מזכירי הרבי בשיחה ל-COL לקראת הכנס בירושלים
מאת בנימין וייס, כתב COL בארה"ב
חיים הנגדעים באחת מייצרים כאב לכשעצמו. פטירה בגיל צעיר כואבת שבעתיים. אולם במקרה העצוב של פטירת שלושה בחורים חב"דיים צעירים היגון והזעזע פרצו ממקור נוסף וחדרו עמוק בליבותם של רבים מקהילת חב"ד.
התמימים יונתן ביטון, משה גולן ולוי הנדל עליהם השלום היו בדרכם לזכות חיילים בהדלקת נרות חנוכה, כשרכבם סטה אל דרכם האחרונה. לנגד עיני כל שומעי הבשורה הקשה קפצה קביעתה של הגמרא במסכת פסחים: והא אמר רבי אלעזר 'שלוחי מצוה אינן ניזוקין', לא בהליכתן ולא בחזירתן.
בנוסף לכך, ההלם גבר מכיוון שכל אחד מאיתנו מצא בשלושת הבחורים האלה מישהו מוכר ומשהו שיכולים להזדהות איתו. התאונה הפתאומית הראתה עד כמה החיים שבירים. בחורים נזכרו בחבריהם לספסל הלימודים וחדר הפנימייה, הורים ראו את בניהם היקרים שעתיד פורח מצפה להם, ומורים ראו בהם תלמידים שרק החלו את דרכם. אחרים ראו בהם את האחים, הבנים, הנכדים והשכנים.
ביום שלישי, כ"ו בטבת, ייערך כינוס התעוררות ארצי באולם 'בנייני האומה' בירושלים. אין הבטחה כי הנואמים בהכרח יספקו מענה לשאלות שמנקרות ולתהיות על שיקוליו של בורא עולם, אולם המארגנים אומרים כי אסיפה של אנ"ש ותמימים וקריאה להתחזקות בהוראותיו של הרבי היא התגובה הראויה.
כתבי COL בארצות-הברית שוחחו עם שלושה מזכירים שזכו לשמש את הרבי ומגיעים במיוחד לכנס כדי להעביר לציבור את המסר שהם שמעו אצל הרבי בשעות משבר, אסון ואבדון ל"ע. הרב יהודה קרינסקי, הרב יהודה לייב גרונר והרב בנימין קליין, נושאים מסר זהה, כל אחד בדרכו ולשונו, וקוראים לאחדות בקרב החסידים ולהגברת הפעילות והמבצעים.
הרב קרינסקי: הרבה דרכים למקום
עוד בבחרותו הרב יהודה קרינסקי היה עד לתגובתו של הרבי על אבדן חיים. ליישוב כפר-חב"ד של תשט"ז חדרו מחבלים ערבים ורצחו חמישה תלמידים ומדריכם באמצע תפילה. הרבי הוציא מניו-יורק משלחת של בחורים שייסעו לחזק את הקרובים והתושבים. הרב קרינסקי היה אחד מהם.
לדבריו, ניתן ללמוד מהדברים והמעשים של הרבי דפוס פעולה לימים האלה. כלומר, להעתיק את התוצאה מבלי להשוות בין הטרגדיות. "קשה למדוד עומק של טרגדיה", הוא פותח וממלמל: "כן.. הקינדערלאך נעבאך..."
"לרבי היה דרך לתרגם מה שנראה כפורענות לדבר טוב וחיובי", הוא אומר. "בתשל"ז הרבי אמר להכפיל את המאמצים לפתח תורה, חינוך ומידות. וראינו כך בהרבה מקרים, כמו רעידת האדמה במרוקו, שבה יהודים רבים איבדו את חייהם. באסונות טבע ובאסונות מעשה ידי אדם הרבי ניחם וקרא להמשיך ולבנות".
הרב קרינסקי מסרב להרחיב מה היה המניע של גישתו של הרבי – רצון לנצל את הרע ולהופכו לטוב או ראיית הכוונה האלוקית המוסתרת ברע. "הרבה דרכים למקום. אנחנו לא יכולים ולא צריכים לעסוק בזה. אי אפשר לדעת אם משהו אחר היה צריך לקרות במקום התאונה הזו.
"הצד השווה שראינו אצל הרבי היה להפנות את האבלות לקדושה וחיות, תורה ומצוות בכלל ובפרט. כולנו למדנו זאת בהתוועדויות, שיחות ואגרות קודש. הרבי ראה הזדמנות בכל ובדרך כלל – ואני לא אומר בכל מקרה – היה מביא אור לאזור של חושך ואז היינו רואים ש'אין רע יורד מלמעלה'. רואים שחייבים להמשיך עם המציאות".
כשנשאל ממי נדרש לעשות חשבון-נפש במצב הנוכחי, הוא עונה "כולם צריכים. 'והחי ייתן אל לבו' לא נאמר ליחיד אלא לכולם. צריכים לעבוד בכיוון של דברים טובים ולדאוג שמשהו טוב ייצא. לכל דבר יש כוונה אפילו שכואב ואין דרך לנחם את האבלים".
לסיום, הרב קרינסקי אומר שבעוד אחדות היא תגובה טבעית בזמני משבר, "אנחנו לא צריכים לחכות לאסון כדי לבוא יחד".
מאפשרים לכם לקבל
