מערכת COL
|
יום ב' כסלו ה׳תשס״ז
23.11.2006
'משפחה' מדווח על כינוס השלוחים העולמי
מהי הדרך הקלה ביותר לקרב יהודים ליהדות? איך מקיימים פעילות יהודית במדינה זרה בה אין כמעט יהודים? מה עושים עם חינוך הילדים? ■ שאלות אלה ורבות אחרות נדונו השבוע בכינוס השלוחים של חב"ד אליו הגיעו כ-3,000 שלוחים מרחבי העולם, שמפיצים יהדות, תורה וחסידות, גם במקומות הכי נידחים, היכן שרגל יהודית כמעט ולא דורכת ■ כתב 'משפחה', דוד דמן, היה במחיצתם ומביא השבוע את רשמיו המרתקים לסיפור המלא • לכניסה למדור "כינוס השלוחים": לחצו כאן
מאת דוד דמן
קירות אולם ה'גארדען סטעיט' בניו ג'רסי רעדו, לקול מחיאות הכפיים הסוערות, כאשר המנחה הרב משה קוטלרסקי מנה אחת לאחת את המדינות שבהן פועלים שלוחי חב"ד. המחיאות באו כל פעם מפינה אחרת באולם הגדול. קשה עד בלתי אפשרי היה לזהות מהיכן, שכן כשלשת אלפים איש אכלסו את האולם הענק, שבדרך כלל משמש לתערוכות, וכעת עבר הסבה מהירה לאולם אירועים מרהיב.
פעם אחת בשנה הם מגיעים לכאן. לא כולם, אך רובם. אלו הם האנשים האלמוניים, שעושים עבודת קודש בעשרות מדינות בעולם כולו. בשקט, אך בעקביות, ללא פרסום מיותר, הם מפיצים יהדות, תורה וחסידות, גם במקומות הכי נידחים, היכן שרגל יהודית כמעט ולא דורכת שם.
הם מפיצים מסירות נפש, אך חיים בעצמם חיים מופלאים של מסירות נפש, הכל בגלל המטרה היחידה שלשמה ובשבילה הם נמצאים שם: למלאות את רצון קדשו של הרבי מלובאוויטש זי"ע. הוא המשלח, וכך, הם ה'שלוחו של אדם כמותו'.
כעת הם כאן. מכל פינה בעולם. מסין ועד תאילנד. סיביר, יפאן, נפאל, ומדינות אפריקה הרחוקות. כולם תחת קורת גג אחד נקבצו ובאו. מכאן, לאחר כמה ימי חיזוק והתעלות, הם ישובו כל אחד למקומו, וישקעו שוב בעבודה המפרכת, הקשה אך המשמחת, והמביאה לידי סיפוק עצום. במיוחד כאשר עוד יהודי מתחיל להניח תפילין, או עוד זוג הורים שפעם לא ידע יהדות מהי, החלט לשלוח את ילדיו לחינוך יהודי.
בינתיים, הם מטיבים לבם בארוחה המפוארת שהוגשה להם, ומאזינים בדריכות לנאומים הנמלצים של מספר נואמים שנבחרו לייצג את מפעל השליחות כולו. האולם, שמארח בדרך כלל תערוכות ענק, מעולם לא זכה לארח תערוכה מסוג זה. תערוכה של אנשים עם מסירות נפש קשה לתיאור.
על הועידה הזאת עמלים המארגנים במשך חודשים רבים. על המלאכה מנצח איש אחד, הרב משה קוטלרסקי, שכבר עשרות שנים מנהל את מפעל השליחות כולו. מבין כולם, הוא היחיד שמכיר את כל השליחים בשמם, ומכיר מקרוב את הפעילות שמתבצעת על ידם. "יש כאן סייעתא דשמיא בלתי רגילה", הוא אומר ל'משפחה', יומיים לפני הכינוס הגדול, ה"באנקעט", כפי שהוא מכונה. אחרת אין הסבר להצלחת המפעל הענק הזה", הוא אומר בהתרגשות.
