המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5387475
[email protected]

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת שְׁמוֹת

"...וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר". (שמות ב,יד)

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְנַסֶּה לְהַפְרִיד בֵּין שְׁנֵי יְהוּדִים נִצִּים, דָּתָן וַאֲבִירָם. וּמַהִי תְּגוּבָתָם: לֹא כְּדַאי לְךָ 'לְהִתְעַסֵּק' אִתָּנוּ, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים עַל הַמִּצְרִי שֶׁהָרַגְתָּ (כַּאֲשֶׁר הִכָּה יְהוּדִי) וַאֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהַלְשִׁין עָלֶיךָ בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

הַדִּבּוּרִים הַלָּלוּ מְמַלְּאִים אֶת לִבּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּדְאָגָה: "וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר". לְפִי פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ דּוֹאֵג מִכָּךְ שֶׁהוּא עָלוּל לְהֵעָנֵשׁ עַל הֲרִיגַת הַמִּצְרִי. אַךְ רַשִׁ"י מוֹסִיף דְּאָגָה נוֹסֶפֶת שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, מֵהַמִּדְרָשׁ: "דָּאַג לוֹ עַל שֶׁרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל רְשָׁעִים דֵּלָטוֹרִין (מַלְשִׁינִים)... שֶׁמָּא אֵינָם רְאוּיִין לְהִגָּאֵל". וּבִלְשׁוֹן מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא: "אָמַר מֹשֶׁה יֵשׁ בֵּינֵיכֶם לָשׁוֹן הָרַע וְהֵיאַךְ אַתֶּם רְאוּיִים לִגְאֻלָּה"...

קָשֶׁה לְהָבִין אֶת דַּאֲגַת מֹשֶׁה. הֲרֵי בֵּין בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, הָיוּ אָז הַרְבֵּה בַּעֲלֵי חֲטָאִים, וַאֲפִלּוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה-זָרָה! מַדּוּעַ דַּוְקָא כַּאֲשֶׁר הוּא רוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם מַחֲלֹקֶת, פֵּרוּד וְלָשׁוֹן הָרַע, אָז הוּא דּוֹאֵג שֶׁמָּא לֹא יִגָּאֲלוּ?

אֶלָּא, שֶׁהַבְטָחַת ה' לְאַבְרָהָם לְהַצִּיל אֶת צֶאֱצָאָיו מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם, עוֹמֶדֶת וְקַיֶּמֶת בְּכָל מִקְרֶה, גַּם אִם הֵם יִהְיוּ בְּמַצָּב רוּחָנִי יָרוּד. הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁיָּכוֹל לְהַפְרִיעַ לַגְּאֻלָּה לְהִתְמַמֵּשׁ – זוֹ הַמַּחֲלֹקֶת. אִם בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֹא יִרְצוּ חָלִילָה לַהֲפֹךְ לְעַם, עַם אֶחָד וּמְאֻחָד, שֶׁנִּבְחַר עַל-יְדֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְעַם-סְגֻלָּה וְיוֹצֵא מִמִּצְרַיִם לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה.

אִם בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל יִתְעַקְּשׁוּ לִהְיוֹת זָרִים וּמְנֻכָּרִים זֶה לָזֶה, כְּמוֹ קְבוּצַת אֲנָשִׁים שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם מְשֻׁתָּף חוּץ מִן הַקִּרְבָה הַמִּשְׁפַּחְתִּית, אִי-אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהוֹלִיךְ אוֹתָם לַגְּאֻלָּה, שֶׁבְּמֶרְכָּזָהּ 'לֵדַת עַם-יִשְׂרָאֵל!'. עַל-כֵּן הַשָּׁלוֹם וְהָאַחְדוּת, הָיוּ תְּנַאי הֶכְרֵחִי לַיְּצִיאָה מִן הַגָּלוּת לִגְאֻלָּה.

בְּעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת הִקְשִׁיבוּ בְּנוֹת הַכִּתָּה לַמְּשִׂימָה הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁהֵטִילָה עֲלֵיהֶן הַמּוֹרָה. אֶת הַקִּיר הַמֶּרְכָּזִי שֶׁבַּכְּנִיסָה לְבֵית-הַסֵּפֶר, הֵן צְרִיכוֹת לְקַשֵּׁט וּלְפָאֵר, בְּנוֹשֵׂא: "הַגְּאֻלָּה". חָשׁוּב שֶׁהַתּוֹצָאָה תִּהְיֶה יָפָה וְאֵיכוּתִית, כִּי זֶהוּ הַקִּיר הָרִאשׁוֹן שֶׁפּוֹגֵשׁ כָּל מִי שֶׁנִּכְנָס בְּשַׁעֲרֵי הַמּוֹסָד.

הַמּוֹרָה יָצְאָה מִן הַכִּתָּה וְהֵנִיחָה לַבָּנוֹת לַחְשֹׁב עַל רַעְיוֹנוֹת וּדְרָכִים לְבַטֵּא אֶת הָרַעְיוֹן הֶחָשׁוּב. דַּקָּה אַחַת שֶׁל דְּמָמָה שָׂרְרָה בַּכִּתָּה וְאָז, כְּמוֹ בְּמַקְהֵלָה, פָּרְצוּ יַחַד רַעְיוֹנוֹת רַבִּים, יָפִים וּמְגֻוָּנִים, וּבְעִקָּר... שׁוֹנִים.

