מערכת COL
|
יום י"ב טבת ה׳תשס״ז
02.01.2007
"לחזור ולהתוועד עם הרבי - משהו מאוד אמיתי"
ידידיה מאיר מגיש התוכנית 'התעוררות' המשודרת ברדיו 'קול חי' סיפר בתוכניתו על השלבותו בקהילת חב"ד ברמת השרון ועל החוויה שבצפייה בקטעי וידאו מהרבי בכל מוצאי שבת, הנהוגה בקהילות חב"ד בארץ ובעולם ■ "דווקא בעניין הזה של לראות את הרבי מלובביץ' בכל מוצאי שבת במסך, פתאום לראות אותו חוזר לחיים ולהתוועד איתו, אז יש בזה משהו אני חושב שמאד מאד מקסים, מאד אמיתי. אני מביט על הרב יהודה בוטמן, השליח של הרבי ברמת השרון, והוא מתנדנד מול מסך הפלזמה. הוא לא צופה, הוא מתחבר. הוא חסיד שנמצא עכשיו מול הפלזמה בהתוועדות חיה עם הרב'ה שלו לסיפור המלא
(ארכיון: שמואל בן צבי)
ידידיה מאיר: אני כבר סיפרתי פה על העניין הזה, שכשאני בשעתו לא אחת שהייתי ציני או הפטרתי כל מיני הערות על חב"ד, שהם מחלקים סופגניות וזה, ומה כבר קורה מזה, אמרו לי חכה חכה, יום אחד אתה תהיה בניכר, תיתקע בסין או במזרח או בהודו ואז תתחיל להעריך באמת ותבין כמה חשובה וכמה רלוונטית וכמה שליחי חב"ד עושים.
והנה אני זה מתקיים בי מהר מכפי שחשבתי. אני הגעתי לגור ברמת השרון, למקום המנוכר הזה, אני מכנה אותו פרובינציה רוחנית את העיר הזאת, כלומר מה זה פרובינציה רוחנית? מבחינה רוחנית זאת פרובינציה, זו העיר אולי הכי מהערים המפוארות והמטופחות והעשירות והיפות והמקסימות והנקיות וכל מה שתרצו, אבל בעניין השולי הזה של יהדות, של בתי כנסת, של מקומות כשרים – פרובינציה, כאילו הגעת לאיזו מדינה רחוקה ונידחת, וזה די עצוב.
והנה בתוך הפרובינציה הרוחנית בולטים כמה גופים, שבכל אופן עושים משהו. פעם שעברה סיפרתי לכם על על רב העיר. והנה קבוצה שנמצאת פה כבר כמה שנים, אני חושב שבע עשרה שנה או משהו כזה, זו הקבוצה של חב"ד, בראשות שליח הרבי מרמת השרון. אפילו למקום של הפרובינציה הרוחנית הזאת הרבי מלובביץ שלח שליח, וזה הרב יהודה בוטמן, שיש איזה בית כנסת שזה סיפור מעניין בפני עצמו. הוא נקרא עונג שבת, זה איזה מן צריף שבייסוד שלו היה מעורב אפילו החזון איש, אי שם במאה הקודמת. הוא עבר מהמקום גלגולים, עכשיו הוא הבית כנסת הזה עונג שבת, לא סתם קוראים לו עונג שבת כי ביום חול הוא פחות מתפקד, לפחות לא למנחה וערבית, אבל שם נמצאים השליחים של הרבי ברמת השרון.
ואתה הם, אתה רואה שם את התייפייפותם של הצפונים ברמת השרון באוהלי שם, כלומר האסתטיקה של המקום, טוב צריך לבוא ולראות את זה. אם אתם במקרה מזדמנים גם אתם לניכר, ולהבין כמה זה יפה וכמה זה חשוב שבמקומות כאלה מקום יהודי נראה כפי שנראה המקום הזה, העונג שבת. אני חושב שאם בכל הארץ היו מקומות כאלה, שכל כך מפתים ומזמינים ונעימים להיכנס אליהם, מקומות של תורה, של קדושה של בתי כנסת, אז המצב שלנו היה היה קצת אחרת.
אתמול, אחרי תפילת ערבית של מוצאי שבת כמנהג בתי כנסת רבים של חב"ד, אני לא יודע אם זה מנהג או דין או איזה תחושה או צורך, אבל פתאום בבית הכנסת נפתח איך שהוא מאיזה חדר צדדי פתאום פותחים איזה ארון ואתה רואה מסך של וידאו ורואים מן סרטון קצר על הרבי מלובביץ', מסתבר שיש איזה מכון או אפילו שני מכונים, ששולחים למנויים קלטות לכל שבוע, לפי השבוע, לפי מעגל השנה החב"דית.
