"החברים שביקשו לעשות מעשים טובים - נהרגו"
● 3 בחורים נהרגו בדרך לאילת
● 'דרכם האחרונה'
● מצב הפצועים מתאונת הדרכים / עדכון
● העיתונות בישראל מדווחת על האסון
● וידאו: מדווח ערוץ 1 על האירוע
"תכננו לנסוע להדלקות נר מרכזיות, לבתי עסק ובסיסי צה"ל ופשוט לעשות שמח", סיפר שניאור נבון. אלא שתכנונם של שמונת הנוסעים לא יצא אל הפועל - מכוניתם התהפכה ליד מחנה "שיזפון", כ-60 קילומטרים מאילת, ושלושה מהנוסעים נהרגו. "כשהבנתי שהם נהרגו ואין לי מה לעשות בעניין, פשוט ישבתי שם וקראתי תהילים".
היום הרע בחייהם של שמונת הצעירים התחיל בבוקר חג שגרתי: "יצאנו עם הרכב לכיוון הבסיסים הצבאיים באזור עובדה", סיפר נבון, "באחד הסיבובים הרכב יצא מכלל שליטה, עלה על העפר בימין הדרך והחל להסתחרר. אני ישבתי חגור ליד הנהג, והחזקתי את המשקוף ואז הרכב התהפך. שמעתי את הזכוכיות מתנפצות והרגשתי כאבים חזקים בכתף וברגל, אבל הייתי בהכרה מלאה. הצלחתי לזחול החוצה, אבל כיוון שעפו לי המשקפיים לא ממש ידעתי איפה אני.
"באיזשהו שלב הגיעו אנשים והרחיקו אותי כי טיפטף דלק, והם פחדו שמשהו יתפוצץ", המשיך נבון לשחזר את רגעי הפחד, "הם הושיבו אותי לידי חבר שלי שנפצע קשה ממני, וביקשו ממני לדבר איתו כל הזמן בשביל שלא יאבד את ההכרה. בסוף הגיעו ניידות טיפול נמרץ צבאיים ואזרחיים ופינו אותנו לבית-הרפואה יוספטל באילת".
"פתאום הבנתי שאחד מחבריי נהרג"
נבון סיפר כי המכות הפיזיות שקיבל לא השתוו לסיוט שהתחיל אחר כך: "כשישבתי לצד הכביש שמעתי שהפרמדיקים אומרים לשים שמיכה על מישהו והבנתי שלפחות אחד מחבריי נהרג בתאונה. צעקתי להם שינשימו אותו ושלא יוותרו, אבל זה כבר לא עזר, אז פשוט ישבתי שם וקראתי תהילים. אני מודה לאלוקים שהמשקפיים שלי עפו ולא הצלחתי לראות כלום, כי אני לא חושב שהייתי עומד בזה. חברים שלי, שבסך הכל רק רצו לעשות מעשים טובים, נהרגו, וזו הרגשה כל כך רעה שלא מרפה ממני".
"הרכב השני המשיך בדרכו בכדי להפיץ אור לכבוד החנוכה"
מטרת הנסיעה הייתה בסך הכל לשמח כמה לבבות בחג החנוכה, מספר שניאור: "אנחנו קבוצה של בחורים שיוצאים מידי חנוכה לשמח את מדליקי הנרות בכל הארץ. תכננו לנסוע להדלקות נר מרכזיות, לבתי עסק ובסיסי צה"ל ופשוט לעשות שמח. יחד איתנו יצא רכב נוסף של תלמידי ישיבה לאיזור אחר בדרום, ואחרי שהם שמעו על התאונה הם חשבו לא להמשיך במסלול. הם הפנו את השאלה אל 'אגרות הקודש' של הרבי מילובביץ', ובתשובה נאמר שבחג החנוכה חובה להמשיך ולהפיץ אור, ושהמעשים הטובים האלה יהיו לזכות עבור הנפטרים, ולכן הצוות השני בחר המשיך את המסלול למרות הקושי".
שניאור נפצע בצורה קלה בתאונה הנוראית, ופונה גם הוא לבית-הרפואה "יוספטל" באילת: "אני שברתי את כף הרגל ונחתכתי בה בצורה עמוקה. גם בחזה היה לי פצע גדול שנתפר, וקיבלתי עוד כמה מכות יבשות. עכשיו אני מרגיש יחסית בסדר. התקשרתי להורים מבית החולים אחרי שנעשו הבדיקות, בשביל לא להלחיץ אותם, וכבר מחר בבוקר אבא שלי יבוא מצפת לאסוף אותי בחזרה הביתה".
"הבקשה שלי היא שאנשים יעשו כמה שיותר מעשים טובים בחנוכה הזה", אמר נבון לסיום, "אני בטוח שהאור הזה, שכל אחד מאיתנו יפיץ, יגרום להרבה טוב בתוך האסונות שנופלים עלינו".
('גלי-צה"ל')
0
0
0
0
תזכורת חזותית של ניצחון העם
הפצה שמחה לכל נשמה
גם בפינה הכי רחוקה
תמימים במרץ מבצעים השליחות
נחת רוח לרב"י לעשות
ובתוכנית היום בסיס צבאי מרוחק
שגם שם בחושך תאיר הנפש האחת
הרכב מוכן הסופגניות מסודרות
חנוכיות נרות הכל בקופסאות
לדרך יוצאים בשמחה
הנה יש לנו הזכות והמצווה
אך בדרך ברצונו של ה
ליעד לא הגיעו ואין אשם
טילטול עז במכונית
כמו מישהו נשף בצורה אקראית
וברגע שאחרי שקט דממה
מחפשים לשמוע קולות תקווה
הלב רוצה לקרוא להביע
ואות החיים ממאנת להגיע
עכשיו זה כבר ברור
שלוש נשמות תמימות נדמו בקור
והלב מסרב להאמין
והחסידות ניקרעת מבפנים
וכולם מלווים אותם בדרכם האחרונה
דרך קצרה אך כניראה ארוכה
גלות . גלות זו המילה הקשה!
של הייסורים התלאות והמלחמה
ברגע עצוב שליבותינו שבורים
נישא עיננו למרומים
נקים קול זעקה מרה
נתפלל לבוא המשיח במהרה!!!
אחות תמימים כואבת!
0
0
"...ומענינא דיומא יש לקשר האמור עם פתגם הבעש"ט הידוע ששמענוהו מכ"ק מו"ח אדמו"ר, תורה שאין עמה מלאכה, התעסקות באהבת ישראל, יעדער שטיקל תורה שאינה מביאה לאהבת ישראל, איננה תורה!!! ... אבל מודגשת בתורת הבעש"ט, שתי נקודות: א) שצ"ל הדבר אין יעדער שטיקל תורה, ב)שצריכה להיות התעסקות...
ובהנוגע בעניננו ע"י הכלל הגדול בתורה דאהבת ישראל כשיניחוהו ליסוד מוסד לא יקשה כלל וכלל התעסקות בממונו בגופו ואפילו בנשמתו בענין האמור שהוא תורה ואהבת ישראל גם יחד!!!!"
עד מתי? שואלת אני בכאב
מתי נדע שהרבי דורש מאיתנו אחדות ואהבת ישראל?!
מ מכפ"ח
0
0
במקום לצעוק כל פעם מחדש "תתחילו לעשות אהבת ישראל", תכתבו: "אני מקבל על עצמי להשתדל להוסיף באהבת ישראל מהיום והלאה", ואכן תבצעו את זה. ככה תקרבו את ביאת המשיח!
וגם אני מתחייב להוסיף קצת באהבת ישראל (ולהשתדל שלא להתלהם בתגובות, כמו שעשיתי זה עתה)
0
0
מספיק עם מלחמות היהודים.
משיחיסטים ולא משיחיסטים.
דיייייייייייייייייייייייי
תפסיקו לריב
נראה אותכם עושים כנס משותף, מה הרבי רוצה מאיתנו? מה הקב"ה רוצה? האם בהנפת דגלים מתבטאת החבדיות ואהבת הרבי?
דיייייייייייייייייייי
אין כח לאסונות כאלה.
עד מתי?
עד מתי?
עד מתי?
למשפחות השכולות תנוחמו מן השמים.
0
0
0
0
מאפשרים לכם לקבל
