרגישו את מה שאנחנו הרגשנו" לסיפור המלא
(עיצוב: ליאורה בן משי, COL)
"ברוכות הבאות!!! איך היה??" נשמע מכל עבר, כאלה קריאות ואחרות קידמו את פנינו בשובנו היום לביה"ס. לענות על השאלה הזו "איך היה??" זה מאוד קשה, לתאר בכמה מילים פשוטות מה היה במשך שבועיים שלמים, חוויות, הרגשות, סיפורים, התוועדיות, החלטות, ועוד... זה לא פשוט.
אז מה בכל זאת היה לנו?
בהתחלה הגענו די מהוססות לטיסה, לא הכרנו את כל הבנות, בפרט שהשנה הקבוצה היא 180 בנות.. 180 פרצופים שונים, בנות שונות.. אבל מהר מאוד התגברנו על הקושי הקטנטן הזה והתלכדנו לקבוצה אחת גדולה. היינו קבוצה חמה, כמן משפחה אחת גדולה. יחד צעדנו ל-770 בבוקר, ויחד צעדנו לכל הפעילויות, יחד התנדבנו לכל מיני מטלות, יחד הצענו עזרה בכל המצטרך, ויחד...
אחרי טיסה ארוכה שבמהלכה קיבלנו רקע מהרב צייטלין, עדיין לא ידענו מה מחכה לנו (לאלה שלא היו אף פעם בכ"ב שבט ובכלל ב770..)
היום הראשון (יום שני י"ז שבט) שאנחנו בקראון הייטס, 770.. מרוגשות לא מעט, אך יחד עם זאת צמאות לדעת, להכיר להפנים.
עוד באותו יום היתה לנו התוועדות ב"לובאויטשער ישיבע" עם השליח בבורו פארק, אהרון גנזוברג. נכנסו לאוירה..ביקרנו בספריה המפורסמת, ראינו כתבי יד וחפצים יקרי ערך ועתיקים ונדירים השייכים לרבותנו נשיאנו. כל הסיור לווה בהסבריו המרתקים של הרב שלום דובער לוין, נכנסו גם לחדרו הקדוש של הרבי הריי"צ, שהכניסה אליו לא מורשית לכל אחד. בהמשך ביקרנו גם במשרד השלוחים העולמי.
התאספנו לשיעור הכנה מפי מזכיר הרבי בנימין קליין, כהכנה לכניסת חדרו הקדוש של הרבי, היה מיוחד לראות את הבנות עם אור אחר על הפנים, כתיבת פ"נ בפעם הראשונה בה הן קוראות בחדר של הרבי, זה לא משהו פשוט... לאחר מכן המשכנו לחברותות והתוועדיות בבית משפחת גורביץ עם מזכיר הרבי הרב יהודה לייב גרונר, ובבית משפחת שפערלין על הגב' צמרת בורביץ ששסיפרה את סיפור חייה המרתקים.
רוממות הרוח ב'אוהל'
יום מיוחד היום (יום רביעי כ' שבט) קמנו בבוקר עם הרגשת רוממות, הרגשה נפלאה, היום אנחנו נוסעות לאוהל הקדוש, להשתטח על הציון של הרבי. וואוו, רק לחשוב על זה חולף בגווי צמרמורת קלה... כל היום היינו בהרגשה עילאה, למדנו מאמר הכנה, למדנו בחברותות, התקדשנו לכבוד המאורע וכתבנו פ"נים אישים. קר בחוץ, אך למרות הקור ולמרות הכל יצאנו והשטתחנו על הציון, קראנו גם פ"נ כללי.
במשך השבוע ביקרנו בדירתם של הרבי והרבנית ברחוב פרזידנט, הצטלמנו לתמונת המחזור הקבוצתית, ביקרנו בקה"ת, וזכינו לקניה ב50% הנחה, שמענו הסברים יפים מאוד מפי המנהל ר' אברהם הולצברג שריתק אותנו, ובנוסף, קיבלנו את האגרות קודש חלק כ"ח החדש עם הקדשה אישית לכל אחת. זה חימם את ליבנו.
