מערכת COL
|
יום כ"ה שבט ה׳תשס״ז
13.02.2007
חרקים בפירות / הרב שלום דובער לוין
נושא החרקים עלה באחרונה שוב לכותרות. אמנם הנושא אינו חדש, כבר לפני מאות שנים היתה בעיה זו בתוקפה ■ מצד אחד אי אפשר היה להזהר מחרקים, לא בפירות, לא בסלטים, ואפילו לא בקמח שאופים ממנו לחם. ומצד השני יש כאן איסור חמור ביותר. גדולי הדורות חיפשו לימוד זכות על בני ישראל שאינם נזהרים בזה די הצורך, ויחד עם זאת הורו הרבנים להזהר בזה עד כמה שהיד מגעת למאמר המלא • תורני ב-COL
נושא החרקים עלה באחרונה שוב לכותרות.
אמנם הנושא אינו חדש, כבר לפני מאות שנים היתה בעיה זו בתוקפה. מצד אחד אי אפשר היה להזהר מחרקים, לא בפירות, לא בסלטים, ואפילו לא בקמח שאופים ממנו לחם. ומצד השני יש כאן איסור חמור ביותר.
גדולי הדורות חיפשו לימוד זכות על בני ישראל שאינם נזהרים בזה די הצורך, ויחד עם זאת הורו הרבנים להזהר בזה עד כמה שהיד מגעת.
הרה"ק רבי יהונתן אייבשיץ חיפש ומצא כמה סיבות שלא יהי' בזה איסור גמור, וביארם בספרו כרתי ופלתי
עיקר ההיתרים בזה הם לומר שהחרקים בטלים באלף בפירות והקמח. ואם שזו לא ממש תערובת, שהרי הם שני מינים וע"י המישוש ועיון אפשר לבררם, ויתירה מזו שהם בריה שאינה בטלה אפילו באלף. למרות זאת סובר רבי יהונתן אייבשיץ שאין לחרקים אלו דין בריה, וגם אילו הם בריה ואינם בטלים עד אלף, הרי עכ"פ באלף הם בטלים. ויחד עם זאת מזהיר הוא שם את יראי השם להזהר בזה ככל האפשר.
המגיד ממעזריטש עיין בסוגיה ואמר לתלמידיו, שבפרט הזה כיוון רבי יהונתן אייבשיץ להלכה.
רבנו הזקן מבאר בשו"ע שלו ובתשובותיו, שכל דבר שאפשר לבררו ע"י המישוש אינו בטל אפילו באלף. ואפילו אם אינו יכול לבררו ע"י מישוש, לפעמים אינו בטל אפילו באלף. אבל מכל מקום הודיע לתלמידיו, מה ששמע מפי המגיד ממעזריטש, כי למעשה כיוון רבי יהונתן אייבשיץ להלכה, במציאת לימוד זכות זה.
הגאון החסיד ר' הלל מפאריטש, והגאון החסיד ר' אברהם דוד לאוואוט, ועוד מחסידי הדור ההוא, הודיעו את הדברים האלו בשם אדמו"ר הזקן, בשם הרב המגיד ממעזריטש.
גם אדמו"ר הצמח צדק דן בנושא הזה, מביא את החומרא הנזכרת בשם רבנו הזקן ודן בדבריו, ואח"כ מביא את טעמי הלימוד זכות הנ"ל של רבי יהונתן אייבשיץ.
*
כל האמור לעיל מבואר במועתק לקמן, שהוא תדפיס מתוך המהדורה החדשה של הספר "שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן" (עומד להופיע לקראת חג הפסח בעזהי"ת), אשר בסופו מופיע "שער השמועה", שבו מלוקטים הדברים שנמסרו בשם רבנו הזקן.
הקטע הראשון שלפנינו מועתק מרשימת הגה"ח מוה"ר אברהם דוד לאוואוט (מח"ס קב נקי ועוד), ביגדיל תורה כג ע' תרכז. הקטע השני – מהנ"ל בספרו פסקי פרי מגדים ע' לג. החלק השלישי – מס' נחלת יהושע (זיטאמיר תר"ס) חיו"ד סי' יח. והחלק הרביעי – מתשובת הג"ר יצחק שלמה יואל אבד"ק ראוונא, בשדי חמד כללים (מערכת הבית, סי' כ).
בריה לא בטיל – מילבין
הכרתי ופלתי רוצה לומר דכל בריה שנברא בתלוש מהפרי לא מיקרי בריה, ולפי"ז יש להקל במילבי"ן כשידוע שנבראו מהפרי. וכל הפוסקים אוסרים במילבי"ן. ועוד דיש לחוש שמא המילבי"ן לא נבראו מהפרי אלא מעצמם (שמעתי מהרב החסיד ר' הילל מפאריץ ז"ל בשם אדמו"ר הזקן בשם המגיד ז"ל זי"ע דהלכה כהכו"פ).
