ילדים ב-COL: פרשת וארא
המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5387475
[email protected]
השבוע היהודי
פָּרָשַׁת בֹּא
"...וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". (שמות, יב,מא)
בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם. מִשְׁפָּחוֹת-מִשְׁפָּחוֹת, גְּבָרִים, נָשִׁים וְטַף, וּלְכָל הַצִּבּוּר הָעֲנָק וְהַמְּגֻוָּן הַזֶּה, נוֹתֵן הַכָּתוּב כִּנּוּי אֶחָד כְּלָלִי – 'צִבְאוֹת-הַשֵּׁם' – "...וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".
הַסִּבָּה לַכִּנּוּי הֶחָדָשׁ, בְּרוּרָה מְאוֹד. הֲרֵי כָּל הַקָּהָל הַזֶּה הָיָה קֹדֶם מְשֻׁעְבָּד לְפַרְעֹה, הוּא הָיָה כְּמוֹ 'צָבָא' שֶׁל פַּרְעֹה, הַחַיָּב לְמַלֵּא אֶת כָּל פְּקֻדּוֹתָיו. עַכְשָׁו, כְּשֶׁהֵם הִשְׁתַּחְרְרוּ מֵעֻלּוֹ הַמַּכְבִּיד שֶׁל פַּרְעֹה הָרָשָׁע, הֵם נֶהֶפְכוּ לִהְיוֹת 'צִבְאוֹת-הַשֵּׁם'. הֵם מְשֻׁחְרָרִים עַתָּה לְמַלֵּא אֶת רְצוֹן ה' וְאוֹתוֹ בִּלְבַד.
בִּשְׁנַת תשמ"א יִסֵּד הָרַבִּי אֶת אִרְגּוּן הַיְּלָדִים הָעוֹלָמִי: 'צִבְאוֹת-הַשֵּׁם'. הַמַּטָּרָה שֶׁל הַחַיָּלִים הַצְּעִירִים הִיא לְמַלֵּא אַחַר 'סֵפֶר הַפְּקֻדּוֹת' (הַתּוֹרָה) שֶׁנִּתְּנָה מֵאֵת הַמְּפַקֵּד הָעֶלְיוֹן (הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא). הַמִּלְחָמוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁלָּהֶם הֵן בַּיֵּצֶר הָרַע הַמְּנַסֶּה לְהַפְרִיעַ לָהֶם בִּמְשִׂימוֹתֵיהֶם.
בְּמִכְתָּב מְעַנְיֵן מַסְבִּיר הָרַבִּי לְמִישֶׁהוּ שֶׁפָּנָה אֵלָיו, מַדּוּעַ בָּחַר בְּמִסְגֶּרֶת כָּזֹאת: "עִקַּר הַבְּעָיָה בִּזְמַנֵּנוּ, לְפִי דַּעְתִּי, הִיא הַחִסָּרוֹן בְּקַבָּלַת-עֹל. לֹא רַק עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, אֶלָּא הַמֻּשָּׂג הַכְּלָלִי שֶׁל הִתְבַּטְּלוּת בִּפְנֵי סַמְכוּת... הַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה לְהַחְלִיף אֶת מַהֲלַךְ הַמַּחְשָׁבָה הַזֶּה, הִיא עַל-יְדֵי מַעֲרֶכֶת שֶׁל מִשְׁמַעַת וּמִלּוּי פְּקֻדּוֹת... שֶׁהַיְּלָדִים עַצְמָם יִמְצְאוּ אוֹתָהּ קְרוֹבָה לְרוּחָם".
נְקֻדָּה נוֹסֶפֶת אוֹתָהּ מַזְכִּיר הָרַבִּי בַּמִּכְתָּב הִיא, שֶׁ"...לַמְרוֹת שֶׁהַמֻּשָּׂג 'שָׁלוֹם' חָשׁוּב בְּיוֹתֵר בַּתּוֹרָה, מִכָּל-מָקוֹם נִבְרָא הָעוֹלָם בְּאֹפֶן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תָּמִיד מִלְחָמָה פְּנִימִית עִם הַיֵּצֶר הָרַע... מִלְחָמָה תְּמִידִית בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם... זוֹהִי הַמִּלְחָמָה הַיְּחִידָה שֶׁצְּרִיכִים יַלְדֵי 'צִבְאוֹת-הַשֵּׁם' לְנַהֵל. 'הַנֶּשֶׁק הַמִּסְתּוֹרִי' הַיְּחִידִי – הֵם שְׁמִירַת שַׁבָּת וּשְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת..."
הָבָה נַעֲשֶׂה כָּל מַאֲמָץ, לְהַגִּיעַ בִּמְהֵרָה אֶל הַנִּצָּחוֹן הַסּוֹפִי, בְּבִיאַת מָשִׁיחַ – עַכְשָׁו!
