המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5387475
[email protected]

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת תּוֹלְדוֹת

"וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ". (בראשית כז,כח)

"וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים..." – אוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ נִתְבָּרֵךְ בְּעֶשֶׂר בְּרָכוֹת, כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם.

מָה? מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין הַבְּרָכוֹת שֶׁקִּבֵּל יַעֲקֹב, לָמַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶן נִבְרָא הָעוֹלָם? בָּרוּר שֶׁצָּרִיךְ לִמְצֹא קֶשֶׁר תָּכְנִי עָמֹק בֵּין שְׁנֵי הַדְּבָרִים, וְלֹא רַק הַמִּסְפָּר 'עֶשֶׂר' מְשֻׁתָּף בֵּינֵיהֶם.

וְהִנֵּה, בְּמָקוֹם אַחֵר אֲנַחְנוּ מוֹצְאִים כָּתוּב שֶׁעֲשֶׂרֶת הַמַּאֲמָרוֹת הֵם כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. הָעֻבְדָּה הַזֹּאת יְכוֹלָה לַעֲזֹר לָנוּ לְהָבִין מַהוּ הַקֶּשֶׁר בֵּין עֲשֶׂרֶת הַמַּאֲמָרוֹת לְעֶשֶׂר הַבְּרָכוֹת שֶׁל יַעֲקֹב:

עֲשֶׂרֶת הַמַּאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶן נִבְרָא הָעוֹלָם וַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה – כִּי הָעוֹלָם נִבְרָא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה וּבִשְׁבִיל הַתּוֹרָה. כָּל מַטְּרַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם הִיא, לִיצֹר נִבְרָאִים שֶׁבְּתוֹכָם יָאִיר אוֹר הַתּוֹרָה.

עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הֵם אוֹר נִפְלָא שֶׁצָּרִיךְ לָבוֹא לִידֵי גִּלּוּי בְּתוֹךְ הָעוֹלָם שֶׁמִּתְהַוֶּה בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי אָכֵן מְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ וּמַקְפִּיד בִּסְבִיבָתוֹ לִקְשֹׁר יַחַד אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עִם עֲשֶׂרֶת הַמַּאֲמָרוֹת, אָז הוּא זוֹכֶה לְרֹב שֶׁפַע. הַשֶּׁפַע הַזֶּה – אֵלּוּ הֵן עֶשֶׂר הַבְּרָכוֹת שֶׁבָּהֶן נִתְבָּרֵךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ, וְלָהֶן מִשְׁתּוֹקֵק כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ.

לְסִכּוּם: הָרוֹצֶה שֶׁיָּחוּלוּ עַל רֹאשׁוֹ עֶשֶׂר הַבְּרָכוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לְיַעֲקֹב, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מַאֲמָץ עֶלְיוֹן לְהָאִיר אֶת הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי (שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשֶׂרֶת הַמַּאֲמָרוֹת) בְּאוֹר הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת (עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת וּסְעִיפֵיהֶם).

כְּבָר כִּמְעַט שָׁנָה, מַנִּיחַ מוֹרִיס תְּפִלִּין בְּעֶזְרָתוֹ שֶׁל הַ'תָּמִים' הַצָּעִיר, שְׁמוּאֵל, מִדֵּי יוֹם שִׁשִּׁי. מוֹרִיס הוּא בַּעַל חֲנוּת גְּדוֹלָה לִכְלֵי-בַּיִת וְהוּא נִרְאֶה יְהוּדִי חַם שֶׁאֶפְשָׁר וְצָרִיךְ לְקָרְבוֹ יוֹתֵר. אַךְ מָה לַעֲשׂוֹת, וּשְׁמוּאֵל בַּיְשָׁן הוּא? כָּל-כָּךְ הָיָה רוֹצֶה לִזְרֹק לְמוֹרִיס כַּמָּה מִלִּים עַל מִצְווֹת נוֹסָפוֹת, עַל הִתְקַדְּמוּת, אוּלַי עַל לִמּוּד מְשֻׁתָּף... אַךְ בְּכָל פַּעַם פִּיו אֵינוֹ נִשְׁמָע לוֹ. עִם סִיּוּם הֲנָחַת הַתְּפִלִּין הוּא מְמַהֵר הַחוּצָה...

אַךְ הַפַּעַם, כַּאֲשֶׁר נִכְנַס שְׁמוּאֵל לַחֲנוּת רָאָה מִיָּד שֶׁפָּנָיו שֶׁל מוֹרִיס נְפוּלוֹת. מִתּוֹךְ דְּאָגָה כֵּנָה לִשְׁלוֹמוֹ, שָׁאַל אוֹתוֹ: "קָרָה מַשֶּׁהוּ? הַכֹּל בְּסֵדֶר, כֻּלָּם מַרְגִּישִׁים טוֹב?".

מוֹרִיס נִעְנֵעַ רֹאשׁוֹ בְּחִיּוּב אַךְ פָּנָיו נִשְׁאֲרוּ עֲצוּבוֹת: "זֶה בָּעֲסָקִים. מַשֶּׁהוּ בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן לֹא מִסְתַּדֵּר, הָרְוָחִים יוֹרְדִים מִשּׁוּם-מָה, וּבַקֶּצֶב הַזֶּה, בְּתוֹךְ זְמַן קָצָר אֶהֱיֶה בְּצָרוֹת"...

שְׁמוּאֵל שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים בְּהִשְׁתַּתְּפוּת אֲמִתִּית, וּפִתְאוֹם עָלָה בְּלִבּוֹ רַעְיוֹן, כָּל-כָּךְ פָּשׁוּט וְהֶגְיוֹנִי: "שְׁמַע-נָא מוֹרִיס, יֵשׁ לִי עֲבוּרְךָ רַעְיוֹן מְצֻיָּן שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲזֹר לָעֵסֶק שֶׁלְּךָ לְהִתְרוֹמֵם... פָּשׁוּט, תַּתְחִיל לִסְגֹּר אֶת הַחֲנוּת בַּשַּׁבָּתוֹת. תַּאֲמִין לִי, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִרְאֶה אֶת הַמַּאֲמָץ שֶׁלְּךָ וּבְוַדַּאי יִשְׁלַח לְךָ רֹב שֶׁפַע וּבְרָכָה. אִם לֹא מִיָּד, אָז כַּעֲבֹר זְמַן"... שְׁמוּאֵל הָיָה כָּל-כָּךְ נִלְהָב מִן הָרַעְיוֹן שֶׁאֲפִלּוּ שָׁכַח לְהִתְבַּיֵּשׁ בְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר.

