המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5387475
[email protected]

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא

"וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹקִים". (בראשית כח,כא)

יַעֲקֹב אָבִינוּ יוֹצֵא לְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה וּמְפָרֶכֶת, מִבְּאֵר-שֶׁבַע לְחָרָן. זוֹהִי דֶּרֶךְ קָשָׁה גַּם מִבְּחִינָה רוּחָנִית: מִפִּסְגָּה שֶׁל קְדֻשָּׁה, יוֹצֵא יַעֲקֹב לַעֲבוֹדָה קָשָׁה עִם הַחָמְרִיּוּת שֶׁל חָרָן, כְּדֵי לְזַכְּכוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ לִקְדֻשָּׁה.

מַהִי הַמִּשְׁאָלָה הַמְּמַלֵּאת אֶת לֵב יַעֲקֹב אָבִינוּ? – "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי". יַעֲקֹב אָבִינוּ מְקַוֶּה שֶׁשְּׁלִיחוּתוֹ תִּתְמַלֵּא בְּהַצְלָחָה וְהוּא יוּכַל לָשׁוּב לְאָבִיו, יִצְחָק. "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם" זוֹהִי תִּקְוָה לְהַצְלִיחַ לְהָבִיא 'שָׁלוֹם' בֵּין שְׁנֵי הַהֲפָכִים – הַגַּשְׁמִיּוּת וְהָרוּחָנִיּוּת.

הַהַצְלָחָה לְהַחְדִּיר רוּחָנִיּוּת בַּגַּשְׁמִיּוּת וּלְהַעֲלוֹת אֶת הַגַּשְׁמִיּוּת לִקְדֻשָּׁה, הִיא הַשְׁכָּנָה שֶׁל שָׁלוֹם אֲמִתִּי בָּעוֹלָם בֵּין הַקְּצָווֹת הַמְּנֻגָּדִים בְּיוֹתֵר. אִם יַעֲקֹב אָבִינוּ יַצְלִיחַ, הוּא יִזְכֶּה לָשׁוּב "אֶל בֵּית אָבִי". מָה מְרַמֵּז לָנוּ שְׁמוֹ שֶׁל הָאָב – יִצְחָק? צְחוֹק, תַּעֲנוּג גָּדוֹל. כַּאֲשֶׁר הַבֵּן יַעֲקֹב מַצְלִיחַ לְהַשְׁכִּין 'שָׁלוֹם' בָּעוֹלָם, אָז נִגְרָם לָאַבָּא תַּעֲנוּג עִלָּאִי וּפְנִימִי.

כְּבָר זְמַן רַב עוֹקֵב מַר שְׁמִיל אַחַר עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הַ'שָּׁלִיחַ' הָעוֹבֵד בִּקְהִלָּתָם הַקְּטַנָּה, הָרַב שְׁמוּאֵל. מַר שְׁמִיל מַעֲרִיךְ מְאוֹד אֶת מַאֲמַצָּיו שֶׁל הָרַב הַצָּעִיר, מֵעֵינָיו גַּם לֹא נֶעֱלָמִים הַקְּשָׁיִים הָעֲצוּמִים אִתָּם מִתְמוֹדֵד הָרַב. כְּשֶׁהוּא יָכוֹל, הוּא מִשְׁתַּדֵּל לְהוֹשִׁיט יָד מְסַיַּעַת. לִפְעָמִים בִּתְרוּמָה כַּסְפִּית לְבֵית-חַבַּ"ד, לִפְעָמִים בְּעֵצָה טוֹבָה אוֹ שְׁתַדְּלָנוּת אֵצֶל פְּקִידִים וּבַּנְקָאִים...

גַּם יְלָדָיו שֶׁל מַר שְׁמִיל, נַעֲשׂוּ מְעֹרָבִים בַּפְּעִילוּת לִילָדִים שֶׁל הָרַב שְׁמוּאֵל, וְאִשְׁתּוֹ הֵחֵלָּה לְהִשְׁתַּתֵּף בְּאִרְגּוּן שִׁעוּר לְנָשִׁים, לְצִדָּהּ שֶׁל הָרַבָּנִית.

אַךְ לֹא פַּעַם, מַטְרִידָה פִּתְאוֹם אֶת מַר שְׁמִיל שְׁאֵלָה קְטַנָּה וּמְסַקְרֶנֶת: מָה בְּעֶצֶם מֵנִיעַ אֶת הָרַב שְׁמוּאֵל לִהְיוֹת 'תָּקוּעַ' כָּאן אִתָּנוּ? מַדּוּעַ הוּא לֹא חַי בְּנוֹחוּת וּבִרְוָחָה בִּקְהִלָּה שֶׁל אֲנָשִׁים כְּמוֹתוֹ?

