פסיפס הענק / דעה וגלריה מזווית אחרת

מערכת COL | יום כ"ח חשוון ה׳תשס״ז 19.11.2006

פסיפס הענק / דעה וגלריה מזווית אחרת

כינוס השלוחים תשס"ז,

ארכיון שמואל בן צבי

רגע התמונה המרכזית בכינוס השלוחים. אלפי-שלוחים עומדים צפופים, מי לגובה, תופס עמדה בולטת יחסית, ומי בספסלים המתוחים לאורך השדרה ■ מחזה מרהיב, תמונה המשדרת עוצמה, היקף, כח, כבוד לנשיא הדור ולליובאוויטש. "אלו החיילים שלי, זה הצבא שלי, איתם אני כובש את העולם" ■ COL מגיש: טורו של א.ב. חרמש ב'חדשות חב"ד' וגלריית תמונות ייחודית של שמואל בן צבי לטור המלא וגלריית התמונות• לגלרייה בת 100 תמונות של צלם COL מאיר דהן: לחצו כאן

הצד השני של התמונה הקבוצתית • צילומים: שמואל בן צבי, COL

..."אחת, שתיים, שלש.... פלאש".

רגע התמונה המרכזית בכינוס השלוחים. אלפי-שלוחים עומדים צפופים, מי לגובה, תופס עמדה בולטת יחסית, ומי בספסלים המתוחים לאורך השדרה. שירה אחת, מארש ראש חודש כסלו, יוצאת מפיות של כשלושת אלפים וחמש מאות שלוחים, שלושת אלפים וחמש מאות ערים ועיירות, העולם כולו בתמונה אחת.

מחזה מרהיב, תמונה המשדרת עוצמה, היקף, כח, כבוד לנשיא הדור ולליובאוויטש. "אלו החיילים שלי, זה הצבא שלי, איתם אני כובש את העולם".

אחרי הכינוס יהיו כאלו שיתקשו לזהות את עצמם בתמונה המרכזית, בין כל המגבעות השחורות, גם המגבעת שלו נראית. יהיו כאלו שזקנם הצהוב בולט על הרקע הכהה, ויזהו אותם ממרחקים, אחרים ילבשו מלכתחילה מעיל בהיר, לשם זיהוי מהיר. ויהיו כאלו שכלל לא יחפשו את עצמם שם, העיקר שהם היו בתמונה.

לאלו המוטרדים כבר מתחילת הכינוס היכן הם יישבו או יעמדו בתמונה, למען ינציחו את עצמם לדורות. לאלו שכלל אינם רוצים להיכנס לתמונה כי הדבר לא לכבודם או שקשה להם להצטופף חצי שעה. לאלו המחכים עד לרגע האחרון, ועומדים הם מן הצד מחכים לישורת האחרונה כדי להיכנס במהירות הברק ולשבת "עין בעין" עם הצלם ...

לתמונה יש מטרה אחת. התמונה הזו כשהיא מתפרסמת בעיתונים הכלליים או באתרים עולמיים אלו ואחרים, כאשר היא תולה בבית חב"ד בעיירה נידחת בארצות הברית או במשרדו של שליח במזרח אירופה – היא מבטאת את העוצמה חובקת העולם של הרבי, היא מביעה את הכח שלו. זהו. לא יותר מזה מאומה. אין לה כל מטרה אחרת מבלעדי זאת.

התמונה הזו היא הכבוד של הרבי. לא הכבוד האישי של שליח זה או אחר. ומכאן שאין מקום לעמוד מן הצד ולא להיות חלק מהכבוד הזה. השליח הרי לאורך כל השנה מטרתו היא להוסיף בכבודו של הרבי, הנה נקראת לך הזדמנות נוספת לכבד את הרבי, גם בהיותך בקראון הייטס. תיכנס לתמונה, תוסיף עוד נקודה שחורה לתמונה הגדולה.

זה בכלל לא חשוב אם יזהו אותך בתמונה או לאו, זה ממש לא חשוב. העיקר שיראו בה מאסה אדירה של אנשים, עוד דמות לא ברורה, עוד כמה עשרות מגבעות לא מזוהות, והתמונה הגדולה תביע את היקף כוחו של הרבי.

אם תבחר מקום בולט, אם תחפש מקום בו יוכלו לזהות אותך – סטית מהמטרה. פספסת את הנקודה. התחלת לחשוב על עצמך, במקום על מטרת התמונה. תעמוד היכן שתעמוד, העיקר שתעמוד שם, תהיה חלק קטן, נקודה זעירה, מהכבוד של הרבי.

כל מגבעת, נוספת, כל ספסל צפוף נוסף, כל שורה מתוחה נוספת, מוסיפה אבן קטנה לתמונת הפסיפס האדירה. כל אבן מוסיפה חן ויופי לתמונה הכוללת, ליצירת הפאר של הרבי.

להתראות בכינוס, להתראות גם בתמונה...