ילדים ב-COL: פרשת יתרו
המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5387475
[email protected]
השבוע היהודי
פָּרָשַׁת יִתְרוֹ
"...וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת". (יתרו יח,כא)
יִתְרוֹ מַגִּיעַ לַמִּדְבָּר, רוֹאֶה אֶת הָעֹל הַגָּדוֹל הַמֻּנָּח עַל כִּתְפֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, חֲתָנוֹ, וּמַצִּיעַ לְמַנּוֹת דַּיָּנִים וְשׁוֹפְטִים בְּרָמוֹת שׁוֹנוֹת (שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת, שָׂרֵי מֵאוֹת וְכוּ') שֶׁהֵם יְטַפְּלוּ בְּרֹב 'דִּבְרֵי הָרִיבוֹת' שֶׁל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל. עַל הַהַצָּעָה הַזֹּאת אוֹמֵר רַשִׁ"י, שֶׁיִּתְרוֹ "יִתֵר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה". כְּלוֹמַר, לוּלֵא הָיָה יִתְרוֹ מַגִּיעַ וּמַצִּיעַ אֶת הַצָּעָתוֹ, הִיא כְּלָל לֹא הָיְתָה מוֹפִיעָה בַּתּוֹרָה.
וְכָאן אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲלִים – מַדּוּעַ? הֲרֵי הַצָּעַת יִתְרוֹ כָּל-כָּךְ הֶגְיוֹנִית וּמִתְקַבֶּלֶת עַל הַדַּעַת. אֵיךְ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עַצְמוֹ לֹא חָשַׁב עַל תָּכְנִית חֲכָמָה שֶׁכָּזֹאת?
וְהַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁכַּאֲשֶׁר יְהוּדִים בַּעֲלֵי מַחֲלֹקֶת הָיוּ מִתְיַצְּבִים בִּפְנֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הֵם הָיוּ מִיָּד נַעֲשִׂים מֻשְׁפָּעִים מִקְּדֻשָּׁתוֹ, מִתְעַלִּים בְּמַדְרֵגָתָם וּמִתְבַּטְּלִים בִּפְנֵי דְּבָרָיו. כָּךְ הָיְתָה הַמַּחֲלֹקֶת מִתְיַשֶּׁבֶת מִיָּד וְהַמִּשְׁפָּט הָיָה מִסְתַּיֵּם. לָכֵן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא הִרְגִּישׁ נְחִיצוּת לְמַנּוֹת שׁוֹפְטִים נוֹסָפִים, כִּי הַמְּלָאכָה אָכֵן לֹא הָיְתָה קָשָׁה כָּל-כָּךְ.
אֲבָל יִתְרוֹ רָאָה אֶת כָּל הֲמוֹן בֵּית-יִשְׂרָאֵל כְּפִי שֶׁהֵם בְּחַיֵּיהֶם הָרְגִילִים, כְּשֶׁהֵם לֹא עוֹמְדִים לִפְנֵי מֹשֶׁה. לָכֵן חָשַׁשׁ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא יַעֲמֹד בָּעֹמֶס שֶׁל שְׁפִיטַת כָּל דִּבְרֵי הָרִיב שֶׁלָּהֶם, וְהִצִּיעַ אֶת הַצָּעָתוֹ.
מַדּוּעַ הִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְהַצָּעַת יִתְרוֹ? לְמַעַן הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים. יָדַע הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁהַדּוֹרוֹת הַבָּאִים כְּבָר לֹא יִתְבַּטְּלוּ כָּל-כָּךְ בִּפְנֵי רָאשֵׁי הַסַּנְהֶדְרִין שֶׁיִּהְיוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְלָכֵן רָאָה שֶׁאָכֵן יִהְיֶה נָחוּץ לְמַנּוֹת שׁוֹפְטִים נוֹסָפִים שֶׁיִּשְּׂאוּ בַּנֵּטֶל.
ר' שְׁמֶרְל וְר' יַעֲנְקֶל הֵם שְׁנֵי עַסְקָנִים נִמְרָצִים, הַפּוֹעֲלִים גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת לְמַעַן מוֹסְדוֹת חַבַּ"ד בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים. כֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁיְּדִידוּת רַבַּת-שָׁנִים קוֹשֶׁרֶת בֵּין הַשְּׁנַיִם וּלְעִתִּים קְרוֹבוֹת הֵם מְסַיְּעִים זֶה לָזֶה בִּדְרָכִים שׁוֹנוֹת.
אֶלָּא שֶׁלְּפֶתַע פִּתְאוֹם נָפַל דָּבָר בֵּינֵיהֶם. אִי-הֲבָנָה מְצַעֶרֶת, הוֹלִידָה מְרִירוּת וְאִי-נְעִימוּת. לַשְּׁנַיִם נוֹצְרוּ טְעָנוֹת כַּסְפִּיּוֹת זֶה כְּלַפֵּי זֶה וַחֲרֹשֶׁת שֶׁל שְׁמוּעוֹת וּ'לְשׁוֹנוֹת טוֹבוֹת' הֵחֵלּוּ לְהַלֵּךְ סְבִיבָם.
כַּאֲשֶׁר הַמַּחֲלֹקֶת כְּבָר הָפְכָה לִהְיוֹת עֻבְדָּה, הִגִּיעוּ הַשְּׁנַיִם לְדִין-תּוֹרָה. מַסֶּכֶת שֶׁל הוֹכָחוֹת וְהַאֲשָׁמוֹת נִשְׁמְעָה בְּמַהֲלַךְ הַדִּיּוּנִים, אַךְ פְּסַק-הַדִּין טֶרֶם נִתַּן.
וְאָז הִגִּיעַ תַּאֲרִיךְ גָּדוֹל וְחָשׁוּב בִּלְּיוּבַּאוִויטְשׁ וְהַשְּׁנַיִם כְּהֶרְגֵּלָם טָסוּ בִּלְבָבוֹת הוֹלְמִים לִ-770.