אַךְ מוֹרִיס הִתְלַהֵב פָּחוֹת. "לֹא, זֶה לֹא עוֹבֵד כָּכָה" – הִסְבִּיר לִשְׁמוּאֵל. "בְּכָל תְּחוּם יֵשׁ אֶת הַדְּרָכִים לְהַצְלִיחַ בּוֹ. אִם אֲנִי רוֹצֶה לְהַצְלִיחַ לִהְיוֹת יְהוּדִי יוֹתֵר דָּתִי, אֲנִי צָרִיךְ לִסְגֹּר אֶת הַחֲנוּת בְּשַׁבָּת. וְאִם אֲנִי רוֹצֶה לְהַצְלִיחַ יוֹתֵר בָּעֲסָקִים, אֲנִי מֻכְרָח לְהַשְׁאִיר אֶת הַחֲנוּת פְּתוּחָה שִׁבְעָה יָמִים בְּשָׁבוּעַ. הַדְּבָרִים פָּשׁוּט לֹא קְשׁוּרִים זֶה לָזֶה – מִצְווֹת וְשַׁבָּתוֹת לְחוּד, וַעֲסָקִים לְחוּד"...

שְׁמוּאֵל שָׁמַע אֶת דְּבָרָיו שֶׁל מוֹרִיס וְלִבּוֹ הִתְכַּוֵּץ. אֵיךְ? אֵיךְ יוּכַל לְהַעֲבִיר לְמוֹרִיס אֶת מָה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ כָּל-כָּךְ טוֹב, מִתּוֹךְ שָׁעוֹת רַבּוֹת שֶׁל לִמּוּד חֲסִידוּת? אֵיךְ יַסְבִּיר לְמוֹרִיס שֶׁהַדְּבָרִים דַּוְקָא כֵּן קְשׁוּרִים, בְּקֶשֶׁר הָדוּק בַּל יִנָּתֵק?

הוּא נָשַׁם נְשִׁימָה עֲמֻקָּה: "שְׁמַע-נָא מוֹרִיס, בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כְּתוּבִים הַדְּבָרִים בְּדִיּוּק הָפוּךְ. גַּם בַּתְּפִלִּין שֶׁאַתָּה מַנִּיחַ... ה' אוֹמֵר לָנוּ בְּפֵרוּשׁ בְּכָל מָקוֹם: אִם תְּקַיְּמוּ אֶת מִצְווֹתַי, אָז '...וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ'. כַּאֲשֶׁר רוֹצִים לְקַבֵּל אֶת בִּרְכַּת ה' לְהַצְלָחָה, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת 'כְּלִי' שֶׁיְּקַבֵּל לְתוֹכוֹ אֶת הַבְּרָכָה, הַכְּלִי הוּא קִיּוּם מִצְוָה חֲדָשָׁה...

"אַתָּה מֵבִין מוֹרִיס? ה' הוּא בּוֹרֵא הָעוֹלָם. הוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁנָּאִיר אוֹתוֹ בְּאוֹר שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת. הָעֲסָקִים שֶׁלְּךָ פָּשׁוּט מְחַכִּים שֶׁ'תָּאִיר' אוֹתָם בְּאוֹר הַשַּׁבָּת".

מוֹרִיס הִקְשִׁיב לְכָל מִלָּה וְנִכַּר הָיָה שֶׁהַדְּבָרִים נִקְלָטִים בְּלִבּוֹ...

שָׁבוּעַ לְאַחַר מִכֵּן, בְּיוֹם שִׁשִּׁי, רָאָה שְׁמוּאֵל לְהַפְתָּעָתוֹ וּלְשִׂמְחָתוֹ, שֶׁלֶט עַל דֶּלֶת הַחֲנוּת, הַמּוֹדִיעַ עַל סְגִירָתָהּ בְּשַׁבָּתוֹת... חָדְשַׁיִם לְאַחַר מִכֵּן, בְּאֶחָד מִיְּמֵי שִׁשִּׁי, אָמַר מוֹרִיס לִשְׁמוּאֵל בְּשָׁעָה שֶׁחָלַץ אֶת הַתְּפִלִּין: "דֶּרֶךְ אַגַּב, אֲנִי כַּנִּרְאֶה צָרִיךְ לְהוֹדוֹת לְךָ... הָעֲסָקִים שֶׁלִּי בָּרוּךְ ה' מִתְיַצְּבִים וְעוֹלִים עַל דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ"...

הסיפור השבועי

דִּין אֱמֶת

הַסִּפּוּר הַזֶּה אֵרַע לִפְנֵי כְּמֵאָה שָׁנָה. לִפְנֵי בֵּית-הַדִּין בִּירוּשָׁלַיִם הִתְיַצְּבוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְדִין-תּוֹרָה. הַתּוֹבֵעַ הֵחֵל לְהַרְצוֹת אֶת טַעֲנוֹתָיו לִפְנֵי הַדַּיָּנִים: "קָנִיתִי מֵאִישׁ זֶה, הָעוֹמֵד כָּאן לְצִדִּי, שְׁנֵי בָּתִּים. הָאֶחָד נִמְצָא בְּתוֹךְ חוֹמוֹת הָעִיר, וְהַשֵּׁנִי בְּאַחַת מִשְּׁכוּנוֹתֶיהָ הַחֲדָשׁוֹת שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁמִּחוּץ לַחוֹמוֹת. עַתָּה טוֹעֵן פִּתְאוֹם הַמּוֹכֵר, כִּי מָכַר לִי רַק אֶת הַבַּיִת שֶׁבֵּין הַחוֹמוֹת וְהוּא מַכְחִישׁ בְּרֹב חֻצְפָּתוֹ כִּי מָכַר גַּם אֶת הַבַּיִת שֶׁמִּחוּץ לַחוֹמוֹת".

"הַאִם יֵשׁ בְּיָדְךָ שְׁטַר מְכִירָה?", שְׁאָלוֹ אַב בֵּית-הַדִּין. הַטּוֹעֵן שָׁלַח יָד לְכִיס מְעִילוֹ וְשָׁלַף מִשָּׁם דַּף נְיָר כָּתוּב וְחָתוּם. נָטַל הַדַּיָּן אֶת הַדַּף בְּיָדוֹ וּבְחָנוֹ הֵיטֵב, וְאָמְנָם, זֶה הָיָה שְׁטַר מְכִירָה שֶׁנִּכְתַּב וְנֶחְתַּם, לִכְאוֹרָה, כַּדָּת וְכַדִּין.