*
קבלתי מרבנים מובהקים בשם הרב המגיד דק' מעזריטש, שהגם שהכרתי ופלתי כתב כן רק ללמד זכות על ישראל, כי מי יאמר חף אנכי מפשע ונזהר מן המילבין, אבל באמת כיוון הכרתי ופלתי להלכה.
*
שמעתי מהרב הגאון החסיד מוה"ר יוסף תומארקען אב"ד דק"ק קרימענצוק ז"ל, ששמע מאנשים נאמנים ששמעו מהרב הגאון הצדיק איש אלקים רש"ז מלאדי, אשר שמע ממורו המגיד הק', אשר אמר כי מן השמים הסכימו על ההיתר שכתב הכרתי ופלתי שבריה בטלה באלף (וזהו רק להגן מיום הדין, אבל לכתחלה ודאי אין לסמוך על זה, והצנועים מושכים ידיהם מזה, אבל אין למחות במי שאינו נזהר בזה).
*
שמעתי מפה קדוש מורי הרה"ק מוהר"ר הלל זל"ל מפארעץ שהיה תלמיד מובהק דהרה"ג הקדוש מוהרמ"ם ז"ל מליבאוויץ בעל הצמח צדק (בעוד היה הרב ר"ה אב"ד דבאברויסק) ואמר בשם הצמח צדק הנ"ל ששמע מזקנו (בעל שלחן ערוך הר"ז) ששמע ממורו הרה"ק מוהרר"ד מ"מ דמעזעריץ גדול שאמר לתלמידיו שהכרתי ופלתי [בהל' תערובות, סי' ק] לימד זכות על בני ישראל בדבר התולעים הנ"ל וכיון אל האמת.
אמנם הנושא אינו חדש, כבר לפני מאות שנים היתה בעיה זו בתוקפה. מצד אחד אי אפשר היה להזהר מחרקים, לא בפירות, לא בסלטים, ואפילו לא בקמח שאופים ממנו לחם. ומצד השני יש כאן איסור חמור ביותר.
גדולי הדורות חיפשו לימוד זכות על בני ישראל שאינם נזהרים בזה די הצורך, ויחד עם זאת הורו הרבנים להזהר בזה עד כמה שהיד מגעת.
הרה"ק רבי יהונתן אייבשיץ חיפש ומצא כמה סיבות שלא יהי' בזה איסור גמור, וביארם בספרו כרתי ופלתי
עיקר ההיתרים בזה הם לומר שהחרקים בטלים באלף בפירות והקמח. ואם שזו לא ממש תערובת, שהרי הם שני מינים וע"י המישוש ועיון אפשר לבררם, ויתירה מזו שהם בריה שאינה בטלה אפילו באלף. למרות זאת סובר רבי יהונתן אייבשיץ שאין לחרקים אלו דין בריה, וגם אילו הם בריה ואינם בטלים עד אלף, הרי עכ"פ באלף הם בטלים. ויחד עם זאת מזהיר הוא שם את יראי השם להזהר בזה ככל האפשר.
המגיד ממעזריטש עיין בסוגיה ואמר לתלמידיו, שבפרט הזה כיוון רבי יהונתן אייבשיץ להלכה.
רבנו הזקן מבאר בשו"ע שלו ובתשובותיו, שכל דבר שאפשר לבררו ע"י המישוש אינו בטל אפילו באלף. ואפילו אם אינו יכול לבררו ע"י מישוש, לפעמים אינו בטל אפילו באלף. אבל מכל מקום הודיע לתלמידיו, מה ששמע מפי המגיד ממעזריטש, כי למעשה כיוון רבי יהונתן אייבשיץ להלכה, במציאת לימוד זכות זה.
הגאון החסיד ר' הלל מפאריטש, והגאון החסיד ר' אברהם דוד לאוואוט, ועוד מחסידי הדור ההוא, הודיעו את הדברים האלו בשם אדמו"ר הזקן, בשם הרב המגיד ממעזריטש.
גם אדמו"ר הצמח צדק דן בנושא הזה, מביא את החומרא הנזכרת בשם רבנו הזקן ודן בדבריו, ואח"כ מביא את טעמי הלימוד זכות הנ"ל של רבי יהונתן אייבשיץ.
*
כל האמור לעיל מבואר במועתק לקמן, שהוא תדפיס מתוך המהדורה החדשה של הספר "שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן" (עומד להופיע לקראת חג הפסח בעזהי"ת), אשר בסופו מופיע "שער השמועה", שבו מלוקטים הדברים שנמסרו בשם רבנו הזקן.