ואכן, אין הסבר אחר לתופעה הפלאית הזאת. יושבים להם אלפי שלוחים במדינות נידחות, ששום זכר ליהדות אין בהן. לא בית כנסת, לא מקווה ולא קהילה יהודית. והנה, מגיע לשם חסיד נלהב, צעיר, ומטלטל את המקום טלטלה עזה, מנער אותו כראוי, ולאחר תקופה קצרה המקום משנה את עצמו. אט אט מגלים לפתע התושבים את יהדותם, נסחפים אליה, נשאבים אל תוכה, והופכים ליהודים של ממש, ולעיתים קרובות, אף לחסידים של ממש.
לשם הגשמת המטרה, אין להם, לשלוחים, גבולות. הם מנצלים כל פירצה אפשרית כדי להגיע אל האנשים הללו. אל הנשמות האובדות האלה. כל הדרכים כשרות. כל הטכנולוגיות החדשות והמודרניות לוקחות חלק במרוץ שהם מנהלים אחר הנשמות היהודיות האבודות.
'היברו סקול' (-בית ספר עברית), 'סאנדיי סקול' (-בית ספר יום ראשון), 'סאמער קאמפ' (-מחנות קיץ), ועוד כל מיני פרויקטים שהם מקיימים, שהמטרה שלהם היא אחת: להשיב לב בנים אל אבותם.
כיצד מגייסים כסף?
בסדנאות שהם מקיימים בימי הכינוס, הם שומעים ומתעדכנים עוד ועוד בדרכים חדשות ומקוריות לקרב יהודים ליהדות ולשמור על קשר רציף אתם. סדנאות רבות מתקיימות כמעט בכל נושא הקשור לעבודת השליחים. למן הלכות יחסי ציבור וגיוס כספים, ועד דיונים בהלכות מסובכות, ובהפעלה נכונה של הדואר האלקטרוני.
שכונת קראון הייטס נראית אחרת לחלוטין בימים אלה. היא פושטת את צורתה הרגילה, שגם היא אינה פשוטה כלל, ולובשת ארשת חג. אלפי שלוחים ממלאים את רחובותיה. בית הכנסת של 770 , המוסדות המסונפים אליו וביתו של הרבי שנפתח במיוחד עבורם, מלאים בשלוחים, שהתנתקו ממלאכתם החשובה למספר ימים כדי לאגור כח, ולשוב ביתר שאת לעבודת הקודש.
"לא כולם הגיעו", מבהיר הרב קוטלרסקי, "חלק נאלצו להישאר בעירם, כדי לא להפסיק אף לרגע את עבודת הקודש. הם משלימים מניין, או מנהלים את החדר שזה עתה הוקם. יש מהם שהגיעו רק ליום אחד".
מי שממונה על ענייני השלוחים הוא המרכז לענייני חינוך, שהקים הרבי ומתנהל מאז ועד היום בידי הרה"ח רבי יהודה קרינסקי - מזכירו האישי של הרבי. "הרבי", אומר הרב קרינסקי בראיון ל'משפחה', ראה בשלוחים את מפעל חייו. כשהם היו מגיעים הנה לכינוס השלוחים השנתי, פניו היו עוטות ארשת חגיגית במיוחד. הוא קיבל אותם ביחידות והטה אוזן לכל משאלותיהם. הוא יעץ להם, וחיזק אותם לקראת המשך הדרך".
הרבצת תורה וחסידות
עם השלוחים באו גם חלק מהילדים. בשעה שהוריהם חגגו בניו ג'רסי, באירוע המרכזי, הם הסבו ל'באנקעט' משלהם, שאורגן במיוחד עבורם. בתוך האולם הסבו השלוחים. אך לא רק הם. איתם הגיעו גם ה'בעלי בתים' שלהם. שליחים רבים הביאו אתם את ה'זבולון' הפרטי שלהם, על מנת להפגיש אותן עם המציאות הנפלאה של מפעל הענק. מאוחר יותר כשהקהל יפרוץ בריקוד חסידי נלהב, הם יצטרפו בהתלהבות ויקפצו בעליזות, משל הם מסובים בהתוועדות חסידית.