מִתּוֹךְ בְּלִיל הַקּוֹלוֹת וְהַקְּרִיאוֹת, הִתְגַּבְּשׁוּ לָהֶם לְבַסּוֹף שְׁלֹשָׁה רַעְיוֹנוֹת יָפִים וְטוֹבִים שֶׁמִּתּוֹכָם הָיָה צָרִיךְ לִבְחֹר אֶת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. הַקְּבוּצָה שֶׁאוֹתָהּ הִנְהִיגָה סִימָה בִּקְּשָׁה, שֶׁהַקִּיר יָצִיג אֶת "יִעוּדֵי הַגְּאֻלָּה" – זְאֵב וְכֶבֶשׂ, מַעֲדַנִּים עַל הָעֵצִים, בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ בְּתִפְאַרְתּוֹ... נִפְלָא! הַקְּבוּצָה שֶׁהִתְקַבְּצָה סְבִיב שֻׁלְחָנָהּ שֶׁל רוּת חָשְׁבָה, שֶׁרָאוּי שֶׁתְּמוּנַת הָרַבִּי תִּהְיֶה בַּמֶּרְכָּז, כְּשֶׁלְּצִדָּהּ דֶּגֶם שֶׁל '770', וּמִשָּׁם יוֹצְאוֹת הוֹרָאוֹת וְחִצִּים לְכָל רַחֲבֵי תֵּבֵל, הֵיאַךְ לְהָבִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ. וְהַקְּבוּצָה הַשְּׁלִישִׁית, שֶׁמָּנְתָה גַּם הִיא יְלָדוֹת אֲחָדוֹת, חָשְׁבָה שֶׁדַּוְקָא יַלְדֵי 'צִבְאוֹת הַשֵּׁם' וְהַמַּעֲשִׂים הַקְּטַנִּים שֶׁלָּהֶם לְזֵרוּז הַגֻּלָּה, הֵם שֶׁצְּרִיכִים לִהְיוֹת הַתֹּכֶן הַמֶּרְכָּזִי שֶׁל הַקִּיר הַמְּדֻבָּר.

כָּל הָרַעְיוֹנוֹת יָפִים וּרְאוּיִים, אֵיךְ בּוֹחֲרִים בֵּינֵיהֶם? הַמְּהוּמָה בַּכִּתָּה הִרְקִיעָה שְׁחָקִים. הַהֶסְבֵּרִים הַנִּלְהָבִים הָפְכוּ עַד מְהֵרָה לִצְעָקוֹת כְּעוּסוֹת, וּמִשָּׁם לְעֶלְבּוֹנוֹת, וְעַד לְאִיּוּמִים בְּ...'בְּרֹגֶז'.

וְכָךְ, כְּשֶׁהֵן עוֹמְדוֹת וּמְצַוְּחוֹת קְבוּצוֹת-קְבוּצוֹת, כְּמוֹ עֲדַת תַּרְנְגוֹלִים רְגוּזוֹת, נִפְתְּחָה פִּתְאוֹם הַדֶּלֶת וְהַמּוֹרָה נִכְנְסָה לַכִּתָּה. בְּעֵינַיִם עֲצוּבוֹת וּבְפָנִים נְפוּלוֹת הִיא בִּקְּשָׁה מִן הַבָּנוֹת לָשֶׁבֶת בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶן. בַּשֶּׁקֶט שֶׁהִשְׂתָּרֵר נִשְׁמַע הֵיטֵב קוֹלָהּ שֶׁל הַמּוֹרָה: "אֲנִי רַק חוֹשֶׁבֶת לְעַצְמִי, מָה הָיָה קוֹרֶה אִם אָכֵן בְּדִיּוּק עַכְשָׁו הָיְתָה מַגִּיעָה הַגְּאֻלָּה, וֶהֱיִיתֶן יוֹצְאוֹת לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ – כָּךְ, כְּפִי שֶׁאַתֶּן נִרְאוֹת עַכְשָׁו"...

הַבָּנוֹת הִתְבּוֹנְנוּ זוֹ בָּזוֹ מְבֻיָּשׁוֹת. הָעֵינַיִם הַבּוֹרְקוֹת מִזַּעַם וְהַפָּנִים הָאֲדֻמּוֹת, אָכֵן לֹא כָּל-כָּךְ מַתְאִימוֹת לַאֲוִירָה שֶׁל גְּאֻלָּה.

הַמּוֹרָה הִמְשִׁיכָה: "גַּם הַמְּנַהֶלֶת שָׁמְעָה אֶת הַצְּעָקוֹת הַבּוֹקְעוֹת מִן הַכִּתָּה. הִיא אָמְרָה לִי שֶׁלְּדַעְתָּהּ, כָּךְ לֹא מִתְכּוֹנְנִים לַגְּאֻלָּה. כַּנִּרְאֶה שֶׁטֶּרֶם הִפְנַמְתֶּן אֶת הַנּוֹשֵׂא, לָכֵן הִיא חוֹשֶׁבֶת לְהַעֲבִיר אֶת הַמְּשִׂימָה לְכִתָּה אַחֶרֶת"...

