מאת בנימין וייס, כתב COL בארה"ב

הוא אולי אחרון האנשים שעלול לטעות בשמירת מצוות והדרתן. כבקי מופלג בתורה ונבכיה הוא מכיר כל תג ותו, הערה וסברה. לימוד ופלפול הם יותר זכות מאשר חיוב עבורו. אחד שבעבר לא חשש מלקחת עמדה הלכתית פסקנית בנושאים שנויים במחלוקת ואחד שהשקיע גם מכספו בהאדרת תורה, לומדיה ומכבדיה.

ואפילו שזה קרה לו בשגגה וללא כוונה תחילה, הגאון הרב יצחק רייטפארט עדיין נסער.

מחבר ספרי הלכה חשובים וחבר בית-הדין של קראון-הייטס גילה ביום בהיר כי זוג תפילין שרכש במיוחד כדי לזכות בו את האורחים העוברים ושבים בבית-הכנסת (אוספי צדקה וכדומה, הם פסולות מלכתחילה. מילה שלימה הייתה חסרה מהכתב המסורתי בקלף העור שנבדק.

אולם לחרדתו הרבה, לאחר בירורים וחקירות, מתברר כי אין בנמצא מי שייקח אחריות על הטעות המצערת. ובעקבות כך, הרב יוזם דרישה להנהגת פיקוח הדוק על תעשיית הסת"ם - הסופרים והסוחרים בספרי תורה, תפילין ומזוזות.

בדיקה מימים ימימה

המניע לגילוי של התפילין הפסולות הוא בחלום לפנות בוקר בשבת, מגלה הרב רייטפארט בשיחה מיוחדת עם כתב COL בארה"ב. הוא מתגורר בבורו-פארק, ניו-יורק, ועומד בראש "כולל למצויינים" בשכונה. 

הצלחתו בעסקיו הובילה לתרומותיו הנדיבות למוסדות תורה וחסד כמו בית-המדרש החדש של ישיבת "אהלי תורה" וקמפוס חמ"ש המפואר של בתי-הספר "בית-רבקה" בקראון-הייטס לצד ייסוד ועידוד הקמת אין-ספור מקוואות טהרה בעולם.

לאחר תפילת שחרית היומית בבית-כנסת מקומי - הוא מסרב להזכיר את שמו שכן "זה לא היה באחריותם" - הרב נוהג להשאיר זוג תפילין על השולחן עבור שימוש לאורחים או מבקרים.

בשבת פרשת וישלח, לפנות בוקר, חל המפנה. "חלמתי שעלי לבדוק את האות יו"ד בתפילין. אמרתי לעצמי: טוב, אולי יש משהו בזה. אבדוק ואלי יש משהו יותר", מספר הרב.

"שלחתי שני זוגות לבדיקה. הראשון היה פסול מכיוון שהיה חסר בה המילה 'ימימה'. והשני היה כשר רק בדיעבד שכן הן לא היו כתובים טוב ובאותיות מאוד קטנות. כאילו היה מדובר בסופר סת"ם מתחיל".

אין מושג מה קורה

נבעת כולו מהאפשרות שלא קיים מצווה ואף הכשיל אחרים בהפסדה, הרב פנה למוכר התפילין - "אברך חסידי ואני לא רוצה להזכיר את שמו כדי לא לפגוע בפרנסתו וכדי להבהיר שלא מדובר בעניין אישי נגד מישהו מסויים.

"שאלתי אותה מה קרה ואיך דבר כזה יכול לקרות. הוא ענה שיש מחשב שבודק אחר כל סופר. הוא לא האמין לי עד שהבאתי לו את הקלף. דרשתי לדעת מיהו הסופר כדי לברר אם מדובר במקרה יחיד או שזה קיים גם לאחרים. הוא אמר שהוא קונה אותם מסיטונאי ולא יודע מיהו הסופר עצמו.

"פניתי אל הסיטונאי החרדי המדובר. הלה אמר שהוא מסרב לגלות את שמות הסופרים הכותבים עבורו מחשש שאחרים ישכירו אותם", מספר הרב על האבסורד. "מהכתב היה נראה שהסופר מיהר לסיים או היה עליו לחץ מסויים. ואם מדבר בסופר מתחיל, ראוי שיגידו לנו".

