מאת: כתב COL בבני-ברק

ביום שני, נערכה בבני-ברק התועדות רבתי לרגל יום רראש-חודש כסליו . בהתועדות השתתפו רבים מאנ"ש דבני-ברק ועוד יהודים מקורבים שבאו לשמוע סיפורים על היום החשוב.

ראשון המתוועדים היה הרב שלום-דובער בוטמן מתל-אביב שסיפר את כל השתלשלות הענינים החל משמחת-תורה תשל"ח, יום בו הרבי עבר את ההתקף-לב הראשון ועד היום בו הרבי יצא, בשעה טובה, מחדרו לעבר ביתו. הרב בוטמן שילב בדבריו קטעים מיומנים שונים ובניהם יומנו של מזכירו של הרבי הרב יהודה-לייב גרונר שהתפרסם לאחרונה ב'כפר-חב"ד' וב-COL.

בנאומו, הזכיר את המניין המיוחד שהיה בחדרו הק' של הרבי בבוקרו של שמחת-תורה שבמניין ההוא ישב גם הרב שמואל חפר (שנכח בהתועדות).

לאחר עלה לבמה הרב בנימין קופרמן ראש-הישיבה הקטנה בבני-ברק ורב שכונה ברמת-גן שריתק את הקהל במשך זמן רב. בפתח נאומו, הקשה הרב קופרמן: "מדוע כיום חוגגים את ר"ח כסלו כחג הודאה והרי לכאורה הרבי אינו איתנו וכיצד ניתן לחגוג חג של רפואה לאדם שאינו בין החיים?

"אלא שעניין זה אמור לנסוך בנו תקווה, שכמו שבימים ההם היה מצב של חושך וב"ה יצאנו מזה - כך גם עתה, שיש חושך כפול ומכופל אבל אף-על-פי נצא מזה בקרוב ממש.

הרב המשיך בנאומו לפרשתנו והסביר בארוכה את עניינו של יצחק - שהוא קו הגבורה. "לכאורה", שאל הרב קופרמן, "השם יצחק מורה על ענין של חסד שמח וטוב ולא גבורה.

"אלא", ענה הרב קופרמן, "שיש מעלה בחסד שמגיע לאחר גבורה שהחסד הוא מדרגה הרבה יותר גבוהה ונעלית, כמו-כן עתה מימים שבהם לא רואים את הרבי אעפ"כ בסוף יהיה ה"חסד" ההשפעה הרבה יותר גדולה.

אחריו דיבר הרב אופן משפיע בישיבה גדולה בעיר שדיבר על השנים שבהם למד בישבה והעלה חויות וזכרונות. אחריו דיבר רבה של פרדס כ"ץ הרב שפירא.