כָּעֵת הָיוּ הַדְּמָמָה וְהַבּוּשָׁה בַּכִּתָּה עֲמֻקּוֹת פִּי כַּמָּה. וְאָז, יָעֵלִי הַנְּמוּכָה מִקְּצֵה הַכִּתָּה, הֵעִיזָה לְהַצְבִּיעַ בְּשֶׁקֶט וּלְדַבֵּר: "לְדַעְתִּי, אֶפְשָׁר בְּקַלּוּת לְשַׁלֵּב אֶת כָּל הָרַעְיוֹנוֹת בְּקִשּׁוּט אֶחָד יָפֶה וְגָדוֹל. אִם נַחְשֹׁב בְּצוּרָה רְגוּעָה וּנְדַבֵּר בְּנַחַת, אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁנּוּכַל לְהַגִּיעַ לְתָכְנִית יָפָה וּמֻשְׁלֶמֶת. הַאִם הַמּוֹרָה תּוּכַל לְבַקֵּשׁ מִן הַמְּנַהֶלֶת לְהַשְׁאִיר בְּיָדֵינוּ אֶת הַתַּפְקִיד... לְנִסָּיוֹן?".

הַמּוֹרָה חִיְּכָה וְעֵינֶיהָ אוֹרוּ. נִכַּר הָיָה שֶׁלַּדְּבָרִים הַלָּלוּ צִפְּתָה. וְאָכֵן בַּקִּיר הַנִּפְלָא שֶׁעֻצַּב לְבַסּוֹף, נִתַּן הָיָה לִרְאוֹת מִיָּד שֶׁהַתַּלְמִידוֹת הֵבִינוּ מְצֻיָּן אֶת הַנּוֹשֵׂא, וְשִׁתְּפוּ פְּעֻלָּה בְּאַחְדוּת מְלֵאָה.

הסיפור השבועי

עֵצָה תְּמוּהָה

ר' מֹשֶׁה, בְּנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי פִּינְחָס מִקּוֹרִיץ, הִתְגּוֹרֵר בָּעִיר סְלַאוִויטָה. הוּא הָיָה בְּעָלָיו שֶׁל בֵּית-דְּפוּס גָּדוֹל וּמַצְלִיחַ. גְּדוֹלֵי תּוֹרָה רַבִּים בָּחֲרוּ לְהַדְפִּיס אֶת סִפְרֵיהֶם אֶצְלוֹ, וּבֵינֵיהֶם גַּם רַבֵּנוּ הַזָּקֵן, רַבִּי שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן מִלַּאדִי, שֶׁבִּקֵּשׁ לִגְמֹל בְּכָךְ טוֹבָה לְאָבִיו, רַבִּי פִּינְחָס, עַל הַתּוֹרָה שֶׁלָּמַד מִפִּיו. בִּרְבוֹת הַזְּמַן הִתְעַשֵּׁר ר' מֹשֶׁה וְנוֹדַע כִּגְבִיר גָּדוֹל וּכְבַעַל-צְדָקָה.

סִפּוּרֵנוּ עוֹסֵק בָּאֵרוּעִים שֶׁקָּדְמוּ לַהֲקָמַת בֵּית-הַדְּפוּס. בְּאוֹתָם יָמִים נִדְרַשׁ כָּל הָרוֹצֶה לְהָקִים בֵּית-דְּפוּס לְקַבֵּל רִשָּׁיוֹן מְיֻחָד מֵהַשִּׁלְטוֹן. מִשְׂרְדֵי הַמֶּמְשָׁלָה שָׁכְנוּ בְּפֶטֶרְבּוּרְג הַבִּירָה, וְתַהֲלִיךְ קַבָּלַת הָרִשָּׁיוֹן הָיָה אָרֹךְ וּמְיַגֵּעַ. הַבַּקָּשָׁה לָרִשָּׁיוֹן עָבְרָה דֶּרֶךְ פְּקִידִים רַבִּים, וּלְבַסּוֹף הִגִּיעָה לְשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הַשַּׂר לְעִנְיְנֵי דְּפוּס וְצֶנְזוּרָה. לְאַחַר שֶׁעָבְרָה אֶת כָּל הַמַּסְלוּל וְאַף זָכְתָה לְאִשּׁוּר הַשַּׂר, עָשְׂתָה הַבַּקָּשָׁה אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ חֲזָרָה – דֶּרֶךְ שַׁרְשֶׁרֶת הַפְּקִידִים – עַד שֶׁהִגִּיעָה לִידֵי מַגִּישָׁהּ.

בְּבַקְּשׁוֹ לְהָקִים בֵּית-דְּפוּס שָׂם אֵפוֹא ר' מֹשֶׁה אֶת פָּנָיו לְפֶטֶרְבּוּרְג. בְּדַרְכּוֹ לְשָׁם הֶחְלִיט לִנְטוֹת מִמַּסְלוּלוֹ וְלָסוּר אֶל רַבִּי שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן (שֶׁבְּאוֹתָם יָמִים הָיָה 'מַגִּיד' בְּלִיאוֹזְנָה) – לִזְכּוֹת בְּבִרְכָּתוֹ.

לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי ר' מֹשֶׁה נַעֲנָה רַבִּי שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן וְאָמַר: "אִם לַעֲצָתִי תִּשְׁמַע, שַׁנֵּה אֶת יַעַד נְסִיעָתְךָ מִפֶּטֶרְבּוּרְג לְמוֹגִילוֹב".

"לְמוֹגִילוֹב?!", הִתְפַּלֵּא ר' מֹשֶׁה.

