מערכת COL | יום כ"א טבת ה׳תשס״ז 11.01.2007

רצועות תפילין פסולות נמכרו בכשרות למהדרין

מידע ראשוני שנחשף לפני כשנה בשבועון "כפר חב"ד", חולל השבוע סערה גדולה ברחוב החרדי: במשך שנים נמכרו רצועות פסולות לתפילין, ככשרות למהדרין, בכל תפוצות ישראל. הרצועות היו עשויות, בין היתר, מלבלב של חזיר, ומשמן של דגים טמאים ■ מסלול הבדיקה המקיף והיסודי של הרב משה יהודה-לייב לנדא שארך שנים רבות, היה רצוף גילויים מדהימים וכואבים על ההפקרות והבורות השוררות בענף   לסיפור המלא
רצועות תפילין פסולות נמכרו בכשרות למהדרין
הרב משה-יהודה-לייב לנדא • צילום: מאיר דהן, COL
אליהו סלומון / שבועון 'כפר-חב"ד'

סערה ברחוב החרדי. חוברת שהופצה בשבוע שעבר בריכוזים החרדיים חשפה ליקוי חמור בתחום רצועות התפילין. מהמידע בחוברת עלה כי חלק מרצועות התפילין מיוצרות שלא כהלכה, על החוברת היה חתום הרב מרדכי הסופר מהמחלקה לכשרות חומרי גלם במערכת הכשרות של הגרמי"ל לנדא אב"ד בני ברק. המידע הראשוני על הנושא נחשף ב"כפר חב"ד" לפני קרוב לשנה.

על פי המידע, לפני כחמש עשרה שנה, שלח סוחר רצועות תפילין מתנה לרבי, זוג רצועות לתפילין. הרבי מסר את הרצועות למזכירים והורה להם לפנות אל הגרמי"ל לנדא, רבה של בני ברק, בבקשה שיבדוק את כשרותן. כבר בשלבי הבדיקה הראשונים נתגלה להגרמי"ל לנדא כי תחום הכשרות של רצועות התפילין פרוץ ביותר. מאז ועד לימים האחרונים הוא חקר את הנושא וניסה לגדור את הפרצות. 


הבדיקה שחשפה את האמת

מיד בבירור הראשוני שנערך עם סוחר הרצועות, לפי בקשת הרבי, התברר, כי לפני צביעת הרצועות בצבע השחור בגמר המלאכה, מתיזים עליהן חומר פלסטי שקוף. "זאת אומרת שאתם משחירים פלסטיק ולא רצועות, שהרי החומר הפלסטי חוצץ בין הצבע ובין העור, ואם כן, לא נתמלאה דרישת ההלכה למשה מסיני כי הרצועות צריכות להיצבע בשחור", טען הגרמי"ל לנדא.

"לא!" טען הסוחר להגנתו – "לפני הצביעה, משייפים את פני הרצועות מן החומר הפלסטי שהותז, שכן המגמה היא שהחומר יספג רק בעומק הרצועה ולא על פניה".

הגרמי"ל לנדא ביקש לבדוק האם אכן מסולק החומר הפלסטי מעל פני הרצועות ואינו חוצץ בפני הצבע. הוא הציע לערב, באופן חד פעמי, צבע שחור בחומר השקוף לפני התזה ולשייף אותו. אם ישאר צבע שחור על הרצועות הרי זו הוכחה שהחומר הפלסטי נשאר. אם לא ישאר צבע שחור, הרי שטענת הסוחר צודקת.

הסוחר הסכים להצעה והבטיח לבצע את הבדיקה. כעבור מספר ימים חזר והודה: "העור נשאר שחור בחלקו, גם לאחר השיוף!" בהמשך התברר, כי ישנם יצרנים, אשר אינם מסתפקים בהתזת החומר הפלסטי על פני הרצועות, אלא מוסיפים ומתיזים אותו גם מאחורי הרצועות, כדי להחליקם ולייפותם, מבלי להעלות כלל על דעתם, כי יתכן ומדובר בחציצה בין הרצועה לבין ידו של המניח. איש מהם לא טרח לפנות לרב כל שהוא ולבקש הכרעה בשאלה, האם שייך בזה הכלל של "כל לנאותו אינו חוצץ" או שחייבים "על בשרו" ממש ועיבוד רצועות בדרך זו נחשב לחציצה.