הרב רייטפארט שוחח עם ראש-ישיבה גדולה בשיקגו שאצלו נמצא כי המילה "אחד" הייתה חסרה. "דיברתי עם רבנים גדולים לברר אם זה המצב. לאף-אחד אין מושג מה קורה. כשהמחשב בודק האנשים יכולים לשתות קפה בינתיים או להשיח דעת. יש שמקשיבים לרדיו. זה בעיה אצל כולם ואני לא מדבר על מישהו ספציפי". 

הרב מנשה קליין מעודד

רמתם הרוחנית של סופרי סת"ם תמיד הייתה נושא מעורפל וקשה לבדיקה. שמועה סיפרה פעם על סוחר סת"ם במזרח אירופה שהעסיק צוות עם כתב-יד נאה שלמדו את המלאכה שהוציאו פרשיות יפות למראה, אלא שהיה מדובר בנכריות אוקראיניות שעשו זאת.

אף לאחר בירור אם הסופר טובל במקווה מידי בוקר ואיזה שיעורים יש לו בנגלה וחסידות, לא ניתן לקבוע בהחלטיות שמדובר בירא-שמיים או להעיד על טוהר המלאכה. ישנן בעיות אחרות שעלולות לצוץ: באילו שעות הוא כותב (בהפסקת צהריים מעבודה אחרת) ובאיזה סביבה (בסלון הבית הרועש או בחנות עם קליינטים ומבקרים).

לדעתו של הרב רייטפארט הזמן כשיר להציב דרישות קפדניות והשגחה רבנית על התחום. הרב מנשה קליין, מחבר הספרים "משנה הלכות", עודדו לצאת בקריאת קודש ואמר כי האישיות המתאימה לכך היא הרב רייטפארט עצמו שחיבר ספרי "בדבר מלך" על הרמב"ם, "תורת יצחק" על הש"ס והספר "דרוש והלכה".

כשהתעוררו ספיקות בחבישת פיאות נוכריות מהודו מחשש לעבודה-זרה, הרב רייטפורט פרסם באומץ פסק מנומק ש"אין לפיאות דין תקרובת עכו"ם". וכשנטען כי אסור לשתות מי ברז במדינת ניו-יורק בשל תולעים לכאורה, הרב בירר את הסוגייה בש"ס ובפוסקים וקבע: "מותר לשתותם לכתחילה ואין צורך בסינונם".

ארבע הצעות

הרב רייטפארט רואה סימליות בכך שב'מכילתא' נאמר כי מהמילה "ימימה" שנכתב פעמיים בתורה - בפרשת בא ובפרשת בהר - נלמד כי צריך לבדוק תפילין. "אני לא חיפשתי חלום", הוא אמר השבוע בהצטנעות. "אני רק מציע כמה עצות טובות ואיזה תיקונים להסיר המכשלה הזאת ומקווה שרבנים נוספים ייצאו בקריאה".

במכתב בן שני דפים, הרב כתב את ארבעת הצעותיו:

1. שהלקוח עצמו ישלח את הפרשיות לבדיקה על-ידי מומחה אחר לאחר רכישתם. ושהסוחרים לא ימכרו את התפילין והמזוזות סגורות עם הקלף בתוכן.

2. במקום שלא ניתן לעשות כן - במקרה שהפרשיות מגיעות ממדינה אחרת - יצורף צילום של הפרשיות עם חתימת המוכר.

3. לאחר בדיקה במחשב, על הבודק לחתום שהבדיקה נעשתה בפיקוחו.

4. על המוכר להודיע מיוזמתו מיהו הסופר שכתב את הפרשיות.

בשיחה טלפונית עם COL, הרב רייטפארט הסביר כי "אם הסופר יצטרך לחתום ולקחת אחריות על מעשיו הוא יבדוק את הכל פעמיים ויהיה זהיר. דיברתי עם סיטונאי והוא הסכים שהדרישה תהיה יעילה. גם הבודק יחשוש".

הרב ישראל בעלסקי, ראש ישיבת "תורה ודעת" הליטאית, הצטרף לקריאה. "כבר הזהרתי בלי הרף שאל יהין שום אדם לקנות תפילין מסוגרות כי ידוע ושפוט שמכניסים הגרוע באותם" מקרים, הוא כתב ודרש שיחד עם שם הבודק יצורף כתובתו ומספר הטלפון כדי "שכל אחד יהא בטוח שתפיליו יהיו כשרים".