"אֱמֹר אֵפוֹא אַתָּה, מָה בְּפִיךָ", פָּנָה הַדַּיָּן אֶל הַמּוֹכֵר. זֶה אִשֵּׁר רַק אֶת מַחֲצִית הַכָּתוּב בַּשְּׁטָר וְכָפַר בַּמַּחֲצִית הָאַחֶרֶת, כְּלוֹמַר, בִּמְכִירַת הַבַּיִת שֶׁמִּחוּץ לַחוֹמוֹת. "בְּהֵן-צִדְקִי, כְּבוֹד הָרַבָּנִים", טָעַן הַנִּתְבָּע בְּלַהַט, "אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כֵּיצַד הִשְׁתַּרְבֵּב בַּיִת זֶה שֶׁמִּחוּץ לַחוֹמוֹת אֶל תּוֹךְ שְׁטַר הַמְּכִירָה. מֵעוֹלָם לֹא מְכַרְתִּיו וְהַדָּבָר אַף לֹא עָלָה מֵעוֹלָם עַל דַּעְתִּי".

נֹכַח הַכְחָשָׁתוֹ הַנִּמְרֶצֶת שֶׁל הַמּוֹכֵר הִתְקַשָּׁה אַב בֵּית-הַדִּין לְהַכְרִיעַ בַּדִּין. מִצַּד אֶחָד, הָרְאָיוֹת תָּמְכוּ בְּעֶמְדַּת הַתּוֹבֵעַ, אַךְ מִצַּד שֵׁנִי, הִתְרַשֵּׁם מִכֵּנוּת דְּבָרָיו שֶׁל הַנִּתְבָּע, הַטּוֹעֵן שֶׁלֹּא מָכַר מֵעוֹלָם אֶת הַבַּיִת הַנּוֹסָף.

לְאַחַר הִתְיָעֲצוּת קְצָרָה עִם חֲבֵרָיו הַדַּיָּנִים, הִזְמִין הָרַב אֶת שְׁנֵי הַצְּדָדִים לְהִתְלַוּוֹת אֲלֵיהֶם לְבֵיתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל סָלַנְט. רַבָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם נוֹדַע בְּפִקְּחוּתוֹ הָרַבָּה וּבְחוּשָׁיו הַמְּחֻדָּדִים. קָשֶׁה מְאוֹד הָיָה לְרַמּוֹתוֹ. הוּא יָדַע לְהַבִּיט בִּפְנֵיהֶם שֶׁל הָאֲנָשִׁים, לִשְׁאֹל אוֹתָם אֶת הַשְּׁאֵלוֹת הַנְּכוֹנוֹת וּלְהַגִּיעַ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לְחֵקֶר הָאֱמֶת. אַב בֵּית-הַדִּין הָיָה מְשֻׁכְנָע כִּי גַּם בְּמִקְרֶה זֶה יוֹצִיא הַגָּאוֹן אֶת הָאֱמֶת לָאוֹר.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה חַדְרוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל מָלֵא תַּלְמִידִים, שֶׁיָּשְׁבוּ לְפָנָיו כְּדֵי לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה. כְּשֶׁהוֹפִיעוּ בְּבֵיתוֹ הָאוֹרְחִים הַנִּכְבָּדִים, חַבְרֵי בֵּית-הַדִּין, קָם רַבִּי שְׁמוּאֵל לִקְרָאתָם וְקִבְּלָם בְּכָבוֹד רַב. בְּתוֹךְ דַּקּוֹת אֲחָדוֹת כְּבָר הָיָה עָרוּךְ וּמוּכָן לִשְׁמֹעַ אֶת טַעֲנוֹת הַצְּדָדִים.

הַתּוֹבֵעַ שָׁב וְהִרְצָה אֶת דְּבָרָיו וְגַם הַנִּתְבָּע חָזַר עַל קַו הֲגָנָתוֹ הַקָּלוּשׁ. זֶה אוֹמֵר: "קָנִיתִי אֶת שְׁתֵּי הַדִּירוֹת", וּמִסְתַּיֵּעַ בִּשְׁטַר מְכִירָה כָּתוּב וְחָתוּם, וְזֶה מֵשִׁיב: "לֹא, מָכַרְתִּי לְךָ רַק בַּיִת אֶחָד, זֶה שֶׁבְּתוֹךְ הַחוֹמוֹת", וְאֵין לוֹ מַעֲנֶה עַל הַשְּׁטָר הֶחָתוּם עַל-יָדוֹ.

כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הֵסִיר רַבִּי שְׁמוּאֵל אֶת עֵינָיו לְרֶגַע מֵהַצְּדָדִים הַטּוֹעֲנִים. לְאַחַר מִכֵּן בִּקֵּשׁ לְקַבֵּל לְיָדָיו אֶת שְׁטַר הַמְּכִירָה. בְּמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת הִבִּיט רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּשְּׁטָר, תּוֹךְ שֶׁהוּא הוֹפֵךְ אוֹתוֹ מִצַּד אֶל צַד וּמִתְבּוֹנֵן בּוֹ בְּעִיּוּן רַב, כְּאִלּוּ הָיָה חוֹקֵר בְּמַעְבָּדָה. בַּחֶדֶר שָׂרְרָה דְּמָמָה מֻחְלֶטֶת, בְּעוֹד הַדַּיָּנִים וְהַתַּלְמִידִים עוֹקְבִים בְּעִיּוּן אַחַר מַעֲשָׂיו שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל וּמְצַפִּים בְּקֹצֶר-רוּחַ לְמוֹצָא פִּיו.

פִּתְאוֹם הִתְנַעֵר רַבִּי שְׁמוּאֵל מֵהִרְהוּרָיו וּבְקוֹל רוֹעֵם פָּנָה לְעֵבֶר הַתּוֹבֵעַ: "רָשָׁע! הוֹדֵה מִיָּד עַל הָאֱמֶת. אַתָּה זִיַּפְתָּ אֶת הַשְּׁטָר. אֶת חֶלְקוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַכָּתוּב בּוֹ הוֹסַפְתָּ לְבַדְּךָ, בִּרְצוֹתְךָ לִזְכּוֹת בִּרְכוּשׁ שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ לְךָ!".

