מערכת COL | יום י"ט חשוון ה׳תשס״ז 10.11.2006

פרשבורג – לא רק היסטוריה

מפעל חייו של הרב ברוך מאייערס, שליח חב"ד ורבה של ברטיסלאבה, הוא המרכז המפואר לחינוך יהודי * אבל את ילדיו הוא שולח, מדי בוקר, לקבל חינוך בבית-הספר החרדי בווינה. בדרך הם מחתימים דרכון * "לא אחת, טוב יותר להגיד ליהודי-סלובקי שהחתם-סופר אמר משהו, מאשר להגיד לו שזה כתוב בתורה..." מספר הרב מאיירעס בראיון לשלמה קוק המתפרסם בבטאון 'מרכז רבני אירופה'  לראיון המלא
פרשבורג – לא רק היסטוריה
הרב ברוך מאייערס, שליח חב"ד ורבה של ברטיסלאבה על רקע בית הכנסת בפרשבורג

פעם – פעם אחת בשנה – יהדות סלובקיה יודעת עדנה. זה קורה בכ"ה לחודש תשרי, הוא יום ההילולא לגאון הדורות, החת"ם-סופר, שחי בפרשבורג-סלובקיה. "אמנם הציון כאן הוא לא כמו באומן או במז'יבוז", מסביר לנו רבה של ברטיסלאבה, הרה"ג הרב ברוך מאייערס, "אבל לילה אחד בשנה, ליל היארצייט, הציון מלא במאות – ולפעמים באלף איש. מגיעים רבנים ודיינים חשובים מכל העולם".

לרב מאייערס יש סיבה מיוחדת לשמוח ביום היארצייט, בשל מנהג מיוחד, זכות מעוררת קנאה, שתיקן לו ליום הזה. במהלך השנה הוא פונה ליהודים מקומיים שלא נימולו ביומם השמיני, בניסיון לעניין אותם במצווה. כל מי שמבין את החשיבות ונותן אור ירוק – ממתין ברשימה ליארצייט של החתם-סופר, אז הוא מקיים ברית לרבים.

הכל החל באחת השנים, במהלך ביקורו בציון של הרב מאייערס כרב המקום, כאשר פגש בו המוהל הרב ישראל שטרן, צאצא של החתם-סופר הנוהג לבוא מדי שנה לציון.

"הוא עשה איתי עסקה", מגלה הרב מאייערס. "הוא אמר: אתה תשכנע יהודים שיימולו, ואני אערוך את כל הבריתות ביום היארצייט. זה יהיה לזכות הסבא-קדישא, שהיה בעצמו מוהל".

כך, קרוב לעשור. ביום היארצייט, לאחר הביקור בציון, מגיע הרב שטרן לביתו של הרב מאייערס והם עורכים ברית אחר ברית ואחר מקיימים סעודה חגיגית בשילוב עם סעודת ההילולא. "כל פעם, כשהנוכחים ובני-המשפחה רואים את ה'נתינת-שם' עם הטלית והיין, כולם בוכים מהתרגשות. אפילו אני הזלתי דמעה, לא פעם".
הרב מאייערס נזכר באזפיזודה מרתקת, יד ההשגחה. "באחת השנים פגשתי בציון את הדיין הגאון הרב שמואל אליעזר שטרן מבני-ברק. בו במקום סיפרתי לרב שטרן על הזכות שלנו לקיים את הבריתות והצעתי לו לבוא עמי לביתי לשמש בסנדקאות. הוא לא היסס. הוא שואל אותי בדרך אגב, מי המוהל? אני אומר לו: צאצא של החתם-סופר, אחד, ישראל שטרן. הוא בן דוד שלי, אומר הרב שטרן... 

שנה לאחר מכן, ברטיסלבה זכתה בסנדק חשוב לא פחות. נכדיו של הרה"צ רבי אלחנן היילפרין, פגשו ברב מאייערס. "סבא שלנו מבקש לדבר עם רב הקהילה", אמרו לו. וכך, גם גאב"ד גולדרס גרין ביקר בבית הרב מאייערס. "הגר"א הלפרין אמר לי וורטים נפלאים, והנימולים? חלקם, לצערי, עד היום לא מבינים את המשמעות שהסנדק שלהם היה הגר"א הלפרין "...