"כֵּן", נַעֲנָה הָרַבִּי וּמִיָּד הוֹסִיף: "סַע לְמוֹגִילוֹב, מְצָא שָׁם אֶת ר' יִשְׂרָאֵל הַמְּלַמֵּד וּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ כִּי יִסַּע עִמְּךָ לְוִילְנָה".

"לְוִילְנָה?!", הִשְׁתּוֹמֵם ר' מֹשֶׁה שֵׁנִית.

"עֲשֵׂה כֵּן וַה' יַצְלִיחֲךָ", הִפְטִיר הָרַבִּי, בְּלִי תּוֹסֶפֶת הֶסְבֵּרִים.

ר' מֹשֶׁה, שֶׁהָיָה בְּדַרְכּוֹ לְפֶטֶרְבּוּרְג, בָּא בִּמְבוּכָה. מִצַּד אֶחָד הִתְקַשָּׁה לִמְצֹא אֶת חוּט הַהִגָּיוֹן בַּעֲצַת הָרַבִּי. מִצַּד שֵׁנִי הֶחְשִׁיב מְאוֹד אֶת רַבִּי שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן וְהֶאֱמִין בְּכוֹחוֹ וּבִקְדֻשָּׁתוֹ, וְלָכֵן בָּא לְהִתְבָּרֵךְ מִפִּיו. לְבַסּוֹף נִצְּחָה אֱמוּנַת-הַחֲכָמִים שֶׁבְּלִבּוֹ אֶת הַהִגָּיוֹן שֶׁבְּמוֹחוֹ. קָם וְנָסַע לְמוֹגִילוֹב.

כָּל הַדֶּרֶךְ לְמוֹגִילוֹב הוֹסִיף ר' מֹשֶׁה לְהוֹגִיעַ אֶת מוֹחוֹ וּלְהָבִין כֵּיצַד הַמִּפְגָּשׁ עִם הַמְּלַמֵּד מִמּוֹגִילוֹב יְסַיֵּעַ לוֹ לְקַבָּלַת רִשָּׁיוֹן לַהֲקָמַת בֵּית-דְּפוּס. בְּהַגִּיעוֹ לְמוֹגִילוֹב פָּנָה לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל וְהִתְעַנְיֵן הֵיכָן גָּר "ר' יִשְׂרָאֵל הַמְּלַמֵּד". נִדְרַשׁ לָאֲנָשִׁים זְמַן-מָה עַד שֶׁנִּזְכְּרוּ כִּי אָמְנָם יֵשׁ בְּעִירָם מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת, יְהוּדִי כְּבֵן שִׁשִּׁים, יִשְׂרָאֵל שְׁמוֹ.

כַּעֲבֹר שָׁעָה אִתֵּר ר' מֹשֶׁה אֶת הַמְּלַמֵּד. סִפֵּר לוֹ דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם וְצִפָּה לְהֶסְבֵּר כָּלְשֶׁהוּ. הַמְּלַמֵּד, שֶׁלֹּא נִמְנָה עִם עֲדַת הַחֲסִידִים, הִבִּיט בּוֹ כִּמְשָׁעֳשָׁע. "מִנַּיִן בִּכְלָל הָרַבִּי שֶׁלְּךָ מַכִּיר אוֹתִי?", שָׁאַל, "וְאוּלַי הִתְכַּוֵּן בִּכְלָל לְמִישֶׁהוּ אַחֵר?". ר' מֹשֶׁה הִתְקַשָּׁה לְהַסְתִּיר אֶת מְבוּכָתוֹ. הוּא נֶאֱלַץ לְגַיֵּס אֶת כָּל כּוֹחוֹת הָאֱמוּנָה שֶׁבְּלִבּוֹ כְּדֵי לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַמְּלַמֵּד הַסַּפְקָן לְהִתְלַוּוֹת אֵלָיו לְוִילְנָה.

"מָה בְּדִיּוּק אַתָּה מִתְכַּוֵּן שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁם בְּוִילְנָה?", תָּהָה הַמְּלַמֵּד בְּאִירוֹנְיָה.

"לְמַעֲשֶׂה...", גִּמְגֵּם ר' מֹשֶׁה, "בְּעַצְמִי אֵינִי יוֹדֵעַ... אַךְ זֶה מָה שֶׁהוֹרָה הָרַבִּי".

רַק לְאַחַר שֶׁהֶעֱנִיק לַמְּלַמֵּד כַּמָּה מַטְבְּעוֹת, 'שְׂכַר בַּטָּלָה', נֵאוֹת לְהִצְטָרֵף אֵלָיו. בְּהַגִּיעָם לְוִילְנָה פָּנָה ר' מֹשֶׁה לְבֵית הַגְּבִיר הַמְּפֻרְסָם, ר' מֵאִיר רְפָאֵלְ'ס. הוּא סִפֵּר לַגְּבִיר אֶת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדְּבָרִים וְקִוָּה כִּי יִהְיֶה בְּיָדוֹ לִשְׁפֹּךְ אוֹר עַל עֲצַת הָרַבִּי; אַךְ גַּם בְּעֵינֵי הַגְּבִיר הָיוּ דִּבְרֵי הָרַבִּי כְּחִידָה. ר' מֹשֶׁה הֶחְלִיט לְהִשָּׁאֵר בְּוִילְנָה עַד שֶׁמִּשָּׁמַיִם יָאִירוּ אֶת דַּרְכּוֹ.

