מערכת COL
|
יום ד' טבת ה׳תשס״ז
25.12.2006
כִּי שָׁמַעְתִּי מֵאֲחורֵי הַפַּרְגּוד כִּי בְזאת אַתֶּם נִלְכָּדִים / דעה
האסון הנורא והמבהיל שאין לו תפיסה בשכל אנושי, גורר בעיקבותיו ידיעות ומאמרים באתרא הדין ודי בכל אתר ואתר כשמסקנת כולם כיצד עלינו לתקן את הענין הנורא בפסים מעשיים של "והחי יתן אל ליבו" ■ "אם אנו רוצים "לתקן עולם במלכות שדי" לעשות נח"ר לרבי עלינו ללמוד לפרגן אחד לשני, איש לרעהו, ואשה לרעותה, אם אנו מצידינו נדע לפרגן ולעזור ולאפשר לשני לפעול, אזי מבוטחים אנו שהקיטרוג מהרה יהפוך לברכה למאמר המלא ● "האסון באילת" - סיקור מלא
י. בן נתן
האסון הנורא והמבהיל שאין לו תפיסה בשכל אנושי, גורר בעיקבותיו ידיעות ומאמרים באתרא הדין ודי בכל אתר ואתר כשמסקנת כולם כיצד עלינו לתקן את הענין הנורא בפסים מעשיים של "והחי יתן אל ליבו". חוד החנית היה במוצ"ש האחרון עת התכנסו שלוחי הרבי לאה"ק לטכס עיצה כיצד להתחזק באהבת ישראל, הלב נקרע למשמע זעקתו של אב שכול שליבו שותת דם וזועק מעומק הלב שהעובדה ששליח צעיר נהרג במהלך פעילות "מבצעים" של הרבי מעידה כי ישנו ח"ו ל"ע "קיטרוג על השליחות"..
רעדה ופיק ברכיים אחזוני למשמע אלו הקינות, ואני הקטן שמשטרת התנועה עדיין מחייבתו לשאת תמרור של "שליח חדש" לקחתי זאת קשה מאוד, ותפילת יום כיפור החלה מתנגנת בראשי ("אלה אזכרה" קינה על עשרה הרוגי מלכות): זאת קְרָאַתְנוּ וְסִפַּרְנוּ בְּשִׁנּוּןְ, ושָׁפַכְנוּ לֵב שָׁפוּל וְאָנוּן,מִמָּרום הַסְכֵּת תַּחֲנוּן, ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן חַנּוּן הַבִּיטָה מִמְּרומִיםִּ שְׁפּכֶת דַּם הַצַּדִּיקִים וְתַמְצִית דָּמִים, תִּרְאֶה בְּפַרְגּוּדָךְ וְהַעֲבֵר כְּתָמִים, אֵל מֶלֶךְ יושֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.
והיות שהלבבות פתוחים כעת, הרשו לי להעלות נושא כאוב לסדר היום השליחותי, וכולי האי ואולי אפילו ישפיעו דברים אלו על אחד מאיתנו היה זה שווה.
בבואנו מחג החגים י"ט כסלו, עדין טרי בזכרוננו שלאחר צאתו של אדמוה"ז ממאסרו, כתב לרבי ברוך ממז'יבוז: "כי לא עלי לבדי היה הדבר הזה, כי אם על הבעש"ט ותלמידיו ותלמידי תלמידיו". מכיוון שכידוע, המאסר שהתרחש בעולם הזה הגשמי נבע מעניין רוחני, קטרוג שנוצר למעלה על תורת החסידות ועל שיטת הבעש"ט ותלמידיו ותלמידי תלמידיו. אך בימינו אנו קיטרוג על השליחות של הרבי ??? היתכן???
ואולי יש לומר –בהקדים הענין שעוד משחר ילדותו של הילד החב"די הוא מתחנך לערכים של שליחות, בהדגשה שכדי לחיות "רבי" מוכרחים לחיות עם המוטו של "שלוחו של אדם כמותו" הוי אומר להיות "כמותו", בכדי להתחבר עם המהות של הרבי צריך להיות "שלוחו". והיום בזמן שחושך יכסה ארץ ומדת הישות בעולם בהתגברות, המוטו חודש ושופץ ל"שליח עושה שליח" כל הדגש הוא על שימוש ב"כלי שני, שלישי וכו' וכו'" עד שלכ"ע אין כאן חשש בישול.
