מערכת COL | יום כ"ג חשוון ה׳תשס״ז 14.11.2006

ילדים ב-COL: מגזין חיי שרה

כמידי שבוע, מפרסם COL מגזין שבועי לילדים: 'בשביל הילדים'. במגזין: פרשת השבוע מעובדת לילדים, סיפורים חסידיים, מבט לגאולה, תשבצים ועוד ■ המגזין ב'כתבה מלאה'
ילדים ב-COL: מגזין חיי שרה
(צילום: אשר ליצמן)

המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל


בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.


להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5387475


[email protected]


 


השבוע היהודי


פָּרָשַׁת חַיֵּי-שָׂרָה


"וַיַּעֲנוּ בְנֵי חֵת אֶת אַבְרָהָם לֵאמֹר לוֹ... שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹקִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ". (בראשית, כג)


 


עוֹמֵד אַבְרָהָם אָבִינוּ מוּל בְּנֵי חֵת וּמְנַהֵל אִתָּם מַשָּׂא-וּמַתָּן לִקְנִיַּת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה. אַבְרָהָם אָבִינוּ מִתְעַקֵּשׁ לְשַׁלֵּם לָהֶם בְּכֶסֶף מָלֵא עֲבוּר הַמְּעָרָה. אַבְרָהָם אָבִינוּ רוֹצֶה שֶׁהֵם יְקַבְּלוּ תַּשְׁלוּם עֲבוּר הַשֶּׁטַח, כְּדֵי שֶׁיּוֹתֵר לֹא תִּהְיֶה לָהֶם שׁוּם שַׁיָּכוּת לַמָּקוֹם.


לִכְאוֹרָה, לֹא הָיָה מֻכְרָח אַבְרָהָם אָבִינוּ לְשַׁלֵּם דַּוְקָא בְּכֶסֶף. כִּי הֲרֵי גַּם אִם הָיָה מַסְכִּים לְקַבֵּל אֶת הַשֶּׁטַח בְּמַתָּנָה הָיָה הַדָּבָר גּוֹרֵם לִבְנֵי חֵת הַרְבֵּה הֲנָאָה וְכָבוֹד. הֲנָאָה זוֹ הָיְתָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת תְּמוּרָה הוֹלֶמֶת. הַהֲנָאָה מִכָּךְ שֶׁנָּתְנוּ אֶת הַשֶּׁטַח לְאִישׁ חָשׁוּב וְנִכְבָּד, "נְשִׂיא אֱלֹקִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ", הָיְתָה יְכוֹלָה לְהֵחָשֵׁב בְּעֵינֵיהֶם כְּתַשְׁלוּם.


אַךְ אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא רָצָה לְהִסְתַּפֵּק בְּכָךְ שֶׁהֵם יְקַבְּלוּ אֶת הַתְּמוּרָה, הוּא גַּם רָצָה בְּעַצְמוֹ אֶת הַזְּכוּת שֶׁל הַנְּתִינָה. אַבְרָהָם אָבִינוּ הִכִּיר בָּעֶרֶךְ שֶׁל הַהִשְׁתַּדְּלוּת וְהַיְּגִיעָה, וְלָכֵן רָצָה לְהִתְאַמֵּץ וּלְשַׁלֵּם בְּכֶסֶף.


דָּבָר זֶה מְלַמֵּד אֶת כֻּלָּנוּ כְּלָל חָשׁוּב: כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְקַיְּמִים מִצְוָה, אָנוּ 'פּוֹדִים' בְּכָךְ נִיצוֹץ אֱלֹקִי שֶׁהָיָה שָׁבוּי בְּתוֹךְ דָּבָר גַּשְׁמִי. הַנִּיצוֹץ הָאֱלֹקִי נִפְדֶּה, גַּם אִם הַמִּצְוָה נַעֲשֵׂית לְלֹא כָּל מַאֲמָץ. אַךְ אִם אֲנַחְנוּ נַחְלִיט לְהִתְאַמֵּץ וּלְהִתְיַגֵּעַ סְבִיב הַמִּצְוָה, אֲנַחְנוּ נַרְוִיחַ. הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּנוּ תִּתְעַלֶּה לְדַרְגָּה גְּבוֹהָה יוֹתֵר.


 


סִפּוּרֵנוּ מִתְרַחֵשׁ בִּתְקוּפָה בָּהּ שָׂרַר מַצַּב מִלְחַמְתִּי בָּעוֹלָם. מְדִינוֹת רַבּוֹת הָיוּ מְעֹרָבוֹת בְּמִלְחָמָה וְכַמּוּבָן שֶׁכָּל מְדִינָה נִסְּתָה בְּכָל כּוֹחָהּ לְהָגֵן עַל עַצְמָהּ וְעַל אֶזְרָחֶיהָ. אַחַת הַדְּרָכִים הַמְּקֻבָּלוֹת אָז, הָיְתָה מַעֲצָרָם שֶׁל כָּל הַנְּתִינִים הַזָּרִים. בְּהַרְבֵּה מְדִינוֹת עָצְרוּ אֶת כָּל אֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם אֶזְרָחוּת מְקוֹמִית וְאָסְפוּ אוֹתָם לְמַחֲנוֹת-כְּלִיאָה גְּדוֹלִים, עַד יַעֲבֹר זַעַם. בְּשֶׁל כָּךְ, אֲנָשִׁים רַבִּים יְשָׁרִים וּתְמִימִים, בִּלּוּ חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים בִּתְנָאִים קָשִׁים וּבְנִתּוּק מִסְּבִיבָתָם הַטִּבְעִית.


יוֹם אֶחָד, בִּשְׁעַת עֶרֶב מְאֻחֶרֶת, הִגִּיעַ מִבְרָק דָּחוּף לְרַב מְבֻגָּר בַּעֲיָרָה קְטַנָּה הַסְּמוּכָה לַגְּבוּל: "כְּבָר חֹדֶשׁ אָנוּ כָּאן. רַק עַתָּה הֻתַּר מִבְרָק רִאשׁוֹן. שֵׁרוּתֵי דָּת מֻתָּרִים אַךְ לָנוּ אֵין כְּלוּם. דְּרוּשִׁים: טַלִּיתוֹת, סִדּוּרִים, זוּג תְּפִלִּין, סַכִּין שְׁחִיטָה, יַיִן כָּשֵׁר..."


לִבּוֹ שֶׁל הָרַב הִתְכַּוֵּץ מִצַּעַר עַל מְצוּקָתָם שֶׁל אֶחָיו הַיְּהוּדִים הַנֶּאֱנָקִים תַּחַת עֹל הַגָּלוּת וְקֹשִׁי הַמִּלְחָמָה. בִּזְרִיזוּת שֶׁכְּבָר אֵינָהּ אָפְיָנִית לְגִילוֹ הַמְּבֻגָּר, הֵחֵל מְאַרְגֵּן חֲבִילָה מְכֻבֶּדֶת וּבָהּ כָּל מָה שֶׁיָּכוֹל לְהָקֵל עַל הָעֲצוּרִים. גַּם סִפְרֵי-קֹדֶשׁ רַבִּים הִכְנִיס לַחֲבִילָה וְאַף צִנְצְנוֹת רִבָּה, מַעֲשֵׂה יְדֵי הָרַבָּנִית, שֶׁהָיוּ שְׁמוּרוֹת בְּמַחְסַן הַבַּיִת...


