מערכת COL
|
יום ל' כסלו ה׳תשס״ז
21.12.2006
"טיפסו על עץ אשוח" / 'מעריב'
העיתון 'מעריב' הקדיש כפולת עמודים בעיתון היום (חמישי) למאבק של חב"ד בארה"ב בסיס הצבת חנוכיות במרכזי הערים • "ראשי חב"ד בסיאטל לא יכלו להשלים עם החלטת נמל התעופה בעיר להציב בתחומו רק עצים לקראת חג המולד, ודרשו להוסיף לידם גם חנוכיות", כותבת רותי רוסו, כתבת העיתון • "גם בעיירה קטנה במדינת ניו יורק ובטורונטו סוערות הרוחות בעניין זה בדיוק" • "בתי המשפט בתמונה אבל הנזק התדמיתי ליהודים כבר נגרם, ושוב נשמעת ההאשמה העתיקה כלפיהם: הם הורסים את כריסמס" לסיפור המלא
ילום: איי-אף-פי
רותי רוסו
לא ברור למה, אבל ליהודים יש יכולת למדהימה למשוך תשומת לב ואש מהסיבות הלא נכונות. בשנים האחרונות מצליחים יהודים בעולם, גם אם לא ממש התכוונו לכך, להצית בכל דצמבר את אותו ויכוח: אילו סמלים מותר או אסור, כדאי או בכלל לא מומלץ, להציג במקומות ציבוריים. רק בשבועיים האחרונים הצליחו יהודים להעיף 16 עצי חג מולד משלושה אתרים שונים בצפון אמריקה (ארצות הברית וקנדה.( מאות אלפי אי-מיילים זורמים בימים אלה למוסדות יהודיים בכל היבשת ובהם ההאשמה העתיקה: אתם היהודים רוצים לגנוב את חג המולד.
בסך הכול טיוטה
התקרית הראשונה, ואולי גם הדרמטית ביותר, התרחשה בנמל התעופה הבינלאומי של סיאטל. כבכל שנה נשלפו מהמחסנים 14 עצי חג המולד הסינתטיים העצומים, ופוזרו בעמדות מפתח לאורך הטרמינל. כמה ימים לאחר מכן נשלחה אל הנהלת הנמל טיוטה של כתב תביעה מקהילת חב"ד בסיאטל, שעניינה דרישה להציב לצד כל עץ אשוח גם חנוכייה, בגודל הולם.
בהתחלה נענו בנמל התעופה בחיוב לדרישה, אבל אחרי כן שינו את דעתם והתעלמו ממנה לגמרי. בחב"ד לא חשבו להתקפל. הרב אלעזר בוגומילסקי איים בתביעה, כשהוא מסתמך על החלטה של בית המשפט העליון בארצות הברית משנת 1989 התומכת בהצבת שני הסמלים (העץ והחנוכייה) זה לצד זה. הנתבעים הפוטנציאליים, הובהר בטיוטה שנשלחה לנמל התעופה, ישלמו ביוקר אם לא יציבו את החנוכיות.
הנהלת הנמל החליטה לא להסתבך ובמקום להציב חנוכיות, היא החזירה את העצים למחסן. מנהל נמל התעופה מארק רייס הסביר כי הוא החליט כך, משום שהוא חושש שכל נציגי הדתות יגיעו אליו בדרישות דומות, ובמקום פלורליזם ורב תרבותיות, יתקבל כאוס דקורטיבי של חגים במשך כל השנה.