הִגִּיעָה שַׁבָּת. בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם יָצְאוּ הַשְּׁלֹשָׁה – הַגְּבִיר, הַמְּלַמֵּד וְר' מֹשֶׁה – לְטַיֵּל מְעַט בְּחוּצוֹת וִילְנָה. בְּעוֹדָם פּוֹסְעִים לְיַד אַחַד הַגַּנִּים הַגְּדוֹלִים בָּעִיר נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם אִישׁ לָבוּשׁ הָדָר, וּפִתְאוֹם קָרָא בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "ר' יִשְׂרָאֵל! ר' יִשְׂרָאֵל!"... הַמְּלַמֵּד הִבִּיט בּוֹ בִּפְלִיאָה, מְאַמֵּץ אֶת מוֹחוֹ בְּנִסָּיוֹן לְזַהוֹתוֹ.

"הֲתַּכִּירֵנִי?", הוֹסִיף הָאִישׁ וְשָׁאַל.

הַמְּלַמֵּד לֹא הִכִּירוֹ וְהָאִישׁ אָמַר: "אֲנִי הוּא בֶּערְל, תַּלְמִידְךָ לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה, אוּלַי מְעַט יוֹתֵר". רַק לְאַחַר שֶׁהוֹסִיף עוֹד כַּמָּה פְּרָטִים מְזַהִים נִזְכַּר הַמְּלַמֵּד בְּתַלְמִידוֹ לְשֶׁעָבַר. הוּא סָקַר אוֹתוֹ מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ בְּהַבָּעָה שֶׁל אַכְזָבָה עֲמֻקָּה. הָאִישׁ לֹא נִרְאָה כְּפִי שֶׁר' יִשְׂרָאֵל צִפָּה לִרְאוֹת אֶת תַּלְמִידָיו. לְמַעֲשֶׂה, חָזוּתוֹ הָיְתָה נָכְרִית לְגַמְרֵי.

"עַד הַיּוֹם אֲנִי זוֹכֵר אוֹתְךָ לְטוֹבָה", אָמַר לְפֶתַע הָאִישׁ, מְנַסֶּה לְהַטּוֹת אֶת הַשִּׂיחָה לְאָפִיק חִיּוּבִי. "אֲנִי שָׂמֵחַ מְאוֹד", הִפְטִיר הַמְּלַמֵּד בַּחֲמִיצוּת, "בַּמֶּה זָכִיתִי?". הַלָּה הֶעֱלָה זִכָּרוֹן יָשָׁן, עַל מַעֲשֵׂה-מְשׁוּבָה חָמוּר שֶׁעָשָׂה בְּיַלְדוּתוֹ וְשֶׁבִּגְלָלוֹ עָמַד לִלְקוֹת כַּמָּה מַלְקוֹת. "לֹא אֶשְׁכַּח אֶת הָרְגָעִים הַלָּלוּ. חֲבֵרַי עוֹמְדִים סָבִיב וַאֲנִי פּוֹחֵד וּמְבֻיָּשׁ. בְּאוֹתָן שְׁנִיּוֹת הִתְפַּלַּלְתִּי שֶׁהָאֲדָמָה תִּפְצֶה אֶת פִּיהָ וְתִבְלַע אוֹתִי. בְּדִיּוּק אָז הוֹפַעְתָּ אַתָּה, מָנַעְתָּ אֶת הַהַלְקָאָה וְהִצַּלְתָּ אֶת עוֹרִי וּכְבוֹדִי. אֵינְךָ יָכוֹל לְשַׁעֵר כַּמָּה הָיִיתִי אָז אֲסִיר-תּוֹדָה לְךָ. לְמַעֲשֶׂה, עַד הַיּוֹם אֲנִי חָשׁ כִּי לֹא פָּרַעְתִּי אֶת חוֹבִי לְךָ".

"מָה אֵרַע בְּהֶמְשֵׁךְ חַיֶּיךָ?", הִתְעַנְיֵן הַמְּלַמֵּד.

הָאִישׁ סִפֵּר: "אַחַר-כָּךְ הֶחְלַטְתִּי כִּי אֵין מְקוֹמִי בַּיְּשִׁיבָה. נִכְנַסְתִּי לָאוּנִיבֶרְסִיטָה, מִשָּׁם הִמְשַׁכְתִּי הָלְאָה, וְהִנֵּה אֲנִי הַיּוֹם הֵיכָן שֶׁאֲנִי". הַמִּלִּים הָאַחֲרוֹנוֹת נֶאֶמְרוּ בְּתַעֲרֹבֶת שֶׁל אִי-נוֹחוּת קַלָּה עִם נִימָה שֶׁל גַּאֲוָה.

"מָה הַפֵּרוּשׁ 'הֵיכָן שֶׁאֲנִי'?", תָּהָה הַמְּלַמֵּד.

"הַיּוֹם אֲנִי", הִשְׁתַּעֵל הָאִישׁ קַלּוֹת, "הַיּוֹם אֲנִי הַשַּׂר הַמְּמֻנֶּה עַל הַדְּפוּס וְהַצֶּנְזוּרָה. לִפְנֵי שָׁבוּעַ עָזַבְתִּי אֶת מִשְׂרָדִי בְּפֶטֶרְבּוּרְג וּבָאתִי לִנְפֹּשׁ כָּאן מְעַט".