בעת כינוס השלוחים תוך כדי אמירת לחיים וקירוב לבבות, שחו לי ידידים שלוחים שאף הם נושאים בתור "שליח נעשה שליח" על קשיים והצקות, ה' ישמרנו ויצילינו, מצד ה"עושים שליח" ואל יעלה על דעת הקורא ששהצקה היא על רקע הנחת תפילין לאדם "שלו" או מצד ענין שיש להבינו בשכל אנושי, אלא מצד החשש שמישהו נכנס לך לטרטוריה, והיות שהוא "תופס מקום" אם תנשום לידו הרי נושמת את האויר שלו, ולאחרונה מעשים שבכל יום הם של זוגות צעירים שיצאו לשליחות ושבים על עקבותיהם, או כאלו הנאנקים תחת שלוחים שמגבילים את צעדי הכפופים להם, עד כדי מחלוקות ומריבות נוראיות, וככל שרבים סיפורים כאלו, אכן יש קיטרוג על השליחות!!!
שלוחים, כולנו בני אב אחד אנו, עדיין מהדדות באוזניי כולנו דבריו חוצבי הלהבות של הרב קנטור מתאילנד בכינוס השלוחים. "הצלחתו של השליח השני היא הצלחתך" הרב קנטור הוא אכן "נאה דורש ונאה מקיים". שלוחים בואו ונתן כתף אחד לשני, ולא גב, בואו ונתגבר יחד כדי להצליח בשעה שעיני כל העולם נשואות אלינו, "עס איז נייט קיין פארפאלען" אמנם מאוחר "דם נשפך" אבל אין מקרה אבוד, הגיע הזמן לשיתוף פעולה, להתאחד סביב המטרה ולא האמצעיים, איש את רעהו יעזורו, המטרה היא אחת.
"המעשה הוא העיקר" בעיר שליחותי פתחו לפני מספר שנים ישיבה של "ליטאים" בצפון אמריקה זה כבר דבר שבאופנה, השלוחים זורעים בדמעה ולאחר מכן באים הנ"ל ו"ברנה יקצורו", אך לימוד זכות אחד יש לי עליהם כל זאת היות שהאהבת ישראל ביניהם היא לא רק בשילוט או בהרצאות של הרבנים, היא מיושמת בפועל, לא אחת נוכחתי לראות עד כמה האחדות בינהם מניבה ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם.
לא מספיק שיודעים את ההלכות בשולחן ערוך, אלא צריכים גם לדעת "לקרוא לילד בשמו". רבותי שלוחים נכבדים, אם אנו רוצים "לתקן עולם במלכות שדי" לעשות נח"ר לרבי עלינו ללמוד לפרגן אחד לשני, איש לרעהו, ואשה לרעותה, אם אנו מצידינו נדע לפרגן ולעזור ולאפשר לשני לפעול, אזי מבוטחים אנו "שאין כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום" והקיטרוג מהרה יהפוך לברכה ויזכו כל בני ישראל וקהל עדת חסידי חב"ד והשלוחים בראשם להתברך בשפע גשמי ורוחני הנראה לעיני בשר, וכל אחד יעיין היטב בשורשי הדברים, ויחליט לעצמו. ויהי רצון מלפניך ה' אלוקי ואלוקי אבותי שלא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חבירי...
ומסימים בלשון הרב, הוד כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו מתווה ומיסד מוסד השליחות לשם ולתפארת. "במכתבו לאגו"ח באה"ק בתאריך ר"ח אדר תשי"ד... "עליהם להשתדל במרץ היותר גדול לדעת מהמתרחש בעירם ובסביבתם ובכל מקום שידם מגעת ויכולה להגיע, ולחפש עצות איך לפעול בזה בדרכים שהורנו רבתינו הק'... והשי"ת יתן להם רחבות המוח ורחבות הלב, הנצרכים לכל איש ישראלי ועאכו"כ לחסידי חב"ד שעליהם אמר הצמח צדק, אנן פועלי דיממא אנן, שתפקידנו להאיר את העולם בנר מצוה ותורה אור, שמאור שבתורה זו תורת החסידות , שמוכרח הדבר שיהיה ויגבה לבו בדרכי ה'. (עיש"ב).