אוּלַי זוֹ פָּשׁוּט הָעֲבוֹדָה הַיְּחִידָה שֶׁהוּא מָצָא? לֹא, זֶה לֹא מִסְתַּבֵּר. הָרַב שְׁמוּאֵל הוּא יְהוּדִי מֻכְשָׁר, בְּוַדַּאי יָכֹל הָיָה לִמְצֹא בְּקַלּוּת מִשְׂרָה כְּמוֹרֶה, אוֹ בְּכָל תַּפְקִיד אַחֵר... אוּלַי הִבְטִיחוּ לְרַב שְׁמוּאֵל מַשְׂכֹּרֶת עֲצוּמָה וּמִשְׁתַּלֶּמֶת? לֹא, בָּרוּר שֶׁלֹּא. קַל לִרְאוֹת בִּתְנָאֵי חַיָּיו, אֶת הַמַּשְׂכֹּרֶת הַצְּנוּעָה שֶׁהוּא מַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לָקַחַת... אָז אוּלַי... וְאוּלַי...

וְהִנֵּה יוֹם אֶחָד, נִפְתְּרוּ תְּהִיּוֹתָיו שֶׁל מַר שְׁמִיל. בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה, לִקְרַאת סִיּוּמָהּ שֶׁל הִתְוַעֲדוּת מְחַמֶּמֶת לֵב, כְּשֶׁהַלְּבָבוֹת הִתְקָרְבוּ, הֵעִיז מַר שְׁמִיל לְהַצִּיג אֶת שְׁאֵלָתוֹ: "אֱמֹר-נָא לָנוּ, הָרַב שְׁמוּאֵל, בְּגִלּוּי לֵב – מַדּוּעַ בֶּאֱמֶת-בֶּאֱמֶת הִגַּעְתָּ לָגוּר וְלִפְעֹל כָּאן, עִם כָּל הַקְּשָׁיִים הַכְּרוּכִים בָּזֶה? אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁכָּל נְשָׁמָה יְקָרָה לְךָ, וְהַמִּצְווֹת שֶׁיְּהוּדִים עוֹשִׂים בִּזְכוּתְךָ נֶחְשָׁבוֹת בְּעֵינֶיךָ מְאוֹד. וּבְכָל זֹאת... מַהִי הַסִּבָּה הַפְּנִימִית בְּיוֹתֵר, הַנִּסְתֶּרֶת, שֶׁבִּגְלָלָהּ אַתָּה כָּאן? מַהוּ הַדָּבָר שֶׁבִּזְכוּתוֹ אַתָּה מַצְלִיחַ לִשְׂרֹד בְּעִירֵנוּ לַמְרוֹת כָּל הַקְּשָׁיִים?".

הָרַב שְׁמוּאֵל הֶאֱזִין לַשְּׁאֵלָה וְדֹק שֶׁל גַּעְגּוּעִים וּרְצִינוּת עָלָה עַל פָּנָיו. הוּא שָׁתַק דַּקָּה אֲרֻכָּה, וְאָז הֵחֵל לְהָשִׁיב בְּקוֹל חֲרִישִׁי, וּמַר שְׁמִיל יָדַע שֶׁהַפַּעַם הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הָאֱמֶת כֻּלָּהּ:

"פַּעַם בְּשָׁנָה" – סִפֵּר הָרַב שְׁמוּאֵל – "אֲנִי נוֹסֵעַ חֲזָרָה אֶל מִי שֶׁשָּׁלַח אוֹתִי לְכָאן, וּבְכוֹחוֹ וּבִזְכוּתוֹ הַפְּעֻלּוֹת בָּרוּךְ-הַשֵּׁם מַצְלִיחוֹת. פַּעַם בְּשָׁנָה, אֲנִי עוֹמֵד לִפְנֵי הָרַבִּי וּמַגִּישׁ לוֹ דּוֹ"ח מִן הַפְּעִילוּת וְאַלְבּוֹם תְּמוּנוֹת. זוֹהִי הַסִּבָּה שֶׁמַּעֲנִיקָה לִי כּוֹחוֹת: לִגְרֹם נַחַת-רוּחַ לְמִי שֶׁמַּשָּׂא כָּל הָעוֹלָם עַל כְּתֵפָיו... בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לִפְעִילוּתִי, כַּאֲשֶׁר הִגַּעְתִּי לַתְּפִלָּה בִּ'770', קִבְּלַנִי הָרַבִּי בְּחִיּוּךְ רָחָב וּמֵאִיר שֶׁמְּלַוֶּה אוֹתִי עַד הַיּוֹם... הַתִּקְוָה לִגְרֹם לָרַבִּי רְגָעִים שֶׁל תַּעֲנוּג – זֶה הַ'מָּנוֹעַ' הַפְּרָטִי שֶׁלִּי".