לְמָחֳרָת זָכָה ר' מֹשֶׁה בָּרִשָּׁיוֹן הַמְּיֻחָל לַהֲקָמַת בֵּית-הַדְּפוּס. בְּדַרְכּוֹ לְלִיאוֹזְנָה, לְהוֹדוֹת לָרַבִּי עַל עֲצָתוֹ הַמֻּפְלָאָה, שֶׁרוּחַ-הַקֹּדֶשׁ רִחֲפָה עָלֶיהָ, הִצְטָרֵף לְר' מֹשֶׁה חָסִיד נוֹסָף – ר' יִשְׂרָאֵל, הַמְּלַמֵּד מִמּוֹגִילוֹב.

מבט לגאולה – עם ספר התניא קדישא

לִשְׁתּוֹת מִן הַמַּעְיָן

"לִכְשֶׁיָּפוּצוּ מַעַיְנוֹתֶיךָ, מַעַיְנוֹתֶיךָ חוּצָה..." – שָׁרוּ שׁוּב וָשׁוּב יַלְדֵי הַכִּתָּה בְּקוֹל רָם וְשָׂמֵחַ. לְפֶתַע הַמּוֹרֶה הֵרִים אֶת יָדוֹ וְהַשִּׁירָה הָעַלִּיזָה בַּהִתְוַעֲדוּת הַכִּתָּתִית לְרֶגֶל כ"ד בְּטֵבֵת, פָּסְקָה.

"נוּ, 'לִכְשֶׁיָּפוּצוּ', מָה יִקְרֶה אָז?" – שָׁאַל הַמּוֹרֶה אֶת הַתַּלְמִידִים.

הַיְּלָדִים הִסְתַּכְּלוּ נְבוֹכִים אֵלּוּ בָּאֵלּוּ. נָכוֹן, הַשִּׁיר הוּא שָׂמֵחַ וּמְרוֹמֵם. אֲבָל, מַהִי הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל הַמִּלִּים שֶׁלּוֹ? – עַל זֶה אַף פַּעַם לֹא חָשְׁבוּ. הַמּוֹרֶה נִסָּה לַעֲזֹר – "מָה בְּעֶצֶם אֲנַחְנוּ רוֹצִים שֶׁיָּפוּץ וְיִתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָעוֹלָם?".

הַפַּעַם עָנוּ כַּמָּה קוֹלוֹת מְהֻסָּסִים – "מַעַיְנוֹתֶיךָ... הַמַּעְיָנוֹת, אֶה... הַחֲסִידוּת".

"נָכוֹן מְאוֹד" – עוֹדֵד הַמּוֹרֶה. "וְאָז, מָה יִקְרֶה אָז?".

קוֹל קָטָן צִיֵּץ פִּתְאוֹם מִקְּצֵה הַשֻּׁלְחָן – "קָאָתִי מַר"!

"יָפֶה מְאוֹד!" – הֵרִיעַ הַמּוֹרֶה. "'אֵימָתַי קָאָתִי מַר' – מָתַי יָבוֹא 'מַר'?" – נִשְׁאַל הַמָּשִׁיחַ עַל-יְדֵי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב וְנַעֲנָה – 'לִכְשֶׁיָּפוּצוּ מַעַיְנוֹתֶיךָ חוּצָה'! כַּאֲשֶׁר פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה תִּתְפַּשֵּׁט וְתַהֲפֹךְ לְנַחֲלַת הַכְּלָל, וְהַכֹּל יוּכְלוּ לִלְמֹד וּלְהָבִין מֻשָּׂגִים רוּחָנִיִּים, אֱלֹקִיִּים, וְכָךְ יִתְקָרְבוּ אֶל אַהֲבַת ה', יִרְאַת ה' וִידִיעַת ה', אָז תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה".

*

הָרַבִּי הָרַשַׁ"בּ (רַבִּי שָׁלוֹם-דּוֹבֶּער) אָמַר קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ: "אֲנִי הוֹלֵךְ לַמְּרוֹמִים, אֲבָל אֶת כְּתָבַי אֲנִי מַשְׁאִיר לָכֶם". דְּבָרִים אֵלֶּה אֶפְשָׁר לוֹמַר גַּם עַל בַּעַל הַתַּנְיָא, שֶׁתַּאֲרִיךְ הִסְתַּלְּקוּתוֹ חָל הַיּוֹם – הוּא הִשְׁאִיר לָנוּ אֶת כְּתָבָיו, וּבְרֹאשָׁם אֶת סֵפֶר הַתַּנְיָא. הַסֵּפֶר הַזֶּה הוּא הַמָּנוֹף רַב-הָעָצְמָה, לְיַשֵּׂם אֶת הֲפָצַת הַמַּעְיָנוֹת. הוּא תֻּרְגַּם לְכַמָּה וְכַמָּה שָׂפוֹת, שִׁעוּרִים מִתּוֹכוֹ נִמְסָרִים בָּעִתּוֹנִים, בָּרַדְיוֹ, בְּמוֹסְדוֹת חִנּוּךְ וּבַהֲמוֹנֵי חוּגֵי-בַּיִת וְהַרְצָאוֹת.