אתם יודעים, שיש להם את מעגל השנה שלהם, חוץ מהחגים שלנו, ראש השנה ויום כיפור ופסח, אז יש את הדידן נוצח וי"ט כסלו וגימל תמוז, וכל האירועים והציונים, ובכל שבוע הצופים הנוכחים בהתוועדות או בשיחה או במפגש אחר עם הרבי, שרלוונטי לאותו שבוע. ואתמול בבית הכנסת עונג שבת ברמת השרון הקרינו את הקטע שרלוונטי לשבוע שעבר, הלוא הן חגיגות הדידן נוצח, החגיגות הגדולות שפרצו בחב"ד לאחר שבית המשפט הפדרלי הכריע שהספרים מהספריה העתיקה שייכים לחב"ד, סיפור היסטורי די מוכר, שמן הסתם הוקרן אתמול בהרבה בתי כנסת של חב"ד. אבל כאן בבית כנסת הזה ברמת השרון לא פותחים איזה ארון נסתר עם מן מסך קטן ועלוב, אלא וילון מוסט, לא בבית הכנסת עצמו, לא צריך להגזים, אבל באולם צדדי, ונחשף מסך פלזמה מפואר, כמנהג המקום, כמו ברמת השרון, עם אני לא יודע כמה, ארבעים אינטש, ושם מקרינים את הרבי מלובביץ'.
ואם אני לפעמים יש לי, לא לפעמים, אני חייב להתוודות בעדינות, על תחושה לא נעימה ואולי חמלה אפילו כלפי כל ה"יחי אדוננו" והדברים האלה שנובעים מהכאב על הסתלקותו של הרבי, אבל דווקא בעניין הזה של לראות את הרבי מלובביץ' בכל מוצאי שבת במסך, פתאום לראות אותו חוזר לחיים ולהתוועד איתו, אז יש בזה משהו אני חושב שמאד מאד מקסים, מאד אמיתי ובקיצור אמיתי, כן.
ואני ככה שאני מסתכל על המסך ומתבונן ברבי מלובביץ' בסקרנות ואומר וואי זה מרתק, זה מקסים, זה מרגש, אני ככה פוזל שמאלה ורואה שלשמאלי יושב הרב בוטמן, השליח של הרבי ברמת השרון, והוא לא מסתכל ואומר מרתק מקסים ומרגש, אלא הוא מתנדנד מול מסך הפלזמה. הוא לא צופה, הוא מתחבר. הוא חסיד שנמצא עכשיו מול הפלזמה בהתוועדות חיה עם הרב'ה שלו.
והנה אני זה מתקיים בי מהר מכפי שחשבתי. אני הגעתי לגור ברמת השרון, למקום המנוכר הזה, אני מכנה אותו פרובינציה רוחנית את העיר הזאת, כלומר מה זה פרובינציה רוחנית? מבחינה רוחנית זאת פרובינציה, זו העיר אולי הכי מהערים המפוארות והמטופחות והעשירות והיפות והמקסימות והנקיות וכל מה שתרצו, אבל בעניין השולי הזה של יהדות, של בתי כנסת, של מקומות כשרים – פרובינציה, כאילו הגעת לאיזו מדינה רחוקה ונידחת, וזה די עצוב.
והנה בתוך הפרובינציה הרוחנית בולטים כמה גופים, שבכל אופן עושים משהו. פעם שעברה סיפרתי לכם על על רב העיר. והנה קבוצה שנמצאת פה כבר כמה שנים, אני חושב שבע עשרה שנה או משהו כזה, זו הקבוצה של חב"ד, בראשות שליח הרבי מרמת השרון. אפילו למקום של הפרובינציה הרוחנית הזאת הרבי מלובביץ שלח שליח, וזה הרב יהודה בוטמן, שיש איזה בית כנסת שזה סיפור מעניין בפני עצמו. הוא נקרא עונג שבת, זה איזה מן צריף שבייסוד שלו היה מעורב אפילו החזון איש, אי שם במאה הקודמת. הוא עבר מהמקום גלגולים, עכשיו הוא הבית כנסת הזה עונג שבת, לא סתם קוראים לו עונג שבת כי ביום חול הוא פחות מתפקד, לפחות לא למנחה וערבית, אבל שם נמצאים השליחים של הרבי ברמת השרון.