לִפְנוֹת-בֹּקֶר הָיָה הַכֹּל אָרוּז וּמוּכָן. הָרַב הִזְמִין רַכָּב שֶׁעָזַר לוֹ לְהַעֲמִיס אֶת הַמִּטַּלְטְלִין וְהֵם יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ. כַּעֲבֹר שֵׁשׁ שְׁעוֹת נְסִיעָה הִגִּיעַ הָרַב לְיַעֲדוֹ. כְּמוֹ מַלְאָךְ מוֹשִׁיעַ הַמּוֹפִיעַ מִשָּׁמַיִם, כָּךְ הוּא הִתְקַבֵּל עַל-יְדֵי הָעֲצִירִים הַיְּהוּדִיִּים.


"לַחֲלוּטִין לֹא חָשַׁבְנוּ, שֶׁהָעֶזְרָה תַּגִּיעַ כָּל-כָּךְ מַהֵר!" – הֵם סִפְּרוּ לָרַב בְּהִתְפַּעֲלוּת וּבְגִלּוּי-לֵב. "הָיִינוּ בְּטוּחִים שֶׁכַּאֲשֶׁר הַמִּבְרָק יַגִּיעַ, יְמַנּוּ בָּעֲיָרָה 'וַעֲדַת חֶסֶד'. הַוַּעֲדָה תִּתְכַּנֵּס כַּעֲבֹר שְׁלֹשָׁה יָמִים לִפְגִישָׁה רִאשׁוֹנָה, וְאוּלַי כַּעֲבֹר שְׁבוּעַיִם תַּתְחִיל לְהִתְאַרְגֵּן הָעֶזְרָה הַמַּמָּשִׁית"...


אַחֲרֵי תְּפִלָּה בְּצַוְתָּא וְשִׁעוּר תּוֹרָה מְעוֹרֵר, נִפְרַד הָרַב מִיְּדִידָיו הַחֲדָשִׁים בְּחִבּוּקִים וּבִנְשִׁיקוֹת, תּוֹךְ הַבְטָחָה לָשׁוּב וּלְבַקְּרָם בְּהֶקְדֵּם.


כַּאֲשֶׁר חָזַר הָרַב מִמַּסָּעוֹ, כְּבָר חִכּוּ לוֹ הָעַסְקָנִים וְהַגַּבָּאִים בִּפְלִיאָה מֻדְגֶּשֶׁת. "מַדּוּעַ הָרַב לֹא הֵטִיל עָלֵינוּ אֶת הַתַּפְקִיד הַקָּשֶׁה?" – הֵם שָׁאֲלוּ. "הֲלוֹא אִם הָרַב הָיָה מְבַקֵּשׁ, אֲנָשִׁים רַבִּים בַּקְּהִלָּה הָיוּ שְׂמֵחִים לְהֵרָתֵם וְלַעֲזֹר בְּכָל מְאֹדָם"...


הָרַב הִבִּיט בָּהֶם בְּחִבָּה בְּעֵינָיו הַמְּאִירוֹת וְהֵשִׁיב לָהֶם בַּעֲנָוָה וּפַשְׁטוּת: "וּמָה אִתִּי? הַאִם עָלַי נִגְזַר שֶׁלֹּא לִטְרֹחַ בְּמַעֲשֵׂי חֶסֶד? הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּרֹב חַסְדּוֹ זִמֵּן לִי מִצְוָה, מִיָּד הִזְדָּרַזְתִּי לִטְרֹחַ בָּהּ בְּגוּפִי, פֶּן יַקְדִּימֵנִי אַחֵר"...


 


 


הסיפור השבועי


פֶּרֶק בְּהַנְהָגָה


ר' יַעֲקֹב נִמְנָה עִם גְּאוֹנֵי בְּרוֹד. בַּמִּסְחָר לֹא שָׁלַח יָדוֹ וּמֵהַבְּרִיּוֹת סֵרֵב לֵהָנוֹת, וְלָכֵן הָיָה עָנִי וְאֶבְיוֹן. כַּאֲשֶׁר הֻצַּע לוֹ לַעֲקֹר לְסַאסוֹב וּלְלַמֵּד אֶת יְלָדָיו שֶׁל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, נֶעֱתַר בְּשִׂמְחָה לַהַצָּעָה. כָּךְ, אָמַר בְּלִבּוֹ, אוּכַל גַּם לִלְמֹד תּוֹרָה וְגַם לְהִשְׂתַּכֵּר לְמִחְיָתִי.


אֶלָּא שֶׁגַּם בְּסַאסוֹב לֹא הֵאִיר לוֹ מַזָּלוֹ פָּנִים. לֹא חָלַף זְמַן רַב וְר' יַעֲקֹב חָלָה וָמֵת וְהוּא בְּמֵיטַב שְׁנוֹתָיו.


בֵּן הָיָה לְר' יַעֲקֹב וּשְׁמוֹ מֹשֶׁה-לֵיְיבּ. הוּא הָיָה נַעַר טוֹב-לֵב וִירֵא-שָׁמַיִם, אַךְ דַּל כִּשְׁרוֹנוֹת וּמִתְקַשֶּׁה בְּלִמּוּדוֹ. קֹדֶם שֶׁנָּפַח אָבִיו אֶת נִשְׁמָתוֹ שְׁמָעוֹ מֹשֶׁה-לֵיְיבּ נֶאֱנָח וְגוֹנֵחַ: "מֵילֶא אַשְׁאִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם – הַנּוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר יִדְאַג לְפַרְנָסָתָם, אַךְ מִי יְלַמֵּד אֶת בְּנִי תּוֹרָה?"...


דִּבְרֵי הָאָב, הַמֻּטָּל עַל עֶרֶשׂ דְּוַי, חָדְרוּ לְלִבּוֹ הָרַךְ וְהָרָגִישׁ שֶׁל מֹשֶׁה-לֵיְיבּ וְלֹא נָתְנוּ לוֹ מָנוֹחַ. אוּלָם הַמְּצִיאוּת הַקָּשָׁה וְהַכּוֹאֶבֶת טָפְחָה עַל פָּנָיו. אִם עַד כֹּה קָשֶׁה הָיָה עָלָיו תַּלְמוּדוֹ, מִכָּאן וָאֵילָךְ עַל-אַחַת-כַּמָּה-וְכַמָּה. כָּעֵת נָפַל עַל צַוָּארוֹ גַּם עֹל הָעֶזְרָה לְאִמּוֹ, שֶׁהָיְתָה אִשָּׁה חַלָּשָׁה וְחוֹלָנִית.