"כבר שנים שאנחנו מקפידים שקישוטי החג שלנו יהיו חילוניים לחלוטין," הסביר רייס, "אנחנו משתמשים רק במנורות, בפתיתי שלג ובעצי חג (בכוונה הוא מכנה אותם "עצי חג" ולא "עצי חג מולד," ר"ר."(
צוותי טלוויזיה הגיעו לצלם איך מחזירים את עצי האשוח למחסנים כאילו היתה זו הוצאה להורג של חף מפשע. אלפי אי-מיילים של שנאה ושטנה החלו זורמים לסניף של חב"ד ולמוסדות יהודיים אחרים באזור. "הדבר האחרון שהתכוונו היה שיורידו סמל דתי של תרבות אחרת," הצטדק לאחר מכן הרב בוגומילסקי, "שדה התעופה קיבל החלטה טיפשית. הם אמרו לעצמם: 'וואו, אנחנו לא מסוגלים להתמודד עם זה."'
הרב בוגומילסקי הסביר עוד כי התביעה היתה בסך הכול איום שלא התכוונו לממש והם, לטענתו, גם הדגישו זאת. עוד מסר שהם רק ציינו שיש להם הזכות לתבוע, והטיוטה ששלחו על כל 24 עמודיה נועדה להבהיר זאת בלבד.
אחרי שהוסרו העצים ויתרו אנשי חב"ד על התביעה, והצטרפו לקריאות להחזיר את העצים. כך קרה שלפני כשבוע נשלפו שוב 14 עצי האשוח הסינתטיים ופוזרו ברחבי נמל התעופה. מספרים שתיירים הגיעו במיוחד כדי לצלם אותם.
כמו סנטה קלאוס?
ממש באותו הזמן, בעיירה קטנה במדינת ניו יורק, מעט מצפון למנהטן, התרחשה דרמה דומה, אך לה היה סוף מוצלח פחות. בריירקליף מאנור, עיירה המונה 8,000 תושבים ובה אוכלוסייה יהודית די גדולה, תמיד התגאתה בסבלנות ובסובלנות של תושביה. לפני כשנתיים רכשה העירייה חנוכייה גדולה שהוצבה במהלך החג היהודי אחר כבוד לצד עץ חג המולד המסורתי, במתחם הקניות שבמרכז העיר. כבר לפני שנתיים פגעו ואנדליסטים בחנוכייה, הפילו אותה ושברו את אחד מקניה. כשהיא נשלחה לתיקון, כיבו את המנורות על עץ חג המולד, שנשאר בודד עד להצבתה מחדש. אבל אז קם הנרי רייטל בן ה,80- קתולי אדוק ותושב העיירה, שהחליט לתרום לזוגיות המוצלחת ולהוסיף לשני הסמלים גם את הפסלים המתארים את רגע הלידה של ישו, בגודל טבעי, כולל האסם, התינוק, מריה והמלכים. העירייה סירבה להצעה הנדיבה. רייטל נעלב והגיש תביעה. "זה רק קישוט," הוא הסביר בבית המשפט, והוסיף כי סצנת לידת ישו מבחינת הנוצרים היא כמו החנוכייה ליהודים - סימן לכוח ההישרדות של דתם.
מנגד טען עורך הדין העירוני, כי סצנת הלידה היא משמעותית בהרבה מ"שמונה ימים, משהו כזה, של שמן, או מה שזה לא יהיה," והוסיף שהחנוכייה נתפסת היום כסמל חילוני, ממש כמו סנטה קלאוס.
רייטל ניצח במשפט. המשפחה הקדושה קיבלה צו רשמי לעמוד ליד החנוכייה ועץ האשוח. בעירייה התקשו להתמודד עם החלטת בית המשפט, והחליטו לפתור את הפרשה בהסרת כל הסמלים מהמקום.
גם רייטל עצמו לא היה שמח, אבל גם לא הרגיש אשם: "אני לא מתכוון להגיד 'אוי, הלוואי שלא הייתי עושה זאת,' כי למה לא? אני צריך להגן על הדת שלי." "הם גנבו את כריסמס, ועכשיו הם גונבים גם את חנוכה," אמר עורך דינו. השאלה למי הוא התכוון ב"הם?" רשויות המס? נראה שלא.