בין הנאומים, הוקרנו קטעי וידיאו מרשימים, שלוחים .JEM שהוכנו על ידי חברת ההפקה שונים נאמו במהלך הערב, אך את תשומת הלב כולה 'גנב' הנגיד ר' שמואל ראהר, שיחד עם הנגיד ר' לוי לבייב מהווה גדול התומכים של מפעל השלוחים העולמי. ר' שמואל חגג הלילה משהו נוסף: יום הולדתו התשעים.
ר' שמואל הוא במקורו יהודי גליצאי מלבוב. באנגלית, שתובלה ביידיש גליצאית עסיסית, הוא ריתק במשך שעה ארוכה את הקהל. סיפורו האישי שבה את לבו של הקהל. "אתם הכתר של עם ישראל, אני מלא הערכה אליכם", אמר לקול תשואות האלפים שעמדו והריעו לו במשך דקות ארוכות.
עוד מונח בלקסיקון המקומי הוא ה'רול קול'. זהו הרגע שבו המנחה, הרב קוטלרסקי, מונה אחת לאחת את שמות המדינות שבהן פועלים השליחים, ואת המדינות החדשות שזכו לעלות השנה על מפת השלוחים העולמית. מדי שנה מקבל ה'רול קול' צביון חדש, והשנה הוא לווה במצגת עם תמונות מתוך הפעילות באותם מקומות.
קשה יהיה להצביע על הרגע המרגש ביותר במהלך הכינוס, שכן, היה זה כינוס רווי רגשות. אי אפשר היה שלא להתפעל כל רגע מחדש, כשאתה מוקף באלפי אנשים שאין להם שום דבר אחר בחייהם, לבד מהרבצת תורה וחסידות בכל פינה בעולם. אנשים, שיומם ולילה פועלים לפרסם את שמו יתברך בכל קצוות תבל, למרות כל הקשיים, הניסיונות, והמהמורות העומדים בדרכם, והם לא מעטים.
אולם, נדמה שהרגע שייזכר לעד, לפחות אצלי, מכל מהלך הטקס, הוא מראהו של איש העסקים האמריקאי, שנסחף כולו לתוך האווירה החסידית החמימה, ורקד על השולחן שעה ארוכה יחד עם השליח 'שלו', בהתלהבות חסידית, כאשר כיפתו, שהודקה בכמה וכמה סיכות איימה שוב ושוב להיפרד ממנו.
"זהו הסוד", אומר לי אחד השלוחים, תוך כדי צפייה בזוג המרקד. "זהו הרעיון של השלוחים.
לשתף את האנשים האלה, בתור שותפים בעלי משקל שווה במפעל הגדול. בתור אלו שמשתתפים יחד בתהליך המופלא הזה, של שיבת עם ישראל למקורותיו".
אין ספק. זה עובד.
(הכתבה מתפרסמת ב-COL באדיבות 'משפחה')
קירות אולם ה'גארדען סטעיט' בניו ג'רסי רעדו, לקול מחיאות הכפיים הסוערות, כאשר המנחה הרב משה קוטלרסקי מנה אחת לאחת את המדינות שבהן פועלים שלוחי חב"ד. המחיאות באו כל פעם מפינה אחרת באולם הגדול. קשה עד בלתי אפשרי היה לזהות מהיכן, שכן כשלשת אלפים איש אכלסו את האולם הענק, שבדרך כלל משמש לתערוכות, וכעת עבר הסבה מהירה לאולם אירועים מרהיב.
פעם אחת בשנה הם מגיעים לכאן. לא כולם, אך רובם. אלו הם האנשים האלמוניים, שעושים עבודת קודש בעשרות מדינות בעולם כולו. בשקט, אך בעקביות, ללא פרסום מיותר, הם מפיצים יהדות, תורה וחסידות, גם במקומות הכי נידחים, היכן שרגל יהודית כמעט ולא דורכת שם.
