מערכת COL
|
יום ז' כסלו ה׳תשס״ז
28.11.2006
הצ'לן החסיד שחיבר 'תפילה סימפונית'
קרוב לעשרים שנה דורון הוא הצֶ'לן הראשון של התזמורת הסימפונית ראשון-לציון. אין כמעט תזמורת חשובה בארץ שלא אירחה אותו כסולן. בקרב שוחרי המוזיקה הקלסית הוא נחשב אחד הכישרונות הבולטים ■ קוראים לו ר' דורון טויסטר מרחובות ולסיפור חזרתו בתשובה שותף רב הקמפוס דאז באוניברסיטת בן-גוריון, הרב יחזקאל סופר. "הוא העמיד אותנו על הרגליים ונטע בנו את היסודות לחיים יהודיים וחסידיים", אומר דורון ■ הכתבה המתפרסמת במדור חיים יהודיים שב'שיחת השבוע' מאת ר' זלמן רודרמן ב'כתבה מלאה'
דורון והצ'לו בתזמורת הסימפונית: "אני והוא לא נפרדים"
זה סיפורם של ילידי הארץ, שגדלו ללא כל רקע דתי, שלא חוו שום מאורעות מטלטלים או מסעות חוצי ג'ונגלים בחיפוש הזהות האישית, ובכל-זאת מצאו את עצמם משנים כיוון ומקימים יחדיו בית חסידי. הוא דורון טויסטר (49), יליד רמת-גן. היא תפארת-הגר (השם תפארת נוסף לאחר החזרה בתשובה), בת קיבוץ גל-און של השומר-הצעיר. השניים מתגוררים ברחובות, הורים לשמונה, ושום דבר בחזותם החיצונית אינו מסגיר את עברם, או את עיסוקו המיוחד של דורון.
קרוב לעשרים שנה דורון הוא הצֶ'לן הראשון של התזמורת הסימפונית ראשון-לציון. אין כמעט תזמורת חשובה בארץ שלא אירחה אותו כסולן. בקרב שוחרי המוזיקה הקלסית הוא נחשב אחד הכישרונות הבולטים. לצד הנגינה הוא גם כותב יצירות ועיבודים. יצירתו 'תפילה סימפונית', המשלבת נעימות מנוסח התפילה, ניגוני חב"ד ועיבודים קלסיים, מנוגנת מעת לעת על-ידי התזמורת שבה הוא חבר. כך גם יצירות נוספות שלו, בעלות מוטיבים יהודיים-חסידיים מובהקים.
דעות קדומות נשברו
בגיל חמש החל לנגן בפסנתר. "אימי הייתה מורה לפסנתר. נשאבתי לתוך הנגינה, ועד מהרה היא מילאה את עולמי. ניגנתי בעצמי, האזנתי לתקליטים, הלכתי לקונצרטים. באחד הקונצרטים התבוננתי בנגן צ'לו. 'כזה אני רוצה!', אמרתי לאימי. התחלתי ללמוד צ'לו, ומאז אני והוא לא נפרדים".
בצבא היה חבר ב'רביעיית צה"ל'. שם גם הכיר את אשתו, ומי שגרמה במידה רבה את המהפך בחייהם. הדבר התחיל בהיכרות עם אנשים שומרי מצוות. המפגש איתם שבר דעות קדומות אנטי-דתיות שהושרשו בליבה בקיבוץ. היא יצרה איתם קשרים הדוקים, הוזמנה להתארח אצלם בשבתות ובחגים, ומשכה לביקורים האלה גם את דורון. זו הייתה ההתחלה.
הקשר העמיק
לאחר נישואיהם נסעו בני-הזוג למדינת אינדיאנה שבארה"ב, כדי להשתלם באוניברסיטת בלומינגטון. "היה שם פרופסור יהודי, יאנוש שטרקר שמו, שנחשב אחד המורים הטובים בעולם לצ'לו", אומר דורון. הוא למד אפוא צ'לו, ואשתו למדה אמנות. כארבע שנים וחצי עשו בארצות-הברית, והקשר עם התורה העמיק והלך. "הייתי יושב שעות בספרייה הגדולה של האוניברסיטה וקורא רמב"ם, משניות, תנ"ך ועוד. הרגשתי שהאמת נמצאת בהם", מספר דורון.
גם אשתו הייתה שותפה מלאה לתהליך. סייע להם הרב אברהם גרוסבאום, שליח חב"ד באינדיאנפוליס, הרחוקה כשעת נסיעה מבלומינגטון. הרב גרוסבאום נהג לפקוד לעיתים את הקמפוס ולפעול בקרב הסטודנטים היהודים.