שָׁם, פִּתְאוֹם הַכֹּל הָיָה נִרְאֶה אַחֶרֶת. כְּבָר בִּפְגִישָׁתָם הָרִאשׁוֹנָה עַל הַמִּדְרָכָה שֶׁלִּפְנֵי '770', הִתְבַּיְּשׁוּ שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ זֶה אֶת זֶה בְּ'שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם' וּבִלְחִיצַת יָד.
בָּעֶרֶב הָרִאשׁוֹן, בַּהִתְוַעֲדוּת בַּ'זַאל' הַגָּדוֹל, הִתְבַּיְּשׁוּ שֶׁלֹּא לוֹמַר 'לְחַיִּים' זֶה לָזֶה. קְדֻשַּׁת הַמָּקוֹם, וְהַהַרְגָּשָׁה שֶׁהִנֵּה חֲסִידִים הֵם, הִתְגַּבְּרָה עַל כָּל הַתְּחוּשׁוֹת הַקָּשׁוֹת.
לְמָחֳרָת, כָּל אֶחָד מֵהֶם כְּבָר הִסְפִּיק לְהַרְגִּישׁ הֵיטֵב שֶׁהוּא נִמְצָא בִּמְחִיצַת הָרַבִּי וְכָל רְצוֹנוֹ הוּא רַק לִגְרֹם לָרַבִּי נַחַת-רוּחַ. אוֹ-אָז לִקְרַאת עֶרֶב, כְּבָר הָיוּ הַשְּׁנַיִם יְדִידִים וְאוֹהֲבִים כְּמֵאָז וּמִקֶּדֶם. כָּל 'הָרִיב הַגָּדוֹל' הָיָה נִרְאֶה לָהֶם פִּתְאוֹם מְטֻפָּשׁ וְקַטְנוּנִי... הַאִם אֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ נִלְחַמְנוּ כָּכָה עַל כְּבוֹדֵנוּ, נִלְחַמְנוּ בְּיָדִיד, הִשְׁפַּלְנוּ וְהֶעֱלַבְנוּ? – חָשַׁב כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּבוּשָׁה לְעַצְמוֹ...
בְּקֶרֶן-זָוִית בְּאַחַת מִפִּנּוֹת הַבִּנְיָן, בְּשִׂיחָה חֲרִישִׁית, סָגְרוּ הַשְּׁנַיִם אֶת כָּל דְּבַר הַמַּחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם. זֶה מְוַתֵּר כָּאן וְזֶה מְוַתֵּר שָׁם, זֶה מוֹחֵל וְזֶה סוֹלֵחַ, וּלְחִיצַת יָד חַמָּה סִכְּמָה אֶת יִשּׁוּב הַסִּכְסוּךְ.
מִשּׁוּם-מָה גַּם לְמַכִּירֵיהֶם הָרַבִּים, לֹא הָיָה נִרְאֶה מוּזָר, לִרְאוֹתָם בַּהִתְוַעֲדוּת הַבָּאָה, יוֹשְׁבִים בְּאַהֲבַת-רֵעִים מֻשְׁלֶמֶת, חוֹבְקִים זֶה אֶת כִּתְפֵי זֶה וּמְנַגְּנִים בְּקוֹל אֶחָד נִגּוּנֵי הִתְעוֹרְרוּת וְגַעְגּוּעִים.
כְּשֶׁחָזְרוּ ר' שְׁמֶרְל וְר' יַעֲנְקֶל לְבֵיתָם, נִכְנְסוּ לְבֵית-הַדִּין עַל מְנַת לְהוֹדִיעַ עַל 'סְגִירַת הַתִּיק'.
נֶאֱנַח אַחַד הַדַּיָּנִים, הִצְבִּיעַ עַל עֲרֵמַת הַתִּיקִים הַגְּבוֹהָה הַמֻּנַּחַת עַל הַשֻּׁלְחָן וְאָמַר: "אִלּוּ יָכֹלְנוּ לִשְׁלֹחַ מִתְדַּיְּנִים רַבִּים לִשְׁהוֹת בְּצֵל הַקֹּדֶשׁ טֶרֶם הַדִּיּוּן, בְּוַדַּאי הָיְתָה נֶחְסֶכֶת מֵאִתָּנוּ עֲבוֹדָה רַבָּה".
סיפור לכ"ב שבט – יום הסתלקות הרבנית חיה-מושקא ע"ה
הַצָּגָה אֲמִתִּית בְּיוֹתֵר
מֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם עָבְדוּ בְּנוֹת כִּתָּה ה' בְּבֵית-הַסֵּפֶר "תִּפְאֶרֶת חַיָּה-מוּשְׁקָא" בִּיסוֹדִיּוּת וּבִיעִילוּת. כֻּלָּן הָיוּ שֻׁתָּפוֹת לָעֲבוֹדָה וּלְכָל אַחַת הָיָה תַּפְקִיד מֻגְדָּר אוֹתוֹ הִשְׁתַּדְּלָה לְבַצֵּעַ עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר.
לְפֶתַע נִכְנְסָה הַמּוֹרָה נֶחָמָה וּבִקְּשָׁה אֶת תְּשׂוּמַת-לֵב הַבָּנוֹת: "בְּזֶה הָרֶגַע קִבַּלְתִּי הוֹדָעָה שֶׁרִבְקִי נִדְבְּקָה בַּאֲבַעְבּוּעוֹת-רוּחַ, הִיא חַיֶּבֶת לִהְיוֹת בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ וָחֵצִי בַּבַּיִת – בִּמְנוּחָה, כָּךְ שֶׁלֹּא תּוּכַל לְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידָהּ בַּמּוֹפָע".
לְרֶגַע הִשְׂתָּרֵר הֶלֶם מֻחְלָט: "אֲבָל הַמּוֹרָה, רִבְקִי הִיא בְּתַפְקִיד רָאשִׁי"... "מִי תַּצְלִיחַ לִלְמֹד תּוֹךְ יוֹמַיִם אֶת הַכֹּל בְּעַל-פֶּה"... "הִיא הַיְּחִידָה שֶׁמַּתְאִימָה לִהְיוֹת הָרַבָּנִית"... – נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת נִרְגָּשִׁים.