גילויים מדהימים

האירוע הזה היה הפתח למסלול מחקר מקיף ויסודי בעולם הנעלם של עיבוד העורות בכלל ושל רצועות התפילין בפרט. מסלול שארך 15 שנים תמימות והיה רצוף גילויים מדהימים וכואבים על ההפקרות והבורות השוררות בענף, כשכל יצרן וסוחר מחליטים לעצמם, איזה שלב טעון "לשמה" ואיזה לא, איזה חומר כשר ואיזה לא, ואין מי שיעמוד על ראשם ויפקח עין הלכתית, לאשר או לפסול.

במסגרת הבדיקה הוזמן הגרמי"ל לנדא, על ידי סוחר של רצועות לתפילין, לבקר במפעל לעיבוד עורות באחת ממדינות מערב אירופה, שם היה מייצר את רצועותיו כשמשגיח כשרות צמוד מלווה את הייצור. הרב ניאות להזמנה ובאחד מביקוריו הקרובים במערב אירופה סר באופן מיוחד לאותה מדינה, כדי לבקר במפעל.

בשדה התעופה, קיבל המשגיח את פני רבה של בני ברק והובילו ברכבו אל המפעל. בדרך שאל הגרמי"ל לנדא את המשגיח: "האם יודע אתה להבחין, בין עור של בהמה טהורה לעור של בהמה טמאה?".

"לא!" השיב המשגיח בכנות – "אין לי שמץ מושג בנושא זה!"
"על מה, אם כן, משגיח אתה"? תמה הגרמי"ל לנדא.
"הורו לי, לבצע מספר שלבים בעיבוד העור בעבודה ידנית ולומר 'לשם מצות תפילין', וזאת אני מבצע, אך מאומה לא מעבר לכך!" הודה זה.

"המחליף פרה בחמור"

כאשר הגיעו אל המפעל, הציג המשגיח את המבקר בפני המנהל הנוכרי. מיד בפתיחת הביקור התעניין הגרמי"ל לנדא: "עורות של סוסים ניתן לקבל אצלכם?"
"בוודאי! מה השאלה?!" השיב הלה ברוב חשיבות..

"האם יכול כל אדם להבחין בין עור סוס או חמור לבין עור של פרה?" הוסיף הרב ושאל.

"עור של חמור ניתן לזהות בקלות" – השיב המנהל – "אך להבחין בין עור סוס לעור של פרה צריך כבר להבין!".

הדברים היו ברורים והגרמי"ל לנדא לא היה זקוק לסייר באותו מפעל עם אותו משגיח. מהמקום הוא יצא מאוכזב וכאוב. מדהים היה לגלות כי מאותו מפעל ובהסתמך על פיקוחו של אותו משגיח, הפיץ הסוחר מזה שנים רצועות רבות לתפילין בכל תפוצות ישראל ברחבי תבל.

במהלך השנים ביקרו הגרמי"ל לנדא ומומחי מערכת הכשרות שלו בעשרות רבות של מפעלי עיבוד עורות בכל קצות תבל וניהלו מסכת של התכתבויות ומשאים ומתנים ארוכים ומייגעים, בדרך לגילוי כל הסודות המקצועיים הטמונים במלאכת העיבוד. בד בבד, נערכו מחקרים ובדיקות אינספור לגבי כל החומרים אשר בהם משתמשים בכל שלב משלבי העיבוד - ומדובר בקרוב ל- 50 חומרים שונים. גם כאן, נדרשה התמודדות קשה ונחרצת מול המפעלים בכל פינות כדור הארץ, המייצרים את החומרים הללו ושומרים על סודות התכולה והייצור כעל בבת עינם.