הקהילה כולה בבריירקליף מאנור התמרמרה קשות. אפילו הרב של קהילת בני ישראל המקומית הביע תרעומת. לטענתו, הוא התנגד מראש להצבת חנוכייה במקום ציבורי. "התנגדתי לכל תצוגה. תשאירו את זה לבתי הכנסת, לכנסיות ולבתים הפרטיים לבחור איזה קישוט הם רוצים לשים בתקופה הזו של השנה," הוא אומר, לאחר ששלח מכתב לראש העירייה בבקשה
להחזיר את העץ בלי החנוכייה לידו, "אני בטוח שיש הרבה נוצרים שמתגעגעים לעץ שלהם, ואני מבקש שיחזירו אותו וישימו שלט שהוא נמצא כאן לבקשתה של הקהילה היהודית בעיר."
בהוואי דווקא מרוצים
האירוע האחרון היה בטורונטו, קנדה. שם, בהוראת השופטת מריון כהן, הוסר עץ האשוח מרחבת בית המשפט המרכזית והועבר לאחד המסדרונות האחוריים שבמבנה. "אני מבינה שהעץ הוצב בלובי במשך שנים ארוכות," הסבירה השופטת, "אבל אני חושבת שלא לעניין שיגיע לכאן מישהו והדבר הראשון שהוא יראה זה סימן נוצרי. המסר שהדבר יעביר לכל אותם לא-נוצריים שבאים לפה הוא שהם לא חלק מהמוסד הזה והם שונים."
השופטת כהן הצליחה כמובן להסית נגדה נוצרים, מוסלמים, הינדים ואפילו יהודים. "זה טיפשי כל כך," אמר חבר הקונגרס המוסלמי טארק פתח, "השופטת הזו צריכה לצאת לטיול סביב העולם ולראות שמוסלמים חוגגים את חג המולד בהרבה מדינות אחרות." "אני חושבת שאסור לקחת את כל הנושא הזה של 'פוליטיקלי קורקט' רחוק עד כדי שיגעון," הוסיפה חברת קונגרס הינדית.
בינתיים רק מהוואי מדווחים על דו קיום מוצלח של שני הסמלים. אחרי ששמעו על ההתלקחויות השונות ברחבי היבשת, החליטו הרשויות בהוואי להציב חנוכייה ועץ חג מולד בכל נמל תעופה באי. התגובות, מספר הרב של חב"ד הוואי, נפלאות.
וליהודי התפוצות לא נותר אלא להגיד: רוצים לראות חנוכייה ענקית בכל המוסדות הציבוריים? תעשו עלייה.
לא ברור למה, אבל ליהודים יש יכולת למדהימה למשוך תשומת לב ואש מהסיבות הלא נכונות. בשנים האחרונות מצליחים יהודים בעולם, גם אם לא ממש התכוונו לכך, להצית בכל דצמבר את אותו ויכוח: אילו סמלים מותר או אסור, כדאי או בכלל לא מומלץ, להציג במקומות ציבוריים. רק בשבועיים האחרונים הצליחו יהודים להעיף 16 עצי חג מולד משלושה אתרים שונים בצפון אמריקה (ארצות הברית וקנדה.( מאות אלפי אי-מיילים זורמים בימים אלה למוסדות יהודיים בכל היבשת ובהם ההאשמה העתיקה: אתם היהודים רוצים לגנוב את חג המולד.
בסך הכול טיוטה
התקרית הראשונה, ואולי גם הדרמטית ביותר, התרחשה בנמל התעופה הבינלאומי של סיאטל. כבכל שנה נשלפו מהמחסנים 14 עצי חג המולד הסינתטיים העצומים, ופוזרו בעמדות מפתח לאורך הטרמינל. כמה ימים לאחר מכן נשלחה אל הנהלת הנמל טיוטה של כתב תביעה מקהילת חב"ד בסיאטל, שעניינה דרישה להציב לצד כל עץ אשוח גם חנוכייה, בגודל הולם.