אַחַת מִיְּדִידוֹתֶיהָ שֶׁל אִמּוֹ הִצִּיעָה לָהּ לְהַעֲמִיד אֶת בְּנָהּ כְּשׁוֹמֵר בַּחֲנוּתוֹ שֶׁל בַּעֲלָהּ וּלְהִשְׂתַּכֵּר עַל-יְדֵי כָּךְ אֶת לַחֲמָם. הַנַּעַר הַצָּעִיר נֶאֱלַץ לְבַלּוֹת אֶת יָמָיו כְּשׁוֹמֵר בַּחֲנוּת. גַּם בְּעָמְדוֹ עַל מִשְׁמַרְתּוֹ בַּחֲנוּת לֹא שָׁכַח אֶת אַנְחַת אָבִיו וּמִשְּׁאַלְתּוֹ לִפְנֵי מוֹתוֹ. הוּא שָׁמַר אֶת הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ וְהִמְתִּין לִשְׁעַת הַכֹּשֶׁר.


זוֹ לֹא אִחֲרָה לָבוֹא. יוֹם אֶחָד נִתְגַּלְּתָה חֲפִירָה בַּחֲצַר בֵּיתָם וּבְתוֹכָהּ נִמְצָא אוֹצַר מַטְבְּעוֹת. נִרְאֶה כִּי דַּיָּרִים קְדוּמִים שֶׁל הַבַּיִת טָמְנוּ שָׁם אֶת הַמַּטְמוֹן, בְּצִלּוֹ שֶׁל אַחַד הַפּוֹגְרוֹמִים שֶׁנֶּעֶרְכוּ שָׁם בִּימֵי קֶדֶם.


כָּעֵת בָּאָה הָרְוָחָה לָאֵם וְלִבְנָהּ, אֲשֶׁר בְּרֶגַע זֶה הֶחְלִיט כִּי בָּא מוֹעֵד. הוּא הוֹדִיעַ לְאִמּוֹ עַל רְצוֹנוֹ לָצֵאת וּלְחַפֵּשׂ אֶת מְקוֹמוֹ וְיִעוּדוֹ בָּעוֹלָם. "אוּלַי בְּקַיְּמִי אֶת דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה 'הֱוֵי גּוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה' אֶזְכֶּה לִפְתִיחַת הַמּוֹחַ", אָמַר לָאֵם. וְהִיא, בְּלֵב דּוֹאֵג, נָתְנָה לוֹ אֶת בִּרְכָּתָהּ.


רַגְלָיו שֶׁל מֹשֶׁה-לֵיְיבּ הוֹבִילוּהוּ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אֶל הָעִיר נִיקֶלְשְׁבּוּרְגּ, שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה שִׁמֵּשׁ בְּרַבָּנוּתָהּ הַגָּאוֹן הַנּוֹדָע רַבִּי שְׁמֶעלְקֶה, מִתַּלְמִידֵי הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיטְשׁ. רַבִּי שְׁמֶעלְקֶה נֵאוֹת לְקַבֵּל אֶת הַנַּעַר הַיָּתוֹם לִישִׁיבָתוֹ וְאַף פָּרַשׂ עָלָיו אֶת חָסוּתוֹ וְגִדְּלוֹ בְּבֵיתוֹ, כְּאֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה.


יוֹם בּוֹאוֹ שֶׁל מֹשֶׁה-לֵיְיבּ לְנִיקֶלְשְׁבּוּרְגּ עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה. בַּלַּיְלָה, בְּשָׁכְבוֹ עַל יְצוּעוֹ, בָּא אֵלָיו אָבִיו בַּחֲלוֹם וְאָמַר לוֹ: "אַשְׁרֶיךָ בְּנִי, שֶׁזָּכִיתָ לְהִסְתּוֹפֵף בְּצִלּוֹ שֶׁל צַדִּיק זֶה, שֶׁתּוֹרָתוֹ מְקֻבֶּלֶת בַּשָּׁמַיִם. פְּתַח לִבְּךָ וּמוֹחֲךָ וַעֲשֵׂה אָזְנְךָ כַּאֲפַרְכֶּסֶת, כְּדֵי שֶׁתִּקְלֹט כָּל מִלָּה וְכָל תְּנוּעָה שֶׁל הַצַּדִּיק". בַּבֹּקֶר הִתְעוֹרֵר מֹשֶׁה-לֵיְיבּ שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר. הַשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה בְּצֵל רַבָּהּ שֶׁל נִיקֶלְשְׁבּוּרְגּ עָבְרָה עָלָיו בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים.


לְמָחֳרָת אֵרַע דָּבָר שֶׁלִּמֵּד אֶת מֹשֶׁה-לֵיְיבּ פֶּרֶק רִאשׁוֹן בְּהַנְהָגָה. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה:


בֵּיתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הָמָה תָּמִיד מֵאָדָם. אֵלֶּה נִכְנָסִים וְאֵלֶּה יוֹצְאִים, וְכָל חַדְרֵי הַבַּיִת מְלֵאִים אֲנָשִׁים. הָרַבָּנִית בִּקְּשָׁה לִטֹּל אֶת יָדֶיהָ, הֵסִירָה מֵעַל אֶצְבָּעָהּ אֶת טַבַּעְתָּהּ וְהֵנִיחָה אוֹתָהּ עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן. לְפֶתַע, בְּעוֹדָהּ מְנִיחָה אֶת סֵפֶל הַנְּטִילָה, הִבְחִינָה בִּדְמוּת מְרֻפֶּטֶת, הַמִּתְרַחֶקֶת מֵהַבַּיִת בִּצְעָדִים מְהִירִים. מַבָּט חָטוּף לְעֵבֶר אֶדֶן הַחַלּוֹן הִבְהִיר לָהּ אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ.


בִּקְּשָׁה הָרַבָּנִית לְהַזְעִיק אֶת אַנְשֵׁי הַבַּיִת, אוּלָם לֹא יָכְלָה לְדַבֵּר מִפְּנֵי אִסּוּר 'הֶפְסֵק'. מִהֲרָה לְבָרֵךְ 'הַמּוֹצִיא' וְלִטְעֹם כַּזַּיִת, וְרַק אָז יָכְלָה לִפְצוֹת אֶת פִּיהָ וְלִזְעֹק מָרָה: "מֵאָה אֲדֻמִּים שָׁוָה הַטַּבַּעַת, מֵאָה אֲדֻמִּים!"... אֶלָּא שֶׁבֵּינְתַיִם נִתְרַחֵק הַגַּנָּב מֶרְחָק נִכָּר.


שָׁמַע רַבִּי שְׁמֶעלְקֶה אֶת זַעֲקוֹת אִשְׁתּוֹ וּמִהֵר לִלְחֹשׁ בְּאָזְנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה-לֵיְיבּ: "רַגְלֶיךָ קַלּוֹת. רוּץ מַהֵר אַחֲרֵי הָאִישׁ, הַשֵּׂג אוֹתוֹ וֶאֱמֹר לוֹ כִּי הַטַּבַּעַת נְתוּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה גְּמוּרָה. מֵאָה אֲדֻמִּים שָׁוְיָהּ וְאַל יִמְכְּרֶהָ בְּפָחוֹת!"...


נָשָׂא מֹשֶׁה-לֵיְיבּ אֶת רַגְלָיו וְדָלַק אַחֲרֵי הַגַּנָּב. כְּשֶׁהִשִּׂיגוֹ, אָחַז בְּבִגְדּוֹ וְקָרָא לְתוֹךְ אָזְנוֹ אֶת שֶׁצִּוָּהוּ הָרַב.


בָּטוּחַ הָיָה הַגַּנָּב כִּי הִנֵּה יֹאחַז בּוֹ הָעֶלֶם הַצָּעִיר וְיִגְרֹר אוֹתוֹ אֶל בֵּית הָרַב תּוֹךְ חֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים, וְהִנֵּה שׁוֹמֵעַ הוּא דְּבָרִים הֲפוּכִים לְגַמְרֵי! נָבוֹךְ וּמְבֻלְבָּל מִלְמֵל: "אִם כָּזֶה הוּא הָרַב, לֹא אָעֵז לָגַעַת בִּרְכוּשׁוֹ. הֲרֵינִי חוֹזֵר מִיָּד וּמֵשִׁיב לוֹ אֶת הַטַּבַּעַת".


אֲבָל מֹשֶׁה-לֵיְיבּ הִבִּיט בָּאִישׁ, הִרְהֵר קַלּוֹת, וְאָמַר לוֹ: "טָעוּת בְּיָדְךָ. הָרַב לֹא יַחְזֹר בּוֹ מִדְּבָרָיו. הוּא לֹא יְקַבֵּל מִמְּךָ אֶת הַטַּבַּעַת. אִם לַעֲצָתִי תִּשְׁמַע, לֵךְ וּמְכֹר אֶת הַטַּבַּעַת. אַל תִּמְכֹּר אוֹתָהּ בְּפָחוֹת מִמֵּאָה אֲדֻמִּים. בַּכֶּסֶף קְנֵה תַּכְשִׁיטִים וּתְחַלְּקֵם לְכַלּוֹת יְתוֹמוֹת וַעֲנִיּוֹת. אָז תִּהְיֶה תְּשׁוּבָתְךָ מְקֻבֶּלֶת בַּשָּׁמַיִם וְגַם בְּעֵינֵי הָרַב"...


הַדְּבָרִים חָדְרוּ עָמֹק לְלִבּוֹ שֶׁל הַגַּנָּב הֶעָנִי. הוּא הֶחְלִיט לְהִתְנַעֵר מִדַּרְכּוֹ וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְאָכֵן עָשָׂה כַּעֲצַת מֹשֶׁה-לֵיְיבּ. לֹא עָבַר זְמַן רַב עַד שֶׁאוֹתוֹ אָדָם שִׁנָּה אֶת דְּרָכָיו. הוּא הֵחֵל לְהִתְפַּרְנֵס מִיְּגִיעַ כַּפָּיו וְעַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן גָּמַל חֶסֶד עִם הַבְּרִיּוֹת.


מַעֲשֶׂה נֶאֱצָל זֶה שֶׁל רַבִּי שְׁמֶעלְקֶה מִנִּיקֶלְשְׁבּוּרְגּ הָיָה לְמֹשֶׁה-לֵיְיבּ שִׁעוּר רִאשׁוֹן וְחָשׁוּב בְּאוֹרְחוֹתָיו. בַּד בְּבַד חָשַׂף לְעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת גַּם אֶת טֹהַר לִבּוֹ שֶׁל הַנַּעַר הַיָּתוֹם, שֶׁלְּיָמִים גָּדַל הֵן בְּתוֹרָה וְהֵן בְּמִדּוֹת וּבַחֲסִידוּת וְנִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם כַּצַּדִּיק רַבִּי מֹשֶׁה-לֵיְיבּ מִסַּאסוֹב.


 


 


מבט לגאולה


סִפּוּרִים קְטַנִּים עַל שְׁלִיחוּת גְּדוֹלָה


שַׁבַּת-קֹדֶשׁ, כ"ב מַרחֶשְׁוָן ה'תשס"ה. בְּמֶרְכַּז חַבַּ"ד הָעוֹלָמִי – '770' – סִיְּמוּ זֶה עַתָּה תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, גַּם קְרִיאַת הַתּוֹרָה כִּמְעַט הִסְתַּיְּמָה וְאַחֲרוֹנֵי הַחֲתָנִים יָרְדוּ מֵהַבִּימָה כְּשֶׁקְּרִיאוֹת 'מַזָּל-טוֹב' חֲגִיגִיּוֹת מְלַוּוֹת אוֹתָם מִכָּל עֵבֶר וְשַׂקִיּוֹת מַמְתַּקִּים מְעוֹפְפוֹת מֵעֲלֵיהֶם. כְּשֶׁהָרַב יוֹסֵף-יִצְחָק פֶּבְזְנֶר, מְנַהֵל מוֹסְדוֹת 'סִינַי' בְּצָרְפַת עָלָה כְּדֵי לַחְזֹר שִׂיחַת-קֹדֶשׁ שֶׁל הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִיטְשְׁ חָמְקוּ לָהֶם הַיְּלָדִים מֵהַבִּימָה וְהַשִּׂיחָה נִשְׁמְעָה בָּרָמָה. הָרַב פֶּבְזְנֶר חָזַר וְהִדְגִּישׁ אֶת הַהוֹרָאָה הַנִּלְמֶדֶת מִ'דְּבַר מַלְכוּת' שֶׁל אוֹתוֹ הַשָּׁבוּעַ – לְפַרְסֵם וּלְסַפֵּר אֶת הַנִּסִּים:


"בַּשַּׁבָּת הַבָּאָה יִהְיוּ בִּ'770' אַלְפֵי שְׁלוּחִים. לְכָל שָׁלִיחַ בִּמְמֻצָּע יֵשׁ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה מֵאוֹת רַבּוֹת וְאוּלַי אֲלָפִים שֶׁל סִפּוּרֵי מוֹפְתִים! אִם כָּךְ, בְּחֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט יוֹצֵא, שֶׁתַּחַת שֻׁלְחֲנוֹת הַהִתְוַעֲדֻיּוֹת בַּשַּׁבָּת הַבָּאָה יִתְגַּלְגְּלוּ מִילְיוֹן סִפּוּרֵי נִסִּים, מִילְיוֹן סִפּוּרֵי נִפְלָאוֹת, מִילְיוֹן סִפּוּרִים שֶׁיָּעִידוּ עַל עָצְמָה וּנְחִישׁוּת שֶׁל הָרַבִּי וּצְבָא הַשְּׁלוּחִים. צְרִיכִים לְהָכִין 'כֵּלִים' וְלֶאֱסֹף אוֹתָם" – סִיֵּם הָרַב פֶּבְזְנֶר אֶת דְּבָרָיו.


וְהוּא צָדַק. אַלְפֵי סִפּוּרֵי שְׁלִיחוּת הִתְעוֹפְפוּ בַּשָּׁבוּעַ שֶׁלְּאַחַר-מִכֵּן בִּ'770'. שְׁלִיחִים מִכָּל הָעוֹלָם נִקְבְּצוּ וּבָאוּ כְּדֵי לִשְׁאֹב כּוֹחַ וְחַיּוּת מְחֻדֶּשֶׁת מִ'בֵּית רַבֵּנוּ שֶׁבְּבָבֶל' וְהֵם סִפְּרוּ וְסִפְּרוּ, הִתְוַעֲדוּ וְחָשְׁבוּ יַחַד, הִתְיַעֲצוּ, לָמְדוּ אֶת דִּבְרֵי הָרַבִּי וְחָזְרוּ לַעֲבוֹדַת הַשְּׁלִיחוּת מִתּוֹךְ שִׂמְחָה אֲמִתִּית עַל שֶׁזָּכוּ לִהְיוֹת חֵלֶק מִצָּבָא עֲנָק שֶׁל שְׁלִיחוּת בְּרַחֲבֵי תֵּבֵל. נָבִיא לִפְנֵיכֶם קוֹרְאִים יְקָרִים מִסְפַּר סִפּוּרִים הַמְּהַוִּים רַק חֵלֶק קָטָן מִמִּילְיוֹן בִּשְׁלִיחוּת חוֹבֶקֶת עוֹלָם זוֹ.


 


מַתָּנָה לְלֵיל הַסֵּדֶר


"יֵשׁ לְהַשְׁקִיעַ אֶת הַהִשְׁתַּדְּלוּת הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר


כְּדֵי לְקָרֵב אֲפִלּוּ יְהוּדִי אֶחָד! עַל יְהוּדִי לִמְסֹר


אֶת כָּל חַיָּיו כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ עַל עוֹד יְהוּדִי!".


(שיחת ש"פ וארא התשכ"ז)


 


עֶרֶב שַׁבָּת הַגָּדוֹל, בְּכָל בַּיִת יְהוּדִי הַהֲכָנוֹת בְּשִׂיאָן אַךְ הָעֲבוֹדָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת כְּשֶׁלְּלֵיל-הַסֵּדֶר חָל בְּמוֹצָאֵי-שַׁבָּת. בְּבֵית הַשָּׁלִיחַ הָרַב א. קָאפַּרָאו – בְּאַחַת מֵעָרֵי הַשָּׂדֶה שֶׁבְּאַרְגֶנְטִינָה עוֹמְדִים מִסְפַּר אוֹרְחִים וְעוֹזְרִים בְּיִבּוּשׁ חַסּוֹת, קִלּוּף תַּפּוּחֵי-אֲדָמָה וְגֵרוּד תַּפּוּחִים לַחֲרֹסֶת. הַשָּׁלִיחַ עָבַר שׁוּב עַל רְשִׁימַת הַמַּטָּלוֹת שֶׁהָיָה עָלָיו לְמַלֵּא וְנֶאֱנַח בַּהֲקָלָה. הַשָּׁנָה בָּרוּךְ ה' כָּל בְּנֵי הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית בָּעִיר קִבְּלוּ מַצָּה-שְׁמוּרָה לְלֵיל-הַסֵּדֶר, הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח וְעָלוֹן מַרְהִיב מָלֵא בְּתֹכֶן לַחַג. אַף יְהוּדִי מִבְּנֵי עִירוֹ לֹא יִשָּׁאֵר לְלֹא הֶסְבֵּר מְדֻיָּק עַל מַהוּת הַחַג וְכָל אֵלּוּ שֶׁאֵין בְּאֶפְשָׁרוּתָם לַעֲרֹךְ אֶת הַסְּדָרִים בְּבֵיתָם יָסֵבּוּ סְבִיב שֻׁלְחַן הַסֵּדֶר בְּבֵיתוֹ. הוּא הִתְפַּנָּה אֵפוֹא לַעֲזֹר בְּאִרְגּוּן הַשֻּׁלְחָנוֹת וְהַכִּסְּאוֹת הָרַבִּים לִסְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת וְהַחַג.


כִּשְׁעָתַיִם לִפְנֵי כְּנִיסַת שַׁבָּת שָׂם-לֵב אֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת לְכָךְ שֶׁאֵין פְּלָטָה כְּשֵׁרָה לַפֶּסַח כְּדֵי לְכַסּוֹת אֶת הַכִּירַיִם. הָרֶכֶב הֻתְנַע וְחִישׁ-מַהֵר יָצָא הַשָּׁלִיחַ לַפֶּחָח הַנִּמְצָא בְּאֵזוֹר הַתַּעֲשִׂיָּה הַקָּרוֹב. בַּעַל-הַבַּיִת הַגּוֹי שֶׁהִכִּיר אֶת הָרַב מִזֶּה מִסְפַּר שָׁנִים זֵרֵז אֶת אַחַד הַפּוֹעֲלִים לְהָכִין לָרַב אֶת מְבֻקָּשׁוֹ. תּוֹךְ כְּדֵי עֲבוֹדָה הִתְפַּתְּחָה שִׂיחָה עֵרָה בֵּין הַשְּׁנַיִם. הַפּוֹעֵל בִּקֵּשׁ לְהָבִין לְשֵׁם-מָה יֵשׁ צֹרֶךְ בִּפְּלָטָה. הִסְבִּיר לוֹ הַשָּׁלִיחַ עַל אִסּוּר הַבְעָרַת אֵשׁ וּבִשּׁוּל בְּשַׁבָּת תּוֹךְ שֶׁהוּא מֵאִיץ בּוֹ לְסַיֵּם בִּזְרִיזוּת אֶת הַמְּלָאכָה, שֶׁכֵּן בְּעוֹד זְמַן קָצָר הַשַּׁבָּת שֶׁל הַיְּהוּדִים נִכְנֶסֶת.


"וְתַדְלִיקוּ נֵרוֹת?", הִתְעַנְיֵן הַפֶּחָח, "וְאַחַר-כָּךְ תִּשְׁתּוּ יַיִן וּתְבָרְכוּ לָאֱלֹקִים?", הִמְשִׁיךְ כְּמֵשִׂיחַ לְפִי תֻּמּוֹ. הַשָּׁלִיחַ הִתְפַּלֵּא מִיַּדְעָנוּתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַפּוֹעֵל הַגּוֹי וּשְׁאָלוֹ: "מִנַּיִן לְךָ הָאִינְפוֹרְמַצְיָה הַיְּהוּדִית הַזּוֹ". – "אָה... זֶה בִּגְלַל שֶׁ-25 אָחוּז מֵהַדָּם שֶׁזּוֹרֵם בִּי הוּא דָּם מְיֻחָד. סַבְתָּא שֶׁלִּי זִכְרוֹנָהּ-לִבְרָכָה הָיְתָה יְהוּדִיָּה, אָז אֲנִי רֶבַע יְהוּדִי".


הַשָּׁלִיחַ נִדְרַךְ מִיָּד, "אֵיזוֹ מֵהַסָּבוֹת שֶׁלְּךָ יְהוּדִיָּה?", שָׁאַל בְּהִתְרַגְּשׁוּת. – "אִמָּהּ שֶׁל אִמִּי זִכְרוֹנָהּ-לִבְרָכָה", עָנָה לוֹ הַפּוֹעֵל בַּאֲדִישׁוּת. הַשָּׁלִיחַ הִסְבִּיר לוֹ כִּי עַל-פִּי חֻקֵּי הַיַּהֲדוּת הוּא 100 אָחוּז יְהוּדִי, יְהוּדִי שָׁלֵם, וְהִזְמִינוֹ לְבֵיתוֹ לְלֵיל-הַסֵּדֶר.


בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, זָכְתָה עוֹד נְשָׁמָה יְהוּדִית 'לָצֵאת מִמִּצְרַיִם' בְּחַג הַחֵרוּת.


 


יָד בְּיָד


"הַמְּמַלֵּא אֶת שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי, נִמְצָא


הָרַבִּי עִמּוֹ, וְהָרַבִּי הוּא הַפּוֹעֵל אֶת הָעִנְיָן".


(משיחת ליל שמחת-תורה התשכ"ז)


 


לִפְנֵי צֵאתָם לִשְׁלִיחוּת לְמִיאָמִי, נִכְנְסוּ הָרַב שָׁלוֹם-בֶּער לִיפְּסְקֶר וְאִשְׁתּוֹ לִ'יחִידוּת' אֵצֶל הָרַבִּי. הָרַבִּי בֵּרֵךְ אוֹתָם בִּלְבָבִיּוּת וְאִחֵל לָהֶם הַצְלָחָה בַּעֲבוֹדַת הַשְּׁלִיחוּת וּבְחַיֵּיהֶם הַפְּרָטִיִּים גַּם יַחַד. לִפְנֵי שֶׁנִּפְרְדוּ אָמַר לָהֶם הָרַבִּי: "הִנְנִי הוֹלֵךְ אִתְּכֶם לְשָׁם"...


וְאָכֵן, הַשְּׁלוּחִים בְּכָל מָקוֹם תָּמִיד מַזְכִּירִים לְכֻלָּם כִּי כָּל הַפְּעִילוּת הַמְּבֹרֶכֶת וְהַהַצְלָחוֹת הַגְּדוֹלוֹת בָּאוֹת מִכּוֹחַ הַמְּשַׁלֵּחַ וְכִי תָּמִיד הָרַבִּי צוֹעֵד עִמָּם יָד בְּיָד.


הַשְּׁלִיחִים מִבּוֹפֶלוֹ, הָרַב גְּרִינְבֶּרְגּ וְאִשְׁתּוֹ, רָצוּ מִזֶּה זְמַן רַב לְבַקֵּשׁ בְּעֵת קַבָּלַת הַדּוֹלָרִים מֵהָרַבִּי שֶׁיְּבָרְכֵם בְּהַצְלָחָה בְּחִנּוּךְ הַיְּלָדִים, אַךְ מֵעוֹלָם לֹא בִּקְּשׁוּ זֹאת, שֶׁכֵּן לֹא רָצוּ לִגְזֹל מִזְּמַנּוֹ הַיָּקָר וְאַף הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁבְּעֶצֶם הֱיוֹתָם שְׁלִיחִים יֵשׁ בָּזֶה נְתִינַת-כּוֹחַ שֶׁל הַמְּשַׁלֵּחַ לְכָל הָעִנְיָנִים הַמִּצְטָרְכִים לָהֶם בְּגֶשֶׁם וּבְרוּחַ.


אוּלָם, יוֹם אֶחָד הֶחְלִיטָה גְּבֶרֶת גְּרִינְבֶּרְגּ שֶׁבַּפַּעַם הַזּוֹ תֶּאֱזֹר אֹמֶץ וְתַזְכִּיר אֶת חִנּוּךְ יְלָדֶיהָ בְּעֵת שֶׁתְּקַבֵּל דּוֹלָר לִצְדָקָה. דַּקּוֹת מִסְפָּר לִפְנֵי שֶׁעָזְבָה אֶת בֵּיתָהּ עַל-מְנַת לִנְסֹעַ לִ'770' צִלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן וּמֵהַצַּד הַשֵּׁנִי סִפְּרוּ לָהּ שֶׁאֶחָד מִבְּנֵי הַקְּהִלָּה חָלָה בְּמַחֲלָה מְסֻיֶּמֶת. הַשְּׁלִיחָה הִבְטִיחָה שֶׁהִיא תַּזְכִּיר אֶת הָעִנְיָן לִפְנֵי הָרַבִּי בְּעֵת שֶׁתַּעֲבֹר לְקַבֵּל דּוֹלָר, וְשׁוּב הִרְגִּישָׁה שֶׁהֶחְמִיצָה הִזְדַּמְּנוּת לְבַקֵּשׁ מֵהָרַבִּי עַל חִנּוּךְ הַיְּלָדִים, שֶׁכֵּן הִיא לֹא רָצְתָה לְהַזְכִּיר שְׁנֵי עִנְיָנִים יַחַד.


כְּשֶׁהִגִּיעָה תּוֹרָהּ וְעָמְדָה לִפְנֵי הָרַבִּי בִּקְּשָׁה עֲבוּר הַחוֹלֶה וְהָרַבִּי אָכֵן בֵּרֵךְ אוֹתוֹ, וּבְעוֹד הַגְּבֶרֶת גְּרִינְבֶּרְגּ מְהַנְהֶנֶת בְּרֹאשָׁהּ וּמִתְקַדֶּמֶת הָלְאָה הוֹשִׁיט לָהּ הָרַבִּי דּוֹלָר נוֹסָף וְאָמַר בְּחִיּוּךְ: "רֹב נַחַת מֵהַיְּלָדִים"...


 


שָׁלִיחַ עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ


"וְעַד שֶׁפּוֹעֲלִים אֵצֶל כָּל אֵלּוּ שֶׁהָיוּ תְּחִלָּה בְּמַעֲמָד


וּבְמַצָּב דְּ'חוּצָה' – שֶׁגַּם הֵם יִלְמְדוּ תּוֹרָה וִיקַיְּמוּ


מִצְווֹת בִּשְׁלֵמוּת, וְיַעַסְקוּ בַּהֲפָצַת הַמַּעְיָנוֹת חוּצָה".


(שיחת ש"פ בראשית התשמ"ה)


 


כְּשֶׁהַפְּרוֹפֶסוֹר אַבְנֵר-חַי שָׁאקִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הִתְאָרֵחַ בְּאַחַת מֵהָעֲיָרוֹת הַנִּדָּחוֹת בְּקָלִיפוֹרְנְיָה, הֻפְתַּע מְאוֹד לִרְאוֹת כִּי גַּם כָּאן יֶשְׁנוֹ בֵּית-חַבַּ"ד לְתִפְאֶרֶת, בֵּית-כְּנֶסֶת הוֹמֶה מִתְפַּלְּלִים בְּחָזוּת חֲסִידִית, סְטוּדֶנְטִים הַמִּצְטָרְפִים לִסְעוּדַת שַׁבָּת. הַכֹּל הָיָה נִרְאֶה לוֹ כְּאִלּוּ לָקוּחַ מִן הָאַגָּדוֹת. הַשָּׁלִיחַ הִזְמִין אֶת הַפְּרוֹפֶסוֹר לְהִצְטָרֵף לְשֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת הַמֵּאִיר בְּבֵיתוֹ. בְּעוֹדָם יוֹשְׁבִים סְבִיב שֻׁלְחַן שַׁבָּת פָּרְצוּ כְּרוּחַ-סְעָרָה וּבְקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל מִסְפַּר 'הִיפִּים' וְהִתְיַשְּׁבוּ לְיַד הַשֻּׁלְחָן בְּצוּרָה מְאוֹד לֹא נְעִימָה. הַשָּׁלִיחַ כַּמּוּבָן קִבְּלָם בְּמָאוֹר-פָּנִים וְכִבְּדָם לֵהָנוֹת מִמַּאַכְלֵי הַשַּׁבָּת.


בְּסִיּוּם הַסְּעוּדָה נִגַּשׁ הַפְּרוֹפֶסוֹר לַשָּׁלִיחַ וְשָׁאַל: "מַדּוּעַ אַתָּה נוֹתֵן לַאֲנָשִׁים הַמִּתְנַהֲגִים בְּצוּרָה כָּל-כָּךְ לֹא מְכֻבֶּדֶת לַעֲשׂוֹת בְּבֵיתְךָ כִּבְתוֹךְ שֶׁלָּהֶם וּלְהָפֵר אֶת אֲוִירַת הַקְּדֻשָּׁה וְהַהִתְעוֹרְרוּת הַשּׂוֹרֶרֶת בְּשֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת?". חִיֵּךְ הַשָּׁלִיחַ וְהֵשִׁיב: "הַבֵּט עֲלֵיהֶם וְעָלַי הֵיטֵב. עַד לִפְנֵי מִסְפַּר שָׁנִים נִרְאֵיתִי גַּם אֲנִי בְּדִיּוּק כְּמוֹתָם כְּשֶׁהִתְפָּרַצְתִּי לְבֵיתוֹ שֶׁל הַשָּׁלִיחַ"...


 


דְּמָעוֹת שֶׁל רַבִּי


בְּאַחַד הַיָּמִים נִכְנַס אֶל הָרַבִּי לִ'יחִידוּת' שָׁלִיחַ שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּתַפְקִיד נִכְבָּד בִּקְהִלָּה חַבַּ"דִית כָּלְשֶׁהִי. מָה נִדְהַם לִרְאוֹת אֶת הָרַבִּי כְּשֶׁעַל פָּנָיו הַקְּדוֹשׁוֹת אֲרֶשֶׁת עֲגוּמָה וְכוֹאֶבֶת כְּאִלּוּ דָּבָר כָּבֵד מַטְרִידוֹ. הוּא אָזַר אֹמֶץ וְשָׁאַל, מָה מַפְרִיעַ לְרַבִּי כָּל-כָּךְ?


הִסְבִּיר לוֹ הָרַבִּי שֶׁבִּקְרַאוּן-הַיְּטְס מִתְגּוֹרֶרֶת מִשְׁפָּחָה וְלָהּ שִׁשָּׁה יְלָדִים. חֲמֵשֶׁת הַיְּלָדִים הַגְּדוֹלִים הִתְחַתְּנוּ וְיָצְאוּ לִשְׁלִיחוּת בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים וְלִפְנֵי תְּקוּפָה קְצָרָה הִתְחַתְּנָה גַּם הַבַּת הָאַחֲרוֹנָה וְהִיא וּבַעֲלָהּ בִּקְּשׁוּ מֵהָרַבִּי הַסְכָּמָה וּבְרָכָה לִיצִיאָה לִשְׁלִיחוּת. הָרַבִּי הִתְנָה אֶת הַסְכָּמָתוֹ בְּאִשּׁוּרָם שֶׁל הוֹרֵי הָאִשָּׁה וְאִשּׁוּר זֶה הִגִּיעַ מֵהַהוֹרִים לַמְרוֹת שֶׁיָּדְעוּ שֶׁעַכְשָׁו אַף אֶחָד מִבְּנֵי-מִשְׁפַּחְתָּם לֹא יִמָּצֵא לְיָדָם וְלֹא יוּכַל לִתְמֹךְ בָּהֶם בִּשְׁנוֹת זִקְנוּתָם.


"עַכְשָׁו מַמָּשׁ נִפְרָדִים הַהוֹרִים מִבִּתָּם בִּשְׂדֵה-הַתְּעוּפָה וְכֻלָּם בּוֹכִים. בָּרוּר שֶׁזֶּהוּ בְּכִי שֶׁל שִׂמְחָה. אַךְ בְּכָל זֹאת, כְּשֶׁהֵם בּוֹכִים, כֵּיצַד אוּכַל שֶׁלֹּא לִבְכּוֹת גַּם אֲנִי?"...


 


 


סיפורי חסידים


הִצַּלְתָּ אֶת חַיַּי


הַשָּׁלִיחַ הָרִאשׁוֹן בְּוָואלִי, הָרַב יְהוֹשֻׁעַ גּוֹרְדוֹן, מְסַפֵּר:


יוֹם אֶחָד נִכְנְסוּ לְמִשְׂרָדִי שְׁנֵי יִשְׂרְאֵלִים. הָאֶחָד אָמַר לִי עַל חֲבֵרוֹ כִּי הוּא מְאוֹד מְדֻכָּא מִבְּעָיוֹת כַּסְפִּיּוֹת וּמִשְׁפַּחְתִּיּוֹת קָשׁוֹת וְרַק כָּאן בְּחַבַּ"ד יְכוֹלִים לַעֲזֹר לוֹ. "לֹא אֲנִי הוּא הַמְּבָרֵךְ", הִסְבַּרְתִּי לוֹ מָה שֶׁאֲנִי מַסְבִּיר לְמִי שֶׁנִּכְנָס לְכָאן. "אִם בִּרְצוֹנְךָ לִזְכּוֹת בְּבִרְכַּת הָרַבִּי עָלֶיךָ לְהָכִין 'כְּלִי' לְקַבָּלָתָהּ, וְזֹאת עַל-יְדֵי שֶׁתְּקַבֵּל עַל עַצְמְךָ הַחְלָטָה טוֹבָה. קְנֵה אוֹת בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה וּכְתֹב לָרַבִּי, צַדִּיק הַדּוֹר, אֶת בַּקָּשָׁתְךָ. הוּא זֶה הַמְּבָרֵךְ שֶׁבִּרְכָּתוֹ מִתְקַיֶּמֶת"... הַיְּהוּדִי יָשַׁב מְהֻרְהָר קִמְעָא וְהִמְשַׁכְתִּי בִּדְבָרַי: "הַאִם אַתָּה מַנִּיחַ תְּפִלִּין", שָׁאַלְתִּי. הִתְבָּרֵר כִּי לֹא הָיוּ לוֹ תְּפִלִּין וּמֵעוֹלָם לֹא הֵנִיחַ.


הִסְבַּרְתִּי לוֹ אֶת חֲשִׁיבוּת וּמַעֲלַת הַמִּצְוָה וּלְאַחַר שֶׁהִשְׁתַּכְנֵעַ וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין מִדֵּי יוֹם, הוֹצֵאתִי מֵאֲרוֹנִי שְׁנֵי זוּגוֹת תְּפִלִּין וְהֶעֱנַקְתִּי אֶחָד לוֹ וְאֶת הַשֵּׁנִי לַחֲבֵרוֹ. עַתָּה הוֹשַׁטְתִּי לוֹ דַּף נְיָר חָלָק וְהוּא הִתְיַשֵּׁב מִיָּד בְּכֹבֶד-רֹאשׁ לִכְתֹּב מִכְתָּב לָרַבִּי.


עָבַר זְמַן רַב וְלֹא נִפְגַּשְׁנוּ, עַד שֶׁכַּעֲבֹר לְמַעְלָה מִשָּׁנָה רָאָה אוֹתִי הַיִּשְׂרְאֵלִי בָּרְחוֹב וְקָרָא: "רַאבַּיי, הַאִם אֵינְךָ מַכִּיר אוֹתִי?"... אֹמַר לָכֶם אֶת הָאֱמֶת, לֹא הִכַּרְתִּיו, עַד שֶׁהִזְכִּיר לִי. "הִצַּלְתָּ אֶת חַיַּי", אָמַר בְּהִתְרַגְּשׁוּת, "מֵאָז הִתְחַלְתִּי לְהָנִיחַ תְּפִלִּין יוֹם-יוֹם וּבִזְכוּת בִּרְכוֹת הָרַבִּי גַּם עִנְיָנַי הַמִּשְׁפַּחְתִּיִּים וְגַם הַכַּסְפִּיִּים הִסְתַּדְּרוּ עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר". שָׂמַחְתִּי לִשְׁמֹעַ וְהִזְמַנְתִּי אוֹתוֹ לְהִכָּנֵס לְעִתִּים תְּכוּפוֹת יוֹתֵר לְבֵית-חַבַּ"ד.


עָבַר זְמַן נוֹסָף וּבְאַחַד הַיָּמִים נִפְגַּשְׁנוּ שׁוּב בִּסְנִיף הַבַּנְק הַמְּקוֹמִי. בַּאֲרֶשֶׁת רְצִינִית אָמַר לִי: "מֵעַתָּה אֲנִי רוֹצֶה תְּפִלִּין מְהֻדָּרוֹת – 'קָאדִילָק' כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לְךָ" וְנָתַן בְּיָדִי סַךְ אֶלֶף דּוֹלָר לִרְכִישַׁת זוּג תְּפִלִּין מְהֻדָּר בְּיוֹתֵר.


*


בְּאוֹתָם יָמִים הָיִיתִי זָקוּק לִסְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל לְצֹרֶךְ רְכִישַׁת קַרְקַע לַהֲקָמַת הַמֶּרְכָּז הֶחַבַּ"דִי בְּטַרְזָנָה. לְשֵׁם כָּךְ הִצַּבְתִּי לְעַצְמִי כְּמַטָּרָה לְהַשִּׂיג שְׁמוֹנָה-עָשָׂר אֲנָשִׁים שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם יִתְרֹם עֲשֶׂרֶת-אֲלָפִים דּוֹלָר. פָּנִיתִי, אֵפוֹא, גַּם לְאוֹתוֹ יִשְׂרְאֵלִי וּבִקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ עֲשֶׂרֶת-אֲלָפִים דּוֹלָר. לֹא תָּלִיתִי בּוֹ הַרְבֵּה תִּקְווֹת, אַךְ כְּפִי שֶׁאוֹמְרִים – "לְכַתְּחִלָּה אֲרִיבֶּער". בּוֹ-בַּמָּקוֹם אָמַר לִי: "רַאבַּיי, תֵּדַע שֶׁאַתָּה וְחַבַּ"ד שֻׁתָּפִים שֶׁלִּי. מָה שֶׁיֵּשׁ לִי – שֶׁלְּךָ. קָשֶׁה לִי מְאוֹד אַךְ אֲנִי נוֹתֵן לְךָ צֶ'ק בְּסַךְ עֲשֶׂרֶת-אֲלָפִים דּוֹלָר וּמָחָר אֲנִי רָץ לְהַכְנִיס זֹאת לַבַּנְק". חָשׁוּב לָדַעַת שֶׁיְּהוּדִי זֶה, כְּמוֹ רַבִּים מֵחֲבֵרָיו, לֹא הָיָה שַׁיָּךְ לְעִנְיְנֵי נְתִינַת צְדָקָה וְעוֹד לִנְתִינַת תְּרוּמָה כֹּה גְּדוֹלָה. אֵין צֹרֶךְ לְהוֹסִיף שֶׁכַּיּוֹם הוּא שׁוֹמֵר שַׁבָּת וְכַשְׁרוּת, וּבֵיתוֹ מִתְנַהֵל בְּרוּחַ הַיַּהֲדוּת בְּכָל הַפְּרָטִים.


אַךְ בְּזֹאת לֹא תַּם הַסִּפּוּר. יוֹם בָּהִיר אֶחָד נִכְנַס לְפֶתַע חֲבֵרוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי הַיִּשְׂרְאֵלִי לְמִשְׂר

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
1 תגובות
1.
יישר כח אבל...
כ"ג חשוון ה׳תשס״ז
תודה רבה על התוכן המענין
אשמח אם תוסיפו קצת ציורים ותמונות בכל זאת אנחנו ילדים
ואיפה התשבצים...
מצפה לתשובה כקורא קבוע
תודה
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.