ההצעה המפתה נדחתה
לאחר התקופה הזאת חזרו לארץ, כאשר הם על סף חיי תורה ומצוות. "עוד לא שמרנו שבת, אבל תכננו לעשות זאת... קיבלתי אז הזמנה מתזמורת חשובה בדרום-אפריקה, עם חוזה ותנאים טובים, אך כשהתברר לי שאיאלץ להופיע בשבתות, דחיתי את ההצעה", אומר דורון.
ארבע שנים ניגן בתזמורת הסימפונית של באר-שבע, שם גם השלימו בני-הזוג את ההתקרבות לשמירת תורה ומצוות. לימינם עמד רב הקמפוס דאז באוניברסיטת בן-גוריון, הרב יחזקאל סופר. "הוא העמיד אותנו על הרגליים ונטע בנו את היסודות לחיים יהודיים וחסידיים", אומר דורון.
קרוב לעשרים שנה דורון הוא הצֶ'לן הראשון של התזמורת הסימפונית ראשון-לציון. אין כמעט תזמורת חשובה בארץ שלא אירחה אותו כסולן. בקרב שוחרי המוזיקה הקלסית הוא נחשב אחד הכישרונות הבולטים. לצד הנגינה הוא גם כותב יצירות ועיבודים. יצירתו 'תפילה סימפונית', המשלבת נעימות מנוסח התפילה, ניגוני חב"ד ועיבודים קלסיים, מנוגנת מעת לעת על-ידי התזמורת שבה הוא חבר. כך גם יצירות נוספות שלו, בעלות מוטיבים יהודיים-חסידיים מובהקים.
דעות קדומות נשברו
בגיל חמש החל לנגן בפסנתר. "אימי הייתה מורה לפסנתר. נשאבתי לתוך הנגינה, ועד מהרה היא מילאה את עולמי. ניגנתי בעצמי, האזנתי לתקליטים, הלכתי לקונצרטים. באחד הקונצרטים התבוננתי בנגן צ'לו. 'כזה אני רוצה!', אמרתי לאימי. התחלתי ללמוד צ'לו, ומאז אני והוא לא נפרדים".
בצבא היה חבר ב'רביעיית צה"ל'. שם גם הכיר את אשתו, ומי שגרמה במידה רבה את המהפך בחייהם. הדבר התחיל בהיכרות עם אנשים שומרי מצוות. המפגש איתם שבר דעות קדומות אנטי-דתיות שהושרשו בליבה בקיבוץ. היא יצרה איתם קשרים הדוקים, הוזמנה להתארח אצלם בשבתות ובחגים, ומשכה לביקורים האלה גם את דורון. זו הייתה ההתחלה.
הקשר העמיק
לאחר נישואיהם נסעו בני-הזוג למדינת אינדיאנה שבארה"ב, כדי להשתלם באוניברסיטת בלומינגטון. "היה שם פרופסור יהודי, יאנוש שטרקר שמו, שנחשב אחד המורים הטובים בעולם לצ'לו", אומר דורון. הוא למד אפוא צ'לו, ואשתו למדה אמנות. כארבע שנים וחצי עשו בארצות-הברית, והקשר עם התורה העמיק והלך. "הייתי יושב שעות בספרייה הגדולה של האוניברסיטה וקורא רמב"ם, משניות, תנ"ך ועוד. הרגשתי שהאמת נמצאת בהם", מספר דורון.
גם אשתו הייתה שותפה מלאה לתהליך. סייע להם הרב אברהם גרוסבאום, שליח חב"ד באינדיאנפוליס, הרחוקה כשעת נסיעה מבלומינגטון. הרב גרוסבאום נהג לפקוד לעיתים את הקמפוס ולפעול בקרב הסטודנטים היהודים.
ההצעה המפתה נדחתה
לאחר התקופה הזאת חזרו לארץ, כאשר הם על סף חיי תורה ומצוות. "עוד לא שמרנו שבת, אבל תכננו לעשות זאת... קיבלתי אז הזמנה מתזמורת חשובה בדרום-אפריקה, עם חוזה ותנאים טובים, אך כשהתברר לי שאיאלץ להופיע בשבתות, דחיתי את ההצעה", אומר דורון.
ארבע שנים ניגן בתזמורת הסימפונית של באר-שבע, שם גם השלימו בני-הזוג את ההתקרבות לשמירת תורה ומצוות. לימינם עמד רב הקמפוס דאז באוניברסיטת בן-גוריון, הרב יחזקאל סופר. "הוא העמיד אותנו על הרגליים ונטע בנו את היסודות לחיים יהודיים וחסידיים", אומר דורון.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