הסיפור השבועי

הַצַּדִּיק הַמִּסְתַּתֵּר

נוֹהֵג הָיָה כְּבוֹד-קְדֻשַּׁת אַדְמוֹ"ר הָאֶמְצָעִי, רַבִּי דּוֹבֶּער מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ (הָאַדְמוֹ"ר הַשֵּׁנִי בְּשׁוֹשֶׁלֶת חַבַּ"ד), לִנְסֹעַ לְעִתִּים מִמְּקוֹם מוֹשָׁבוֹ לִיעָדִים שׁוֹנִים, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בָּהֶם פְּעֻלּוֹת נְחוּצוֹת. פְּעָמִים שֶׁמַּטְּרַת נְסִיעָתוֹ הָיְתָה גְּלוּיָה, וְאָז הָיָה מוֹפִיעַ בְּצוּרָתוֹ וּבִדְמוּתוֹ הַמֻּכָּרוֹת לַכֹּל. פְּעָמִים שֶׁנָּסַע לְמַטָּרוֹת שֶׁהַשְּׁתִיקָה יָפֶה לָהֶן, אוֹ-אָז הָיָה לוֹבֵשׁ הוֹפָעָה שֶׁל סוֹחֵר.

פַּעַם אַחַת, כַּאֲשֶׁר יָצָא רַבִּי דּוֹבֶּער בְּלִוְיַת שַׁמָּשׁוֹ (שֶׁאַף הוּא נִרְאָה כְּסוֹחֵר), לְאַחַת מִנְּסִיעוֹתָיו הָעֲלוּמוֹת, הִגִּיעוּ לְעִיר אַחַת, לְמַטָּרָה חֲשׁוּבָה. לְעֵת עֶרֶב, לְאַחַר שֶׁהֻכְתְּרָה הַמְּשִׂימָה בְּהַצְלָחָה, פָּנוּ לַעֲיָרָה יְהוּדִית סְמוּכָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת הַלַּיְלָה בָּאַכְסַנְיָה הַמְּקוֹמִית.

בַּעַל הָאַכְסַנְיָה, יְהוּדִי פָּשׁוּט וְטוֹב-לֵב, שֵׁרֵת אֶת אוֹרְחָיו בִּמְסִירוּת, כְּפִי שֶׁנָּהַג בְּכָל הָאוֹרְחִים. אוּלָם כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה חָשׁ בַּעַל הָאַכְסַנְיָה כִּי רַבִּי דּוֹבֶּער – שֶׁאוֹתוֹ לֹא הִכִּיר וּמֵעוֹלָם לֹא פָּגַשׁ – אֵינוֹ כְּכָל הַסּוֹחֲרִים. תָּוֵי פָּנָיו שֶׁל הָרַבִּי, וּכְמוֹהֶם הֲלִיכוֹתָיו, עוֹרְרוּ אֶת תְּשׂוּמַת-לִבּוֹ שֶׁל הָאִישׁ, שֶׁנֵּחַן בִּטְבִיעַת-עַיִן טוֹבָה.

מִזָּוִיּוֹת עֵינָיו עָקַב אַחַר הָרַבִּי. הִבִּיט בּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהִתְפַּלֵּל עַרְבִית, הִתְבּוֹנֵן בַּדֶּרֶךְ שֶׁנָּטַל אֶת יָדָיו לַסְּעוּדָה וּבֵרֵךְ עַל הַפַּת. מֵרֶגַע לְרֶגַע הִתְחַזְּקָה הַשְׁעָרָתוֹ כִּי מֵאֲחוֹרֵי תִּלְבֹּשֶׁת הַסּוֹחֵר מִסְתַּתֵּר אִישׁ צַדִּיק.

בַּלַּיְלָה שִׁתֵּף אֶת אִשְׁתּוֹ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו לְגַבֵּי הָאוֹרֵחַ. לְפֶתַע נִקְווּ דְּמָעוֹת בְּעֵינֵי הָאִשָּׁה. "מָה לָךְ כִּי תִּבְכִּי, הֲלוֹא זְכוּת גְּדוֹלָה הִיא לָנוּ לְאָרֵחַ בְּמִשְׁכָּנֵנוּ אִישׁ קָדוֹשׁ?!", תָּמַהּ הַבַּעַל.

"כְּלוּם לֹא תָּבִין?", תָּלְתָה בּוֹ אִשְׁתּוֹ מַבָּט אֻמְלָל, "חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנִים אָנוּ נְשׂוּאִים וַעֲדַיִן לֹא זָכִינוּ בִּילָדִים. וְהִנֵּה אוֹמֵר אַתָּה כִּי כָּאן בְּבֵיתֵנוּ נִמְצָא צַדִּיק, וְאֵיךְ לֹא אֶבְכֶּה?! הָבָה נְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ כִּי יִתְפַּלֵּל לְמַעַנֵנוּ כְּדֵי שֶׁנִּפָּקֵד בְּזֶרַע".