הַסֵּפֶר גַּם נִדְפַּס בְּיוֹתֵר מֵחֲמֵשֶׁת-אֲלָפִים מַהֲדוּרוֹת, כִּמְעַט בְּכָל נְקֻדָּה עַל-פְּנֵי כַּדּוּר-הָאָרֶץ. הָרַבִּי נְשִׂיא דּוֹרֵנוּ יִחֵס חֲשִׁיבוּת רוּחָנִית מְיֻחֶדֶת לְהַדְפָּסָתוֹ בְּכָל מָקוֹם בָּעוֹלָם, וְגַם הוֹרָה לֶאֱסֹף אֶת יְהוּדֵי הַמָּקוֹם, לִלְמֹד עִמָּם פֶּרֶק מֵהַסֵּפֶר וּלְהַשְׁאִיר בְּיָדָם אֶת סֵפֶר הַתַּנְיָא שֶׁנִּדְפַּס בְּעִירָם.

אֲסַפֵּר לָכֶם לְמָשָׁל, עַל הַדְפָּסַת הַתַּנְיָא בְּאַנְטַרְקְטִיקָה, כֵּן – לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר... אֶחָד מֵהַשְּׁלוּחִים שֶׁמִּלְּאוּ בְּהִדּוּר אֶת קְרִיאַת הָרַבִּי הוּא הָרַב שַׁבְּתַי אַלְפֶּרִין, שְׁלִיחַ הָרַבִּי בִּבְרָזִיל. הוּא עַצְמוֹ הִדְפִּיס יוֹתֵר מִמֵּאָה מַהֲדוּרוֹת שֶׁל הַסֵּפֶר בְּעָרִים שׁוֹנוֹת בִּבְרָזִיל וּמִחוּצָהּ לָהּ. בְּעִקְּבוֹת זֹאת יֵשׁ בְּאַמְתַּחְתּוֹ אֵין-סְפֹר סִפּוּרִים מְרַתְּקִים עַל נְשָׁמוֹת נִדָּחוֹת שֶׁהַדְפָּסַת הַסֵּפֶר עוֹרְרָה בָּהֶן אֶת הַנְּקֻדָּה הַיְּהוּדִית הַפְּנִימִית.

וּבְכֵן, יוֹם אֶחָד בְּשׁוּבוֹ מִבֶּרְלִין, חָנָה הַמָּטוֹס לַחֲנִיַּת-בֵּינַיִם בְּקַמְפִּינוֹס שֶׁבִּבְרָזִיל. בִּשְׂדֵה-הַתְּעוּפָה פָּגַשׁ הָרַב אַלְפֶּרִין מַכָּר, מְהַנְדֵּס, וְהַלָּה הִצִּיעַ לְהַסִּיעוֹ בִּמְכוֹנִיתוֹ לְסַאוּ-פַּאוּלוֹ, עִירוֹ. בְּתוֹךְ כָּךְ סִפֵּר עַל חֲבֵרוֹ, מְהַנְדֵּס יְהוּדִי, שֶׁהָיָה שֻׁתָּף בִּבְנִיַּת הַבָּסִיס הַבְּרָזִילִי בְּאַנְטַרְקְטִיקָה. מִיָּד הִבְזִיק בְּמוֹחוֹ שֶׁל הַשָּׁלִיחַ רַעְיוֹן – הַדְפָּסַת הַתַּנְיָא בְּאַנְטַרְקְטִיקָה.

"בְּתֵאוּם עִם אוֹתוֹ מְהַנְדֵּס, הוּכְנָה תָּכְנִית פְּעֻלָּה מְפֹרֶטֶת", מְסַפֵּר הָרַב אַלְפֶּרִין. "מְכוֹנַת הַדְּפוּס הָעָבְרָה לַבָּסִיס הַבְּרָזִילִי. כַּעֲבֹר כַּמָּה יָמִים, בְּשָׁלֹשׁ לִפְנוֹת-בֹּקֶר, מִתְקַשֵּׁר אֵלַי הַמְּהַנְדֵּס וְאוֹמֵר: 'אֲנִי מִתְקַשֵּׁר אֵלֶיךָ עַכְשָׁו וְכִפָּה עַל רֹאשִׁי כְּדֵי לְהוֹדִיעַ לְךָ עַל תְּחִלַּת הַהַדְפָּסָה'. לְאַחַר צֵאת הַדַּפִּים הָרִאשׁוֹנִים מֵהַמַּכְבֵּשׁ, לָמַדְנוּ בַּטֶּלֶפוֹן פֶּרֶק מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר".

הָרַב אַלְפֶּרִין מְסַפֵּר, שֶׁבְּמַהֲלַךְ מַסְּעוֹתָיו פָּגַשׁ יְהוּדִים מִתְבּוֹלְלִים, שֶׁהַדְפָּסַת סֵפֶר הַתַּנְיָא בְּעִירָם פָּרְטָה עַל נִימָה יְהוּדִית חֲבוּיָה בְּנַפְשָׁם. יְהוּדִים שֶׁבְּחַיֵּיהֶם לֹא רָאוּ תְּפִלִּין, הֵנִיחוּ אוֹתָן לָרִאשׁוֹנָה.