האסון הנורא והמבהיל שאין לו תפיסה בשכל אנושי, גורר בעיקבותיו ידיעות ומאמרים באתרא הדין ודי בכל אתר ואתר כשמסקנת כולם כיצד עלינו לתקן את הענין הנורא בפסים מעשיים של "והחי יתן אל ליבו". חוד החנית היה במוצ"ש האחרון עת התכנסו שלוחי הרבי לאה"ק לטכס עיצה כיצד להתחזק באהבת ישראל, הלב נקרע למשמע זעקתו של אב שכול שליבו שותת דם וזועק מעומק הלב שהעובדה ששליח צעיר נהרג במהלך פעילות "מבצעים" של הרבי מעידה כי ישנו ח"ו ל"ע "קיטרוג על השליחות"..
רעדה ופיק ברכיים אחזוני למשמע אלו הקינות, ואני הקטן שמשטרת התנועה עדיין מחייבתו לשאת תמרור של "שליח חדש" לקחתי זאת קשה מאוד, ותפילת יום כיפור החלה מתנגנת בראשי ("אלה אזכרה" קינה על עשרה הרוגי מלכות): זאת קְרָאַתְנוּ וְסִפַּרְנוּ בְּשִׁנּוּןְ, ושָׁפַכְנוּ לֵב שָׁפוּל וְאָנוּן,מִמָּרום הַסְכֵּת תַּחֲנוּן, ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן חַנּוּן הַבִּיטָה מִמְּרומִיםִּ שְׁפּכֶת דַּם הַצַּדִּיקִים וְתַמְצִית דָּמִים, תִּרְאֶה בְּפַרְגּוּדָךְ וְהַעֲבֵר כְּתָמִים, אֵל מֶלֶךְ יושֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.
והיות שהלבבות פתוחים כעת, הרשו לי להעלות נושא כאוב לסדר היום השליחותי, וכולי האי ואולי אפילו ישפיעו דברים אלו על אחד מאיתנו היה זה שווה.
בבואנו מחג החגים י"ט כסלו, עדין טרי בזכרוננו שלאחר צאתו של אדמוה"ז ממאסרו, כתב לרבי ברוך ממז'יבוז: "כי לא עלי לבדי היה הדבר הזה, כי אם על הבעש"ט ותלמידיו ותלמידי תלמידיו". מכיוון שכידוע, המאסר שהתרחש בעולם הזה הגשמי נבע מעניין רוחני, קטרוג שנוצר למעלה על תורת החסידות ועל שיטת הבעש"ט ותלמידיו ותלמידי תלמידיו. אך בימינו אנו קיטרוג על השליחות של הרבי ??? היתכן???
ואולי יש לומר –בהקדים הענין שעוד משחר ילדותו של הילד החב"די הוא מתחנך לערכים של שליחות, בהדגשה שכדי לחיות "רבי" מוכרחים לחיות עם המוטו של "שלוחו של אדם כמותו" הוי אומר להיות "כמותו", בכדי להתחבר עם המהות של הרבי צריך להיות "שלוחו". והיום בזמן שחושך יכסה ארץ ומדת הישות בעולם בהתגברות, המוטו חודש ושופץ ל"שליח עושה שליח" כל הדגש הוא על שימוש ב"כלי שני, שלישי וכו' וכו'" עד שלכ"ע אין כאן חשש בישול.