דְּבָרָיו הַתַּקִּיפִים שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל הִבְהִילוּ אֶת הַתּוֹבֵעַ וְהוּא פָּרַץ בִּבְכִי כְּתִינוֹק. "אֱמֶת וְיַצִּיב, רַבִּי", הִתְיַפֵּחַ. "רוּחַ-שְׁטוּת נִכְנְסָה בִּי וַאֲנִי הִתְפַּתֵּיתִי כְּטִפֵּשׁ. אָכֵן, זִיַּפְתִּי חֵלֶק מִשְׁטַר הַמְּכִירָה. אֲנִי מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה וּמְחִילָה"...

הַבָּעַת תַּדְהֵמָה עָלְתָה עַל פְּנֵי הַנּוֹכְחִים. לְצַד הַפְתָּעָתָם מִן הַהִתְפַּתְּחוּת הַבִּלְתִּי-צְפוּיָה שֶׁאֵרְעָה לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, תָּמְהוּ הַכֹּל מִנַּיִן יָכֹל הָיָה רַבִּי שְׁמוּאֵל לָדַעַת כִּי הַשְּׁטָר מְזֻיָּף.

הִבְחִין רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּאוֹתוֹת הַתִּמָּהוֹן שֶׁעַל פְּנֵי הַנּוֹכְחִים בַּחֶדֶר, וּשְׁבִיב שֶׁל חִיּוּךְ עָלָה עַל שְׂפָתָיו. בִּשְׁתֵּי יָדָיו הָרִים אֶת שְׁטַר הַמְּכִירָה כְּלַפֵּי מַעְלָה, לְעֵבֶר הָאוֹר.

"אֵינְכֶם מְבִינִים אֵיךְ יָדַעְתִּי כִּי הַשְּׁטָר מְזֻיָּף הוּא? וּבְכֵן, הָאֱמֶת הִיא שֶׁמִּצַּד הָעֻבְדּוֹת הַיְּבֵשׁוֹת לֹא הָיְתָה לִי כָּל רְאָיָה לְכָךְ. תֹּאמְרוּ, נָבִיא אָנֹכִי? לֹא מִנֵּיהּ וְלֹא מִקְצָתֵיהּ!

"כְּבָר לִמְּדוּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה, שֶׁ'נִּכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת'. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרָיו הַפְּשׁוּטִים וְהַכֵּנִים שֶׁל הַמּוֹכֵר, חַשְׁתִּי כִּי הַצֶּדֶק עִמּוֹ. אֲבָל הַתּוֹרָה, כַּיָּדוּעַ, לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא, וְכָל עוֹד מֻנָּח לְפָנַי שְׁטָר שֶׁהַנִּתְבָּע מְאַשֵּׁר אֶת חֶלְקוֹ וּמְקַיֵּם אֶת חֲתִימָתוֹ, הַדִּין לְצִדּוֹ שֶׁל הַתּוֹבֵעַ".

רַבִּי שְׁמוּאֵל הִגְבִּיהַּ עוֹד מְעַט אֶת הַשְּׁטָר וְקֵרְבוֹ לִמְקוֹר הָאוֹר. הוּא הִזְמִין אֶת הַנּוֹכְחִים לְהִצְטוֹפֵף וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו. "הַבִּיטוּ וּרְאוּ אֶת הַקֵּפֶל הֶעָדִין הַזֶּה, הַחוֹצֶה אֶת הַדַּף בִּשְׁלִישׁוֹ הָעֶלְיוֹן, בְּדִיּוּק בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ מִסְתַּיְּמוֹת הַשּׁוּרוֹת הַמְּתָאֲרוֹת אֶת הַנֶּכֶס שֶׁמִּחוּץ לַחוֹמוֹת, וּמַתְחִיל תֵּאוּרוֹ שֶׁל הַנֶּכֶס שֶׁבְּתוֹךְ הַחוֹמוֹת. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת הַמְּכִירָה, קִפֵּל הַקּוֹנֶה אֶת הַדַּף לִשְׁנַיִם, מִבְּלִי שֶׁהַמּוֹכֵר הִבְחִין בְּכָךְ. לְאַחַר שֶׁנִּפְרְדוּ לְדַרְכָּם, שָׁטַח הַקּוֹנֶה אֶת הַדַּף וּ'מָכַר' לְעַצְמוֹ אֶת הַבַּיִת הַנּוֹסָף. זוֹ הַסִּבָּה שֶׁמִּצַּד אֶחָד אִשֵּׁר הַמּוֹכֵר אֶת הַשְּׁטָר וְהַחֲתִימָה, אַךְ מִצַּד שֵׁנִי לֹא הִצְלִיחַ לְהָבִין מִנַּיִן צָצָה לָהּ לְפֶתַע הַמְּכִירָה הַנּוֹסֶפֶת"...

הַנּוֹכְחִים בַּחֶדֶר לֹא הִצְלִיחוּ לִכְבֹּשׁ אֶת הִתְפַּעֲלוּתָם מֵחָכְמַת רַבָּם וּמֵעֵינֵי הַנֵּץ שֶׁלּוֹ, שֶׁהִבְחִינוּ בַּקֵּפֶל הַקַּל שֶׁרִשּׁוּמָיו כִּמְעַט נָמוֹגוּ לַחֲלוּטִין.

וּמְסַפְּרִים, שֶׁמֵּאוֹתוֹ יוֹם וָאֵילָךְ שִׁנָּה גַּם הַקּוֹנֶה-הַתּוֹבֵעַ אֶת דְּרָכָיו מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. הוּא נֶהֱפַךְ לִיהוּדִי יְרֵא-שָׁמַיִם אֲמִתִּי שֶׁזְּהִירוּתוֹ מִכָּל צֵל וְאָבָק שֶׁל שֶׁקֶר הָיְתָה שֵׁם-דָּבָר וּמוֹפֵת לַכֹּל.

מבט לגאולה – ליום הבהיר ראש-חודש כסלו

הַסִּפּוּרִים מִתְגַּלְגְּלִים וְהַשִּׂמְחָה רַבָּה

בֹּקֶר רֹאשׁ-חֹדֶשׁ כִּסְלֵו. יְלָדִים לְבוּשִׁים בְּבִגְדֵי שַׁבָּת עוֹלִים לַהַסָּעוֹת לְכִוּוּן הַתַּלְמוּד-תּוֹרָה, יְלָדוֹת בְּכָחֹל-לָבָן צוֹעֲדוֹת לְבֵית-הַסֵּפֶר, וּמִבָּתֵּי-הַכְּנֵסִיּוֹת נִשְׁמַעַת שִׁירַת הַהַלֵּל "לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָ-ה... זֶה הַשַּׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבוֹאוּ בוֹ".