הם מפיצים מסירות נפש, אך חיים בעצמם חיים מופלאים של מסירות נפש, הכל בגלל המטרה היחידה שלשמה ובשבילה הם נמצאים שם: למלאות את רצון קדשו של הרבי מלובאוויטש זי"ע. הוא המשלח, וכך, הם ה'שלוחו של אדם כמותו'.
כעת הם כאן. מכל פינה בעולם. מסין ועד תאילנד. סיביר, יפאן, נפאל, ומדינות אפריקה הרחוקות. כולם תחת קורת גג אחד נקבצו ובאו. מכאן, לאחר כמה ימי חיזוק והתעלות, הם ישובו כל אחד למקומו, וישקעו שוב בעבודה המפרכת, הקשה אך המשמחת, והמביאה לידי סיפוק עצום. במיוחד כאשר עוד יהודי מתחיל להניח תפילין, או עוד זוג הורים שפעם לא ידע יהדות מהי, החלט לשלוח את ילדיו לחינוך יהודי.
בינתיים, הם מטיבים לבם בארוחה המפוארת שהוגשה להם, ומאזינים בדריכות לנאומים הנמלצים של מספר נואמים שנבחרו לייצג את מפעל השליחות כולו. האולם, שמארח בדרך כלל תערוכות ענק, מעולם לא זכה לארח תערוכה מסוג זה. תערוכה של אנשים עם מסירות נפש קשה לתיאור.
על הועידה הזאת עמלים המארגנים במשך חודשים רבים. על המלאכה מנצח איש אחד, הרב משה קוטלרסקי, שכבר עשרות שנים מנהל את מפעל השליחות כולו. מבין כולם, הוא היחיד שמכיר את כל השליחים בשמם, ומכיר מקרוב את הפעילות שמתבצעת על ידם. "יש כאן סייעתא דשמיא בלתי רגילה", הוא אומר ל'משפחה', יומיים לפני הכינוס הגדול, ה"באנקעט", כפי שהוא מכונה. אחרת אין הסבר להצלחת המפעל הענק הזה", הוא אומר בהתרגשות.
ואכן, אין הסבר אחר לתופעה הפלאית הזאת. יושבים להם אלפי שלוחים במדינות נידחות, ששום זכר ליהדות אין בהן. לא בית כנסת, לא מקווה ולא קהילה יהודית. והנה, מגיע לשם חסיד נלהב, צעיר, ומטלטל את המקום טלטלה עזה, מנער אותו כראוי, ולאחר תקופה קצרה המקום משנה את עצמו. אט אט מגלים לפתע התושבים את יהדותם, נסחפים אליה, נשאבים אל תוכה, והופכים ליהודים של ממש, ולעיתים קרובות, אף לחסידים של ממש.
לשם הגשמת המטרה, אין להם, לשלוחים, גבולות. הם מנצלים כל פירצה אפשרית כדי להגיע אל האנשים הללו. אל הנשמות האובדות האלה. כל הדרכים כשרות. כל הטכנולוגיות החדשות והמודרניות לוקחות חלק במרוץ שהם מנהלים אחר הנשמות היהודיות האבודות.
'היברו סקול' (-בית ספר עברית), 'סאנדיי סקול' (-בית ספר יום ראשון), 'סאמער קאמפ' (-מחנות קיץ), ועוד כל מיני פרויקטים שהם מקיימים, שהמטרה שלהם היא אחת: להשיב לב בנים אל אבותם.
כיצד מגייסים כסף?
בסדנאות שהם מקיימים בימי הכינוס, הם שומעים ומתעדכנים עוד ועוד בדרכים חדשות ומקוריות לקרב יהודים ליהדות ולשמור על קשר רציף אתם. סדנאות רבות מתקיימות כמעט בכל נושא הקשור לעבודת השליחים. למן הלכות יחסי ציבור וגיוס כספים, ועד דיונים בהלכות מסובכות, ובהפעלה נכונה של הדואר האלקטרוני.
