מאת כתב COL בבני-ברק

תלמידי ישיבה גדולה בבני-ברק שבתו במהלך השבת האחרונה בעיר טבריה, כמידי שנה. ביום שישי בצהריים ביקרו הבחורים בקברו של רבי מאיר 'בעל הנס' ולאחר-מכן קיימו 'מבצע תפילין' ברחבת הציון וזיכו מאות יהודים בהנחת תפילין.

היעד הבא, היה עליה על קברי צדיקים במקום, בין-היתר: ר' מענדל מויטעבסק זי"ע ותלמידי הבעל שם-טוב, רבי יהודה-לייב סלונים (בנה של הרבנית מנוחה רחל) מחברון שקברו מול קברי תלמידי הבעש"ט משם הלכו לציון הרמב"ם השל"ה הק' ועוד.

לאחר תפילת ערבית, ישבו כולם בצוותא לסעודות שבת חגיגית ומיוחדת. ראש-הישיבה דיבר על ייחודה של העיר טבריה בדברי חז"ל ועל התנאים הקדושים שטמונים בה. דבריו שולבו בסיפורים מעניינים בדברי ימי טבריה החסידית.

התמימים השלוחים: יהודה מעטוף, חיים ועקנין ושלום לוקשינסקי ערכו "קבלת שבת במתנ"ס העירוני.

"כהדא עגלתא תמימתא"

בבוקר יום שבת, לאחר אמירת התהלים בציבור והתפילה בצוותא בבית-המדרש של רב העיר הרב אויערבוך שליט"א, ישבו הבחורים לסעודת שחרית והתוועדות 'שבת מברכים' שנמשכה עד לתפילת מנחה.

ראש-הישיבה ריתק את הבחורים. המסר בדבריו היה דברי המדרש: "כהדא עגלתא תמימתא" ופירוש הרד"ל: "כעגלה הנמשכת בתמימותה אחר רוצון בעליה" - זהו היופי האמיתי של 'תמיםק שנמשך אחר רצון הרבי "בעינים עצומות".

"החסידים הגדולים זכו להשגות גבוהות ביותר, רק בשל הקבלת-עול הפשוטה והמוחלטת", אמר הרב אייזנבך.

במקביל, יצאה קבוצת בחורים לערוך 'מסיבות שבת' לילדי טבריה.

לאחר תפילת מנחה בביהכנ"ס "מורשת ישראל" שעל-שם ה'בבא-סאלי' זצ"ל, צעדו הבחורים במעלה ההר לעבר ציונו של התנא האלקי רבי עקיבא וכמסורת הישיבה זה שנים, התיישבו הבחורים ברחבה הגדולה ל'סדר ניגונים' שמשך את המקומיים ולמאמר דא"ח שחזר הת' ישראל יצחקי. לאחר תפילת ערבית בציון הק' ושירת "אמר רבי עקיבא" חזרו התמימים למלונם.

סעודת ה'מלווה מלכה' נערכה במושבה מנחמיה, שם גם נערכה חגיגת 'שבע ברכות' לחתן ולכלה שהתקרבו ליהדות על-ידי הרב המד"א הרב דוד ועקנין. הייתה זו חגיגת שמחה מיוחדת שלא תישכח במהרה.

"יעקב ועשיו האמורים בפרשה"

במהלך הסעודה, הרב אייזנבך הזכיר כי רבי עקיבא היה לו קשר מיוחד לפרשה, כי במדרש כתוב ש'עד שלא שקעה שמשה של שרה זרחה שמשה של רקבה' וכן 'עד שלא שקעה שמשו של רבי עקיבא זרחה שמשו של רבי'. ובעניין זה הסביר את המסופר במדרש, שרבי עקיבא דרש ו'היה הציבור מנמנם אמר להם מפני מה זכתה אסתר למלוך על קכ"ז מדינות, משום שהיתה בת בתה של שרה שחייתה קכ"ז שנה' וכו'.

על-פי דברי הרבי על הפסוק "ואלה תולדות יצחק", וברש"י: "יעקב ועשיו האמורים בפרשה" שרש"י התכוון לומר לבן חמש למקרא שאף-על-פי שבפסוק זה מדבר על התולדות, אינו אומר מי הם, שידע שהם יעקב ועשיו האמורים בפרשה.

"ההוראה מזה", סיכם הרב אייזנבך, "שלפעמים עושים ופועלים ולא רואים מזה תוצאות, מיד מבטיח רש"י: 'יעקב ועשיו האמורים בפרשה'. התולדות בוא יבואו וגם כאן הציבור היה מתנמנם, כי הרגיש שרבי עקיבא דורש מהם יותר מדי וכך יכולים להגיע לגך ועל-כך ענה להם שכמו אצל שרה זה ש"כולם שוין לטובה" פעל לאחר כמה דורות שאסתר תצליח למשול על כל העולם

"כך זה גם כש'תמים' לומד חסידות ואינו מרגיש מיד שום שינוי, זה אינו צריך לעניין אותו. הוא צריך לעשות המוטל עליו והתוצאות יבואו", אמר.

לאחר דברי ראש-הישיבה הרב אייזנבך ורב המקום הרב ועקנין, פצחו הבחורים בריקודים סוערים.

בשעת חצות, הגיעו הבחורים לישיבה, תשושי כוח, אבל ספוגי הנאה רוחנית בלתי-רגילה. "הייתה זו שבת מיוחדת במינה שלא במהרה תשכח", אמרו.