בהתחלה נענו בנמל התעופה בחיוב לדרישה, אבל אחרי כן שינו את דעתם והתעלמו ממנה לגמרי. בחב"ד לא חשבו להתקפל. הרב אלעזר בוגומילסקי איים בתביעה, כשהוא מסתמך על החלטה של בית המשפט העליון בארצות הברית משנת 1989 התומכת בהצבת שני הסמלים (העץ והחנוכייה) זה לצד זה. הנתבעים הפוטנציאליים, הובהר בטיוטה שנשלחה לנמל התעופה, ישלמו ביוקר אם לא יציבו את החנוכיות.
הנהלת הנמל החליטה לא להסתבך ובמקום להציב חנוכיות, היא החזירה את העצים למחסן. מנהל נמל התעופה מארק רייס הסביר כי הוא החליט כך, משום שהוא חושש שכל נציגי הדתות יגיעו אליו בדרישות דומות, ובמקום פלורליזם ורב תרבותיות, יתקבל כאוס דקורטיבי של חגים במשך כל השנה.
"כבר שנים שאנחנו מקפידים שקישוטי החג שלנו יהיו חילוניים לחלוטין," הסביר רייס, "אנחנו משתמשים רק במנורות, בפתיתי שלג ובעצי חג (בכוונה הוא מכנה אותם "עצי חג" ולא "עצי חג מולד," ר"ר."(
צוותי טלוויזיה הגיעו לצלם איך מחזירים את עצי האשוח למחסנים כאילו היתה זו הוצאה להורג של חף מפשע. אלפי אי-מיילים של שנאה ושטנה החלו זורמים לסניף של חב"ד ולמוסדות יהודיים אחרים באזור. "הדבר האחרון שהתכוונו היה שיורידו סמל דתי של תרבות אחרת," הצטדק לאחר מכן הרב בוגומילסקי, "שדה התעופה קיבל החלטה טיפשית. הם אמרו לעצמם: 'וואו, אנחנו לא מסוגלים להתמודד עם זה."'
הרב בוגומילסקי הסביר עוד כי התביעה היתה בסך הכול איום שלא התכוונו לממש והם, לטענתו, גם הדגישו זאת. עוד מסר שהם רק ציינו שיש להם הזכות לתבוע, והטיוטה ששלחו על כל 24 עמודיה נועדה להבהיר זאת בלבד.
אחרי שהוסרו העצים ויתרו אנשי חב"ד על התביעה, והצטרפו לקריאות להחזיר את העצים. כך קרה שלפני כשבוע נשלפו שוב 14 עצי האשוח הסינתטיים ופוזרו ברחבי נמל התעופה. מספרים שתיירים הגיעו במיוחד כדי לצלם אותם.
כמו סנטה קלאוס?
ממש באותו הזמן, בעיירה קטנה במדינת ניו יורק, מעט מצפון למנהטן, התרחשה דרמה דומה, אך לה היה סוף מוצלח פחות. בריירקליף מאנור, עיירה המונה 8,000 תושבים ובה אוכלוסייה יהודית די גדולה, תמיד התגאתה בסבלנות ובסובלנות של תושביה. לפני כשנתיים רכשה העירייה חנוכייה גדולה שהוצבה במהלך החג היהודי אחר כבוד לצד עץ חג המולד המסורתי, במתחם הקניות שבמרכז העיר. כבר לפני שנתיים פגעו ואנדליסטים בחנוכייה, הפילו אותה ושברו את אחד מקניה. כשהיא נשלחה לתיקון, כיבו את המנורות על עץ חג המולד, שנשאר בודד עד להצבתה מחדש. אבל אז קם הנרי רייטל בן ה,80- קתולי אדוק ותושב העיירה, שהחליט לתרום לזוגיות המוצלחת ולהוסיף לשני הסמלים גם את הפסלים המתארים את רגע הלידה של ישו, בגודל טבעי, כולל האסם, התינוק, מריה והמלכים. העירייה סירבה להצעה הנדיבה. רייטל נעלב והגיש תביעה. "זה רק קישוט," הוא הסביר בבית המשפט, והוסיף כי סצנת לידת ישו מבחינת הנוצרים היא כמו החנוכייה ליהודים - סימן לכוח ההישרדות של דתם.