היתה לנו גם התוועדות רבתית בבית חב"ד בג'ורג' טאון עם מזכיר הרבי הרב חיים יהודה קרינסקי שחשף עבורנו סיפורים שסיפר פעם הראשונה, שירת הניגונים העלתה את האוירה להרגשת רוממות וקדושה.
יום שישי, שוב נסיעה לאוהל לפני שבת, ערב כ"ב שבט, אך הפעם זה יחד עם השלוחות, היתה עוצמה רבה באוהל שהיה קטן מלהכיל את כולם. התאחדות התקשרות לרבי ולרבנית, אפע"י שיום שישי היום... משם נסענו למנהטן להתוועדות ומבצעים במהנטן הגדולה..
שבת, שבת היתה משהו מיוחד במינו, לא סתם אומרים שבערב שבת מקבלים נשמה מיוחדת, בשבת הזו, הרגשתי מיוחדת מכל השבתות, בסעודת שבת הגיעה אלינו הגב' חני ליפשיץ מנפאל וסיפרה את סיפור החיים שלה, שלא נגמר וממשיך בבית חב"ד נפאל.
לאחר מכן, התוועדנו עם הרב צייטלין עד 3 בלילה, בלי להרגיש איך הזמן עובר.. התוועדות הייתה כ"כ חזקה, בת אחת שאלה: בנות קודמות שחזרו מתשרי, כ"ב שבט ובכלל מ-770 אמרו לנו לחיות את 770, ולמה אנחנו לא מרגישות? סביב השאלה הזו נדונה התוועדות, שאלה רבת משמעות, שאלה שבאמת מעניינית את כל אחת.
אני לא אביא את כל הנקודות שהועלו, אבל משהו אחד, פתרון אחד - אם נלמד שיחה לעומק, כמו שצריך וננסה ללמוד מה אנחנו יכולות להשתפר מכל קטע, מה כל קטע מדבר אלי אישית זה יביא לאט לאט את הרגש, הרי אי אפשר לכפות רגש.
4 בנות על כל סנטימטר רבוע
שבת קודש, כ"ב שבט. יום מיוחד, יום מסוגל.. תפילת שבת יחד עם כל הנשים מכל רחבי העולם, הרגשתי כמו בתשרי, צפוף 4 בנות על כל סנטימטר מרובע אחד, כולן שרות יחד את השירים בתפילה, היה מרגש.. לקראת הזמן "ראעווא דרעווין" התאספנו כולנו לסדר ניגונים שנהפך לעוד התוועדות..
השתתפנו בכינוס בנות חב"ד העולמי, ולמחרת צפינו בבפורדקטשיין ונסענו לבאנקט של שלוחות חב"ד העולמי, זה היה אירוע בלתי נשכח... ביקרנו גם בבית הרבי והרבנית, הבית שבו גרו ב-12 השנים הראשנות לבואם לניו יורק, משנים תש"א-תשי"ג.
זה אולי נראה כמו הלכנו, אכלנו, התוועדנו, קיבלנו, הכל מונוטוני, קשה לתאר הכל עם רגש, מי שלא חוותה את זה על בשרה לא תבין... כדי לתאר בקצרה ממש על קוצו של יוד מה היה במשך שבועיים, אז זה הסיכום, וגם זה לא הכל!!!
יום ועוד יום עובר, כל יום משהו חדש, כל יום משהו מיוחד במינו, שונה מקודמו... אפע"י שבכל יום היתה לנו התוועדות (מישהו יכול להרים גבה ולומר: לא נמאס להם כל יום התוועדות? כמה כבר התוועדויות שונות יכולות להיות? זה לא חוזר על עצמו? אז לאאא... כל התוועדות היה לה פן אחר לגמרי, היה משהו מיוחד!!) קשה לבטא במילים, צריך לחיות את זה כדי שבאמת תרגישו מה אנחנו הרגשנו...