קִבֵּל הָאִישׁ אֶת עֲצַת רַעְיָתוֹ, אַךְ שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים כֵּיצַד יָעֵז לִפְנוֹת לָאוֹרֵחַ וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בְּרָכָה. לְבַסּוֹף נִמְנוּ וְגָמְרוּ כִּי לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, בְּטֶרֶם יַעֲזֹב הַצַּדִּיק הַמִּתְחַפֵּשׂ לְסוֹחֵר אֶת הָאַכְסַנְיָה, יִפְנוּ אֵלָיו בְּבַקָּשָׁה כִּי יַאֲצִיל לָהֶם בְּרָכָה.

בַּבֹּקֶר עָמַד הָרַבִּי לְהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית. כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה עָקְבוּ אַחֲרָיו בַּעַל הָאַכְסַנְיָה וְאִשְׁתּוֹ. תְּפִלַּת הָרַבִּי נִמְשְׁכָה כַּמָּה שָׁעוֹת, וְלַשְּׁנַיִם לֹא נוֹתַר עוֹד שׁוּם סָפֵק כִּי אָכֵן צַדִּיק וְקָדוֹשׁ מִתְאָרֵחַ בְּאַכְסַנְיָתָם.

כְּשֶׁחָלַץ הָרַבִּי אֶת תְּפִלָּיו נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַשְּׁנַיִם בְּרֶטֶט וְשָׁטְחוּ לְפָנָיו אֶת מְצוּקָתָם. רַבִּי דּוֹבֶּער נָתַן בָּהֶם מַבָּט שֶׁכֻּלּוֹ תְּמִיהָה כְּאוֹמֵר – מָה לְסוֹחֵר מִן הַשּׁוּרָה וְלִבְרָכוֹת לִילָדִים.

"עֲלֵיכֶם לְהִתְפַּלֵּל אֶל ה' יִתְבָּרֵךְ שֶׁהוּא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת. וְאִם בְּכָל-זֹאת מְבַקְּשִׁים אַתֶּם מֵלִיץ-יֹשֶׁר, פְּנוּ לְצַדִּיק אֲמִתִּי וְלֹא לְסוֹחֵר פָּשׁוּט כָּמוֹנִי", עָנָה לָהֶם. תְּשׁוּבַת הָרַבִּי לֹא הֵנִיחָה אֶת דַּעַת הַשְּׁנַיִם וְאֵלֶּה לֹא הִרְפּוּ. אַךְ עַל-אַף כָּל הַהַפְצָרוֹת, נִמְנַע הָרַבִּי מִלְּבָרְכָם.

בֵּינְתַיִם פָּרְשׁוּ הָרַבִּי וְשַׁמָּשׁוֹ לִסְעוּדַת שַׁחֲרִית, וּלְאַחֲרֶיהָ הִתְכַּוְּנוּ לַחְזֹר לִלְיוּבַּאוִויטְשׁ, שֶׁמִּמֶּנָּה יָצְאוּ לְמַסָּעָם.

"הַהַחְמָצָה תִּהְיֶה נוֹרָאָה אִם יַחְמֹק הַצַּדִּיק מִבֵּיתֵנוּ וְלֹא יְבָרְכֵנוּ", אָמְרָה הָאִשָּׁה לְבַעֲלָהּ בְּשִׁבְרוֹן-לֵב.

"מִשּׁוּם-מָה, דַּוְקָא סֵרוּבוֹ לְבָרְכֵנוּ מְחַזֵּק בְּלִבִּי אֶת הַתְּחוּשָׁה כִּי אִישׁ צַדִּיק הוּא", הוֹסִיף הַבַּעַל עַל דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ. בַּדַּקּוֹת הַבָּאוֹת שָׁקַל בַּעַל הָאַכְסַנְיָה אֶת צְעָדָיו. "רָאֹה תִּרְאִי כִּי יְבָרְכֵנוּ הָאִישׁ", לָחַשׁ לְבַסּוֹף לְאִשְׁתּוֹ וְלֹא פֵּרֵשׁ.

לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה אָסְפוּ הָרַבִּי וְשַׁמָּשׁוֹ אֶת מְעַט מִטַּלְטְלֵיהֶם וּבִקְּשׁוּ לָצֵאת מֵהַמָּקוֹם. מָה רַבָּה הָיְתָה הַפְתָּעָתָם כְּשֶׁגִּלּוּ כִּי דֶּלֶת הָאַכְסַנְיָה נְעוּלָה בְּמַנְעוּל וּבְרִיחַ. מִהֵר הַשַּׁמָּשׁ לְהַזְעִיק אֶת בַּעַל הָאַכְסַנְיָה, בְּסָבְרוֹ כִּי אַךְ בְּטָעוּת נִנְעֲלָה הַדֶּלֶת. תַּדְהֵמָתוֹ גָּבְרָה כְּשֶׁהֻבְהַר לוֹ כִּי אֵין כָּאן שׁוּם טָעוּת. "לֹא אָנִיחַ לָכֶם לָצֵאת מִכָּאן עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה לִבְרָכָה לִפְרִי-בֶּטֶן!", אָמַר בַּעַל הָאַכְסַנְיָה בְּהִתְרַגְּשׁוּת.