הַמּוֹרָה נֶחָמָה הִרְגִּיעָה אֶת הָרוּחוֹת וְהִסְבִּירָה: "אָכֵן, רִבְקִי לָמְדָה וּבִצְּעָה בְּצוּרָה יוֹצֵאת מִן הַכְּלָל אֶת דְּמוּת הָרַבָּנִית חַיָּה-מוּשְׁקָא בַּהַצָּגָה, אַךְ בְּטוּחַנִי שֶׁנּוּכַל לִמְצֹא מַחְלִיפָה רְאוּיָה שֶׁתִּלְמַד אֶת הַתַּפְקִיד תּוֹךְ יוֹמַיִם. זֶה אוּלַי יִדְרֹשׁ מַאֲמָץ, אַךְ יֵשׁ כָּאן יְלָדוֹת שֶׁתּוּכַלְנָה לַעֲמֹד בַּמְּשִׂימָה כָּרָאוּי, אֲנִי בְּטוּחָה בְּכָךְ".
מִסְפַּר רַעְיוֹנוֹת וְשֵׁמוֹת הִתְעוֹפְפוּ לַחֲלַל הַכִּתָּה, אַךְ הַמּוֹרָה לֹא הִתְיַחֲסָה וְשָׁאֲלָה: "בָּנוֹת, מִי מוּכָנָה לְנַסּוֹת?".
הִנֵּה, צוֹפִיָּה הֵרִימָה אֶת הָאֶצְבַּע. מִסְפַּר בָּנוֹת הִסְתַּכְּלוּ עַל מוּשְׁקִי, כְּאִלּוּ אוֹמְרוֹת לָהּ שֶׁהִיא-הִיא הַמַּתְאִימָה לְכָךְ, וּמוּשְׁקִי בְּבִטָּחוֹן גַּם הִיא הֵרִימָה אֶת אֶצְבָּעָהּ. זֶהוּ!
הַמּוֹרָה יָצְאָה עִם שְׁתֵּי הַבָּנוֹת וּמִבַּעַד לַדֶּלֶת הַפְּתוּחָה שֶׁל חֲדַר הַמּוֹרוֹת נִתַּן הָיָה לִשְׁמֹעַ אוֹתָן מְנַסּוֹת אֶת כּוֹחָן בְּגִלּוּם הַתַּפְקִיד: "הָרַבִּי וְהַסְּפָרִים שַׁיָּכִים לַחֲסִידִים" – קָרְאָה מוּשְׁקִי בְּרֶגֶשׁ.
"יֵשׁ לָנוּ מַגָּשׁ מֵהָרַבִּי הַ'צֶּמַח-צֶדֶק' שֶׁקִּבַּלְנוּ בְּמַתָּנָה מֵהוֹרְנְשְׁטֵיְין, אַךְ מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בּוֹ. שֶׁכֵּן כֵּיצַד רְאוּיָה אֲנִי, אִשָּׁה פְּשׁוּטָה, לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּדְבָרִים אֵלּוּ..." – שָׁמַעְנוּ אֶת צוֹפִיָּה בְּקוֹלָהּ הֶעָדִין.
נִרְאֶה הָיָה שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן מְנַסָּה לַעֲשׂוֹת כְּמֵיטַב יְכָלְתָּהּ וּלְהוֹכִיחַ שֶׁהִיא זֹאת הָרְאוּיָה לְקַבֵּל עַל עַצְמָהּ אֶת הַתַּפְקִיד הַמַּלְכוּתִי וְהַמְּיֻחָד כָּל-כָּךְ, וְהַבְּחִירָה – קָשָׁה... בְּסוֹפוֹ-שֶׁל-דָּבָר, בָּחֲרָה הַמּוֹרָה בְּצוֹפִיָּה וְהֵטִילָה עָלֶיהָ אֶת הַתַּפְקִיד.
הַדַּפִּים צֻלְּמוּ, צוֹפִיָּה נִשְׁאֲרָה בַּחֲדַר הַמּוֹרוֹת וְהִתְחִילָה לְשַׁנֵּן בְּהִתְרַגְּשׁוּת אֶת תַּפְקִידָהּ הַמְּחַיֵּב כָּל-כָּךְ, אַךְ מוּשְׁקִי הִתְקַשְּׁתָה לְהַשְׁלִים עִם הַכִּשָּׁלוֹן. כְּשֶׁנִּכְנְסָה אַחַר-הַצָּהֳרַיִם לְבֵיתָהּ, אִמָּא הִרְגִּישָׁה מִיָּד שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר. "מוּשְׁקִי, אַתְּ נִרְאֵית לִי קְצָת עֲצוּבָה. קָרָה מַשֶּׁהוּ?".
מוּשְׁקִי הִתְיַשְּׁבָה בִּכְבֵדוּת עַל הַכִּסֵּא הַקָּרוֹב וְסִפְּרָה לְאִמָּא אֶת הַמֵּעִיק עַל לִבָּה: "אַתְּ מְבִינָה? צוֹפִיָּה קוֹרֵאת יָפֶה אֶת הַקְּטָעִים שֶׁל הָרַבָּנִית, אֲבָל הַקּוֹל שֶׁלָּהּ כָּל-כָּךְ נָמוּךְ וְחַלָּשׁ, הִיא יוֹתֵר מִדַּי עֲדִינָה וְשַׁבְרִירִית כְּדֵי לְהַצִּיג אֶת הָרַבָּנִית. רַבָּנִית זֶה מַשֶּׁהוּ עִם הַרְבֵּה עָצְמָה וְרֶגֶשׁ, מַשֶּׁהוּ יוֹתֵר מַעֲשִׂי. נִרְאֶה לִי שֶׁאֲנִי הַרְבֵּה יוֹתֵר מַתְאִימָה לַתַּפְקִיד וַאֲנִי גַּם חַיָּה-מוּשְׁקָא אֲמִתִּית. אֲנִי כָּל-כָּךְ רוֹצָה פַּעַם אַחַת לְהַצִּיג דְּמוּת אִשָּׁה צַדִּיקָה, אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁזֶּה יַשְׁפִּיעַ עָלַי בְּהַנְהָגָה חֲסִידִית לַהֲמוֹן זְמַן, קָשֶׁה לִי לְהַשְׁלִים עִם זֶה" – סִיְּמָה מוּשְׁקִי אֶת דְּבָרֶיהָ בִּמְרִירוּת כְּשֶׁהִיא מוֹחָה אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ.