מנגד טען עורך הדין העירוני, כי סצנת הלידה היא משמעותית בהרבה מ"שמונה ימים, משהו כזה, של שמן, או מה שזה לא יהיה," והוסיף שהחנוכייה נתפסת היום כסמל חילוני, ממש כמו סנטה קלאוס.
רייטל ניצח במשפט. המשפחה הקדושה קיבלה צו רשמי לעמוד ליד החנוכייה ועץ האשוח. בעירייה התקשו להתמודד עם החלטת בית המשפט, והחליטו לפתור את הפרשה בהסרת כל הסמלים מהמקום.
גם רייטל עצמו לא היה שמח, אבל גם לא הרגיש אשם: "אני לא מתכוון להגיד 'אוי, הלוואי שלא הייתי עושה זאת,' כי למה לא? אני צריך להגן על הדת שלי." "הם גנבו את כריסמס, ועכשיו הם גונבים גם את חנוכה," אמר עורך דינו. השאלה למי הוא התכוון ב"הם?" רשויות המס? נראה שלא.
הקהילה כולה בבריירקליף מאנור התמרמרה קשות. אפילו הרב של קהילת בני ישראל המקומית הביע תרעומת. לטענתו, הוא התנגד מראש להצבת חנוכייה במקום ציבורי. "התנגדתי לכל תצוגה. תשאירו את זה לבתי הכנסת, לכנסיות ולבתים הפרטיים לבחור איזה קישוט הם רוצים לשים בתקופה הזו של השנה," הוא אומר, לאחר ששלח מכתב לראש העירייה בבקשה
להחזיר את העץ בלי החנוכייה לידו, "אני בטוח שיש הרבה נוצרים שמתגעגעים לעץ שלהם, ואני מבקש שיחזירו אותו וישימו שלט שהוא נמצא כאן לבקשתה של הקהילה היהודית בעיר."
בהוואי דווקא מרוצים
האירוע האחרון היה בטורונטו, קנדה. שם, בהוראת השופטת מריון כהן, הוסר עץ האשוח מרחבת בית המשפט המרכזית והועבר לאחד המסדרונות האחוריים שבמבנה. "אני מבינה שהעץ הוצב בלובי במשך שנים ארוכות," הסבירה השופטת, "אבל אני חושבת שלא לעניין שיגיע לכאן מישהו והדבר הראשון שהוא יראה זה סימן נוצרי. המסר שהדבר יעביר לכל אותם לא-נוצריים שבאים לפה הוא שהם לא חלק מהמוסד הזה והם שונים."
השופטת כהן הצליחה כמובן להסית נגדה נוצרים, מוסלמים, הינדים ואפילו יהודים. "זה טיפשי כל כך," אמר חבר הקונגרס המוסלמי טארק פתח, "השופטת הזו צריכה לצאת לטיול סביב העולם ולראות שמוסלמים חוגגים את חג המולד בהרבה מדינות אחרות." "אני חושבת שאסור לקחת את כל הנושא הזה של 'פוליטיקלי קורקט' רחוק עד כדי שיגעון," הוסיפה חברת קונגרס הינדית.
בינתיים רק מהוואי מדווחים על דו קיום מוצלח של שני הסמלים. אחרי ששמעו על ההתלקחויות השונות ברחבי היבשת, החליטו הרשויות בהוואי להציב חנוכייה ועץ חג מולד בכל נמל תעופה באי. התגובות, מספר הרב של חב"ד הוואי, נפלאות.
וליהודי התפוצות לא נותר אלא להגיד: רוצים לראות חנוכייה ענקית בכל המוסדות הציבוריים? תעשו עלייה.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