אווירה מחשמלת באוויר
בימים האחרונים הייתה אווירה מחשמלת באוויר, ידענו ולא רצינו להאמין שהנה השבועיים המדהימים האלו הולכים להגמר ואנחנו צריכות לחזור לארץ. נכון שכאן מתחילה השליחות שלנו, אחרי שקיבלנו כוחות, חיות ומרץ, ועכשיו נדרש מאיתנו להעביר את כל מה שקיבלנו לארץ, אבל בכל זאת.
כל רגע פנוי שהיה לנו ניצלנו לערוך עוד התוועדות, ללמוד עוד שיחה, לשיר עוד ניגונים, לשמוע עוד סיפורים, לחיות עוד את כ"ב שבט, 770.... התקשרות לרבי, הרגשנו את זה, היתה מן אוירה שאי אפשר לתאר אותה.
ביום שלישי, לילה לפני הטיסה, נשארנו להתוועד כי אף אחת לא רצתה/יכלה לעשות את הצעד הזה ופשוט לקום וללכת.. נשארנו עד 5:30 בבוקר.. בידיעה שבעוד כמה שעות אנחנו טסות הביתה.. זה היה קשה.. אך יצאנו מחוזקות (אני יכולה להעיד על עצמי בכל'פן..) עם החלטות לעתיד, עם תקוות.
כל אחת יצאה עם מטען רוחני וגשמי.. כל אחת לפי גודל הכלי שהיא הכינה, אני חושבת, שקיבלנו המון, הצוות עשה מעל ומעבר שמצא הרבה יותר מאיך שהגענו...
אריזת מזוודות, לשמוע את צמד המילים הללו לא עושה לי כ"כ טוב, בפרט לאור העובדה האחרונה שאנו טסות הביתה.. אבל, כידוע הפתגם "חסידים לא נפרדים" אנחנו שומרות/נשמור על קשר.
תודות
אני רוצה לנצל את הבמה כאן שניתנה לי ולהודות בראש ובראשונה לרב אהרן-אליעזר צייטלין, על שנתן מעצמו מעל ומעבר, כל התודה שבעולם לא תספיק במקצת על מה שאנו חוות לו.. תודה רבה.
ולמדריכות המסורות: שבע גורעוויטש, חיה מושקא ברננסון, דבורה לאה אלטוהיז, דיני דייטש, טייבי טננבוים, רבקהלה מרגולין ושרהלה קרמר.
אני רוצה לספר לכן משהו, ב-ה' ניסן הולך לקרות את הדבר שכולנו ציפינו לו. שבת התאחדות לכל הבנות שנסעו לכ"ב שבט השנה, 180 בנות!! השבת תתקיים אי"ה בכפר סיטרין.. עוד פרטים אני לא יכולה להגיד, אבל אני יכולה להבטיח לכן שפרטים יגיעו.
אז מה בכל זאת היה לנו?
בהתחלה הגענו די מהוססות לטיסה, לא הכרנו את כל הבנות, בפרט שהשנה הקבוצה היא 180 בנות.. 180 פרצופים שונים, בנות שונות.. אבל מהר מאוד התגברנו על הקושי הקטנטן הזה והתלכדנו לקבוצה אחת גדולה. היינו קבוצה חמה, כמן משפחה אחת גדולה. יחד צעדנו ל-770 בבוקר, ויחד צעדנו לכל הפעילויות, יחד התנדבנו לכל מיני מטלות, יחד הצענו עזרה בכל המצטרך, ויחד...
אחרי טיסה ארוכה שבמהלכה קיבלנו רקע מהרב צייטלין, עדיין לא ידענו מה מחכה לנו (לאלה שלא היו אף פעם בכ"ב שבט ובכלל ב770..)
היום הראשון (יום שני י"ז שבט) שאנחנו בקראון הייטס, 770.. מרוגשות לא מעט, אך יחד עם זאת צמאות לדעת, להכיר להפנים.