הָרְחוֹבוֹת נִרְאִים חֲגִיגִיִּים, וַאֲפִלּוּ טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם הַבּוֹדְדוֹת שֶׁצּוֹנְחוֹת לָהֶן בְּרֹךְ נִרְאוֹת כְּרוֹקְדוֹת רִקּוּד עַלִּיז, חָרְפִּי וְרַעֲנָן שֶׁל תּוֹדָה לְרִבּוֹן הָעוֹלָם.

רֹאשׁ-חֹדֶשׁ כִּסְלֵו וְהַפַּעַם תּוֹרִי לְאַרְגֵּן אֶת פְּעִילוּת הַגְּאֻלָּה הַחָדְשִׁית. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁרֹאשׁ-חֹדֶשׁ כִּסְלֵו שׁוֹנֶה מְאוֹד מִיֶּתֶר רָאשֵׁי-הֶחֳדָשִׁים, כְּבָר הִסְפַּקְתִּי לִקְרֹא אֶת מְגִלַּת 'רֹאשׁ-חֹדֶשׁ כִּסְלֵו' וּלְהָבִין עַד כַּמָּה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהוֹדוֹת לַה' עַל הַגְּאוּלָה הַפְּרָטִית שֶׁקִּבַּלְנוּ הַחֲסִידִים בַּיּוֹם הַזֶּה, הָרַבִּי שֶׁלָּנוּ הִבְרִיא, חָזַרְנוּ לִרְאוֹת אוֹתוֹ בְּהַנְהָגָתוֹ כָּרָגִיל.

אֲנִי מִתְרַגֵּשׁ לִקְרַאת הַהִתְוַעֲדוּת שֶׁהֵכַנְתִּי לְהַיּוֹם, בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעַ קִבַּלְתִּי הֲמוֹן עֵצוֹת מֵאַחַי הַגְּדוֹלִים אֵיךְ וְכֵיצַד, מָה לְהָבִיא וְעִם אֵיזֶה נִגּוּנִים כְּדַאי לִפְתֹּחַ. כַּמָּה סִפּוּרִים לְבַקֵּשׁ מֵחֲבֵרִים שֶׁיְּסַפְּרוּ וְאֵיךְ לִגְרֹם שֶׁבֶּאֱמֶת תִּהְיֶה זוֹ הִתְוַעֲדוּת חֲסִידִית שֶׁתְּרוֹמֵם אֶת כֻּלָּנוּ וְתִתֵּן לָנוּ לִטְעֹם אֶת טַעַם הַגְּאֻלָּה וְהַשִּׂמְחָה.

אֲנִי יוֹשֵׁב בָּאוֹטוֹבּוּס וּמְנַסֶּה לְהִתְרַכֵּז בְּשׁוּרוֹת הַתַּנְיָא שֶׁקִּבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לִלְמֹד בְּעַל-פֶּה עַד לְי"ט כִּסְלֵו, הָאוֹטוֹבּוּס נֶעֱצָר, וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁר' אִיצֶ'ה וְר' שְׁלוֹיְמֶה עוֹלִים וּמִתְיַשְּׁבִים בַּסַּפְסָל שֶׁלְּפָנַי. הֵם מְשׂוֹחֲחִים בְּהִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה וּמִבְּלִי מֵשִׂים גַּם אֲנִי נִסְחָף וּמַאֲזִין לְשֶׁטֶף הַזִּכְרוֹנוֹת:

"אֲנִי הִגַּעְתִּי לִ'770' בְּסוֹף חֹדֶשׁ מְנַחֵם-אָב, הָיִיתִי אָז תָּמִים בֶּן 22 שֶׁבָּא לָרַבִּי לְשָׁנָה" – שָׁמַעְתִּי אֶת ר' אִיצֶ'ה מְסַפֵּר. "הִתְרַגַּשְׁתִּי מִכָּל דָּבָר קָטָן שֶׁנִּגְלָה לְעֵינַי. כָּל תְּפִלָּה, הִתְוַעֲדוּת וְשִׂיחָה שֶׁהָרַבִּי אָמַר הֶעֱבִירָה בִּי רוּחַ חֲדָשָׁה. בְּאוֹתוֹ שִׂמְחַת-תּוֹרָה עָמַדְתִּי בִּסְמִיכוּת לַבִּימָה. רָצִיתִי לִרְאוֹת אֶת הָרַבִּי רוֹקֵד עִם סֵפֶר הַתּוֹרָה וְאוּלַי אֲפִלּוּ לְהַצְלִיחַ לָגַעַת בִּמְעִיל סֵפֶר-הַתּוֹרָה וְלָתֵת נְשִׁיקָה, אֲבָל בַּהַקָּפָה הָרְבִיעִית כְּשֶׁשַּׁרְנוּ בְּהִתְלַהֲבוּת 'עַל הַסֶּלַע הַךְ' וְהָרַבִּי הִסְתּוֹבֵב לְעוֹדֵד אֶת הַשִּׁירָה נִבְהַלְנוּ. הָרַבִּי נִרְאָה חִוֵּר בְּיוֹתֵר. לְאַחַר זְמַן קָצָר הִסְתּוֹבֵב הָרַבִּי, נִשְׁעַן עַל הַסְּטֶנְדֶר וּבִקֵּשׁ מֵהַמַּזְכִּיר לְקָרֵב אֵלָיו אֶת הַכִּסֵּא. כֻּלָּנוּ יָצָאנוּ הַחוּצָה וּפִנִּינוּ אֶת הַמָּקוֹם כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס אֲוִיר צַח. לְאַחַר שָׁעוֹת יָדַעְנוּ שֶׁהָרַבִּי עָבַר אָז הֶתְקֵף-לֵב קָשֶׁה וְלַמְרוֹת הַכֹּל הִמְשִׁיךְ הָרַבִּי בַּהַקָּפוֹת וַאֲפִלּוּ סוֹבֵב אֶת הַבִּימָה הַמֶּרְכָּזִית בַּהַקָּפָה הַשְּׁבִיעִית. רַק אַחַר-כָּךְ נִכְנַס לְחַדְרוֹ לְהִבָּדֵק עַל-יְדֵי רוֹפְאִים שֶׁהֻזְעֲקוּ לִ'770' בִּדְחִיפוּת. עָבַרְנוּ אָז שָׁעוֹת קָשׁוֹת שֶׁל בִּלְבּוּל וְחֹסֶר וַדָּאוּת, מֵחֲדַר הָרַבִּי יָצְאָה הוֹרָאָה לְהַמְשִׁיךְ לִשְׂמֹחַ. מְאֻחָר יוֹתֵר הָרַבִּי גַּם בִּקֵּשׁ שֶׁאֲנַ"ש וְהַתְּמִימִים יֵצְאוּ לַתַּהֲלוּכָה הַמָּסָרְתִּית לְשַׂמֵּחַ יְהוּדִים בְּבָתֵּי-כְּנֶסֶת.