"מַהוּ הַסִּפּוּר אוֹתוֹ אַתֶּן מַצִּיגוֹת?" – הִתְעַנְיְנָה אִמָּא.
"הָאֱמֶת שֶׁאֵלּוּ מִסְפַּר סִפּוּרִים קְצָרִים וּמֻכָּרִים מְאוֹד – שׁוּם חִדּוּשׁ. הַמּוֹרָה סִפְּרָה לָנוּ שֶׁהִיא כְּבָר הַרְבֵּה זְמַן מְנַסָּה לִמְצֹא חֹמֶר, סִפּוּר חָזָק שֶׁיַּשְׁאִיר רֹשֶׁם עַז, אוֹ לְפָחוֹת סִפּוּר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֵיזֶה חִדּוּשׁ. אֲבָל כְּלוּם, כִּמְעַט וְאֵין סִפּוּרִים עַל הָרַבָּנִית חַיָּה-מוּשְׁקָא" – עָנְתָה מוּשְׁקִי כְּשֶׁהַכְּאֵב עֲדַיִן נִשְׁמָע בְּקוֹלָהּ.
"מְעַנְיֵן, אִשָּׁה גְּדוֹלָה כָּל-כָּךְ, בַּת צַדִּיק גָּדוֹל כְּמוֹ הָרַבִּי הָרַיַּי"צ, אֵשֶׁת נְשִׂיא הַדּוֹר הַמְּפֻרְסָם כָּל-כָּךְ בְּכָל הָעוֹלָם, וְאֵין אוֹדוֹתֶיהָ אֵין-סוֹף סִפּוּרִים. כַּמָּה מוּזָר..." – הִרְהֲרָה אִמָּא בְּקוֹל.
"כֵּן, אַתְּ צוֹדֶקֶת, בֶּאֱמֶת חָשַׁבְנוּ עַל זֶה וְשׂוֹחַחְנוּ עַל כָּךְ מִסְפַּר פְּעָמִים בְּמַהֲלַךְ הַהֲכָנוֹת לַמּוֹפָע, גַּם אֲנַחְנוּ בַּתְּחִלָּה לֹא הֵבַנּוּ אֶת זֶה, אֲבָל רַק בַּהַתְחָלָה" – עָנְתָה מוּשְׁקִי – "כִּי אַחֲרֵי שֶׁקָּרָאנוּ שׁוּב וָשׁוּב אֶת הַסִּפּוּרִים, וְחָזַרְנוּ וְהִצַּגְנוּ אוֹתָן בַּחֲזָרוֹת, הֵבַנְתִּי שֶׁכָּל גְּדֻלָּתָהּ הָיְתָה בְּכָךְ, שֶׁלַּמְרוֹת הֱיוֹתָהּ בַּת וְאִשָּׁה לַצַּדִּיקִים רָאשֵׁי-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, הִיא הִצְלִיחָה לִשְׁמֹר עַל הַצְּנִיעוּת, עַל כְּבוֹדָהּ הַפְּנִימִי שֶׁל בַּת-יִשְׂרָאֵל. לְמַעֲנֵנוּ הִיא וִתְּרָה עַל הַמִּסְגֶּרֶת הַמִּשְׁפַּחְתִּית הָרְגִילָה, לָנוּ הַחֲסִידִים הִיא נָתְנָה אֶת בַּעֲלָהּ הָרַבִּי, וְדַוְקָא הַשֶּׁקֶט וְהַצִּנְעָה, חֹסֶר הַבְּלִיטוּת שֶׁלָּהּ וְהָעֲנָוָה הֵן הַמּוֹכִיחוֹת לָנוּ עַד כַּמָּה גְּדוֹלָה הָיְתָה..." – סִיְּמָה מוּשְׁקִי אֶת דְּבָרֶיהָ.
אִמָּא חִיְּכָה, וְאַף מֵעֵינֶיהָ הַדּוֹמְעוֹת שֶׁל מוּשְׁקִי נִבַּט חִיּוּךְ מַרְגִּיעַ. כֵּן, בְּזֶה הָרֶגַע הִיא יָדְעָה אֶת הַתְּשׁוּבָה, הִיא הִרְגִּישָׁה אוֹתָהּ! כִּי לָשֵׂאת בְּגָאוֹן אֶת שְׁמָהּ שֶׁל הָרַבָּנִית, לְגַלֵּם אֶת דְּמוּתָהּ וְלָלֶכֶת בְּדַרְכָּהּ, אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת דַּוְקָא בְּשֶׁקֶט, בְּוִתּוּר וּבְפִרְגוּן לָאַחֵר בְּחַיֵּי הַיּוֹם-יוֹם, זֶהוּ הַתַּפְקִיד הַנִּכְסָף שֶׁלָּהּ בַּהַצָּגָה הָאֲמִתִּית!
הסיפור השבועי
יְהוּדִים בַּחֲזִית
הַקְּרָב עַל נְהַר הַוִּיפְּרָז הָיָה קָשֶׁה. הַגֶּרְמָנִים יָדְעוּ כִּי אַחֲרֵי הַנָּהָר הַזֶּה בָּאִים הַוִּיסְטוֹלָה וּוַרְשָׁה, וְאַחֲרֵי וַרְשָׁה בָּאָה בֶּרְלִין! הֵם הֵקִימוּ בִּצּוּרֵי בְּטוֹן בִּשְׂפָתוֹ הַמַּעֲרָבִית שֶׁל הַנָּהָר, וּכְדֵי לְהַרְוִיחַ זְמַן הִשְׁאִירוּ כּוֹחוֹת קְטַנִּים גַּם בְּעֶבְרוֹ הַמִּזְרָחִי.