"בחסדי שמים, זכיתי ליזום כמעט 50 בריתות מן הסוג הזה", הוא אומר. קשה שלא להתרגש.
 
הגחלת נשארה תמיד 

כשנזכרים בברטיסלבה פעם – בימים טובים, שהכול קראו לה פרשבורג – הייאוש מחלחל אל הלב.

אבל רבה של ברטיסלבה-פרשבורג, הרב ברוך מאייערס, לא נשבר. ידיו מלאות מעש והוא, מצליח, בדרכו הצנועה והפשוטה, לעשות נפשות. מבחינתו, הוא רואה רק אור יקרות חיובי.

כמה יהודים חיו בסלובקיה של פעם? אנחנו שואלים בפתח שיחתנו. ”לפני השואה", אומר הרב מאייערס, "היו כאן 90,000 יהודים. בתש"ח, כשהרוסים נכנסו לפראג, היה קל מאד לקבל דרכון, המון יהודים ניצלו את ההזדמנות ועזבו. לארה"ב, לקנדה, לאוסטרליה, לישראל. במלחמה עצמה, סלובקיה סבלה יותר מכל קהילה אחרת. השלטון הקומוניסטי היווה מכה קשה ליהדות סלובקיה, אבל חשוב לומר שמשהו תמיד נשאר.

"בכל השנים, בית-הכנסת תפקד, היתה שחיטה כשרה ומשרד הקהילה לא נסגר. בכל שנות הקומוניזם היה כאן שחרית, מנחה ומעריב במניין. מי שרצה לשמור מצוות – יכול היה לעשות זאת. ואני חושב שזה מה ששמר על-כך שהקהילה לא נכחדה, כי תמיד הגחלת כאן נשארה".

"והיום? כמה יהודים יש היום?" חוזר הרב מאייערס על שאלתי ונאנח.

"בברטיסלבה רשומים קרוב לשש-מאות יהודים, אבל ישנם גם יהודים שאינם רשומים ומגיעים לכאן מעת לעת, גם בקרבם אנו משתדלים לפעול. בקושיצה יש עוד קרוב לשלוש-מאות יהודים. גם באזור קאשור, שהייתה קהילה מאד חשובה בהיסטוריה, נותרו כמה יהודים. בסרדהלי, בה התגורר מהר"י אסד, יש היום אולי חמישים איש".

"אבל מספרים", מבקש הרב מאייערס להדגיש, "מספרים לא מדברים אליי יותר מדי. אנשים היום רודפים אחרי מספרים, אוהבים להשתמש במילים: התעוררות, פריחה, תקומה. ואני אומר: בן אדם צריך לחשוב איך הוא משפיע יותר, איך הוא פועל יותר. ורק אם הוא באמת פועל, מובטח לו שגם קהילתו תתרומם וירבו בה היהודים. 

"השיקול האחרון שלי יהיה האם צעד כזה או אחר ירחיב את הקהילה. בשום מקום בתורה לא מצאתי שאסור לקהילה לרדת במספר היהודים שבה, כן מצאתי שצריך לשמור את מצוותיה. אסכם כך: כשאני רואה התקרבות – יהודי מניח תפילין, אשה מדליקה נרות – אין לי עידוד גדול מזה. קהילה שבה היהודים מקיימים הרבה מצוות, יש לה עתיד. אבל במקום שרק מבזבזים זמן בפגישות ודיבורים איך להציל את היהדות, לא יגיעו לכלום".

המפעל שבו הרב מאייערס מתגאה יותר מכל הוא המרכז לחינוך יהודי שהקים לפני שש שנים. "יש בו גן ילדים, קייטנה ו'חיידר'", הוא אומר."לצערי, בית-ספר עדיין אין לנו בעיקר מסיבות דמוקרטיות. יחד עם רעייתי שתחיה יצרנו מקום מיוחד לחינוך על טהרת הקודש, בעיקר לתשב"ר, אבל גם למבוגרים. המרכז שלנו עומד בסטנדרטים מאד מודרניים. את התמיכה הראשונית קיבלנו מהנגיד ברונו לאודר, התומך במוסדות חינוך רבים. אחר-כך הבאנו גננות מארצות-הברית שמלמדות יהדות".