בְּמַהֲלַךְ הַחַג הִגִּיעַ דּוֹקְטוֹר וַיְס הָרוֹפֵא הַצָּעִיר וְחֲסִידוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁל הָרַבִּי. הוּא הָיָה בִּכְאֵב גָּדוֹל וּבִכְנִיסָתוֹ לִ'770' אָמַר שֶׁתָּמִיד הָרַבִּי מְחוֹלֵל נִסִּים וְנִפְלָאוֹת לְחוֹלִים, וְהוּא עַצְמוֹ הָיָה עֵד לְכָךְ בְּתוֹר רוֹפֵא, וְעַכְשָׁו... עָלָיו לָבוֹא וּלְרַפֵּא אֶת הָרַבִּי. כְּשֶׁיָּצָא מֵחַדְרוֹ שֶׁל הָרַבִּי סִפֵּר לָנוּ, הַתְּמִימִים, שֶׁמִּיָּד בִּכְנִיסָתוֹ לַחֲדַר הָרַבִּי פָּנָה אֵלָיו וּבִקֵּשׁ שֶׁיְּטַפֵּל בּוֹ כְּמוֹ כָּל מְטֻפָּל רָגִיל. לְאַחַר בְּדִיקָה אָמַר הַדּוֹקְטוֹר לָרַבִּי שֶׁהוּא אֵינֶנּוּ רוֹפֵא גָּדוֹל, אֲבָל הוּא יוֹדֵעַ מָה זֶה רַבִּי וְלָכֵן הוּא מַבְטִיחַ לְהִשָּׁאֵר בִּ'770' וּלְטַפֵּל בָּרַבִּי עַד שֶׁיַּבְרִיא!".

ר' אִיצֶ'ה הוֹצִיא מִמְחָטָה מִכִּיסוֹ וְנִגֵּב אֶת אֶגְלֵי הַזֵּעָה שֶׁבִּצְבְּצוּ עַל מִצְחוֹ לַמְרוֹת מֶזֶג-הָאֲוִיר הַקַּר הַשּׂוֹרֵר בַּחוּץ. ר' שְׁלוֹיְמֶה הֵנִיחַ אֶת יָדוֹ עַל כֶּתֶף חֲבֵרוֹ כְּשֶׁהוּא שׁוֹאֵל: "וּ'לְחַיִּים' אָמַרְתָּ? זָכִיתָ לְהָרִים כּוֹסִית וּלְבָרֵךְ אֶת הָרַבִּי מֵהַמַּשְׁקֶה שֶׁהָרַבִּי שָׁלַח לַהִתְוַעֲדוּת?".

נִזְכַּרְתִּי בַּסִּפּוּר שֶׁקָּרָאתִי כְּדֵי לְסַפֵּר בַּהִתְוַעֲדוּת הַכִּתָּתִית, אֵיךְ הָרַבִּי בִּקֵּשׁ שֶׁיַּמְשִׁיכוּ לִשְׂמֹחַ וְלִרְקֹד וְלָשִׁיר וְכִי יֵשׁ לוֹ נַחַת-רוּחַ גְּדוֹלָה מִזֶּה. הָרַבִּי בִּקֵּשׁ שֶׁהַשִּׂמְחָה בְּיוֹם שִׂמְחַת-תּוֹרָה תִּהְיֶה כְּפוּלָה מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה בִּשְׁמִינִי-עֲצֶרֶת.

וְהָרַבִּי מִצִּדּוֹ דָּאַג לְשַׂמֵּחַ אֶת הַחֲסִידִים וְשָׁלַח אֶת הַמַּזְכִּיר הָרַב גְּרוֹנֶר שֶׁיַּחְזֹר עַל שִׂיחָה קְצָרָה – הוֹרָאָה בַּעֲבוֹדַת ה' הַנִּלְמֶדֶת מֵ...הוֹצָאַת דָּם מִגּוּף הָאָדָם לְמַזְרֵק.

הַמַּזְרֵק הָרֵיק מְהַוֶּה כְּלִי-קִבּוּל לַדָּם שֶׁנִּכְנָס לְתוֹכוֹ וְרוֹאִים מִכָּךְ שֶׁדָּבָר שֶׁהָיָה חָסֵר – אֵינֶנּוּ חִסָּרוֹן אֶלָּא גּוֹרֵם לְתוֹסֶפֶת. לְאַחַר שֶׁהַמַּזְכִּיר חָזַר עַל דִּבְרֵי הָרַבִּי וּמַשְׁמָעוּתָם עַל-פִּי הַחֲסִידוּת, הִמְשִׁיךְ הַצִּבּוּר לְהִתְוַעֵד וּלְנַגֵּן וּבְשָׁעָה 11 בַּלַּיְלָה נִכְנַס שׁוּב הַמַּזְכִּיר וּבְיָדוֹ הַגָּבִיעַ שֶׁל הָרַבִּי עִם שְׁאֵרִית הַיַּיִן מֵהַבְדָּלָה, עַל-מְנַת לְחַלֵּק לַצִּבּוּר 'כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה'.

"הַיָּמִים עָבְרוּ", הִמְשִׁיךְ ר' אִיצֶ'ה לְהַפְלִיג בְּזִכְרוֹנוֹתָיו, "הָיִינוּ שׁוֹמְעִים סִפּוּרִים מֵהַחֶדֶר פְּנִימָה, רוֹפְאִים הָיוּ יוֹצְאִים מְלֵאֵי הִתְפַּעֲלוּת וַאֲפִלּוּ הָיוּ שֶׁזָּכוּ לַעֲבֹר לִפְנֵי הָרַבִּי לִקְרַאת חֲזָרָתָם לְבָתֵּיהֶם.

מְסַפְּרִים, שֶׁזִּקְנֵי הַחֲסִידִים נִכְנְסוּ לָרַבִּי וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יַכְבִּיד עָלָיו אֶת הָעֲבוֹדָה, כְּמוֹ קַבָּלַת אֲנָשִׁים לִיחִידוּת וְכוּ'. וְהָרַבִּי עָנָה לָהֶם: "בְּרֵיְינְגֶען מָשִׁיחַ אִיז נָאךְ שְׁוֶוערֶער!"... [לְהָבִיא אֶת מָשִׁיחַ קָשֶׁה עוֹד יוֹתֵר...].