עוד באותו יום היתה לנו התוועדות ב"לובאויטשער ישיבע" עם השליח בבורו פארק, אהרון גנזוברג. נכנסו לאוירה..ביקרנו בספריה המפורסמת, ראינו כתבי יד וחפצים יקרי ערך ועתיקים ונדירים השייכים לרבותנו נשיאנו. כל הסיור לווה בהסבריו המרתקים של הרב שלום דובער לוין, נכנסו גם לחדרו הקדוש של הרבי הריי"צ, שהכניסה אליו לא מורשית לכל אחד. בהמשך ביקרנו גם במשרד השלוחים העולמי.
התאספנו לשיעור הכנה מפי מזכיר הרבי בנימין קליין, כהכנה לכניסת חדרו הקדוש של הרבי, היה מיוחד לראות את הבנות עם אור אחר על הפנים, כתיבת פ"נ בפעם הראשונה בה הן קוראות בחדר של הרבי, זה לא משהו פשוט... לאחר מכן המשכנו לחברותות והתוועדיות בבית משפחת גורביץ עם מזכיר הרבי הרב יהודה לייב גרונר, ובבית משפחת שפערלין על הגב' צמרת בורביץ ששסיפרה את סיפור חייה המרתקים.
רוממות הרוח ב'אוהל'
יום מיוחד היום (יום רביעי כ' שבט) קמנו בבוקר עם הרגשת רוממות, הרגשה נפלאה, היום אנחנו נוסעות לאוהל הקדוש, להשתטח על הציון של הרבי. וואוו, רק לחשוב על זה חולף בגווי צמרמורת קלה... כל היום היינו בהרגשה עילאה, למדנו מאמר הכנה, למדנו בחברותות, התקדשנו לכבוד המאורע וכתבנו פ"נים אישים. קר בחוץ, אך למרות הקור ולמרות הכל יצאנו והשטתחנו על הציון, קראנו גם פ"נ כללי.
במשך השבוע ביקרנו בדירתם של הרבי והרבנית ברחוב פרזידנט, הצטלמנו לתמונת המחזור הקבוצתית, ביקרנו בקה"ת, וזכינו לקניה ב50% הנחה, שמענו הסברים יפים מאוד מפי המנהל ר' אברהם הולצברג שריתק אותנו, ובנוסף, קיבלנו את האגרות קודש חלק כ"ח החדש עם הקדשה אישית לכל אחת. זה חימם את ליבנו.
היתה לנו גם התוועדות רבתית בבית חב"ד בג'ורג' טאון עם מזכיר הרבי הרב חיים יהודה קרינסקי שחשף עבורנו סיפורים שסיפר פעם הראשונה, שירת הניגונים העלתה את האוירה להרגשת רוממות וקדושה.
יום שישי, שוב נסיעה לאוהל לפני שבת, ערב כ"ב שבט, אך הפעם זה יחד עם השלוחות, היתה עוצמה רבה באוהל שהיה קטן מלהכיל את כולם. התאחדות התקשרות לרבי ולרבנית, אפע"י שיום שישי היום... משם נסענו למנהטן להתוועדות ומבצעים במהנטן הגדולה..
שבת, שבת היתה משהו מיוחד במינו, לא סתם אומרים שבערב שבת מקבלים נשמה מיוחדת, בשבת הזו, הרגשתי מיוחדת מכל השבתות, בסעודת שבת הגיעה אלינו הגב' חני ליפשיץ מנפאל וסיפרה את סיפור החיים שלה, שלא נגמר וממשיך בבית חב"ד נפאל.
לאחר מכן, התוועדנו עם הרב צייטלין עד 3 בלילה, בלי להרגיש איך הזמן עובר.. התוועדות הייתה כ"כ חזקה, בת אחת שאלה: בנות קודמות שחזרו מתשרי, כ"ב שבט ובכלל מ-770 אמרו לנו לחיות את 770, ולמה אנחנו לא מרגישות? סביב השאלה הזו נדונה התוועדות, שאלה רבת משמעות, שאלה שבאמת מעניינית את כל אחת.