הַמְּשִׂימָה שֶׁהֻטְּלָה עַל חַיָּלֵי הַפְּלֻגָּה הַפּוֹלָנִית הָיְתָה לִכְבֹּשׁ תַּחֲנַת רַכֶּבֶת קְטַנָּה בְּצִדּוֹ הַמִּזְרָחִי שֶׁל הַנָּהָר. עֶמְדָּה זוֹ הָיְתָה חִיּוּנִית לְהוֹבָלַת הַגְּשָׁרִים הַטְּרוֹמִיִּים שֶׁהָיוּ נְחוּצִים לַפּוֹלָנִים כְּדֵי לַחְצוֹת אֶת הַנָּהָר. הַמְּשִׂימָה הַבָּאָה לְאַחַר כִּבּוּשׁ הַתַּחֲנָה הָיְתָה שִׁחְרוּר לוּבְּלִין, אַחַת הֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת בְּפוֹלִין.
חַיִּים שַׁפִּירָא, בַּחוּר יְשִׁיבָה שֶׁגֻּיַּס לַמַּאֲמָץ הַמִּלְחַמְתִּי, פִּקֵּד עַל כּוֹחַ וּבוֹ שְׁלֹשָׁה טַנְקִים, שֶׁנִּשְׁלַח לְאַגֵּף אֶת הַגֶּרְמָנִים מֵאָחוֹר. לְפִי הַמֵּידָע הַמּוֹדִיעִינִי, הַגֶּרְמָנִים לֹא הֶחְזִיקוּ טַנְקִים בַּצַּד הַמִּזְרָחִי. לָכֵן כְּשֶׁהוֹפִיעוּ פִּתְאוֹם מוּלוֹ חֲמִשָּׁה טַנְקִים עֲנָקִיִּים, הַהַפְתָּעָה הָיְתָה גְּדוֹלָה וְלֹא נְעִימָה כְּלָל.
הַקְּרָב הָיָה קָשֶׁה. הָיוּ נִפְגָּעִים מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים. לְבַסּוֹף הִצְלִיחוּ חַיָּלֵי הַפְּלֻגָּה לִגְבֹּר עַל הַגֶּרְמָנִים, לֹא-מְעַט בִּזְכוּת תּוּשִׁיָּתוֹ וְעֹז-לִבּוֹ שֶׁל חַיִּים, שֶׁהוֹסִיף לְהִלָּחֵם מֵהַטַּנְק שֶׁלּוֹ גַּם לְאַחַר שֶׁזֶּה סָפַג פְּגִיעָה שֶׁנָּטְלָה מִמֶּנּוּ אֶת כֹּשֶׁר הַתְּנוּעָה.
רֶגַע בְּטֶרֶם עָמַד הַטַּנְק לְהִתְפּוֹצֵץ, קָפַץ מִמֶּנּוּ וְאָז חָשׁ מַכָּה חֲזָקָה בְּעָרְפּוֹ. הוּא שָׁלַח אֶת יָדוֹ לִמְקוֹם הַכְּאֵב וְהִיא הִתְמַלְּאָה דָּם. קֹדֶם שֶׁאִבֵּד אֶת הַכָּרָתוֹ הִסְפִּיק לִלְחֹשׁ "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל".
הוּא הִתְעוֹרֵר עַל מִטַּת-שָׂדֶה צָרָה. כְּשֶׁהֵבִין שֶׁנִּפְצַע, הֵחֵל לְהָנִיעַ אֵיבָר אַחַר אֵיבָר כְּדֵי לְאַתֵּר אֶת מְקוֹם הַפְּצִיעָה. לְבַסּוֹף, כְּשֶׁנִּסָּה לְהָזִיז אֶת רֹאשׁוֹ, חָשׁ כְּאֵב חָרִיף. הוּא הוֹשִׁיט יָד וְחָשׁ בַּתַּחְבּוֹשׂוֹת שֶׁעָטְפוּ אֶת צַוָּארוֹ. "אַל תִּדְאַג, אֵינְךָ פָּצוּעַ קָשֶׁה", הִרְגִּיעָה אוֹתוֹ הָאָחוֹת. "לוּ הָיָה הַכַּדּוּר חוֹדֵר עוֹד מִילִימֶטֶר, הָיִיתָ מֵת אוֹ נִשְׁאָר מְשֻׁתָּק לְכָל יְמֵי חַיֶּיךָ".
חַיִּים הֻרְשָׁה לְשׁוֹטֵט בְּבֵית-הָרְפוּאָה. קְבוּצָה חֲדָשָׁה שֶׁל חַיָּלִים פְּצוּעִים הִגִּיעָה וְהוּא עָקַב אַחַר הַטִּפּוּל בָּהֶם. אָח אָסַף אֶת מַדֵּיהֶם הַמְּלֻכְלָכִים וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָם עַל מַשָּׂאִית. פִּתְאוֹם הִכְּתָה בְּרֹאשׁוֹ הַמַּחְשָׁבָה: "הַתְּפִלִּין! הֵיכָן הַתְּפִלִּין וְהַתָּנָ"ךְ וְלוּחַ-הַשָּׁנָה הָעִבְרִי שֶׁהֶחְזִיק בְּכִיס מִכְנָסָיו?".
הוּא רָץ אֶל הָאָח וְשָׁאַל בְּבֶהָלָה לְאָן מוּבָלִים הַמַּדִּים. הָאִישׁ הֵשִׁיב, כִּי בְּמֶרְחַק כִּשְׁנֵי מִילִין מֵהַמָּקוֹם מֻפְעֶלֶת מִכְבָּסָה זְמַנִּית שֶׁבָּהּ מְכֻבָּסִים כָּל הַמַּדִּים. חַיִּים בִּקֵּשׁ אֶת רְשׁוּתוֹ לַעֲלוֹת לַמַּשָּׂאִית וּלְהִצְטָרֵף לַנְּסִיעָה, אֲבָל הָאָח דָּחָה אֶת הַבַּקָּשָׁה בְּתֹקֶף בְּאָמְרוֹ, כִּי חָל אִסּוּר חָמוּר עַל הַחוֹלִים לְהִתְקָרֵב לַמַּשָּׂאִית, מִשּׁוּם שֶׁהַכְּבִיסָה שֶׁבָּהּ מְזֹהֶמֶת.