בעת כינוס השלוחים תוך כדי אמירת לחיים וקירוב לבבות, שחו לי ידידים שלוחים שאף הם נושאים בתור "שליח נעשה שליח" על קשיים והצקות, ה' ישמרנו ויצילינו, מצד ה"עושים שליח" ואל יעלה על דעת הקורא ששהצקה היא על רקע הנחת תפילין לאדם "שלו" או מצד ענין שיש להבינו בשכל אנושי, אלא מצד החשש שמישהו נכנס לך לטרטוריה, והיות שהוא "תופס מקום" אם תנשום לידו הרי נושמת את האויר שלו, ולאחרונה מעשים שבכל יום הם של זוגות צעירים שיצאו לשליחות ושבים על עקבותיהם, או כאלו הנאנקים תחת שלוחים שמגבילים את צעדי הכפופים להם, עד כדי מחלוקות ומריבות נוראיות, וככל שרבים סיפורים כאלו, אכן יש קיטרוג על השליחות!!!
שלוחים, כולנו בני אב אחד אנו, עדיין מהדדות באוזניי כולנו דבריו חוצבי הלהבות של הרב קנטור מתאילנד בכינוס השלוחים. "הצלחתו של השליח השני היא הצלחתך" הרב קנטור הוא אכן "נאה דורש ונאה מקיים". שלוחים בואו ונתן כתף אחד לשני, ולא גב, בואו ונתגבר יחד כדי להצליח בשעה שעיני כל העולם נשואות אלינו, "עס איז נייט קיין פארפאלען" אמנם מאוחר "דם נשפך" אבל אין מקרה אבוד, הגיע הזמן לשיתוף פעולה, להתאחד סביב המטרה ולא האמצעיים, איש את רעהו יעזורו, המטרה היא אחת.
"המעשה הוא העיקר" בעיר שליחותי פתחו לפני מספר שנים ישיבה של "ליטאים" בצפון אמריקה זה כבר דבר שבאופנה, השלוחים זורעים בדמעה ולאחר מכן באים הנ"ל ו"ברנה יקצורו", אך לימוד זכות אחד יש לי עליהם כל זאת היות שהאהבת ישראל ביניהם היא לא רק בשילוט או בהרצאות של הרבנים, היא מיושמת בפועל, לא אחת נוכחתי לראות עד כמה האחדות בינהם מניבה ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם.
לא מספיק שיודעים את ההלכות בשולחן ערוך, אלא צריכים גם לדעת "לקרוא לילד בשמו". רבותי שלוחים נכבדים, אם אנו רוצים "לתקן עולם במלכות שדי" לעשות נח"ר לרבי עלינו ללמוד לפרגן אחד לשני, איש לרעהו, ואשה לרעותה, אם אנו מצידינו נדע לפרגן ולעזור ולאפשר לשני לפעול, אזי מבוטחים אנו "שאין כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום" והקיטרוג מהרה יהפוך לברכה ויזכו כל בני ישראל וקהל עדת חסידי חב"ד והשלוחים בראשם להתברך בשפע גשמי ורוחני הנראה לעיני בשר, וכל אחד יעיין היטב בשורשי הדברים, ויחליט לעצמו. ויהי רצון מלפניך ה' אלוקי ואלוקי אבותי שלא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חבירי...
ומסימים בלשון הרב, הוד כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו מתווה ומיסד מוסד השליחות לשם ולתפארת. "במכתבו לאגו"ח באה"ק בתאריך ר"ח אדר תשי"ד... "עליהם להשתדל במרץ היותר גדול לדעת מהמתרחש בעירם ובסביבתם ובכל מקום שידם מגעת ויכולה להגיע, ולחפש עצות איך לפעול בזה בדרכים שהורנו רבתינו הק'... והשי"ת יתן להם רחבות המוח ורחבות הלב, הנצרכים לכל איש ישראלי ועאכו"כ לחסידי חב"ד שעליהם אמר הצמח צדק, אנן פועלי דיממא אנן, שתפקידנו להאיר את העולם בנר מצוה ותורה אור, שמאור שבתורה זו תורת החסידות , שמוכרח הדבר שיהיה ויגבה לבו בדרכי ה'. (עיש"ב).
לכתבה זו התפרסמו 9 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
9 תגובות
1.
מיהו הכותב?
ד' טבת ה׳תשס״ז
כתבה נפלאה!
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
2.