אני לא אביא את כל הנקודות שהועלו, אבל משהו אחד, פתרון אחד - אם נלמד שיחה לעומק, כמו שצריך וננסה ללמוד מה אנחנו יכולות להשתפר מכל קטע, מה כל קטע מדבר אלי אישית זה יביא לאט לאט את הרגש, הרי אי אפשר לכפות רגש.
4 בנות על כל סנטימטר רבוע
שבת קודש, כ"ב שבט. יום מיוחד, יום מסוגל.. תפילת שבת יחד עם כל הנשים מכל רחבי העולם, הרגשתי כמו בתשרי, צפוף 4 בנות על כל סנטימטר מרובע אחד, כולן שרות יחד את השירים בתפילה, היה מרגש.. לקראת הזמן "ראעווא דרעווין" התאספנו כולנו לסדר ניגונים שנהפך לעוד התוועדות..
השתתפנו בכינוס בנות חב"ד העולמי, ולמחרת צפינו בבפורדקטשיין ונסענו לבאנקט של שלוחות חב"ד העולמי, זה היה אירוע בלתי נשכח... ביקרנו גם בבית הרבי והרבנית, הבית שבו גרו ב-12 השנים הראשנות לבואם לניו יורק, משנים תש"א-תשי"ג.
זה אולי נראה כמו הלכנו, אכלנו, התוועדנו, קיבלנו, הכל מונוטוני, קשה לתאר הכל עם רגש, מי שלא חוותה את זה על בשרה לא תבין... כדי לתאר בקצרה ממש על קוצו של יוד מה היה במשך שבועיים, אז זה הסיכום, וגם זה לא הכל!!!
יום ועוד יום עובר, כל יום משהו חדש, כל יום משהו מיוחד במינו, שונה מקודמו... אפע"י שבכל יום היתה לנו התוועדות (מישהו יכול להרים גבה ולומר: לא נמאס להם כל יום התוועדות? כמה כבר התוועדויות שונות יכולות להיות? זה לא חוזר על עצמו? אז לאאא... כל התוועדות היה לה פן אחר לגמרי, היה משהו מיוחד!!) קשה לבטא במילים, צריך לחיות את זה כדי שבאמת תרגישו מה אנחנו הרגשנו...
אווירה מחשמלת באוויר
בימים האחרונים הייתה אווירה מחשמלת באוויר, ידענו ולא רצינו להאמין שהנה השבועיים המדהימים האלו הולכים להגמר ואנחנו צריכות לחזור לארץ. נכון שכאן מתחילה השליחות שלנו, אחרי שקיבלנו כוחות, חיות ומרץ, ועכשיו נדרש מאיתנו להעביר את כל מה שקיבלנו לארץ, אבל בכל זאת.
כל רגע פנוי שהיה לנו ניצלנו לערוך עוד התוועדות, ללמוד עוד שיחה, לשיר עוד ניגונים, לשמוע עוד סיפורים, לחיות עוד את כ"ב שבט, 770.... התקשרות לרבי, הרגשנו את זה, היתה מן אוירה שאי אפשר לתאר אותה.
ביום שלישי, לילה לפני הטיסה, נשארנו להתוועד כי אף אחת לא רצתה/יכלה לעשות את הצעד הזה ופשוט לקום וללכת.. נשארנו עד 5:30 בבוקר.. בידיעה שבעוד כמה שעות אנחנו טסות הביתה.. זה היה קשה.. אך יצאנו מחוזקות (אני יכולה להעיד על עצמי בכל'פן..) עם החלטות לעתיד, עם תקוות.
כל אחת יצאה עם מטען רוחני וגשמי.. כל אחת לפי גודל הכלי שהיא הכינה, אני חושבת, שקיבלנו המון, הצוות עשה מעל ומעבר שמצא הרבה יותר מאיך שהגענו...