לִבּוֹ שֶׁל חַיִּים נִשְׁבַּר. הַתְּפִלִּין שֶׁנָּשָׂא עִמּוֹ כָּל הַשָּׁנִים, וְשֶׁמֵּאָז בַּר-הַמִּצְוָה לֹא עָבַר עָלָיו יוֹם בְּלֹא שֶׁיַּנִּיחֵן – אָבְדוּ. הוּא הָיָה נָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ לְאַתְּרָן וִיהִי מָה.
לְיַד בֵּית-הָרְפוּאָה רָאָה תְּלַת-אוֹפַנּוֹעַ גֶּרְמָנִי. זֶה הָיָה כַּנִּרְאֶה 'שְׁלַל מִלְחָמָה' שֶׁל אַחַד הַקְּצִינִים אוֹ הָרוֹפְאִים. בַּסַּל הַצָּמוּד אֵלָיו הָיוּ כַּמָּה בַּקְבּוּקֵי וִיסְקִי וְרוֹבֶה אוֹטוֹמָטִי. אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה לָבוּשׁ פִּיגָ'מָה שֶׁל בֵּית-הָרְפוּאָה, עָלָה חַיִּים בִּמְהִירוּת עַל הַמּוֹשָׁב וְיָצָא לְדַרְכּוֹ.
בְּעִבּוּרוֹ שֶׁל שָׂדֶה הִבְחִין בְּתִימְרַת עָשָׁן סָמִיךְ וְהֵבִין כִּי זוֹ הַמִּכְבָּסָה הַמְּאֻלְתֶּרֶת. כְּשֶׁהִתְקָרֵב נוֹכַח שֶׁצָּדַק. סִיר גָּדוֹל עָמַד עַל הָאֵשׁ וּסְבִיבוֹ נֶעֶרְמוּ עֲרֵמוֹת שֶׁל מַדִּים. אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים מְבֻגָּרִים, לוֹבְשֵׁי מַדִּים, הִשְׁרוּ אֶת הַבְּגָדִים בַּמַּיִם הָרוֹתְחִים.
חַיִּים מִהֵר אֲלֵיהֶם וְסִפֵּר לָהֶם כִּי יֵשׁ רִמּוֹן-יָד בְּכִיס הַמַּדִּים שֶׁלּוֹ וְכִי בָּא לְהַזְהִירָם מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. הֵם גִּחֲכוּ. "אַתָּה חוֹשֵׁב אוֹתָנוּ לְטִפְּשִׁים? אֲנַחְנוּ בּוֹדְקִים אֶת הַכִּיסִים", אָמְרוּ.
חַיִּים לֹא הִתְיָאֵשׁ. הוּא הִצִּיעַ בַּקְבּוּק וִיסְקִי לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם אִם יִמְצְאוּ אֶת מִכְנָסָיו. חִישׁ-מַהֵר חָדְלוּ הָאַרְבָּעָה מִכָּל עִסּוּק אַחֵר וְהִתְרַכְּזוּ בִּמְצִיאַת מִכְנָסָיו. עַד מְהֵרָה נִמְצְאוּ הַמִּכְנָסַיִם וּבְתוֹכָם הָאוֹצָר הַיָּקָר.
כְּשֶׁחָזַר לְבֵית-הָרְפוּאָה הִמְתִּין לוֹ חַיָּל זוֹעֵם. "זֶה הַסּוֹף שֶׁלְּךָ", צָעַק וְהִצְבִּיעַ עַל הָאוֹפַנּוֹעַ. "אַתָּה יוֹדֵעַ לְמִי זֶה שַׁיָּךְ? לַקּוֹלוֹנֶל, הַמְּנַתֵּחַ הָרָאשִׁי, דּוֹקְטוֹר קְרַבִיץ! בּוֹא אַחֲרַי!".
"דּוֹקְטוֹר קְרַבִיץ?", חָשַׁב חַיִּים, "הֲרֵי זֶה שֵׁם יְהוּדִי!". הוּא הֻבְהַל לְאֻרְוָה קְטַנָּה לְיַד אֹהֶל הַנִּתּוּחִים – לִשְׁכָּתוֹ שֶׁל הַמְּנַתֵּחַ הָרָאשִׁי. הַקּוֹלוֹנֶל נָתַן בּוֹ מַבָּט נוֹקֵב וּבִקֵּשׁ הֶסְבֵּר לַשִּׁמּוּשׁ בָּאוֹפַנּוֹעַ וּלְהַעֲלָמַת בַּקְבּוּקֵי הַוִּיסְקִי. "הִשְׁאַרְתִּי בְּמִכְנָסַי תְּמוּנוֹת שֶׁל הוֹרַי וְהָיִיתִי חַיָּב לְמָצְאָן", שִׁקֵּר חַיִּים.
"תֵּן לִי לִרְאוֹתָן", דָּרַשׁ הַמְּנַתֵּחַ. חַיִּים נָבוֹךְ. הוּא אָמַר לוֹ כִּי יַרְאֶה לוֹ אוֹתָן בִּפְרָטִיּוּת. הַמְּנַתֵּחַ בִּקֵּשׁ מֵהַנּוֹכְחִים לָצֵאת מֵהַלִּשְׁכָּה.
בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת הוֹצִיא חַיִּים אֶת הַתְּפִלִּין וְהִנִּיחָן עַל הַשֻּׁלְחָן. "נָשָׂאתִי אוֹתָן עִמִּי בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַמִּלְחָמָה", אָמַר בְּהִתְרַגְּשׁוּת, "לֹא עָבַר עָלַי יוֹם מִבְּלִי לְהָנִיחָן. הָיִיתִי חַיָּב לְהָשִׁיבָן אֵלַי!".
הַמְּנַתֵּחַ הָרָאשִׁי הִבִּיט בַּתְּפִלִּין בִּדְמָמָה וּלְפֶתַע מָלְאוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. "גַּם אֲנִי נָהַגְתִּי לְהָנִיחַ תְּפִלִּין עַד גִּיל שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה", מִלְמֵל. "אָבִי הָיָה חָסִיד, חַיָּט, וְרָצָה שֶׁאַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, אֲבָל אָז בָּאָה הַמַּהְפֵּכָה וַאֲנִי פָּנִיתִי לְלִמּוּדֵי רְפוּאָה".