ואתה הם, אתה רואה שם את התייפייפותם של הצפונים ברמת השרון באוהלי שם, כלומר האסתטיקה של המקום, טוב צריך לבוא ולראות את זה. אם אתם במקרה מזדמנים גם אתם לניכר, ולהבין כמה זה יפה וכמה זה חשוב שבמקומות כאלה מקום יהודי נראה כפי שנראה המקום הזה, העונג שבת. אני חושב שאם בכל הארץ היו מקומות כאלה, שכל כך מפתים ומזמינים ונעימים להיכנס אליהם, מקומות של תורה, של קדושה של בתי כנסת, אז המצב שלנו היה היה קצת אחרת.
אתמול, אחרי תפילת ערבית של מוצאי שבת כמנהג בתי כנסת רבים של חב"ד, אני לא יודע אם זה מנהג או דין או איזה תחושה או צורך, אבל פתאום בבית הכנסת נפתח איך שהוא מאיזה חדר צדדי פתאום פותחים איזה ארון ואתה רואה מסך של וידאו ורואים מן סרטון קצר על הרבי מלובביץ', מסתבר שיש איזה מכון או אפילו שני מכונים, ששולחים למנויים קלטות לכל שבוע, לפי השבוע, לפי מעגל השנה החב"דית.
אתם יודעים, שיש להם את מעגל השנה שלהם, חוץ מהחגים שלנו, ראש השנה ויום כיפור ופסח, אז יש את הדידן נוצח וי"ט כסלו וגימל תמוז, וכל האירועים והציונים, ובכל שבוע הצופים הנוכחים בהתוועדות או בשיחה או במפגש אחר עם הרבי, שרלוונטי לאותו שבוע. ואתמול בבית הכנסת עונג שבת ברמת השרון הקרינו את הקטע שרלוונטי לשבוע שעבר, הלוא הן חגיגות הדידן נוצח, החגיגות הגדולות שפרצו בחב"ד לאחר שבית המשפט הפדרלי הכריע שהספרים מהספריה העתיקה שייכים לחב"ד, סיפור היסטורי די מוכר, שמן הסתם הוקרן אתמול בהרבה בתי כנסת של חב"ד. אבל כאן בבית כנסת הזה ברמת השרון לא פותחים איזה ארון נסתר עם מן מסך קטן ועלוב, אלא וילון מוסט, לא בבית הכנסת עצמו, לא צריך להגזים, אבל באולם צדדי, ונחשף מסך פלזמה מפואר, כמנהג המקום, כמו ברמת השרון, עם אני לא יודע כמה, ארבעים אינטש, ושם מקרינים את הרבי מלובביץ'.
ואם אני לפעמים יש לי, לא לפעמים, אני חייב להתוודות בעדינות, על תחושה לא נעימה ואולי חמלה אפילו כלפי כל ה"יחי אדוננו" והדברים האלה שנובעים מהכאב על הסתלקותו של הרבי, אבל דווקא בעניין הזה של לראות את הרבי מלובביץ' בכל מוצאי שבת במסך, פתאום לראות אותו חוזר לחיים ולהתוועד איתו, אז יש בזה משהו אני חושב שמאד מאד מקסים, מאד אמיתי ובקיצור אמיתי, כן.
ואני ככה שאני מסתכל על המסך ומתבונן ברבי מלובביץ' בסקרנות ואומר וואי זה מרתק, זה מקסים, זה מרגש, אני ככה פוזל שמאלה ורואה שלשמאלי יושב הרב בוטמן, השליח של הרבי ברמת השרון, והוא לא מסתכל ואומר מרתק מקסים ומרגש, אלא הוא מתנדנד מול מסך הפלזמה. הוא לא צופה, הוא מתחבר. הוא חסיד שנמצא עכשיו מול הפלזמה בהתוועדות חיה עם הרב'ה שלו.
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
3 תגובות
1.
צאן קדשים
י"ב טבת ה׳תשס״ז
אין כמו חסידי חב"ד נאמנים לרבה בכל מצב ובכל זמן
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
2.
מרגש עד דמעות
י"ב טבת ה׳תשס״ז
רבה אוהבים אותך עד כלות..
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
3.
ידידיה מאיר
י"ג טבת ה׳תשס״ז
תתעורר!
מי יודע אם רק בשביל זה הגעת לרמת השרון!
צא מההגבלות שלך כבר
חב"דניק
מי יודע אם רק בשביל זה הגעת לרמת השרון!
צא מההגבלות שלך כבר
חב"דניק
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