"הָרוֹפֵא אָמַר לָרַבִּי שֶׁעָלָיו לִשְׁמֹר הֵיטֵב עַל בְּרִיאוּתוֹ כִּי בְּ-25 אָחוּז מֵהַמִּקְרִים חוֹזֵר הֶתְקֵף-הַלֵּב חַס-וְשָׁלוֹם. הָרַבִּי לֹא הֵגִיב לְדִבְרֵי הָרוֹפֵא וְהִמְשִׁיךְ לְהִתְיַחֵס לְמַצָּבוֹ בְּאוֹפְּטִימִיּוּת. 'הַאִם הָרַבִּי שָׁמַע מָה שֶׁאָמַרְתִּי', שָׁאַל הָרוֹפֵא אֶת הָרַבִּי. – "כֵּן", עָנָה הָרַבִּי, "אָמַרְתָּ שֶׁגַּם אִם אֵינֶנִּי שׁוֹמֵר עַל בְּרִיאוּתִי יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת שֶׁל 75 אָחוּז שֶׁהֶתְקֵף-הַלֵּב לֹא יַחְזֹר"...

הָאוֹטוֹבּוּס עָצַר. טוֹב שֶׁשַּׂמְתִּי לֵב שֶׁזּוֹ הַתַּחֲנָה. יָרַדְתִּי כְּשֶׁאֲנִי מַחְזִיק בִּזְהִירוּת אֶת בַּקְבּוּק מִיץ-הָעֲנָבִים שֶׁאִמָּא הֵבִיאָה לִי כְּדֵי שֶׁנֹּאמַר 'לְחַיִּים'. 'לְחַיִּים' גָּדוֹל שֶׁל רֹאשׁ-חֹדֶשׁ כִּסְלֵו. הַיּוֹם בּוֹ לְאַחַר כְּחֹדֶשׁ וָחֵצִי שֶׁהָרַבִּי לֹא נִרְאָה לַחֲסִידִים יָצָא מֵחַדְרוֹ אֶל בֵּית-הַמִּדְרָשׁ.

וּבְעוֹדִי מְהַרְהֵר בַּסִּפּוּרִים שֶׁשָּׁמַעְתִּי זֶה עַתָּה רַצְתִּי בְּיֶתֶר חֵשֶׁק וְהִתְלַהֲבוּת לְסַדֵּר אֶת הַכִּתָּה לַהִתְוַעֲדוּת הַשְּׁנִיָּה שֶׁלִּי לְאוֹתוֹ הַיּוֹם.

מוּזִיקָה מְעַנֶּגֶת

מְסַפְּרִים, שֶׁבִּשְׁעַת הַהַקָּפוֹת, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הָרַבִּי שֶׁשָּׁרִים "דֶּער רַבִּי אִיז גֶּעזוּנְט" [=הָרַבִּי בָּרִיא] – יָרַד הָרַבִּי מִמִּטָּתוֹ וְעָמַד עַל רַגְלָיו הַקְּדוֹשׁוֹת [בִּכְדֵי שֶׁהַמַּזְכִּיר, הָרַב יְהוּדָה-לֵיְיבּ גְּרוֹנֶר יוּכַל לִמְסֹר לַקָּהָל – כָּךְ אָמַר – שֶׁהוּא "מַרְגִּישׁ טוֹב בְּאֹפֶן גָּלוּי"], וְאַף הִתְבַּטֵּא בְּאָזְנֵי הָרוֹפֵא, כְּשֶׁחִיּוּךְ רָחָב נָסוּךְ עַל פָּנָיו הַקְּדוֹשׁוֹת: "דָּאס אִיז חֲסִידִים"... [=אֵילוּ הֵם חֲסִידִים] וְכַאֲשֶׁר שְׁאָלוּהוּ אִם הַשִּׁירִים וְהַנִּגּוּנִים לְמַטָּה לֹא מַפְרִיעִים וְטוֹרְדִים אֶת הַמְּנוּחָה הַמֻּחְלֶטֶת שֶׁהוּא זָקוּק לָהּ – עָנָה: "סְ'אִיז אַ גֶּעשְׁמַאקֶע מוּזִיק!"... [=זוֹהִי מוּזִיקָה מְעַנֶּגֶת].

יְהוּדִים מְחַכִּים בְּקֹצֶר-רוּחַ

מִיָּד לְאַחַר הַחַג, בִּקֵּשׁ הָרַבִּי שֶׁיָּבִיאוּ לְפָנָיו אֶת כָּל הַחֹמֶר שֶׁהִתְקַבֵּל בַּדֹּאַר בְּיָמִים אֵלּוּ. בִּשְׁנֵי יְמֵי הַחַג הִצְטַבְּרוּ מֵאוֹת רַבּוֹת שֶׁל מִכְתָּבִים. הָרַבִּי חַלָּשׁ, אַחֲרֵי הֶתְקֵף-לֵב קָשֶׁה, אַךְ יְהוּדִים הֲרֵי מְחַכִּים בְּקֹצֶר-רוּחַ לִתְשׁוּבוֹתָיו, וְלָכֵן אֵין הוּא מִתְיַחֵס לְמַצַּב לִבּוֹ וְלִבְרִיאוּתוֹ וְעוֹד בְּאוֹתוֹ לַיְלָה הִתְחִיל לַעֲנוֹת עֲלֵיהֶם.

הָרוֹפֵא תָּמַהּ מְאוֹד עַל כָּךְ וְאָמַר: "אוּלַי כְּדַאי שֶׁהָרַבִּי יָנוּחַ קֹדֶם-כֹּל בְּמֶשֶׁךְ כִּשְׁבוּעַיִם לְפָחוֹת, וְאַחַר-כָּךְ יַתְחִיל לַעֲנוֹת עַל הַמִּכְתָּבִים?". הָרַבִּי עָנָה בִּפְלִיאָה: "הַאִם יְהוּדִי שֶׁכָּתַב לִי עַכְשָׁו זָקוּק לְעֶזְרָה פָּחוֹת מִזֶּה שֶׁיִּכְתֹּב בְּעוֹד כַּמָּה יָמִים?!". הָרַבִּי גַּם הוֹסִיף הֶסְבֵּר פָּשׁוּט לְהַחְלָטָתוֹ. בְּאִם יַמְתִּין שְׁבוּעַיִם, אָמַר, הֲרֵי בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן יִצְטַבְּרוּ עוֹד מִכְתָּבִים רַבִּים וְהָעֲבוֹדָה תִּהְיֶה קָשָׁה עוֹד יוֹתֵר... כֵּיוָן שֶׁכָּךְ הִצִּיעַ הָרוֹפֵא שֶׁאַחַד הַמַּזְכִּירִים יִקְרָא אֶת כָּל הַמִּכְתָּבִים וְיִמְסֹר לָרַבִּי דּוֹ"ח כְּלָלִי עַל הַמִּתְרַחֵשׁ. – אָמַר לוֹ הָרַבִּי: "זֶהוּ בְּדֻגְמַת פִּקּוּחַ-נֶפֶשׁ, שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו חוֹלֶה שֶׁהוּא יִשְׁלַח אוֹתוֹ לְאָדָם אַחֵר, וְהַשֵּׁנִי יְדַוֵּחַ לוֹ עַל מַצַּב הַחוֹלֶה בְּאֹפֶן כְּלָלִי... מוּבָן שֶׁהָרוֹפֵא לֹא יִסְתַּפֵּק בְּכָךְ. וְכָךְ גַּם בְּעִנְיָנֵנוּ".