הִבִּיט הַשַּׁמָּשׁ בִּמְבוּכָה בְּרַבִּי דּוֹבֶּער וְשָׁתַק. הָרַבִּי לֹא נִרְאָה נִרְגָּשׁ בִּמְיֻחָד. פָּנָיו הִקְרִינוּ שַׁלְוָה וְרֹגַע. כְּשֶׁבַּת-שְׂחוֹק עַל שְׂפָתָיו פָּנָה אֶל בַּעַל הָאַכְסַנְיָה וְרַעְיָתוֹ וְאָמַר לָהֶם: "רוֹאֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כִּי מֵחֲמַת הַטֹּרַח וְהֶעָמָל עֲדַיִן לֹא סְעַדְתֶּם הַיּוֹם פַּת שַׁחֲרִית. טְלוּ אֵפוֹא אֶת יְדֵיכֶם וּשְׁבוֹ לִסְעוּדָה. הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת כִּי פַּת שַׁחֲרִית מְבַטֶּלֶת חֲלָיִים. עֲשׂוּ כָּךְ וּבְעֶזְרַת ה' יִסְתַּלְּקוּ מֵעֲלֵיכֶם כָּל מַחֲלָה וְכָל מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב וְתִזְכּוּ לְבֵן זָכָר".

עֵינֵיהֶם שֶׁל בַּעַל הָאַכְסַנְיָה וְאִשְׁתּוֹ נָצְצוּ. הֵם קִבְּלוּ אֶת הַדְּבָרִים בְּפַשְׁטוּת גְּמוּרָה וּלְרֶגַע אֶחָד לֹא פִּקְפְּקוּ בְּדִבְרֵי הָאוֹרֵחַ. בְּמִלִּים נִרְגָּשׁוֹת הוֹדָה הָאִישׁ לְרַבִּי דּוֹבֶּער וּמִהֵר לִפְתֹּחַ לְפָנָיו אֶת דֶּלֶת הָאַכְסַנְיָה.

פָּחוֹת מִשָּׁנָה חָלְפָה. בֵּינְתַיִם נוֹדְעָה לְבַעֲלֵי הָאַכְסַנְיָה זֶהוּתוֹ שֶׁל הָאוֹרֵחַ. יוֹם אֶחָד הִגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה אֶל רַבִּי דּוֹבֶּער, כִּי בִּרְכָּתוֹ הִתְקַיְּמָה בְּכִפְלַיִם וְכִי לְבַעֲלֵי הָאַכְסַנְיָה נוֹלְדוּ שְׁנֵי בָּנִים תְּאוֹמִים. גַּם הַפַּעַם לֹא נִכְּרוּ עָלָיו כָּל סִימָנֵי הִתְפַּעֲלוּת. בְּאוֹתָהּ בַּת-שְׂחוֹק שֶׁבֵּרֵךְ אֶת הַשְּׁנַיִם בְּבֵן זָכָר הֵגִיב וְאָמַר: "נִרְאֶה כִּי אָכְלוּ מָנָה יְתֵרָה שֶׁל פַּת שַׁחֲרִית"...

כַּעֲבֹר רֶגַע הוֹסִיף: "בֵּרַכְתִּי אוֹתָם בְּבֵן, וְאָמְנָם בְּנָם הָאֶחָד יִגְדַּל מֵאָחִיו וְיִהְיֶה תַּלְמִיד-חָכָם וְחָסִיד".

חָלְפוּ שָׁנִים. רַבִּי דּוֹבֶּער הִסְתַּלֵּק לְעוֹלָמוֹ (בְּט' בְּכִסְלֵו, שֶׁהוּא גַּם יוֹם-הֻלַּדְתּוֹ) וְעַל כִּסְּאוֹ עָלָה חֲתָנוֹ אַדְמוֹ"ר רַבִּי מְנַחֵם-מֶענְדֶּל (הַ'צֶּמַח צֶדֶק'). בְּכוֹר הַתְּאוֹמִים שֶׁל בַּעַל הָאַכְסַנְיָה וְאִשְׁתּוֹ, אַבְרֵךְ צָעִיר וְתַלְמִיד-חָכָם, הִסְתַּפֵּחַ לַחֲצֵרוֹ וְהָיָה לְאֶחָד מֵחֲסִידָיו הַנֶּאֱמָנִים.

מבט לגאולה

רַק לִרְצוֹת!