מטבע הדברים הקושי הגדול בכל מפגש עם מעבד עור או יצרן חומר היתה יצירת אמון הדדי במטרה להגיע להידברות כנה ואמיתית. גם לאחר שכאלו נוצרו כבר, חשופים היו אנשי וועד הכשרות לדיס אינפורמציה.

באחד המפעלים בחו"ל, המייצר תשע מתוך עשרות חומרי העיבוד הדרושים, הודה הכימאי הראשי כי שלושה מתוך החומרים עלולים להכיל רכיבים מן החי. אולם, הוא לא פירט אלו שלושה, ולכן נדרש לפרטם.

בזמן שחלף מאז הדרישה ועד לקבלת תשובתו, נודע לנציג של מפעל בארץ, על מחקר שמבצעת מחלקת הכשרות של גאב"ד בני ברק בשיתוף עם הכימאי הנוכרי של המפעל, אשר לא הבין כמובן מאומה, בקשר למה הדברים אמורים. הנציג הישראלי שוחח עם הנהלת המפעל ובעקבות השיחה חזר בו לפתע הכימאי מן ההצהרה הקודמת והודיע, כי אף אחד מתשעת החומרים אינו מכיל רכיבים מן החי. הגרמי"ל לנדא בתגובה הודיע כי כל תשעת החומרים יפסלו משימוש לייצור רצועות התפילין.
רק לאחר שנוכחה הנהלת המפעל לדעת כי הגרמי"ל לנדא נחוש בהחלטתו, ועל אף כי בסך הכל מדובר בכמות קטנה ביחס לכמויות הענק שהמפעל משווק, נכנעו והורו לכימאי לשתף פעולה באופן כנה וגלוי. כך נודע כי אחד משלושת החומרים האמורים, מורכב מלבלב של חזיר, וגם השניים האחרים אינם תמיד כשרים, כאשר לפעמים מעורב בהם שמן דגים, המגיע בדדך כלל מדגים טמאים.

הגרמ"ל לנדא 'ויתר' על שלושת החומרים הללו ועל מומחי מערכת הכשרות שלו הוטל התפקיד, לחפש להם תחליף בעולם הגדול. התחליפים נמצאו והמכשול, כמו רבים נוספים, סולק.
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
5 תגובות
1.
תכלס , מה אנחנו עושים עכשיו?
כ"א טבת ה׳תשס״ז
לבדוק את הרצועות שלנו? אולי גם אנחנו נפלנו בפח. מה עושים?
4.
נראה לי די ברור שאנו צריכים לבדוק
כ"א טבת ה׳תשס״ז
מדובר פה במצווה דאורייתא שהיא חובת הגוף יום יום, וכיון שלפי האמור בכתבה הבעיות נמצאו בשוק הכללי של הרצועות יש סיכוי גבוה שגם אנחנו נפלנו בפח.
6.
אני רוצה להחליף הרצועות
כ"ב טבת ה׳תשס״ז
איפה יש להשיג רצועות כשרים
7.
ב ה הודיה ל ה
כ"ב טבת ה׳תשס״ז
לא לפחד ולבקש לשאל רבנים מה כעת עושים
8.
יש להשיג כשרות
כ"ד טבת ה׳תשס״ז
אכן העיקר חסר מן הספר - כתבה, ניתן להשיג רצועוצ כשרות בהגחת הרב לנדא במקומות מספר, גם בלשכת ההלכה ברחר רבי עקיבא 99 בבני ברק.
הרבה סוחרים אינם מחזיקים הרצועות הללו כיוון שמחמת המערך הכשרותי הסבוך עלות הרצועות יקר יותר מאחרים וממילא יש מקום אולי לרווח קטן יותר עבור הסוחרים אך יראי ה ימצאו דרכם... גם על ידי לחץ על הסוחרים.
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.