יש צדק
ד' טבת ה׳תשס״ז
הכותב נראה שמדם ליבו הוא כותב ויש הרבה מן האמת. ואפילו כולו אמת. אבל יעמיד עצמו במקומו של השליח ראשי ואולי גם יבין לחששו. הוא כבר מסודר ויש לו פעילות מסודרת ולשם כך הוא הביא שליח צעיר כדי שיביא עמו חידושים. והרבה פעמים הפעילות התוססת מאיימת על השליח הוותיק. ופה צריך גם השליח הצעיר להיות חכם ולראות האם הוא לא לוקח לעצמו ובצדק את הקרדיט אבל מצד שני מי שבנה הכל הוא השליח הראשי (אני לא כותב השליח הקודם או הראשון כי הוא לא רק קודם לו בזמן אלא ממש בע"ב עליו מבחינת הרבי) ואם כבר נתת דוגמה מהרב קאנטור אז אצלו השלוחים מראים בהדדיות את הערכה אליו והוא אליהם. כך שאף אחד לא מאיים על זולתו.
והדוגמה מהליטאים לא בדיוק במקום כי אצלם כל העבודה זה בבחינת עובד ומעביד כך שאף פעם לא תנסה להתחרות בבוס שלך. ו[זו הסיבה שאצלנו יש חשש דוקא בגלל שהשליח הראשי לא מחשיב עצמו לכתחילה כבוס שלך. לכן אתה יכול לאיים עליו].
ועוד אצלם אין את המושג שךל השליחות כך שהשליח שהביא הראשון אין לא כ"כ מטרה ללחום על דבר שלא שלו. [ הוא הרי ילך משם ולא ישאר לעולמים].
ועוד. אצלם עניין הכבוד זה דבר ראשון כך שזה טבעי שהצעיר שמגיע למקום שיש כבר ישיבה עם ראש ישיבה הוא יכבד אותו כך שאין לא אפשרות לתחרןות עם הר"י . ואם הוא בכל זאת ינסה להסיג לעצמו כבוד יותר מהראשון אז הוא יעוף לפני שהוא יחליט לעשות את זה לבד
והדוגמה מהליטאים לא בדיוק במקום כי אצלם כל העבודה זה בבחינת עובד ומעביד כך שאף פעם לא תנסה להתחרות בבוס שלך. ו[זו הסיבה שאצלנו יש חשש דוקא בגלל שהשליח הראשי לא מחשיב עצמו לכתחילה כבוס שלך. לכן אתה יכול לאיים עליו].
ועוד אצלם אין את המושג שךל השליחות כך שהשליח שהביא הראשון אין לא כ"כ מטרה ללחום על דבר שלא שלו. [ הוא הרי ילך משם ולא ישאר לעולמים].
ועוד. אצלם עניין הכבוד זה דבר ראשון כך שזה טבעי שהצעיר שמגיע למקום שיש כבר ישיבה עם ראש ישיבה הוא יכבד אותו כך שאין לא אפשרות לתחרןות עם הר"י . ואם הוא בכל זאת ינסה להסיג לעצמו כבוד יותר מהראשון אז הוא יעוף לפני שהוא יחליט לעשות את זה לבד
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
4.
צודק בהחלט
ד' טבת ה׳תשס״ז
יש לשלוח כתבה זו לכל השלוחים הראשים ברחבי ההעולם ובמיחוד לאילו הבעיתיים
.. אולי כדי לתרגם את המאמר לאנגלית בכדי שיועיל
.. אולי כדי לתרגם את המאמר לאנגלית בכדי שיועיל
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
5.
ואני הקטן
ד' טבת ה׳תשס״ז
שליח מזה כ - 20 שנה לא כל כך מוצלח בלהעסיק עוד שלוחים עימי אך יכול לספר לכם רבותי איך רבו גם רבו הפגיעות מאנ"ש שי ובאופן שכל הקרוב פגיעתו קשה יותר.
ויחד עם התחושות הקשות עמהן אני מתהלך בימים האחרונים אומר אני לעצמי שבעת שכזאת דיבורים על אחדות זו האופנה וכנראה גם האמת .
אך איך עושים שזה "יחזיק מים"???