אריזת מזוודות, לשמוע את צמד המילים הללו לא עושה לי כ"כ טוב, בפרט לאור העובדה האחרונה שאנו טסות הביתה.. אבל, כידוע הפתגם "חסידים לא נפרדים" אנחנו שומרות/נשמור על קשר.
תודות
אני רוצה לנצל את הבמה כאן שניתנה לי ולהודות בראש ובראשונה לרב אהרן-אליעזר צייטלין, על שנתן מעצמו מעל ומעבר, כל התודה שבעולם לא תספיק במקצת על מה שאנו חוות לו.. תודה רבה.
ולמדריכות המסורות: שבע גורעוויטש, חיה מושקא ברננסון, דבורה לאה אלטוהיז, דיני דייטש, טייבי טננבוים, רבקהלה מרגולין ושרהלה קרמר.
אני רוצה לספר לכן משהו, ב-ה' ניסן הולך לקרות את הדבר שכולנו ציפינו לו. שבת התאחדות לכל הבנות שנסעו לכ"ב שבט השנה, 180 בנות!! השבת תתקיים אי"ה בכפר סיטרין.. עוד פרטים אני לא יכולה להגיד, אבל אני יכולה להבטיח לכן שפרטים יגיעו.
לכתבה זו התפרסמו 16 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
16 תגובות
1.
חייייייייקייייייי
א' אדר ה׳תשס״ז
עכשיו מותר להגיד שזה את???? איזה יפה את כותבת!!! עקבנו אחריך כל הזמן (לא משנה שכתבת קצת..) יש לך את זה!!!
מחזיקות לך אצבעות!!
כבר התאקלמת בארצנו? איך זה לנחות ללימודים? חסרת לנו!!
אוהבות אותך!!!
י"א3...
מחזיקות לך אצבעות!!
כבר התאקלמת בארצנו? איך זה לנחות ללימודים? חסרת לנו!!
אוהבות אותך!!!
י"א3...
2.
י"א 3
א' אדר ה׳תשס״ז
שטרנא שרה אייזנבך, אפרת בר יהודה, חייקי גורליק, חיה מושקא ריבקין, צביה ריבקין, חסרתן לנו מאוד!!! התגעגענו!!!
אוהבות אתכן!!
כיתתכן י"א3 כפר חב"ד..
אוהבות אתכן!!
כיתתכן י"א3 כפר חב"ד..
3.
יא" ירושלים!!
א' אדר ה׳תשס״ז
הייתן 10!!
כולם אמרו, המדריכות, הבנות הרב צייטלין בעצמו..גם חיצונית ראו עליכם שאתם הכי, וגם בהתוועדויות ובכוחות!!
מעריצות...
הירושלמיות
כולם אמרו, המדריכות, הבנות הרב צייטלין בעצמו..גם חיצונית ראו עליכם שאתם הכי, וגם בהתוועדויות ובכוחות!!
מעריצות...
הירושלמיות
4.
לבנות מי"א4
א' אדר ה׳תשס״ז
ברוכות הבאות לארצנו, בנות י"א4: קריינדי, דינה, צביה, אסתי ושרהלה
הצלחה רבה!
הצלחה רבה!
5.
חייקיי גורליק...
א' אדר ה׳תשס״ז
מ-ד-ה-י-ם פשוט מדהים לקרוא
ולנסות להרגיש את מה שעבר עליכם
חייקי עשית לנו את זה.....
חברותייך מיא כפ"ח
ולנסות להרגיש את מה שעבר עליכם
חייקי עשית לנו את זה.....
חברותייך מיא כפ"ח
6.
תמונות
ב' אדר ה׳תשס״ז
נא להסביר את התמונות.
נא להכניס עוד ועוד ועוד תמונות עם כיתוב הסבר.
בת א וגם בשם חברותיי
נא להכניס עוד ועוד ועוד תמונות עם כיתוב הסבר.
בת א וגם בשם חברותיי
7.