יוֹם סְתָו סַגְרִירִי. הַשֶּׁמֶשׁ נִסְּתָה בַּעֲדִינוּת חֲמִימָה לְהַבְקִיעַ אֶת מָסַךְ הָעֲנָנִים הָרַכִּים שֶׁשָּׁטוּ בַּשָּׁמַיִם. מִפֹּה וּמִשָּׁם הִצְלִיחָה לְהַחְדִּיר קַרְנַיִם מְאִירוֹת וְלִצְפּוֹת בַּמִּתְרַחֵשׁ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הַדְּרָכִים הָיוּ בּוֹצִיּוֹת וּרְטֻבּוֹת מֵהַגֶּשֶׁם שֶׁיָּרַד בְּלֵיל אֶמֶשׁ. הָעֵצִים קִבְּלוּ צֶבַע כֵּהֶה וְהֶעָלִים הַתְּלוּיִים עֲלֵיהֶם נִרְאוּ רַעֲנַנִּים וּנְקִיִּים. גַּם הָרוּחַ הַקְּרִירָה שֶׁנָּשְׁבָה לֹא הִפְרִיעָה לְרַבִּי יַעֲקֹב-יִצְחָק – הַנִּקְרָא בְּפִי כֹּל 'הַיְּהוּדִי הַקָּדוֹשׁ' – לְטַיֵּל עִם תַּלְמִידָיו בַּשָּׂדֶה הַסָּמוּךְ הַגּוֹבֵל עִם עִירָם, פְּשִׁיסְחָא.

בְּעוֹדָם הוֹלְכִים וּמְשִׂיחִים בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, שׁוֹתִים בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁהֵם מֻסְבָּרִים בְּלָשׁוֹן בְּהִירָה וּמוּבֶנֶת עַל-יְדֵי רַבָּם – הַיְּהוּדִי הַקָּדוֹשׁ, שָׁמְעוּ לְפֶתַע קוֹלוֹת רָמִים וּקְרִיאַת עֶזְרָה מִפַּאֲתֵי הַשָּׂדֶה.

פָּנְתָה אֵפוֹא הַחֲבוּרָה לִבְדֹּק מָה קוֹרֶה וְלִרְאוֹת אִם תִּהְיֶה בְּאֶפְשָׁרוּתָם לַעֲזֹר לְמַאן-דְּהוּ. לְעֵינֵיהֶם נִגְלָה גּוֹי פָּשׁוּט וּמְגֻשָּׁם עוֹמֵד וְצוֹעֵק בְּכָל כּוֹחוֹ בִּשְׂפַת עֲרֵלִים וּלְמַרְגְּלוֹתָיו שׁוֹכֶבֶת הֲפוּכָה עֶגְלַת שַׁחַת גְּדוֹלָה שֶׁכַּנִּרְאֶה נִתְקְלָה בְּאֶבֶן.

כָּל הֶחָצִיר שֶׁהָיָה בָּהּ נָפַל עַל אַדְמַת הַשָּׂדֶה הַלַּחָה, וְלַמְרוֹת נִסְיוֹנוֹתָיו הָרַבִּים לֹא הִצְלִיחַ הַגּוֹי לְהָזִיז אוֹתָהּ וּלְהַעֲמִידָהּ מֵחָדָשׁ.

כְּשֶׁהִבְחִין הַגּוֹי בִּקְבוּצַת הַיְּהוּדִים שֶׁהִתְקָרְבָה לְכִוּוּנוֹ רָץ לְעֶבְרָם, הוֹשִׁיט אֶת יָדָיו בְּחֹסֶר-אוֹנִים וּבִקֵּשׁ מֵהֶם בְּשָׂפָה עֲמָמִית וּפְשׁוּטָה: "עִזְרוּ לִי לְהָרִים אֶת עֶגְלַת הַשַּׁחַת הַגְּדוֹלָה. בְּעָמָל רַב אָסַפְתִּי וְהֶעֱמַסְתִּי אוֹתוֹ. בְּקֹשִׁי גָּדוֹל גִּלְגַּלְתִּי אֶת הָעֲגָלָה עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה הָרָטֹב, בֹּץ רַב כִּסָּה אֶת הַגַּלְגַּלִּים וְהִפְרִיעַ לְהִתְקַדְּמוּת הָעֲגָלָה וְעַכְשָׁו אַחֲרֵי שֶׁנָּפְלָה אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתִי לְהָרִים אוֹתָהּ לְבַד – בּוֹאוּ עִזְרוּ נָא לִי".

בְּקֹשִׁי רַב הִתְנַתְּקוּ הַתַּלְמִידִים מֵרַבָּם וּמִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשִׁים שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּיו, הֵם נִגְּשׁוּ לְעֵבֶר הָעֲגָלָה שֶׁשָּׁכְבָה עַל הָאֲדָמָה וְנִסּוּ בְּכוֹחוֹת מְשֻׁתָּפִים לְהָרִימָהּ וּלְיַצְּבָהּ. אַךְ הָעֲגָלָה הָיְתָה גְּדוֹלָה, כְּבֵדָה מְאוֹד וּמְסֻרְבֶּלֶת, חָצִיר רַב עֲדַיִן מִלֵּא אוֹתָהּ וְהִקְשָׁה עַל הַתַּלְמִידִים אֶת הָעֲבוֹדָה. הֵם נִסּוּ וְנִסּוּ אַךְ לֹא הִצְלִיחוּ לְהַעֲמִידָהּ עַל גַּלְגַּלֶּיהָ.