הַמְּפַקַּחַת הַחִנּוּכִית שֶׁל מִפְעֲלֵי הַקַּיִץ, הִתְיַשְּׁבָה בְּאַנְחַת רְוָחָה בַּמְּכוֹנִית הַהֲדוּרָה שֶׁתּוֹבִיל אוֹתָהּ לַתַּחֲנָה הַבָּאָה – מַחֲנֵה הַקַּיִץ שֶׁל חַבַּ"ד. יוֹם אָרֹךְ וְקָשֶׁה עָבַר עַל הַמְּפַקַּחַת הַכְּבֻדָּה. בִּשְׁעַת-בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת יָצְאָה לְסִיּוּרֶיהָ, וּכְבָר הִסְפִּיקָה לְבַקֵּר בִּשְׁמוֹנֶה קַיְטָנוֹת וּמַחֲנוֹת-קַיִץ הַשַּׁיָּכִים לְכָל סוּגֵי הָאֻכְלוּסִיָּה.
"חֲבָל, הַנֹּעַר שֶׁל הַיּוֹם, שׁוֹנֶה לְגַמְרֵי מִן הַנֹּעַר שֶׁל הַדּוֹר שֶׁלִּי" – סִכְּמָה הַמְּפַקַּחַת לְעַצְמָהּ בְּעֶצֶב. "כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה שַׁאֲגוֹת-קְרָב, רִיצָה פְּרוּעָה, תִּגְרוֹת יָדַיִם... מְכִינִים לַיְּלָדִים פְּעִילוּת יָפָה, אַךְ נִרְאֶה כְּאִלּוּ הַיְּלָדִים בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם, נִמְצָאִים כָּל הַזְּמַן בְּאֵיזוֹ מִלְחָמָה מַתְמֶדֶת"...
עַכְשָׁו נָשְׂאוּ אוֹתָהּ הִרְהוּרֶיהָ שֶׁל הַמְּפַקַּחַת, אֶל הַתַּחֲנָה הָאַחֲרוֹנָה הַמְּצַפָּה לָהּ לְהַיּוֹם – מִפְעַל הַקַּיִץ שֶׁל חַבַּ"ד. "שָׁם בְּוַדַּאי אֶרְאֶה דְּבָרִים אֲחֵרִים" – חָשְׁבָה בְּסִפּוּק. "יְלָדִים יָשִׁירוּ שָׁם שִׁירִים יָפִים, יִתְפַּלְּלוּ, יַעֲשׂוּ מַעֲשֵׂי חֶסֶד וּמִצְוָה... נֶחְמָד מְאוֹד".
שַׁעֲרֵי הַמַּחֲנֶה נִפְתְּחוּ לִקְרַאת הַמְּכוֹנִית שֶׁל הָאוֹרַחַת, וְהַקַּיְטָנִים עָמְדוּ שָׁם בִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת יְשָׁרוֹת מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַשְּׁבִיל. הַמְּפַקַּחַת הִתְבּוֹנְנָה בָּהֶם וְשִׁפְשְׁפָה אֶת עֵינֶיהָ בְּתִמָּהוֹן. מָה זֶה? הַאִם עַד לְכָאן הִגִּיעוּ הַקְּרָבוֹת מִן הַמַּחֲנוֹת הָאֲחֵרִים? הַיְּלָדִים שֶׁלְּפָנֶיהָ הָיוּ לְבוּשִׁים כְּחַיָּלִים, הֵם עָמְדוּ וְהִצְדִּיעוּ, וּבְפִיהֶם הָיְתָה סִיסְמָא שֶׁאֶת מִלּוֹתֶיהָ קָשֶׁה הָיָה לָהּ לִקְלֹט. הִיא רַק שָׁמְעָה חֵלֶק מִן הַמִּלִּים "...בְּמֶרֶץ רַב נִלָּחֵם"!
לְאַחַר שֶׁהִסְתַּיֵּם הַ'מִּסְדָּר הַצְּבָאִי' הַקָּצָר, יָשְׁבָה הַמְּפַקַּחַת עִם צֶוֶת הַהַדְרָכָה וְשָׁם פָּרְשָׂה אֶת תְּהִיּוֹתֶיהָ וּבִקְּשָׁה לְהָבִין...
תּוֹךְ דַּקּוֹת אֲחָדוֹת הֻסְבַּר לָהּ הַכֹּל. אָמְנָם מִלְחָמָה יֵשׁ כָּאן, אַךְ מִסּוּג שׁוֹנֶה לְגַמְרֵי. מִלְחָמָה בַּיֵּצֶר הָרַע, כְּשֶׁהַדָּגֵשׁ הוּא עַל הַמִּשְׁמַעַת וְ'קַבָּלַת הָעֹל' הַמְּאַפְיְנוֹת בְּדֶרֶךְ-כְּלָל חַיָּלִים, וַהֲרֵי אֵלּוּ הֵן תְּכוּנוֹת הֶכְרֵחִיּוֹת כְּדֵי לְהַדְרִיךְ יְלָדִים לְהִתְנַהֲגוּת מוֹפְתִית בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת.
בְּדַרְכָּהּ הַחוּצָה, חָלְפָה הַמְּפַקַּחַת עַל-פְּנֵי לוּחַ הַנְּקֻדּוֹת הַגָּדוֹל שֶׁל חַיָּלֵי 'צִבְאוֹת-הַשֵּׁם'. וְאָכֵן, הַ'פְּלֻגּוֹת' הַשּׁוֹנוֹת צָבְרוּ שָׁם נְקֻדּוֹת רַבּוֹת עַל תְּפִלָּה יָפָה, אַהֲבַת-יִשְׂרָאֵל, בְּרָכוֹת בְּקוֹל וְעוֹד.
הַסִּיסְמָא "אָנוּ חַיָּלֵי 'צִבְאוֹת-הַשֵּׁם', בְּמֶרֶץ רַב נִלָּחֵם. בְּמִי וּבְמָה? בַּיֵּצֶר הָרַע! וְאֶת מָה נְקָרֵב? אֶת הַגְּאֻלָּה!" – פִּתְאוֹם כְּבָר לֹא הָיְתָה נִשְׁמַעַת בְּאָזְנֶיהָ מְאַיֶּמֶת בִּכְלָל...
הסיפור השבועי
בָּנִים וּבְנֵי-בָּנִים
זֶה הָיָה יוֹמַיִם לְאַחַר ג' בְּתַמּוּז תשנ"ד. אֲלָפִים הִצְטוֹפְפוּ לִפְנֵי הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ, כְּדֵי לְהִכָּנֵס אֶל הַקֹּדֶשׁ. בֵּין הָרַבִּים הָיוּ גַּם אָב וּבְנוֹ. הָאָב הֶחְזִיק פֶּתֶק וּמִדֵּי פַּעַם עִיֵּן בּוֹ וְאַף הוֹסִיף אִי-אֵלֶּה מִלִּים. נִכַּר הָיָה עָלָיו כִּי הוּא אָפוּף חֶרְדַת-קֹדֶשׁ. בְּתוֹךְ כָּךְ נִקְשְׁרָה שִׂיחָה קְצָרָה בֵּינוֹ וּבֵין הַסּוֹפֵר הַחֲסִידִי אַרִי סְמִית, שֶׁעָמַד לְיָדוֹ. "זֶה יֶלֶד שֶׁל הָרַבִּי", אָמַר הָאָב בְּהַצְבִּיעוֹ עַל בְּנוֹ. סָתַם וְלֹא פֵּרֵשׁ.
אֶת הַסִּפּוּר הַמָּלֵא סִפֵּר הָאָב – יְשַׁעְיָה-צְבִי רוּנְדֶר שְׁמוֹ – לְאַרִי סְמִית כַּעֲבֹר זְמַן, כְּשֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בְּבֵיתוֹ:
הַסִּפּוּר מַתְחִיל בַּדּוֹר הַקּוֹדֵם, בְּסִיּוּמָהּ שֶׁל מִלְחֶמֶת-הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה. הוֹרַי הִתְגּוֹרְרוּ אָז בְּצָרְפַת. תִּקְצַר הַיְּרִיעָה מִלְּתָאֵר אֶת מַסֶּכֶת תְּלָאוֹתֵיהֶם, אַךְ יוֹתֵר מִכֹּל הֵעִיבָה אֶת שִׂמְחַת חַיֵּיהֶם הָעֻבְדָּה שֶׁלֹּא זָכוּ בִּפְרִי-בֶּטֶן, וְהָרוֹפְאִים אַף הוֹדִיעוּ לָהֶם כִּי לֹא יִזְכּוּ לְכָךְ. יוֹם אֶחָד יָעַץ לָהֶם יָדִיד לִפְנוֹת בִּכְתָב אֶל הָרַבִּי הָרַיַּי"צ (רַבִּי יוֹסֵף-יִצְחָק) מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ וּלְבַקֵּשׁ אֶת בִּרְכָּתוֹ. הוֹרַי עָשׂוּ כַּעֲצָתוֹ וְשָׁלְחוּ לִנְיוּ-יוֹרְק מִכְתָּב שֶׁבּוֹ פֵּרְטוּ אֶת מַצָּבָם וּבַקָּשָׁתָם.
כַּעֲבֹר כְּחָדְשַׁיִם מָצְאוּ בְּתֵבַת-הַדֹּאַר שֶׁלָּהֶם מִכְתַּב מִנְּיוּ-יוֹרְק, וּבוֹ מְבָרְכָם הָרַבִּי הָרַיַּי"צ בְּזַרְעָא חַיָּא וְקַיָּמָא. מוּבָן שֶׁהַמִּכְתָּב נָטַע בְּלִבָּם תִּקְוָה חֲדָשָׁה. וְאָכֵן, כַּעֲבֹר כְּתִשְׁעָה חֳדָשִׁים נוֹלְדוּ לְהוֹרַי תְּאוֹמִים זֵהִים, אֲנִי וְאָחִי. מְיֻתָּר לְצַיֵּן כִּי לְשִׂמְחָתָם לֹא הָיָה קֵץ.
כַּמָּה שָׁנִים לְאַחַר מִכֵּן הִגְּרוּ הוֹרַי לְאַרְצוֹת-הַבְּרִית וְהִתְיַשְּׁבוּ בִּבְרוּקְלִין. בֵּינְתַיִם הִסְתַּלֵּק הָרַבִּי הָרַיַּי"צ לְעוֹלָמוֹ וְעַל כִּסְּאוֹ עָלָה חֲתָנוֹ. בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁנִים נִשְׁלַחְנוּ, אֲנִי וְאָחִי, לִלְמֹד בְּבֵית-סֵפֶר שֶׁל חַבַּ"ד בְּבֶדְפוֹרְד. עֻבְדָּה זוֹ הָיְתָה קְשׁוּרָה לְכָךְ שֶׁנּוֹלַדְנוּ בְּבִרְכַּת הָרַיַּי"צ.
עִם הַשָּׁנִים נִשֵּׂאתִי בָּרוּךְ ה', אַךְ הַהִיסְטוֹרְיָה כְּאִלּוּ חָזְרָה וְנִשְׁנְתָה. לֹא נִפְקַדְנוּ בִּילָדִים. תְּחִלָּה הִסַּחְנוּ אֶת דַּעְתֵּנוּ מִכָּךְ, אוּלָם כְּשֶׁנָּקְפוּ הַשָּׁנִים פָּנִינוּ לְטוֹבֵי הָרוֹפְאִים, אַךְ אֵלֶּה הִבְהִירוּ לָנוּ כִּי עָלֵינוּ לְהַשְׁלִים עִם הָעֻבְדָּה שֶׁלֹּא נִזְכֶּה לִהְיוֹת הוֹרִים.
אֲנִי זוֹכֵר כֵּיצַד יָצָאתִי הַחוּצָה, הִתְיַשַּׁבְתִּי עַל סַפְסָל בָּרְחוֹב וּפָרַצְתִּי בִּבְכִי מַר. לֹא יָכֹלְתִּי לָשֵׂאת אֶת הַכְּאֵב הֶעָמֹק.
כַּעֲבֹר כַּמָּה יָמִים פָּגַשְׁתִּי אֶת אָחִי וְשׂוֹחַחְנוּ בָּעִנְיָן. כִּי אָכֵן גַּם הוּא הָיָה נָשׂוּי כְּבָר כַּמָּה שָׁנִים לְלֹא יְלָדִים. הָיִינוּ אֵפוֹא תְּאוֹמִים זֵהִים בְּכָל הַמּוּבָנִים – לַטּוֹב וְלָרַע.
כְּשֶׁנּוֹדְעוּ הַדְּבָרִים לְאָבִי, יָעַץ לָנוּ לְהִכָּנֵס אֶל הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ וּלְבַקֵּשׁ אֶת בִּרְכָּתוֹ. אֲנַחְנוּ הָיִינוּ נוֹאָשִׁים לְמַדַּי, אַךְ הוּא הָיָה חֲדוּר תִּקְוָה. "לְבָנִים זָכִיתִי בִּזְכוּת הָרַבִּי הָרַיַּי"צ, לִנְכָדִים אֶזְכֶּה בִּזְכוּת חֲתָנוֹ, הָרַבִּי הַנּוֹכְחִי", אָמַר לָנוּ בְּבִטָּחוֹן.
לְאַחַר שֶׁפָּנִינוּ אֶל מַזְכִּירוּת הָרַבִּי נִקְבְּעוּ לִי וּלְאָחִי פְּגִישׁוֹת עִם הָרַבִּי, בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, בָּזֶה אַחַר זֶה. תְּחִלָּה נִכְנַסְנוּ אֲנִי וְרַעְיָתִי. הָיִיתִי נִרְגָּשׁ מְאוֹד וְאָחַזְתִּי תִּיק רְפוּאִי עַב-כֶּרֶס. הָרַבִּי הֵאִיר לָנוּ פָּנִים בְּצוּרָה שֶׁרִגְּשָׁה אוֹתָנוּ מְאוֹד. הוּא הִתְעַנְיֵן בָּנוּ וּבְעִסּוּקֵינוּ. כַּעֲבֹר זְמַן הֵעַזְתִּי לִפְנוֹת אֵלָיו בָּעִנְיָן שֶׁלִּשְׁמוֹ בָּאנוּ וּלְסַפֵּר לוֹ עַל מְצוּקָתֵנוּ. הָרַבִּי הֵנִיף יָד בִּתְנוּעַת בִּטּוּל וְאָמַר: "אַל תִּדְאַג".