הַקּוֹלוֹנֶל מָחָה אֶת דִּמְעוֹתָיו וְאָמַר: "עָתִיד הָיִיתָ לַחְזֹר לַחֲזִית בְּעוֹד שָׁבוּעַ, אֲבָל אֲנִי פּוֹקֵד עָלֶיךָ לָנוּחַ כָּאן שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת נוֹסָפִים. הַצָּבָא יוּכַל לְנַצֵּחַ בַּמִּלְחָמָה בִּלְעָדֶיךָ"...
מבט לגאולה
"רַק אַתָּה יָכוֹל לַעֲזֹר"
כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ הָאָב וּבְנוֹ הַקָּטָן לְדַרְכָּם, לֹא יָדְעוּ עַד כַּמָּה תִּהְיֶה הַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וְרַבַּת-מִכְשׁוֹלִים. רָצוֹן עַז מִלֵּא אֶת לִבָּם, לְהַגִּיעַ אֶל תּוֹכְכֵי הָעִיר הַגְּדוֹלָה וְהַחֲשׁוּבָה הַנִּמְצֵאת בַּמֶּרְחַקִּים.
שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי-לֵב פָּסְעוּ לָהֶם הַשְּׁנַיִם, אֶלָּא שֶׁאָז צָצוּ קְשָׁיִים בָּזֶה אַחַר זֶה. פִּתְאוֹם הַר גָּדוֹל וְגָבוֹהַּ נִצַּב בְּדַרְכָּם. רִחֵם הָאָב עַל בְּנוֹ הַקָּטָן שֶׁרַגְלָיו עָיְפוּ, וּנְשָׂאוֹ עַל כְּתֵפָיו, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָהָר. לְאַחַר כִּבְרַת-דֶּרֶךְ נוֹסֶפֶת, וְהִנֵּה נָהָר סוֹאֵן חוֹצֶה אֶת הַדֶּרֶךְ. שׁוּב הֵטִיל הָאָב אֶת הַבֵּן עַל גַּבּוֹ, וְצָלַח בִּשְׂחִיָּה אֶת הַנָּהָר. כַּאֲשֶׁר עָבְרָה הַדֶּרֶךְ בְּמָקוֹם שֶׁל קוֹצִים וְדַרְדַּרִים, שׁוּב הוּרַם הַיֶּלֶד אֶל-עָל...
כָּךְ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ סוֹף-סוֹף אֶל שַׁעֲרֵי הָעִיר. אֶלָּא שֶׁאָז גִּלּוּ הַשְּׁנַיִם לְאַכְזָבָתָם שֶׁהַשְּׁעָרִים נְעוּלִים וְחוֹמָה גְּדוֹלָה מַקִּיפָה אֶת הָעִיר. הִתְבּוֹנֵן הָאָב הֵיטֵב וְרָאָה חַלּוֹנוֹת קְטַנְטַנִּים, חֲרַכִּים, פְּעוּרִים בְּגֹבַהּ הַחוֹמָה.
פָּנָה הָאָב לִבְנוֹ וְאָמַר לוֹ: "רְאֵה, עַד עַתָּה נָשָׂאתִי אֲנִי אוֹתְךָ בְּכָל הַמִּכְשׁוֹלִים. אַךְ כָּאן, רַק אַתָּה יָכוֹל לַעֲזֹר. בְּרַגְלֶיךָ הַקְּלִילוֹת וּבְגוּפְךָ הַצָּנוּם, תְּטַפֵּס אֶל הַחַלּוֹנוֹת וְתַחְדֹּר דַּרְכָּם פְּנִימָה. אוֹ-אָז תּוּכַל לִפְתֹּחַ לִי אֶת הַשַּׁעַר מִבִּפְנִים"...
אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה סִפֵּר הַמַּגִּיד מִדּוּבְנָא, וְהַנִּמְשָׁל בָּרוּר:
אָנוּ הַיְּלָדִים יְכוֹלִים לִצְלֹחַ אֶת הַמִּכְשׁוֹל הָאַחֲרוֹן לַגְּאֻלָּה. בְּכוֹחַ הַתְּפִלָּה הַמְּיֻחָד שֶׁנִּתַּן לָנוּ, "מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים..." וּבִזְכוּת "הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן", נוּכַל דַּוְקָא אֲנַחְנוּ לִפְתֹּחַ אֶת הַשַּׁעַר לַגְּאֻלָּה...
סיפורי חסידים – מסיפורי ה'משפיע' הרב החסיד ר' מענדל פוטרפס ע"ה
לַתְּמִימִים אֵין מָה לֶאֱכֹל!
בְּאֶחָד מֵעֲסָקָיו הִרְוִיחַ ר' מֶענְדֶל כַּמָּה מְאוֹת אַלְפֵי רוּבָּלִים, וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ, כָּרָגִיל, לָתֵת אֶת כָּל הַכֶּסֶף לַמְּמֻנִּים עַל 'תּוֹמְכֵי-תְּמִימִים', הִצִּיעַ לוֹ הַשֻּׁתָּף לָקַחַת לְפָחוֹת 'מַעֲשֵׂר' לְעַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵין לָדַעַת מָה יֵלֵד יוֹם. לְאַחַר שֶׁהַלָּה הִפְצִיר בּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים, לָקַח ר' מֶענְדֶל מִסְפַּר מְטִילֵי זָהָב, שֶׁשָּׁוְיָם הָיָה כַּמָּה אַלְפֵי רוּבָּלִים, וְהִטְמִינָם בְּבוֹר שֶׁחָפַר בַּחֲצַר בֵּיתוֹ.
