פעמיים במהלך השנה החולפת טס הרב יקותיאל גרין מכפר-חב"ד לעיירה האדיטש, השוכנת על שפת נחל פסול באוקראינה, כדי להשתטח על קברו של רבי שניאור-זלמן מלאדי, בעל התניא והשולחן-ערוך. הרב גרין, שזה לא-מכבר השלים פרוייקט רחב-היקף של כתיבת ביאור על ספר התניא, נתקל בקשיים בעבודתו על החלק השני בספר התניא - 'שער הייחוד והאמונה'. חלק זה, השופך אור חדש על יסודות האמונה ועל המושג 'אחדות הבורא', נחשב שכלתני ביותר ומצריך הבחנה מעמיקה בדקויות. "נסעתי לשם כדי לבקש מרבנו הזקן עזרה, ואכן, בשתי הפעמים שפקדתי את ציונו חשתי כאילו נפתחו אצלי מעיינות ההבנה", אומר הרב גרין, ומוסיף: "כתיבת ביאור על ספר התניא הקדוש איננה עניין טכני בלבד של הבנת הדברים וכתיבתם, אלא גם עניין נשמתי-רוחני". הביאור הושלם שנים-עשר כרכים מקיף חיבורו של הרב גרין, העוסק כארבעים שנה בהוראת ספר התניא לקהלים שונים. לפני כעשרים שנה התחיל בהעלאת הסבריו על הכתב, בסדרת ספרים שנקראת 'משכיל לאיתן'. בראשית דרכו זכה לברכת הרבי מליובאוויטש אשר ראה בכך חלק מן הייעוד של "הפצת מעיינות החסידות חוצה". סדרת 'משכיל לאיתן' כוללת גם ביאור על החלק הראשון בתניא, המכונה 'ליקוטי אמרים', ועל החלק השלישי - 'איגרת התשובה'. לצד אלה הוציא-לאור הרב גרין גם ספר-רקע כללי על התניא ('תפארת התניא'), ובו מאמרי הגות המבוססים על יסודות התניא ('מחשבת התניא'), ופרוייקט נוסף, מיוחד במינו - ספר תניא לילדים (מנוקד, מפוסק ומבואר בהסברה בסיסית קלה). העבודה צריכה לבוא ממך על ייחודו של ספר התניא אומר הרב גרין: "בשונה מספרי מוסר וחסידות רבים, הפונים אל שכל האדם או אל רגש כלשהו בו, התניא פונה אל כל הרבדים הנפשיים של האדם היהודי, החל מ'הנפש האלוקית', דרך 'הנפש השכלית' וכלה ב'נפש הבהמית'". מאפיין ייחודי נוסף - "ספר התניא אינו משדל את האדם לנהוג כך או אחרת, אלא פורס לפניו את הרעיונות כשולחן-ערוך. את ההחלטה לאמץ את הנאמר בתניא הפרט צריך לקבל בעצמו. שיטת חב"ד כפי שהתווה רבנו הזקן אומרת - אני אתאר לפניך כמה טוב לעבוד את ה'; אסביר לך כמה תשתבח איכות המצוות שלך אם תקיים אותן מתוך אהבת ה' ויראתו; אבל העבודה עצמה צריכה לבוא מ'למטה', מתוכך. איש לא יעשה זאת במקומך". אלפי ביאורים ספר התניא נחשב 'תורה שבכתב' של משנת החסידות כולה. במשך הדורות נאמרו ונכתבו על-ידי אדמו"רי חב"ד אלפי מאמרים ושיחות המבוססים על התניא. משום כך, לדעת הרב גרין, "מבחינה מסויימת, דווקא בזמננו אפשר להבין טוב יותר את התניא". לשם כתיבת 'משכיל לאיתן' צלל הרב גרין לתוך אין-ספור ספרי חסידות ודלה מתוכם את הפירושים. על אלה נתווספו דברי הרחבה שערך כהקדמה לכל פרק וסיכום בסופו. כשקיבל רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב לראשונה את ספר התניא, שאל בהתפעלות עצומה: "איך הצליח המחבר להכניס אלוקים גדול כל-כך בספר קטן כל-כך?!". 'משכיל לאיתן' משמש מבוא ושער לרבים המבקשים לדרוש את האלוקים בספר התניא. מתוך שיחת השבוע גליון 884