שכונת קראון הייטס נראית אחרת לחלוטין בימים אלה. היא פושטת את צורתה הרגילה, שגם היא אינה פשוטה כלל, ולובשת ארשת חג. אלפי שלוחים ממלאים את רחובותיה. בית הכנסת של 770 , המוסדות המסונפים אליו וביתו של הרבי שנפתח במיוחד עבורם, מלאים בשלוחים, שהתנתקו ממלאכתם החשובה למספר ימים כדי לאגור כח, ולשוב ביתר שאת לעבודת הקודש.
"לא כולם הגיעו", מבהיר הרב קוטלרסקי, "חלק נאלצו להישאר בעירם, כדי לא להפסיק אף לרגע את עבודת הקודש. הם משלימים מניין, או מנהלים את החדר שזה עתה הוקם. יש מהם שהגיעו רק ליום אחד".
מי שממונה על ענייני השלוחים הוא המרכז לענייני חינוך, שהקים הרבי ומתנהל מאז ועד היום בידי הרה"ח רבי יהודה קרינסקי - מזכירו האישי של הרבי. "הרבי", אומר הרב קרינסקי בראיון ל'משפחה', ראה בשלוחים את מפעל חייו. כשהם היו מגיעים הנה לכינוס השלוחים השנתי, פניו היו עוטות ארשת חגיגית במיוחד. הוא קיבל אותם ביחידות והטה אוזן לכל משאלותיהם. הוא יעץ להם, וחיזק אותם לקראת המשך הדרך".
הרבצת תורה וחסידות
עם השלוחים באו גם חלק מהילדים. בשעה שהוריהם חגגו בניו ג'רסי, באירוע המרכזי, הם הסבו ל'באנקעט' משלהם, שאורגן במיוחד עבורם. בתוך האולם הסבו השלוחים. אך לא רק הם. איתם הגיעו גם ה'בעלי בתים' שלהם. שליחים רבים הביאו אתם את ה'זבולון' הפרטי שלהם, על מנת להפגיש אותן עם המציאות הנפלאה של מפעל הענק. מאוחר יותר כשהקהל יפרוץ בריקוד חסידי נלהב, הם יצטרפו בהתלהבות ויקפצו בעליזות, משל הם מסובים בהתוועדות חסידית.
בין הנאומים, הוקרנו קטעי וידיאו מרשימים, שלוחים .JEM שהוכנו על ידי חברת ההפקה שונים נאמו במהלך הערב, אך את תשומת הלב כולה 'גנב' הנגיד ר' שמואל ראהר, שיחד עם הנגיד ר' לוי לבייב מהווה גדול התומכים של מפעל השלוחים העולמי. ר' שמואל חגג הלילה משהו נוסף: יום הולדתו התשעים.
ר' שמואל הוא במקורו יהודי גליצאי מלבוב. באנגלית, שתובלה ביידיש גליצאית עסיסית, הוא ריתק במשך שעה ארוכה את הקהל. סיפורו האישי שבה את לבו של הקהל. "אתם הכתר של עם ישראל, אני מלא הערכה אליכם", אמר לקול תשואות האלפים שעמדו והריעו לו במשך דקות ארוכות.
עוד מונח בלקסיקון המקומי הוא ה'רול קול'. זהו הרגע שבו המנחה, הרב קוטלרסקי, מונה אחת לאחת את שמות המדינות שבהן פועלים השליחים, ואת המדינות החדשות שזכו לעלות השנה על מפת השלוחים העולמית. מדי שנה מקבל ה'רול קול' צביון חדש, והשנה הוא לווה במצגת עם תמונות מתוך הפעילות באותם מקומות.