והיכן אחד-עשר ילדיך מתחנכים, שאלנו.

"הילדים שלי", הוא מפתיע אותנו, "זה כבר משהו אחר. הם נוסעים כל יום לבית-ספר יהודי בווינה, עוברים את הגבול. כל יום הם מחתימים דרכון. יש להם עשרות דרכונים חתומים... כבר מגיל של גן חובה אנחנו שולחים אותם לווינה בשביל שיקבלו חינוך רגיל כמו כל ילד חרדי אחר, חינוך של תורה ויראת-שמים בלא פשרות וגם כדי שייפגשו עם ילדים יהודים אחרים".

השליחות בבואנוס איירס

 

 הרב ברוך מאייערס, נולד בניו-ג'רזי לפני 43 שנה, למשפחה שאיננה חרדית. "נשלחתי ללמוד באוניברסיטה ושם התקרבתי מאד לחב"ד", הוא מספר. במהרה התקבל לישיבת תומכי-תמימים באמריקה. הוא נזכר ברגע משמעותי למדי: "כשנשלחתי כבחור לבואנוס-איירס, ארגנטינה. אז הרגשתי, לראשונה, מה זה להיות שליח".

לאחר שנישא, למד בכולל בניו-יורק. ואז ביקש לשאול לדעתו של הרבי מליובאוויטש זצ"ל, האם להיכנס למסלול של לימודי סמיכה לרבנות ושליחות. הרבי אמר: "לחיים ולברכה, שיהיה בשעה טובה ומוצלחת".

את הסמכתו לרבנות עשה במסגרת של אברכים, "ללמוד וללמד", באנגליה. בפיקוחו של הדיין הרב יהודה רבסין. ראש הכולל היה הרב חיים רפאפורט.
"בשנת 89' הייתה המהפכה", הוא מסביר. "בני הקהילה החלו לחשוב על רב חדש. היה לפני כן בברטיסלבה את הרב אליהו כץ, שפרש לטובת הרבנות הראשית בבאר-שבע. הרעיון התבשל, עד שבשנת תשנ"ג הציעו את התפקיד".

הרב מאייערס היה אז צעיר לימים, 29, ונערך עבורו טקס הכתרה מכובד בבית-הכנסת המרכזי בבירה. "הגיעו רבנים מצ'כיה, מהונגריה ומכל האזור. היו עיתונאים, כמובן, ואפילו בא ראש העיר הגוי. מחד, זה גרם לקידוש השם ונתן טל תחייה. כולם הרגישו שקהילה יהודית ראויה לאדם מייצג. מצד שני, הקהילה מורכבת גם מיהודים שהתנתקו מדתם במשך השנים, והם הבעיה. הם הרגישו 'מבינים' ביהדות, וניסו לחלוק עליי באשר לתפקידו של הרב.

"אבל מה שמעניין בסלובקיה, זה שלאורך ההיסטוריה, אפילו אם למישהו היתה מחלוקת כלשהי עם הרב, מעולם הם לא חיפשו רב יותר ליבראלי. סלובקיה היא מאד מסורתית במהותה. ותיקי סלובקיה לא מכירים מציאות אחרת. כלומר, כאן, בין אם אתה דתי בפועל ובין אם לאו – בתוך-תוכך אתה יודע את האמת. אין לך בראש רעיונות אחרים, מלבד היהדות האורתודוקסית. לא רפורמים ולא כל דבר אחר.  

"אתן לך דוגמה למסורתיות: בסוכות האחרון ביקשתי לזכות את היהודים כאן בארבעת המינים. אשה אחת עמדה בתור וביקשה לברך על הלולב. כשהגיע תורה, היא הוציאה מהכיס מטפחת. בארצות-הברית זה לא היה קורה..."
לחתם-סופר, אומר הרב מאייערס, יש חלק לא מבוטל במצב המפעים הזה. החת"ס כה נערץ בסלובקיה, מסתבר, בקרב כל סוגי היהודים. "אתן לך טיפ", הוא אומר לי. "לא אחת, טוב יותר להגיד ליהודי-סלובקי שהחתם-סופר אמר משהו, מאשר להגיד לו שזה כתוב בתורה..."
 
סמיכה מבעלי תשובה


אם נפשט את תפקיד רב הקהילה לפרטים, מה הוא טומן בחובו? שאלנו את הרב מאייערס.  

