כשהרבנית ע"ה דאגה ל-100 זוגות המגפיים / בלוג
קבלת פנים מאוד "חמה" חיכתה לנו פה בניו יורק.. קפוא בחוץ!!!!! כדי לא להתקרר צריך ללבוש לפחות 5 שכבות.. אבל לא נורא, מי אנחנו שנצטער על זה... הגענו ל-770, ... וואוו, עברה בי מן צמרמורת של (כמובן, איך לא?) התרגשות... אפילו שלי זה לא הפעם הראשונה שאני כאן.. הפעם זה משהו שונה! משהו מיוחד...
הגענו ל-770 עייפות לאחר טיסה ארוכה ומורטת עצבים, אך מלאת סיפורים וחוויות, מלאת תוכן ולא סתם להעביר את השעות.... הגענו בדיוק לתפילת מנחה. לאחר התפילה, חיכתה לנו הגב' מרים סברדלוב. היא דיברה לפנינו עד כמה גדול הרגש של "אשרנו מה טוב חלקנו שחסידים אנחנו" חלק כ"כ חשוב, גדול, חזק, להיות ילדיו של הרבי.
"חב"ד- זה משפחה אחת גדולה, חמה, לבבית. אני רוצה לספר לכם על המשפחה היותר קטנה שלי ועל חברותי עם הרבנית", סיפרה.
היינו קבוצה של בנות, חברות, שקרובות מאוד אל הרבנית חנה, ואל הרבנית חיה מושקא, היינו קשורות כמשפחה. כשהתחתנתי, מספרת גב' סברדלוב, אמא שלי נפטרה כשהייתי בגיל 16. ולא היה לי מי שיוביל אותי לחופה. ביום החתונה, הרבנית חנה ישבה במקומה של אימי, והיא ליוותה אותי והייתה לצידי כל אותה העת. החתן, בעלי, שם לי את הטבעת על האצבע, לא היה לי נוח לרקוד עם הטבעת היכן שהייתה מונחת.. היא נפלה לי, וכצעד מאוד טבעי התכופפתי כדי להרימה, פתאום, אני שומעת קול מעלי: "לא! את כלה, זה גם העבודה שלי להרים! זה היה קולה של הרבנית חנה.
הרבנית נ"ע אהבה מאוד את בני אברהמי, והיא הראתה לו חיבה עמוקה. אברהמי, נולד בי' שבט. ליום הבר מצווה שלו, הזמנתי 100 אורחים והחלטנו לעשות את הבר מצווה אצלנו בבית. יהיה קצת צפוף, לא נורא! הרבנית מוסיא, מאוד התעניינה בהכנות, היא באה לראות את הצלחות, את התפריט, היא ידעה הכל, כל פרט ופרט. ביום הבר מצווה ירד שלג. אני באמצע עם בנותי להכין את הבישולים, לגמור הכל בזמן, יש טלפון, אני מרימה את הטלפון וצועקת "הלו?" בטון לא מחבב במיוחד, (בכל זאת אני לחוצה קצת..) ואני שומעת קול רגוע:
- הלו? שלום מדברת מוסיא
(עזבתי הכל והתיישבתי לדבר רק איתה).
- כן שלום, עניתי לה.
- חשבת מה לעשות עם המגפיים?
ואני בליבי, איזה מגפיים? מה מגפיים עכשיו?
- איזה מגפים? שאלתי את הרבנית.
- על 100 מעילים הסתדרת, כי הוחלט שנביא מישהי שתיקח את כל ה-100 מעילים ותתלה אותם, בכל אופן הבית קטן, אבל מה תעשי עם 100 מגפיים?.
עד כדי כך דאגה הרבנית לכל פרט קטן.
לאחר הסיפורים האלו ועוד.. הלכנו למנוחה קלה בבית המארחים.. כי מחכה לנו התוועדות קלה (אחרי טיסה, ללא שינה..)
בשעה 20:00, התאספנו כולם ב"לובאוויטשער ישיבה" להתוועדות. הרב צייטלין פתח בדברים. ולאחריו הגיע מרצה אורח, הרב גנזבורג מבורו פארק שסיפר על הקמת "היכל מנחם", ועל שיעור תניא שמתקיים מידי מוצאי שבת. "המשתתפים מקבלים מהות לחייהם, זה מלכד אותם", סיפר.
איזה חמוד לראות אותכן!!!!
חברה מ-י"א
0
0
אנחנו נהנים לקרוא את הכתבות שלך. ומחכים להמשך.
תודה.....
0
0
מאפשרים לכם לקבל