"בְּאוֹתוֹ לַיְלָה הוּא לֹא הִצְלִיחַ לְהֵרָדֵם", סִפֵּר הַשֻּׁתָּף. "כַּמָּה יָמִים לְאַחַר מִכֵּן סִפֵּר לִי, שֶׁבְּאוֹתוֹ לַיְלָה הִתְהַפֵּךְ עַל מִטָּתוֹ בְּחֹסֶר-שֶׁקֶט, עַד אֲשֶׁר הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה. הוּא יָצָא חֶרֶשׁ אֶל הֶחָצֵר, הוֹצִיא אֶת מְטִילֵי הַזָּהָב, תּוֹךְ שֶׁהוּא מְהַרְהֵר לְעַצְמוֹ: "לַתְּמִימִים אֵין מָה לֶאֱכֹל וַאֲנִי קוֹבֵר זָהָב לְעַצְמִי!"...
"רַק לְאַחַר שֶׁמָּסַר אֶת הַזָּהָב לְמִי שֶׁצָּרִיךְ, נִרְגַּע, וְחָזַר לְבֵיתוֹ לְהֶמְשֵׁךְ שְׁנַת הַלַּיְלָה".
הִצְלַחְתִּי לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה...
ר' מֶענְדֶל שֶׁפָּעַל לְלֹא לֵאוּת לְחִזּוּק הַיַּהֲדוּת, נִתְפַּס עַל-יְדֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת וְנִשְׁלַח לְאֶרֶץ גְּזֵרָה.
גַּם בִּהְיוֹתוֹ שָׁם לֹא אִבֵּד ר' מֶענְדֶל אֶת "יֵצֶר הַקִּיּוּם הַחֲסִידִי", וּבְהִזְדַּמְּנוּת מְסֻיֶּמֶת הוּא סִפֵּר: "בַּתְּקוּפָה בָּהּ נִשְׁלַחְתִּי לְגָלוּת בְּסִיבִּיר, פָּנָה אֵלַי מַעֲסִיקִי וְסִפֵּר לִי כִּי סְפִינָה הִגִּיעָה אֶל הַנָּמֵל וְצָרִיךְ לִקְשֹׁר אוֹתָהּ אֶל הַמֵּזַח וְלִפְרֹק אוֹתָהּ, וּלְשֵׁם כָּךְ הוּא זָקוּק לַאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי כּוֹחַ.
"בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה חַשְׁתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי מַסְפִּיק כּוֹחַ וְהִצַּעְתִּי אֶת עַצְמִי לָעֲבוֹדָה. עָבַדְנוּ כַּמָּה שָׁעוֹת וּלְפֶתַע, הֶחְלַקְתִּי מִסִּפּוּן הַסְּפִינָה אֶל הַיָּם. הַגּוֹיִים, שֶׁעָבְדוּ עִמִּי, הִזְדָּרְזוּ לִמְשׁוֹתֵנִי מִן הַמַּיִם וּכְשֶׁהִסְתַּיְּמָה פְּעֻלַּת הַ'הַצָּלָה' הִבִּיעוּ אֶת צַעֲרָם עַל בִּישׁ מַזָּלִי..."
כְּשֶׁסִּפֵּר ר' מֶענְדֶל סִפּוּר זֶה בְּאַחַת הַהִתְוַעֲדֻיּוֹת, קָרְנוּ פָּנָיו מֵאֹשֶׁר וְהַשּׁוֹמְעִים לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד עַל מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים. "מָה? אֵינְכֶם מְבִינִים?", הִתְרַעֵם ר' מֶענְדֶל, "הִצְלַחְתִּי לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה פַּעַם רִאשׁוֹנָה אַחֲרֵי זְמַן רַב!"...
בִּזְכוּתָהּ שֶׁל הִתְוַעֲדוּת
סִפֵּר הָרַב הֶחָסִיד ר' בֶּערְקֶע חֵן:
"בְּנוֹ שֶׁל ר' מֶענְדֶל, שָׁלוֹם-בֶּער, נָפַל בְּיַלְדוּתוֹ לְמִשְׁכָּב וּמַחֲלָתוֹ הִתְגַּבְּרָה עַד שֶׁנִּשְׁקְפָה סַכָּנָה לְחַיָּיו. ר' מֶענְדֶל וְרַעְיָתוֹ הָיוּ מְאוֹד מֻטְרָדִים מֵחֻמְרַת הַמַּצָּב, וּבִמְיֻחָד לְאוֹר הָעֻבְדָּה שֶׁכַּמָּה מִיַּלְדֵיהֶם נִפְטְרוּ בְּקַטְנוּתָם.
"בְּאֶחָד מִן הַיָּמִים הַקָּשִׁים הַלָּלוּ, עָרַכְתִּי בִּקּוּר בְּבֵיתָם. מִשֶּׁהִגַּעְתִּי, רָאִיתִי אֶת הָרוֹפֵא הַמְּטֻפָּל נִגָּשׁ אֶל ר' מֶענְדֶל וּמְדַוֵּחַ לוֹ עַל מַצָּבוֹ הָאָנוּשׁ שֶׁל בְּנוֹ, וְכִי נוֹתְרוּ לוֹ שָׁעוֹת סְפוּרוֹת... הָרוֹפֵא לֹא הִסְתַּפֵּק בִּדְבָרָיו, הוּא פָּנָה אֵלַי וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי לָצֵאת מֵהַבַּיִת.
"יָצָאתִי מִן הַבַּיִת וְנֶעֱמַדְתִּי תַּחַת אַחַד הַחַלּוֹנוֹת, כְּדֵי לְנַסּוֹת וּלְהַקְשִׁיב מָה קוֹרֶה בִּפְנִים. וְהִנֵּה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֶת ר' מֶענְדֶל אוֹמֵר: "רִבּוֹנוֹ-שֶׁל-עוֹלָם, אָנָּא, רַחֵם עַל בְּנִי. לֹא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא עָלְתָה בְּיָדִי לְהִתְיַגֵּעַ בָּהּ, לֹא בִּזְכוּת הַתְּפִלָּה, שֶׁלֹּא מִצִּיתִי נַפְשִׁי בָּהּ, אֶלָּא בִּזְכוּת הַהִתְוַעֲדֻיּוֹת, שֶׁלֹּא יָצָאתִי אַף פַּעַם בָּאֶמְצַע"...
מאפשרים לכם לקבל