"זה הלוויות, זה חופות, זה תפילות. רב הקהילה עושה כל מה שצריך בבית-הכנסת. לפעמים אני משמש גם כבעל קורא, גם כגבאי וגם כבעל תפילה, בו זמנית. וכמובן הכשרות".

כמובן כשרות, אמר הרב מאייערס. ובכן, מעבר לשחיטה המהודרת שהוא מבצע בקהילתו, הוא מתעסק בכשרות במפעלים ברחבי סלובקיה מטעם גופי הכשרות או.קי ו-או.יו
. במסגרת התמחותו בכשרות, ערך הרב מאייערס רשימה של מאכלים כשרים, "כדי שיהיה בהישג ידיו של כל יהודי-סלובקי החפץ לשמור על כשרות".

"יש לנו קהילה מיוחדת של אנשים שלא סתם רשומים באיזו קהילה", מסכם הרב מאייערס. "יש לנו אנשים שנותנים חינוך יהודי לילדיהם – מבחירה אישית. אפילו המבוגרים שבקהילה, שהיו מתפללים בבחינת מצוות אנשים מלומדה, התחזקו בה. כי כל מה ששואלים – וגם מה שלא – אנחנו מסבירים".
איזה חלום טרם הגשמתם בקהילה, שאלנו.

"קראתי פעם פתגם מאד חכם. הרב עמנואל פלדמן כתב בספרו: תפקיד של רב לא להציל את היהדות, תפקידו של רב ללמד את היהדות. ואכן, תפקידנו ללמד את הדת, להשתדל גם שישמרו. השאיפה שלי היא שכל יהודי יעשה היום למען הקב"ה יותר ממה שעשה אתמול".

כואב לי שלא משתמשים יותר בשמה היהודי המפואר של ברטיסלבה – פרשבורג, אני מעיר לרב מאייערס.

וכאן חושף הרב מאייערס הצעיר את קשרו המיוחד לגאב"ד העדה החרדית, הגרי"ט וייס. "מדי פעם הייתי שואל אותו שאלות. יום אחד חשבתי, אולי כדאי יהיה לקבל ממנו סמיכה, שתהיה לי עוד אחת. כי, בכל-זאת, פרשבורג זה תפקיד עם עמדה. ר'-יצחק-טוביה שאל אותי: בשביל מי זה טוב? הרי האנשים שגרים בסלובקיה לא מכירים, מבחינתם אין הבדל בין סומך כזה או אחר. השבתי שמגיעים תיירים רבים, ביניהם צאצאים של החתם-סופר ואולי זה יהיה יותר חשוב בעיניהם ויקרב אותם. אז הוא אמר לי: תעשה בעלי תשובה. בעלי תשובה זה יהיה הסמיכה הכי טובה שלך, הרבה יותר מכל תואר אחר".

הוסף תגובה
1 תגובות
1.
חיפוש אחר קרוביי המתים
י"ז טבת ה׳תשס״ז
כבוד הרב שלום! שמי רותי בן-אדיבה ואני בת לניצול שואה מקושיצה שהלך לעולמו לפני כ-8 שנים. שמו בצכית היה יוראי יעקובוביץ בן לאוייגן ורוזליה (לבית קליין) ואח לאדית כולם נרצחו לדאבון ליבנו בשואה. כבר שנים ועוד בתור ילדה אני מחפשת מידע על בני משפחתי וכעת בעקבות עבודה של בני הבכור על שורשי המשפחה אודה לך באם תוכל להפנות אותי למקורות מידע או ארכיונים של הקהילה היהודית בקושיצה. כל רסיס מידע יתקבל באושר רב ואולי יביא איזה מרגוע לשארית משפחתנו שמנסה כל הזמן לדעת ובמיוחד לנכדים שצמאים בדיוק כמונו הילדים למידע תמונה או מה שיש כדי להאחז בו. בתודה מקרב לב ועם המון ציפיה בלב רותי בן-אדיבה. hohoho2@gmail.com (אם תוכל לשלוח מידע לגבי אנשים או קישורים אחרים כתובתי היא: אלכסנדר זייד 59 קרית חיים ישראל או באימייל של בני: hohoho2@gmail.com
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.