איך מגשרים על פערים נוראים ואיומים ועוד והוא העיקר איך מתגברים על העובדה שכל .... הוא ראש?!
ויחד עם התחושות הקשות עמהן אני מתהלך בימים האחרונים אומר אני לעצמי שבעת שכזאת דיבורים על אחדות זו האופנה וכנראה גם האמת .
אך איך עושים שזה "יחזיק מים"???
איך מגשרים על פערים נוראים ואיומים ועוד והוא העיקר איך מתגברים על העובדה שכל .... הוא ראש?!
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
6.
האופנה היום
ד' טבת ה׳תשס״ז
משום מה אני סמוך וטוח שכותב הטור בעצמו נעשה שליח ע"י "שליח עושה שליח".
מבלי להכנס לפרטי הדברים והדיוק שבהם, לא יתכן שכ"א שיש לו איזה בעי שמעוניין להתמודד איתה יתלה בה כל הטרגדיות שבעולם.
מן הראוי שכותב המאמר יפשפש במעשיו הוא, ויקבל החלטה להוספה בעינייני תורה ומצוות, ובשליחות כ"ק אדמו"ר "לתקן עולם במלכות ש-ד-י".
מבלי להכנס לפרטי הדברים והדיוק שבהם, לא יתכן שכ"א שיש לו איזה בעי שמעוניין להתמודד איתה יתלה בה כל הטרגדיות שבעולם.
מן הראוי שכותב המאמר יפשפש במעשיו הוא, ויקבל החלטה להוספה בעינייני תורה ומצוות, ובשליחות כ"ק אדמו"ר "לתקן עולם במלכות ש-ד-י".
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
7.
תגובה ל 6
ה' טבת ה׳תשס״ז
ב"ה
במחילה מכבודו של המעיר הכותב לא הטיח אשמה על אף אחד הוא רק עורר שיש לנו לעשות חושבים, ולדעתי כל אחד צריך לעשות חושבים במצב העכשוי.
וזה הסך הכל מכל המצב לעשות חושבים ושמהמחשבה ירד לדיבור ולמעשה שהוא העיקר, ולא להמשיך להטיח זה בזה האשמות למיניהם.
יבורכו כל אלו הכותבים הגיגים כאלו כמו כותב המאמר, זה מה שמביא נחת למשלח רבנו נשיא דורנו.
אחד השלוחים בחינוך
במחילה מכבודו של המעיר הכותב לא הטיח אשמה על אף אחד הוא רק עורר שיש לנו לעשות חושבים, ולדעתי כל אחד צריך לעשות חושבים במצב העכשוי.
וזה הסך הכל מכל המצב לעשות חושבים ושמהמחשבה ירד לדיבור ולמעשה שהוא העיקר, ולא להמשיך להטיח זה בזה האשמות למיניהם.
יבורכו כל אלו הכותבים הגיגים כאלו כמו כותב המאמר, זה מה שמביא נחת למשלח רבנו נשיא דורנו.
אחד השלוחים בחינוך
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
8.
נכון, אבל רק צד אחד של הענין
ה' טבת ה׳תשס״ז
הצד השני הוא, שיש שלוחים שיודעים כן לפרגן, והביאו שלוחים נוספים לעבוד איתם, ונתנו להם "מרחב מחיה" בשפע, ואלה בכפיות טובה נוראה, דחקו את מקומם של מי שהביאם.
יש כזה דבר, נכון?! אז למה לא מדברים על כך?! זה הרי היפך האנושיות, מלבד קטנוניות המוחין, כמובן וגם פשוט.
א. בוסתנאי
יש כזה דבר, נכון?! אז למה לא מדברים על כך?! זה הרי היפך האנושיות, מלבד קטנוניות המוחין, כמובן וגם פשוט.
א. בוסתנאי
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
9.
כתבה יפה
ה' טבת ה׳תשס״ז
והלוואי שיכנס ללב כולנו ....
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
10.
ל-7
ה' טבת ה׳תשס״ז
ובכל זאת נראה לי שמה שעושה נח"ר לרבי זה יותר המעשים ולא ההגיגים. יש מקום להגיגים--- שמביאים מעשים!!
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