הקטע הראשון שלפנינו מועתק מרשימת הגה"ח מוה"ר אברהם דוד לאוואוט (מח"ס קב נקי ועוד), ביגדיל תורה כג ע' תרכז. הקטע השני – מהנ"ל בספרו פסקי פרי מגדים ע' לג. החלק השלישי – מס' נחלת יהושע (זיטאמיר תר"ס) חיו"ד סי' יח. והחלק הרביעי – מתשובת הג"ר יצחק שלמה יואל אבד"ק ראוונא, בשדי חמד כללים (מערכת הבית, סי' כ).
בריה לא בטיל – מילבין
הכרתי ופלתי רוצה לומר דכל בריה שנברא בתלוש מהפרי לא מיקרי בריה, ולפי"ז יש להקל במילבי"ן כשידוע שנבראו מהפרי. וכל הפוסקים אוסרים במילבי"ן. ועוד דיש לחוש שמא המילבי"ן לא נבראו מהפרי אלא מעצמם (שמעתי מהרב החסיד ר' הילל מפאריץ ז"ל בשם אדמו"ר הזקן בשם המגיד ז"ל זי"ע דהלכה כהכו"פ).
*
קבלתי מרבנים מובהקים בשם הרב המגיד דק' מעזריטש, שהגם שהכרתי ופלתי כתב כן רק ללמד זכות על ישראל, כי מי יאמר חף אנכי מפשע ונזהר מן המילבין, אבל באמת כיוון הכרתי ופלתי להלכה.
*
שמעתי מהרב הגאון החסיד מוה"ר יוסף תומארקען אב"ד דק"ק קרימענצוק ז"ל, ששמע מאנשים נאמנים ששמעו מהרב הגאון הצדיק איש אלקים רש"ז מלאדי, אשר שמע ממורו המגיד הק', אשר אמר כי מן השמים הסכימו על ההיתר שכתב הכרתי ופלתי שבריה בטלה באלף (וזהו רק להגן מיום הדין, אבל לכתחלה ודאי אין לסמוך על זה, והצנועים מושכים ידיהם מזה, אבל אין למחות במי שאינו נזהר בזה).
*
שמעתי מפה קדוש מורי הרה"ק מוהר"ר הלל זל"ל מפארעץ שהיה תלמיד מובהק דהרה"ג הקדוש מוהרמ"ם ז"ל מליבאוויץ בעל הצמח צדק (בעוד היה הרב ר"ה אב"ד דבאברויסק) ואמר בשם הצמח צדק הנ"ל ששמע מזקנו (בעל שלחן ערוך הר"ז) ששמע ממורו הרה"ק מוהרר"ד מ"מ דמעזעריץ גדול שאמר לתלמידיו שהכרתי ופלתי [בהל' תערובות, סי' ק] לימד זכות על בני ישראל בדבר התולעים הנ"ל וכיון אל האמת.
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
4 תגובות
1.
מילבין
כ"ו שבט ה׳תשס״ז
האם כוונת כת"ר, שהתולעים המדוברים בזמה"ז הם אותו המציאות כמו מילבין? היינו שנולדים מעצמן או מן הפירות.
שהרי נראה מדברי כת,ר שכוונתו להקל בנוגע השאלות שמרפסן איגרא בזמננו, האם זה נכון בכוונתו?
שהרי נראה מדברי כת,ר שכוונתו להקל בנוגע השאלות שמרפסן איגרא בזמננו, האם זה נכון בכוונתו?
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
2.
הרב אליהו מצפת
כ"ו שבט ה׳תשס״ז
הזהיר אתמול ברדיו קול חי על תולעים בברוקולי וכרוב קפואים של מספר חברות אפילו שיש עיההם ת.כשרות החברות שאני זוכרת זה סנפרוסט בודק מיטל ופרי הגליל.
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
3.
ישראלי
כ"ו שבט ה׳תשס״ז
בבקורי האחרון ב770 אמרו לי שרוב המאפיות לא מנפות את הקמח .האם זה נכון?ואם זה נכון האם יש להם על מה לסמוך?
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
4.
נפוי קמח
כ"ו שבט ה׳תשס״ז
בצפון הקר ישנו היתר לא לנפות את הקמח מכיוון שתולעים לא נוצרים ומתרבים בקור. כשליח ברוסיה הצפונית אני יכול לומר שזה לא תמיד נכון ורצוי לנפות את הקמח היכן שאפשר. ישנם שקי קמח שהיו בתנאים לא הכי טובים ושם על פי רוב יהיו חרקים
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