קוֹל תּוֹרָה אֵינוֹ מַפְרִיעַ!

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁל רֹאשׁ-חֹדֶשׁ, בִּשְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם, פֻּרְסַם בְּשֵׁם הָרַבִּי, כִּי יֵשׁ לְהָסִיר אֶת כָּל הַמַּחְסוֹמִים מִפֶּתַח הַבַּיִת; לִפְתֹּחַ דַּלְתוֹת הַ'זַּאל' הַקָּטָן לְמַעְלָה, כְּדֵי שֶׁהַתַּלְמִידִים יוּכְלוּ לִלְמֹד שָׁם כָּרָגִיל, כִּי רְצוֹנוֹ לִשְׁמֹעַ "קוֹל תּוֹרָה". וְאָכֵן מִיָּד בָּחֲרוּ בִּקְבוּצָה מְצֻמְצֶמֶת שֶׁל בַּחוּרִים, שֶׁלָּמְדוּ בַּ'זַּאל' לְמַעְלָה, כָּרָגִיל. וְכַאֲשֶׁר הָרוֹפֵא שָׁאַל: "אוּלַי הָרַעַשׁ מַפְרִיעַ לִמְנוּחַת הָרַבִּי?", עָנָה הָרַבִּי: "קוֹל תּוֹרָה אֵינוֹ מַפְרִיעַ!"...

סיפורי חסידים

אַהֲבַת הַחֲסִידִים

סִפֵּר הָרַב שָׁלוֹם פַּלְטִיאֵל:

לִמְקֹרָב אֶחָד, שֶׁהָיָה לוֹמֵד עִם בַּחוּרִים מִיְּשִׁיבַת חַבַּ"ד בִּבְרִינוּאָה שֶׁבְּצָרְפַת, מְאוֹד הִפְרִיעָה 'יִרְאַת הָרוֹמְמוּת' שֶׁל הַחֲסִידִים מֵהָרַבִּי, וְהוּא הִרְבָּה לְהָצִיק לַתַּלְמִידִים בִּשְׁאֵלוֹת עַל כָּךְ. לִפְנֵי חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, אָמְרוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים, הִנֵּה, עוֹד מְעַט חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, תּוּכַל לְהִצְטָרֵף אֵלֵינוּ אֶל הָרַבִּי וּלְהִכָּנֵס לִ'יחִידוּת'. הוּא הִסְכִּים.

כְּשֶׁיָּצָא מֵהַ'יְּחִידוּת' רָאוּ שֶׁהוּא מְרֻצֶּה מְאוֹד. כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ מָה הָיָה, סִפֵּר: שָׁאַלְתִּי אֶת הָרַבִּי, לָמָּה הַחֲסִידִים כָּל-כָּךְ פּוֹחֲדִים מִמְּךָ, וְהָרַבִּי הִסְבִּיר שֶׁזֶּה לֹא שֶׁהֵם פּוֹחֲדִים, אֶלָּא "אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָם מְאוֹד-מְאוֹד, וְהֵם רַק רוֹצִים לְהַחְזִיר לִי אַהֲבָה"...

הַמְּקֹרָב הַזֶּה הַיּוֹם הוּא מִשְׁלוּחֵי הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ בְּצָרְפַת.

הַתְּשׁוּבָה לָ'אַיֶּכָּה' שֶׁל הָרַבִּי

סִפֵּר הָרַב יוֹסֵף-יִצְחָק יַעֲקֹבְסָאן:

פְּרוֹפֶסוֹר אֶחָד שָׁמַע מֵהָרַבִּי בִּ'יחִידוּת' אֶת הַסִּפּוּר הַמְּפֻרְסָם עַל אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן שֶׁהִסְבִּיר לַשַּׂר אֶת הַפֵּרוּשׁ שֶׁל מַאֲמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן "אַיֶּכָּה" – שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹאֵל אֶת הָאָדָם: כָּךְ וְכָךְ שָׁנִים אַתָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, אַיֶּכָּה? מָה מַעֲמָדְךָ וּמַצָּבְךָ?... וְהָרַבִּי שָׁאַל אֶת הַפְּרוֹפֶסוֹר אֶת אוֹתָהּ שְׁאֵלָה.

אַחֲרֵי שֶׁחָזַר לְבֵיתוֹ, הֶחְלִיט הַפְּרוֹפֶסוֹר לְהַפְנוֹת מִכְתָּב לָרַבִּי וְלִשְׁאֹל גַּם אֶת הָרַבִּי אֶת אוֹתָהּ שְׁאֵלָה... הָרַבִּי כָּתַב לוֹ מַעֲנֶה מְפֹרָט, וּבוֹ הִסְבִּיר הָרַבִּי שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי סוּגִים שֶׁל אֲנָשִׁים, הָאֲנָשִׁים הָרְגִילִים וּמַנְהִיגֵי יִשְׂרָאֵל. הַתְּשׁוּבָה לָ'אַיֶּכָּה' שֶׁל מַנְהִיגֵי יִשְׂרָאֵל, הִסְבִּיר לוֹ הָרַבִּי, נִמְצֵאת גַּם הִיא אֵצֶל הָאֲנָשִׁים הָרְגִילִים, מִשּׁוּם שֶׁבָּהֶם נִמְדֶּדֶת הַצְלָחַת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הַמַּנְהִיג...

הַתְּשׁוּבָה לָ'אַיֶּכָּה' שֶׁל הָרַבִּי – נִמְצֵאת אֵצֶל הַשְּׁלוּחִים...