קשה יהיה להצביע על הרגע המרגש ביותר במהלך הכינוס, שכן, היה זה כינוס רווי רגשות. אי אפשר היה שלא להתפעל כל רגע מחדש, כשאתה מוקף באלפי אנשים שאין להם שום דבר אחר בחייהם, לבד מהרבצת תורה וחסידות בכל פינה בעולם. אנשים, שיומם ולילה פועלים לפרסם את שמו יתברך בכל קצוות תבל, למרות כל הקשיים, הניסיונות, והמהמורות העומדים בדרכם, והם לא מעטים.
אולם, נדמה שהרגע שייזכר לעד, לפחות אצלי, מכל מהלך הטקס, הוא מראהו של איש העסקים האמריקאי, שנסחף כולו לתוך האווירה החסידית החמימה, ורקד על השולחן שעה ארוכה יחד עם השליח 'שלו', בהתלהבות חסידית, כאשר כיפתו, שהודקה בכמה וכמה סיכות איימה שוב ושוב להיפרד ממנו.
"זהו הסוד", אומר לי אחד השלוחים, תוך כדי צפייה בזוג המרקד. "זהו הרעיון של השלוחים.
לשתף את האנשים האלה, בתור שותפים בעלי משקל שווה במפעל הגדול. בתור אלו שמשתתפים יחד בתהליך המופלא הזה, של שיבת עם ישראל למקורותיו".
אין ספק. זה עובד.
(הכתבה מתפרסמת ב-COL באדיבות 'משפחה')
הרב קרינסקי עם מו"ל בקהילה מאיר הירשמן ודוד דמן מ'משפחה' * צילום: מאיר דהן, COL
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
4 תגובות
1.
מה ההתרגשות
ב' כסלו ה׳תשס״ז
בסך הכל עמוד אחד שולי וצדדי בתוך העתון שמסקר אירוע ענק שכזה בציבור החרדי !
ולעומת זאת על כל אסיפה של 100 יהודים הם מקדישים עמודים רבים ומנופחים.
היה כדאי שאנ"ש יחרימו את העתון הזה
ולעומת זאת על כל אסיפה של 100 יהודים הם מקדישים עמודים רבים ומנופחים.
היה כדאי שאנ"ש יחרימו את העתון הזה
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
2.
ל-1
ב' כסלו ה׳תשס״ז
מה שנכון נכון!!!
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
3.
צודק בהחלט
ב' כסלו ה׳תשס״ז
לא מזמן קראתי כתבה על אחד שפועל באוקריינה, (כמובן שהוא לא מחב"ד, אחרת לא היו כותבים עליו את הכתבה), והכתבה השתרעה על פני כעשרה עמודים עם תמונות צבעוניות, ואיזה אורח חשוב מהארץ.
והרי כל אחד מ-400 השלוחים שלנו לחבר העמים יש לו יותר מה להראות ממה שהיה בכתבה ההיא.
וכאן מתאספים 3000 שלוחים שמייצגים אמפריות אדירות, ואנחנו מתרגשים מידיעה על חצי עמוד !!!
הרי היו צריכים לפחות להקדיש את עמוד השער לתמונה הזאת !
והרי כל אחד מ-400 השלוחים שלנו לחבר העמים יש לו יותר מה להראות ממה שהיה בכתבה ההיא.
וכאן מתאספים 3000 שלוחים שמייצגים אמפריות אדירות, ואנחנו מתרגשים מידיעה על חצי עמוד !!!
הרי היו צריכים לפחות להקדיש את עמוד השער לתמונה הזאת !
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
4.
משה מבני ברק
ב' כסלו ה׳תשס״ז
הכתבה הינו חדשות אמיתיות ,אני בבני ברק שומע שיש כאן כמה שמכונים,רשכבה"ג(ראש כל בני הגולה)ותמהתי תמיד איך הם בבני ברק ראש לכל הגולה ופירשתי לעצמי ,שכל הגולה היא בבני ברק או בשטיביל ,ועתה אני שומע שיש יהודים שאינם מכירים את הרשכבהגי"ם האילו בסין ,באוקריינה בנאפל,בווייטנאם,בקולורדו,מענין אם הרשכבה"ג שמע על צאן מרעיתו במדינות האילו
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