חָדְלוּ אֵפוֹא הַתַּלְמִידִים מִנִּסְיוֹנוֹתֵיהֶם, נִקּוּ אֶת הַבֹּץ הָרַב שֶׁנִּדְבַּק לְכַפּוֹת יְדֵיהֶם, נִעֲרוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם מֵהָאֲדָמָה הַלַּחָה וְסִמְּנוּ לַגּוֹי שֶׁאֵין בְּאֶפְשָׁרוּתָם וְאֵין בִּיכָלְתָּם לַעֲזֹר לוֹ.

הִבִּיט בָּהֶם הָאִכָּר בְּעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת וּבְעוֹדָם מִתְרַחֲקִים קָרָא לְעֶבְרָם בְּגָרוֹן נִחָר: "יְכוֹלִים אַתֶּם לַעֲזֹר לִי, וַדַּאי שֶׁיְּכוֹלִים, הַבְּעָיָה הִיא שֶׁאֵינְכֶם רוֹצִים! "...

כְּשֶׁשָּׁמַע הַיְּהוּדִי הַקָּדוֹשׁ אֶת דִּבְרֵי הַגּוֹי, פָּנָה אֶל תַּלְמִידָיו בְּהִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה וְאָמַר: "הַשּׁוֹמְעוֹת אָזְנֵיכֶם אֶת דִּבְרֵי הֶעָרֵל הַזֶּה? יְכוֹלִים אֲנַחְנוּ לְרוֹמֵם אֶת הַ'ה' שֶׁבְּשֵׁם ה', בְּאֶפְשָׁרוּתֵנוּ לְהוֹצִיא אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה מִגָּלוּתָהּ, מְסֻגָּלִים אֲנַחְנוּ לְהָקִים אֶת כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁנִּרְמַס בַּגָּלוּת הַקָּשָׁה. יְכוֹלִים אֲנַחְנוּ, וַדַּאי שֶׁיְּכוֹלִים, אַךְ כַּנִּרְאֶה אֲנַחְנוּ לֹא מַסְפִּיק רוֹצִים"...

*

גַּם אֲנַחְנוּ, בְּדוֹרֵנוּ – רוֹצִים מָשִׁיחַ, דּוֹרְשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים בְּכָל יוֹם עַל בּוֹאוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וְאוֹמְרִים וּמְבַקְּשִׁים זֹאת בְּכָל דֶּרֶךְ אֶפְשָׁרִית. אוֹמֵר הָרַבִּי נְשִׂיא דּוֹרֵנוּ: "הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁנִּשְׁאַר עַכְשָׁו בַּעֲבוֹדַת הַשְּׁלִיחוּת הוּא – לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי מְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ בְּפֹעַל מַמָּשׁ".

סיפורי חסידים

בְּעֹמֶק הַנֶּפֶשׁ

אַדְמוֹ"ר הָאֶמְצָעִי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ (רַבִּי דּוֹבֶּער) עָסַק פַּעַם אַחַת בְּקַבָּלַת אֲנָשִׁים לִ'יחִידוּת', וּפִתְאוֹם הוֹרָה לִסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת. הַחֲסִידִים סָבְרוּ שֶׁמִּן הַסְּתָם הָרַבִּי חָשׁ עֲיֵפוּת, אַךְ כַּעֲבֹר זְמַן נוֹדַע לָהֶם כִּי הָרַבִּי יוֹשֵׁב וְקוֹרֵא פִּרְקֵי תְּהִלִּים בְּהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ, מֵעֹמֶק לִבּוֹ. לְאַחַר זְמַן הֵחֵל לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה בַּסֵּדֶר הַנָּהוּג בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה.

אַחַד הַחֲסִידִים הַמְּקֹרָבִים הֵעֵז לְאַחַר מִכֵּן לִשְׁאֲלוֹ לְפֵשֶׁר הַדָּבָר. הֵשִׁיב הָרַבִּי: "כְּשֶׁאֲנָשִׁים נִכְנָסִים לִ'יחִידוּת' וּמְגַלִּים אֶת נִגְעֵי לְבָבָם, עָלַי לִמְצֹא בְּתוֹכִי עַל-כָּל-פָּנִים בְּדַקּוּת-דְּדַקּוּת מֵעֵין הָעִנְיָן הַהוּא, לְתַקְּנוֹ אֶצְלִי וְאָז אֲנִי יָכוֹל לָתֵת תִּקּוּן וְעֵצָה לַשּׁוֹאֵל. הַפַּעַם נִכְנַס אֵלַי יְהוּדִי שֶׁנִּבְהַלְתִּי לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָיו וְלֹא מָצָאתִי בְּנַפְשִׁי אֲפִלּוּ שֶׁמֶץ מֵאוֹתוֹ הָרַע. וְנָפַל בְּדַעֲתִי, שֶׁאוּלַי זֶה הֶעְלֵם הָרַע הַטָּמוּן בְּעֹמֶק הַנֶּפֶשׁ. מַחְשָׁבָה זוֹ הִרְעִידָה אֶת נַפְשִׁי לָשׁוּב אֶל ה' מִקֶּרֶב לֵב עָמֹק".