הִפְנֵיתִי אֶת תְּשׂוּמַת-לִבּוֹ לַתִּיק הָרְפוּאִי שֶׁבְּיָדִי וְהוֹסַפְתִּי שֶׁהָרוֹפְאִים הַמֻּמְחִים בְּיוֹתֵר שָׁלְלוּ מֵאִתָּנוּ כָּל תִּקְוָה. הָרַבִּי חִיֵּךְ אֵלֵינוּ חִיּוּךְ אֲבָהִי שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח לְעוֹלָם וְאָמַר: "אַל תִּדְאֲגוּ, יִהְיוּ לָכֶם יְלָדִים וְהַהוֹרִים שֶׁלְּךָ וְהַסַּבְתָּא שֶׁלְּךָ יִהְיוּ הַשְּׁמַרְטַפִּים שֶׁלָּהֶם". הַ'יְּחִידוּת' אָרְכָה כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה וְיָצָאנוּ מִמֶּנָּה בִּתְחוּשָׁה שֶׁל הִתְרוֹמְמוּת-רוּחַ בִּלְתִּי-רְגִילָה.
אַחֲרֵינוּ נִכְנְסוּ אָחִי וְרַעְיָתוֹ. לְמַרְבֶּה הַהַפְתָּעָה הֵם שָׁהוּ בִּפְנִים כְּשָׁלֹשׁ דַּקּוֹת בִּלְבַד. לְאַחַר מִכֵּן סִפְּרוּ כִּי עַל פָּנָיו שֶׁל הָרַבִּי הָיְתָה נְסוּכָה רְצִינוּת רַבָּה. לַמְרוֹת נִסְיוֹנוֹתֵיהֶם הַחוֹזְרִים וְנִשְׁנִים לְקַבֵּל מֵהָרַבִּי הַבְטָחָה לִילָדִים, הָרַבִּי נִמְנַע מִכָּךְ, וְרַק אָמַר לָהֶם כִּי בְּבִקּוּרוֹ הַקָּרוֹב בְּצִיּוּן חוֹתְנוֹ יִתְפַּלֵּל לְמַעֲנָם. הֵם יָצְאוּ מֵהַ'יְּחִידוּת' בְּמַפַּח-נֶפֶשׁ.
כַּעֲבֹר שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים קִבַּלְנוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַלֹּא-תֵּאָמֵן. הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים. הָרוֹפְאִים הַמֻּמְחִים הָיוּ בְּהֶלֶם מֻחְלָט. אַחַד הָרוֹפְאִים, הַדּוֹקְטוֹר מִיקְלְד אָמַר לִי: "תַּגִּיד תּוֹדָה גְּדוֹלָה לֶאֱלֹקֶיךָ שֶׁעָשָׂה לְךָ נֵס שֶׁטֶּרֶם נִתְקַלְתִּי בִּשֶׁכְּמוֹתוֹ".
גַּם אָחִי לֹא הִרְפָּה וְהוֹסִיף לְבַקֵּשׁ מֵהָרַבִּי בְּרָכָה. כָּל בַּקָּשׁוֹתָיו נַעֲנוּ בִּתְשׁוּבָה דּוֹמָה – "אַזְכִּיר עַל הַצִּיּוּן". לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים עָבַר אָחִי לִפְנֵי הָרַבִּי בְּמוֹצָאֵי חַג-הַשָּׁבוּעוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁחִלֵּק יַיִן מִ'כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה'. זוֹ הָיְתָה שְׁעַת-רָצוֹן, וְהַפַּעַם הֶעֱנִיק לוֹ הָרַבִּי בְּרָכָה מְפֹרֶשֶׁת. וְאָמְנָם בִּמְלֹאת הַתְּקוּפָה זָכוּ הוּא וְרַעְיָתוֹ לְבֵן.
בַּאֲשֶׁר לָנוּ, זָכַרְתִּי אֶת דִּבְרֵי הָרַבִּי בַּ'יְּחִידוּת' – "יִהְיוּ לָכֶם יְלָדִים", לְשׁוֹן רַבִּים, וְצִפִּיתִי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ. מְיֻתָּר לְצַיֵּן כִּי דִּבְרֵי הָרַבִּי לֹא הוּשְׁבוּ רֵיקָם. בַּשָּׁנִים הַבָּאוֹת זָכִינוּ בְּחַסְדֵי ה' לְהֻלַּדְתָּם שֶׁל עוֹד שְׁנֵי יְלָדִים. וְכָךְ גַּם נִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן שֶׁל אָבִי – "לְבָנִים זָכִיתִי בִּזְכוּת הָרַבִּי הָרַיַּי"צ, לִנְכָדִים אֶזְכֶּה בִּזְכוּת חֲתָנוֹ, הָרַבִּי הַנּוֹכְחִי".
מבט לגאולה – עם ר' זלמן
יֵשׁ לָנוּ חַג!
חֹדֶשׁ טוֹב, חֲסִידִים צְעִירִים!
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, יְדִידַי הַוָּתִיקִים!
יֶשְׁנָם זְמַנִּים שֶׁהַלֵּב מִתְרַחֵב וּמִתְכַּוֵּץ מֵהִתְרַגְּשׁוּת. נָכוֹן, כָּל פְּעֻלָּה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים יֵשׁ לָהּ כּוֹחַ עָצוּם לְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה. אַךְ בְּכָל זֹאת, לִקְרַאת מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל וּמְיֻחָד, גּוֹאִים הָרְגָשׁוֹת שֶׁבַּלֵּב עוֹד יוֹתֵר.
זְמַנִּים מְיֻחָדִים וּמְרַגְּשִׁים עוֹלִים בְּזִכְרוֹנִי, מֵהַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת וְהַיָּפוֹת שֶׁזָּכִינוּ לַחְגֹּג אֶת יוּ"ד שְׁבָט אֵצֶל הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ. בְּוַדַּאי שְׁמַעְתֶּם עַל "יוּ"ד שְׁבָט הַגָּדוֹל" בִּשְׁנַת תש"ל – עִם סִיּוּם סֵפֶר הַתּוֹרָה לְקַבָּלַת פְּנֵי מָשִׁיחַ. יוּ"ד שְׁבָט בִּשְׁנַת תשנ"ג הָיָה גַּם-כֵּן אֵרוּעַ בִּלְתִּי-נִשְׁכָּח אֵצֶל הַחֲסִידִים, וְכָהֵנָה וְכָהֵנָה – הָרְגָעִים הַגְּדוֹלִים וְהַמְּיֻחָדִים הַזְּכוּרִים לְטוֹבָה אֵצֶל קְהַל חֲסִידֵי חַבַּ"ד.
יוּ"ד שְׁבָט ה'תשס"ז
קָשֶׁה לִי לְהִשָּׁאֵר אָדִישׁ כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עַל מָה שֶּׁעוֹמֵד לְהִתְרַחֵשׁ כָּאן בְּאֶרֶץ-הַקֹּדֶשׁ לִקְרַאת יוּ"ד שְׁבָט הַשָּׁנָה.
אַלְפֵי-אַלְפֵי יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל, חַיָּלֵי צִבְאוֹת-הַשֵּׁם מִתְאַסְּפִים יַחַד בְּמָקוֹם אֶחָד, בְּעֶרֶב יוֹם הַגָּדוֹל יוּ"ד שְׁבָט, לְאַחַר שָׁבוּעַ שֶׁל הֲכָנָה רְצִינִית וּפְנִימִית. מִתְכַּנְּסִים לְכִנּוּס מְיֻחָד (בְּהֵיכַל 'יַד אֵלִיָּהוּ' שֶׁבְּתֵל-אָבִיב) לְרֶגֶל יוֹם הַהִלּוּלָא שֶׁל כְּבוֹד-קְדֻשַּׁת אַדְמוֹ"ר הָרַיַּי"צ (רַבִּי יוֹסֵף-יִצְחָק) וְחִזּוּק הַהִתְקַשְּׁרוּת לָרַבִּי שֶׁלָּנוּ, נְשִׂיא דּוֹרֵנוּ, בְּיוֹם עֲלוֹתוֹ עַל כֵּס הַנְּשִׂיאוּת.
הַאִם יֵשׁ לָכֶם מֻשָּׂג אֵיזֶה כּוֹחַ יֵשׁ לַתְּפִלּוֹת שֶׁתִּתְפַּלְּלוּ כֻּלְּכֶם שָׁם?
הַאִם יֵשׁ לָכֶם מֻשָּׂג אֵיזֶה כּוֹחַ יֵשׁ לַפְּסוּקִים שֶׁתַּכְרִיזוּ שָׁם?
הַאִם יֵשׁ לָכֶם מֻשָּׂג אֵיזוֹ עָצְמָה יֵשׁ לַהַחְלָטוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁתָּבִיאוּ מִשָּׁם?
שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְרָאוֹת עִם הָרַבִּי
כָּל חָסִיד חַי לִקְרַאת יוּ"ד שְׁבָט עִם מִלּוֹת הַסִּיּוּם בְּמַאֲמָרוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הָרַבִּי (יוּ"ד שְׁבָט תשי"א): "וְנִזְכֶּה זֶעהְ'ן זִיךְ מִיטְ'ן רֶבִּי'ן דָּא לְמַטָּה אִין אַ גּוּף [=וְנִזְכֶּה לְהִתְרָאוֹת עִם הָרַבִּי פֹּה לְמַטָּה בְּגוּף], וּלְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, וְהוּא יִגְאָלֵנוּ!".
בִּימֵי הַהֲכָנָה לְיוּ"ד שְׁבָט חוֹזְרִים וְעוֹלִים אֶצְלֵנוּ הַמִּלִּים הַקְּדוֹשׁוֹת הַלָּלוּ, וּכְפִי שֶׁגַּם אָמַר הָרַבִּי לִקְרַאת יוּ"ד שְׁבָט בִּשְׁנַת תשנ"ב, שֶׁהַיְּדִיעָה שֶׁהִנֵּה נִכְנָס נְשִׂיא דּוֹרֵנוּ וּבוֹחֵן מָה נַעֲשָׂה עִם תַּלְמִידָיו וּמְקֻשָּׁרָיו – פּוֹעֶלֶת עָלֵינוּ לְהִתְנַהֵג בְּאֹפֶן שׁוֹנֶה לְגַמְרֵי...
וְאִם תָּמִיד הַלֵּב מִתְרַגֵּשׁ בָּאֱמוּנָה וּבַתִּקְוָה לְהִתְרָאוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת עִם הָרַבִּי, הֲרֵי שֶׁלִּקְרַאת כִּנּוּס גָּדוֹל וּמְיֻחָד כָּל-כָּךְ מִתְרַגֵּשׁ הַלֵּב שִׁבְעָתַיִם. אוּלַי בִּזְכוּת הַ'צֹּאן קָדָשִׁים' שֶׁל הָרַבִּי – אַלְפֵי נְשָׁמוֹת זַכּוֹת וּטְהוֹרוֹת – יַלְדֵי צִבְאוֹת-הַשֵּׁם, נִזְכֶּה סוֹף-סוֹף לְהִתְמַמְּשׁוּת הַתִּקְוָה.
נִבְטַח, נַאֲמִין וְנַמְשִׁיךְ לִפְעֹל
עָלֵינוּ לְחַזֵּק בְּיָמִים אֵלּוּ אֶת הַבִּטָּחוֹן שֶׁלָּנוּ בַּקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְהָאֱמוּנָה הָאֵיתָנָה בְּדִבְרֵי הָרַבִּי – שֶׁהִנֵּה-הִנֵּה אֲנַחְנוּ כְּבָר בְּתוֹךְ הַגְּאֻלָּה, בְּיַחַד עִם הָרַבִּי בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי.
יַחַד עִם זֹאת, אַל לָנוּ לָשֶׁבֶת בְּחִבּוּק יָדַיִם, עָלֵינוּ לְהוֹסִיף בְּעוֹד וָעוֹד פְּעֻלּוֹת קְטַנּוֹת וּגְדוֹלוֹת וְלֹא לְהַרְפּוֹת – הֲרֵי לְעוֹלָם אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מַהִי מִשְׁקָלָהּ שֶׁל פְּעֻלָּה אַחַת הַנַּעֲשֵׂית בִּמְסִירוּת – עַד שֶׁנִּזְכֶּה בְּפֹעַל מַמָּשׁ לַהִתְוַעֲדוּת הַגְּדוֹלָה עִם הָרַבִּי בַּהִתְגַּלּוּת הַנִּכְסֶפֶת בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה תֵּכֶף וּמִיָּד מַמָּשׁ.
בְּצִפִּיָּה לְהִתְרָאוֹת עִם הָרַבִּי בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה בַּגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה.
ר' זַלְמָן
סיפורי חסידים
הַצְּמִיחָה בְּעִצּוּמָהּ
בְּעִצּוּמָם שֶׁל יְמֵי הַשּׁוֹאָה הַנּוֹרָאִים הֵחֵל אַדְמוֹ"ר הָרַיַּי"צ (רַבִּי יוֹסֵף-יִצְחָק) מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ לְהַכְרִיז כִּי הַצָּרוֹת הַפּוֹקְדוֹת אֶת עַם-יִשְׂרָאֵל הֵן חֶבְלֵי-מָשִׁיחַ, וְכִי עַל-יְדֵי תְּשׁוּבָה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה מִיָּד. הָרַבִּי פִּרְסֵם אָז קוֹל-קוֹרֵא שֶׁסִּיסְמָתוֹ הָיְתָה "לְאַלְתַּר לִתְשׁוּבָה, לְאַלְתַּר לִגְאֻלָּה".
בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה תש"ג נִכְנְסוּ אֶל הָרַבִּי כַּמָּה חֲסִידִים, וְאֶחָד מֵהֶם הֵעֵז וְשָׁאַל אִם הָרַבִּי אָכֵן מַאֲמִין שֶׁהַמָּשִׁיחַ עוֹמֵד לָבוֹא בְּקָרוֹב.
הֵשִׁיב הָרַבִּי: "אָנוּ מִתְפַּלְּלִים 'אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ'. סֵדֶר הַצְּמִיחָה הוּא שֶׁבַּתְּחִלָּה יֵשׁ נְבִיטָה, לְאַחַר-מִכֵּן מַתְחִיל לִגְדֹּל שְׁתִיל רַךְ, וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הוּא נַעֲשֶׂה אִילָן עוֹשֶׂה-פְּרִי. הַצְּמִיחָה כְּבָר קַיֶּמֶת!".
שְׁאַל וְהוּא כְּבָר יַעֲנֶה
מִסְפַּר שָׁבוּעוֹת לִפְנֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל כְּבוֹד-קְדֻשַּׁת אַדְמוֹ"ר הָרַיַּי"צ (רַבִּי יוֹסֵף-יִצְחָק) מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ, חָלְתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אַחַד הַחֲסִידִים. לְאַחַר יוּ"ד שְׁבָט, פָּגַשׁ בּוֹ הָרַבִּי נְשִׂיא דּוֹרֵנוּ, וְהִתְעַנְיֵן לְמַצָּבָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ. הִבִּיט הֶחָסִיד בָּרַבִּי בְּעֵינַיִם עֲצוּבוֹת וְהֵשִׁיב כִּי הַמַּצָּב הִדַּרְדֵּר.
"הַאִם כְּבָר שָׁאַלְתָּ אֶת מְחֻתָּנִי מָה לַעֲשׂוֹת?", שְׁאָלוֹ הָרַבִּי. מָשַׁךְ הֶחָסִיד בִּכְתֵפָיו וְאָמַר: "אֵיךְ אֶשְׁאַל אֶת הָרַבִּי וְכֵיצַד הוּא יָכוֹל לַעֲנוֹת לִי?". הֵשִׁיב לוֹ הָרַבִּי: "צְרִיכִים לִשְׁאֹל, וְהָרַבִּי יִמְצָא אֹפֶן אֵיךְ לְהָשִׁיב".
בְּנוֹ שֶׁל הֶחָסִיד נָסַע אָכֵן לָ'אֹהֶל' וְהִתְפַּלֵּל עַל צִיּוּן אַדְמוֹ"ר הָרַיַּי"צ. לְאַחַר מִכֵּן חָזַר לִ'770' וְשָׁאַל אֶת הָרַבִּי מָה לַעֲשׂוֹת, וְהָרַבִּי עָנָה לוֹ. לְבַסּוֹף הִיא הוֹסִיפָה לִחְיוֹת עוֹד כַּמָּה שָׁנִים.
סִפּוּר דּוֹמֶה הָיָה עִם הֶחָסִיד ר' שְׁלֹמֹה-אַהֲרֹן קַזַּרְנוֹבְסְקִי לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל אַדְמוֹ"ר הָרַשַׁ"בּ (רַבִּי שָׁלוֹם-דּוֹבֶּער). בַּיָּמִים שֶׁלְּאַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת הִצִּיעוּ לוֹ שִׁדּוּךְ וְהוּא שָׁאַל לַעֲצָתוֹ שֶׁל אַדְמוֹ"ר הָרַיַּי"צ. הֵשִׁיב לוֹ הָרַבִּי: "מָה זֶה שַׁיָּךְ אֵלַי? תִּגַּשׁ לְאָבִי!".
ר' שְׁלֹמֹה-אַהֲרֹן נָסַע אֵפוֹא לְאֹהֶל אַדְמוֹ"ר הָרַשַׁ"בּ וְהִתְפַּלֵּל כִּי יְצַוֶּה אֶת בְּנוֹ אַדְמוֹ"ר הָרַיַּי"צ לַעֲנוֹת לוֹ בְּנוֹגֵעַ לַשִּׁדּוּךְ. כְּשֶׁחָזַר, קָרָא לוֹ אַדְמוֹ"ר הָרַיַּי"צ וְאָמַר לוֹ: "אַבָּא צִוָּה עָלַי לַעֲנוֹת לְךָ שֶׁהַשִּׁדּוּךְ יִהְיֶה בְּשָׁעָה טוֹבָה וּמֻצְלַחַת"...