*

הַמּוֹרֶה סִיֵּם אֶת דְּבָרָיו בִּשְׁתֵּי בְּשׂוֹרוֹת מַפְתִּיעוֹת: "עַכְשָׁו נוּכַל לָשִׁיר שׁוּב 'לִכְשֶׁיָּפוּצוּ מַעַיְנוֹתֶיךָ חוּצָה', אַךְ קֹדֶם לָכֵן בִּרְצוֹנִי לְהוֹדִיעַ: א) אֶת הַמַּעְיָנוֹת עָלֵינוּ לְהָפִיץ גַּם בְּתוֹכֵנוּ. עַל-כֵּן אֲנִי מַזְמִין אֶת כָּל הַמְּעֻנְיָן לְשִׁעוּר שְׁבוּעִי בְּבֵיתִי, בְּסֵפֶר הַתַּנְיָא. כֵּן, גַּם יְלָדִים שֶׁרוֹצִים לְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה, יְכוֹלִים לִלְמֹד תַּנְיָא בְּעִיּוּן. ב) בְּעוֹד עֶשֶׂר דַּקּוֹת נֻזְמַן לַחֲצַר הַתַּלְמוּד-תּוֹרָה וְשָׁם, נִזְכֶּה לַחְזוֹת בְּרֹב הִתְרַגְּשׁוּת, בְּהַדְפָּסַת סֵפֶר הַתַּנְיָא בְּמַהֲדוּרָה מְיֻחֶדֶת לַתַּלְמוּד-תּוֹרָה שֶׁלָּנוּ.

סיפורי חסידים

אֵיךְ הָרַבִּי יָדַע?

הָרַב בִּנְיָמִין קְלַיְן, מַזְכִּירוֹ שֶׁל הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ, מְסַפֵּר:

פַּעַם הִתְאָרֵחַ בְּבֵיתִי בְּשַׁבָּת רוֹפֵא יִשְׂרְאֵלִי, הוּא סִפֵּר לִי שֶׁרַבִּים מֵהַמְּטֻפָּלִים בַּמִּרְפָּאָה שֶׁלּוֹ כּוֹתְבִים לָרַבִּי, וּפְעָמִים רַבּוֹת הָרַבִּי נוֹתֵן לָהֶם עֵצוֹת רְפוּאִיּוֹת בְּרָמָה מַדָּעִית גְּבוֹהָה. הָרוֹפֵא הִתְבַּטֵּא: "בְּוַדַּאי הָרַבִּי נֶעֱזָר בְּוַעֲדָה רְפוּאִית. כְּשֶׁהוּא מְקַבֵּל שְׁאֵלָה בְּעִנְיְנֵי רְפוּאָה, הוּא כַּנִּרְאֶה מַעֲבִיר אֶת הַשְּׁאֵלָה לְחַבְרֵי הַוַּעֲדָה שֶׁלּוֹ, וְהֵם נוֹתְנִים לוֹ אֶת הַתְּשׁוּבָה וְהוּא מוֹסֵר אֶת הַתְּשׁוּבָה לַשּׁוֹאֵל".

הֵשַׁבְתִּי לוֹ: "אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר שֶׁקָּשׁוּר בְּךָ וְאֵרַע לִפְנֵי כַּמָּה שָׁבוּעוֹת. אִשָּׁה אַחַת הִתְקַשְּׁרָה אֵלַי בְּיוֹם שִׁשִּׁי בַּבֹּקֶר וְאָמְרָה שֶׁבִּקְּרָה אֶצְלְךָ וְאָמַרְתָּ לָהּ שֶׁהַתִּינוֹק שֶׁאָמוּר לְהִוָּלֵד לָהּ נִמְצָא בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה וְצָרִיךְ לְנַתְּחָהּ. כָּעֵת הִיא לֹא יוֹדַעַת מָה לַעֲשׂוֹת. הַשַּׁבָּת מִתְקָרֶבֶת בְּעוֹד כַּמָּה שָׁעוֹת וְהִיא שׁוֹאֶלֶת מָה עוֹשִׂים? לֹא הָיָה לָהּ הַרְבֵּה זְמַן לְהַמְתִּין, כִּי הָרוֹפְאִים אָמְרוּ שֶׁאִם יַמְתִּינוּ עוֹד קְצָת זְמַן, עָלוּל לִקְרוֹת הַגָּרוּעַ מִכֹּל, רַחְמָנָא לִיצְלָן! אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁתַּמְתִּין רֶגַע עַל הַקַּו, אוּלַי יִתְמַזֵּל מַזָּלִי וְאוּכַל לְהַצִּיג מִיָּד אֶת הַשְּׁאֵלָה בִּפְנֵי הָרַבִּי. דָּפַקְתִּי עַל הַדֶּלֶת שֶׁל הָרַבִּי. הָרַבִּי פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת. הִצַּגְתִּי אֶת הַשְּׁאֵלָה וְהָרַבִּי עָנָה לִי שֶׁהִיא תַּמְתִּין עַד אַחֲרֵי שַׁבָּת. בְּשַׁבָּת הִיא יָלְדָה לֵדָה רְגִילָה".

כְּשֶׁסִּיַּמְתִּי אֶת הַסִּפּוּר, הִזְכַּרְתִּי לָרוֹפֵא אֶת שְׁמָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה וְהוּא נִזְכַּר מִיָּד בְּאוֹתוֹ מְאֹרָע. אָמַרְתִּי לָרוֹפֵא: "תָּבִין לְבַד שֶׁכַּאֲשֶׁר נִכְנַסְתִּי לָרַבִּי בְּיוֹם שִׁשִּׁי, לֹא הָיְתָה לְיָדוֹ שׁוּם וַעֲדָה רְפוּאִית".

הִתְפַּעֵל הָרוֹפֵא וְשָׁאַל: "אָז אֵיךְ בֶּאֱמֶת יָדַע הָרַבִּי לַעֲנוֹת?".

אָמַרְתִּי לוֹ: "בִּגְלַל שֶׁהוּא רַבִּי"...