טייבי,
ב' אדר ה׳תשס״ז
מתגעגעות אליך בארץ....
מתי תבואי כבר?
מתי תבואי כבר?
8.
למדריכה הכי הכי- טייבי---
ב' אדר ה׳תשס״ז
אלפי תודות על ה-כל
9.
חייקי!!!!!!!!!!
ב' אדר ה׳תשס״ז
אז איך היה? דברי איתי! אני רוצה לשמוע איך היה!..
תודה על ה...(חחח)
נשיקות נרחוק,רחוק מאד!
נפגש..
תודה על ה...(חחח)
נשיקות נרחוק,רחוק מאד!
נפגש..
10.
אם היו לרבי עוד כמה חיילים כהרב צייטילין
ב' אדר ה׳תשס״ז
ב"ה
אין אפס!!
אם היו לרבי עוד כמה חיילים כהרב צייטלין מזמן היינו כבר בבית חיינו שבבית המקדש.
הרב צייטלין הכניס ומכניס את האוירה החסידית המקורית לבנות שלא זוכות לחוות מה שבחורים יכולים לחוות.
המון הצלחה ויישר גדול לרב צייטלין ולמדריכות הניפלאות.
אחד ההורים
אין אפס!!
אם היו לרבי עוד כמה חיילים כהרב צייטלין מזמן היינו כבר בבית חיינו שבבית המקדש.
הרב צייטלין הכניס ומכניס את האוירה החסידית המקורית לבנות שלא זוכות לחוות מה שבחורים יכולים לחוות.
המון הצלחה ויישר גדול לרב צייטלין ולמדריכות הניפלאות.
אחד ההורים
11.
חיה!!!
ב' אדר ה׳תשס״ז
ישר כוח!
נהנו כמו תמיד לקרוא את מה שכתבת.
ולחוות ביחד איתך שוב את השבועים המופלאים האלה.
מחכים לך שנה הבאה שוב פעם...
מכל הלב
אנחנו
נהנו כמו תמיד לקרוא את מה שכתבת.
ולחוות ביחד איתך שוב את השבועים המופלאים האלה.
מחכים לך שנה הבאה שוב פעם...
מכל הלב
אנחנו
12.
חיייייייקי
ב' אדר ה׳תשס״ז
ב"ה
אז עבדת עלי???
ככה יפה לעשות?
חחהחהחהח
ואני עוד האמנתי לך שזאת לא את!!!
חחהח
בכולופן את כותבת מדהיייים
מגלים כאן כישרונות
אוהבתותך...
אני יגיד לך כבר מי זאת....
אז עבדת עלי???
ככה יפה לעשות?
חחהחהחהח
ואני עוד האמנתי לך שזאת לא את!!!
חחהח
בכולופן את כותבת מדהיייים
מגלים כאן כישרונות
אוהבתותך...
אני יגיד לך כבר מי זאת....
13.
עוד תמונות
ב' אדר ה׳תשס״ז
פלליייזזזזזזז
14.
דינייייייייייייייייייייייייייי
כ"ה אדר ה׳תשס״ז
היית הממדריכה הכי הכי הכי בעווולם!!
אין עליך!!
עשית לנו את כ"ב שבט..
כולם בפה אחד אומרים את זה, הצוות, הרב ציטלין, והעיקר-הבנות!!
את מיוחדת....
אין עליך!!
עשית לנו את כ"ב שבט..
כולם בפה אחד אומרים את זה, הצוות, הרב ציטלין, והעיקר-הבנות!!
את מיוחדת....
15.
כולםםםםם!!!!
כ"ט אדר ה׳תשס״ז
היה ממש ממש כיף!!!!
תודה לכל הצוות על כל ההשקעה!
מחכות להפגש בשבת בעז"ה
תודה לכל הצוות על כל ההשקעה!
מחכות להפגש בשבת בעז"ה
16.
שאלה לי אליכם
כ"ז תשרי ה׳תש״פ
האם אתם מארגנים קבוצה גם לחנוכה?