תִּינוֹק שֶׁבּוֹכֶה 'עַל הָאָרֶץ'...

מְסַפֵּר הָרַב אָשֵׁר בֶּן-מַעַשׂ: בְּשִׁלְהֵי שְׁנַת תשמ"ח, זָכִינוּ אֲנִי וְרַעְיָתִי לַחְבֹּק בֵּן לְמַזָּל-טוֹב. שְׁלֹשָׁה יָמִים בִּלְבַד לְאַחַר שֶׁנֶּעֶרְכָה הַבְּרִית, שַׂמְנוּ לֵב לְפֶתַע שֶׁהַיֶּלֶד אֵינוֹ אוֹכֵל וְאֵינוֹ מֵגִיב. לְאַחַר שֶׁחָלְפָה יְמָמָה שְׁלֵמָה בְּמַצָּב זֶה חַשְׁנוּ בִּבְהִילוּת אֶל בֵּית-הָרְפוּאָה רַמְבַּ"ם הַסָּמוּךְ לְבֵיתֵנוּ. לְמַרְבֶּה הַחֲרָדָה גַּם שָׁם, לַמְרוֹת הַטִּפּוּלִים הַשּׁוֹנִים, הַיֶּלֶד נִכְנַס שׁוּב וָשׁוּב לְמַצָּב שֶׁל חֹסֶר תְּגוּבָה. בְּמוֹחֵנוּ חָלְפוּ מַחְשָׁבוֹת מַבְהִילוֹת.

בְּתוֹךְ כָּל מַצַּב-הַבִּישׁ אֵלָיו נִקְלַעְנוּ, נִזְכַּרְנוּ לְפֶתַע שֶׁמֵּרֹב הַטְּרָדוֹת וְהַבִּלְבּוּל עֲדַיִן לֹא כָּתַבְנוּ עַל כָּךְ לָרַבִּי... מִיָּד שָׁלַחְנוּ פַקְס לָרַבִּי. בַּתְּשׁוּבָה שֶׁלֹּא אִחֲרָה לָבוֹא, כָּתַב הָרַבִּי לִבְדֹּק אֶת הַמְּזוּזוֹת וְסִיֵּם בַּבְּרָכָה הָרְגִילָה שֶׁל 'אַזְכִּיר עַל הַצִּיּוּן'.

עָמַדְתִּי מֻפְתָּע מֵהַתְּשׁוּבָה. הֲרֵי רַק לִפְנֵי מִסְפַּר שָׁבוּעוֹת עָבְרוּ הַמְּזוּזוֹת בְּדִיקָה מְדֻקְדֶּקֶת עַל-יְדֵי סוֹפֵר יְרֵא-שָׁמַיִם. מִהַרְתִּי לְהַגִּישׁ אֶת הַמְּזוּזוֹת לִבְדִיקָה וּלְאַחַר שֶׁהֶעֱמַדְתִּי אֶת הַסּוֹפֵר עַל חֻמְרַת מַצַּב בְּנִי, דָּחַקְתִּי בּוֹ לְבוֹדְקָם בִּמְהִירוּת.

תּוֹצְאוֹת הַבְּדִיקָה לֹא אִחֲרוּ לָבוֹא, בְּאַחַת הַמְּזוּזוֹת בִּמְקוֹם הַכָּתוּב: "כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ", הֻשְׁמְטָה הַמִּלָּה 'עַל' וְנִכְתַּב רַק "כִּימֵי הַשָּׁמַיִם הָאָרֶץ", – הַמִּלָּה 'עַל' הָיְתָה חֲסֵרָה...

בּוֹ בַּמָּקוֹם קָנִיתִי מְזוּזָה חֲדָשָׁה, וּמִהַרְתִּי לִקְבֹּעַ אוֹתָהּ בְּדֶלֶת חֲדַר הַשֵּׁנָה. לֹא חָלְפוּ דַּקּוֹת אֲחָדוֹת, וּבְנִי, שֶׁלֹּא הֵגִיב עַד כֹּה, פָּרַץ בִּבְכִי בְּקוֹל גָּדוֹל...

מִהַרְנוּ לְהַאֲכִילוֹ, וּמִנִּי-אָז הַמַּצָּב הַזֶּה לֹא נִשְׁנָה. כַּיּוֹם הַיֶּלֶד נָשׂוּי וְאָב לִילָדִים וְהַכֹּל בִּזְכוּת בִּרְכָּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי.