לפני כשנה נפטר במוסקבה יהודי מבוגר. בתו הגיעה לבית הכנסת המרכזי 'בית מנחם – חב"ד ליובאוויטש' וביקשה שיאמרו קדיש אחר אביה. השליח הרב שמואל קופרמן שוחח עם הבת והתברר שהאב נפטר יומיים קודם לכן, ועדיין לא נקבר.

בהמשך השיחה התברר שהנפטר אמור להיקבר בבית קברות 'דעמודעדיווא', שהינו בית קברות של אינם יהודים. הרב קופרמן ניסה להסביר לבת על חומרת העניין, אך היא התעקשה, היות ובקשת הבא היה להיקבר סמוך לרעייתו ואף ביקש זאת מבתו. והאם שנפטרה לפני כשלוש שנים - נקברה באותו בית הקברות הנוכרי.

לאחר שכנועים והסברים הסכימה הבת לקבור את האב בבית הקברות של הקהילה היהודית במלאכווקא, אך בתנאי שגם את האם יעבירו לבסוף לשם, וכך תזכה הבת לקיים את רצון הורי'ה בשלמות.

לפני כשבועיים הגיעה הבת שוב להרב קופרמן וסיפרה שבלילה ראתה את אמה נאחזת בגדר העוקף את קברה ומתחננת לבתה שתעביר אותה משם..

לאחר הכוונה של הרב שניאור זלמן כהן, חבר הבד"ץ בראשותו של הרב הראשי הרב בערל לאזאר, ובהתייעצות הרב יעקב רוז'ה, רב חברה קדישא בגוש דן, העומד במשך כל השנה בקשר רציף עם השלוחים - נערכו כל ההכנות להעברת הגופה.

חברי החברא קדישה של מוסקבה יצאו לפני ימים מספר, עם כל הכלים המתאימים ותוך זהירות על כבוד המת, העבירו לאחר שעות מספר של עבודה מאומצת - את ארון הקבורה מבית הקברות הנוכרי, אל הקבר החדש שנכרה בבית הקברות היהודי במלאכווקא, ע"י קבר בעלה.

הבת התרגשה מאוד ממסירותם של החברא קדישא, שעמלו שלא ע"מ לקבל שכר, כמו שאר העבודה השוטפת אותם עושים במשך כל השנה כחסד של אמת.