מערכת COL
|
יום ט"ז חשוון ה׳תשס״ז
07.11.2006
"זכיתי לקבל ברכה מהרבי להצלחה במלאכתי"
יותר מעשרים שנה עוסק הצלם החרדי שוקי לרר בצילום אדמו"רים ורבנים. מה שהחל כתחביב של גיל הנעורים התפתח במרוצת הזמן למקצוע במשרה מלאה. "הייתי בין האחרונים שעברו ב"חלוקת דולרים" האחרונה אצל הרבי, ואף זכיתי לקבל את ברכתו להצלחה במלאכתי", הוא מספר ■ "את הזכות שנפלה בחלקי להתברך מפיו אני נוצר בעומק לבי, כאחד מרגעי השיא של חיי ושל עבודתי בצל גדולי ישראל", אומר שוקי. ■ הכתבה המתפרסמת במדור חיים יהודיים שב'שיחת השבוע' מאת ר' זלמן רודרמן ב'כתבה מלאה'
לרר בפעולה: שמחה בחצר חסידות גור
את הבוקר של יום ראשון השבוע פתח הצלם החרדי שוקי לרר בתפילת שחרית בבית ה'ראשון לציון', הרב עובדיה יוסף. בסוף התפילה מיהר לרר לחלוץ את התפילין ולהסיר את הטלית לפני כל הנאספים, כדי שיתאפשר לו לצלם כמה תצלומים ("בלי מבזק") של נשיא 'מועצת חכמי התורה' בזמן תפילה. לאחר מכן שב לביתו בבני-ברק, ובערב חזר לירושלים, הפעם כדי לצלם בשמחת הבר-מצווה של נכד האדמו"ר מגור.
יותר מעשרים שנה עוסק לרר בצילום אדמו"רים ורבנים. מה שהחל כתחביב של גיל הנעורים התפתח במרוצת הזמן למקצוע במשרה מלאה. בשנים האחרונות אין כמעט עיתון חרדי שאינו נזקק לשירותיו של הצלם הנמרץ, המסוגל לעיתים להנציח במצלמתו שלושה ואף ארבעה אירועים באותו יום.
מצלמה לבר-מצווה
לרר (34), נשוי ואב לשלושה, זוכר איך התחיל הכול. "קיבלתי לבר-המצווה שלי מתנה – מצלמה פשוטה. באותם ימים נהגו הילדים לאסוף תצלומים של גדולי-ישראל. אמרתי בליבי: במקום לרדוף אחרי תמונות חסרות באוסף שלי – פשוט אצלם אותן! האירוע הראשון שבו צילמתי גדולי-תורה היה חגיגת סיום לימוד 'הרמב"ם היומי', שנערכה בבני-ברק. לאחר מכן עשיתי לי מנהג קבוע, לצלם בחופות שנערכו באולם-השמחות הסמוך לבית הוריי, שהרי בכל חופה יש לפחות אישיות תורנית חשובה אחת – מסדר הקידושין".
באוסף העצום שלו יש מחלקה מיוחדת לגדולי-ישראל בימי חג ומועד. "המטרה היא להנחיל לכלל הציבור את הדרך שבה גדולי-הדור אופים מצה, נוטלים לולב, מדליקים נרות חנוכה וכיוצא בזה", הוא אומר.
היתר לצלם
לפני שנים, באחד מימי חול-המועד, הבחין בו הפוסק הנודע רבי שלמה-זלמן אוירבך, כשהוא מנסה לצלמו פוסע לבית-הכנסת בשכונת מגוריו, שערי-חסד בירושלים. "מי התיר לך לצלם בחול-המועד?", תהה ר' שלמה-זלמן. "זו פרנסתי", השיב לרר בהיסוס-מה. תשובתו הניחה את דעתו של ר' שלמה-זלמן, שבמחווה יוצאת-דופן היטיב את השטריימל על ראשו ואמר לו בחיוך: "כעת צלם".
בטרם המשיך הלאה, ביקשו הפוסק כי פיתוח התמונות ייעשה רק לאחר החג. מאז הוא אכן מקפיד על כך. האוסף הזה הביאו ערב ראש-השנה תש"נ אל מעבר לים, לחצר הרבי מליובאוויטש, שם הוא עשה את כל חודש החגים וצילם מאות תמונות, שמתוכן אפשר ללמוד הרבה ענייני הלכה ומנהג.
הספיק לקבל ברכה
הפעם הבאה שזכה לרר לראות את הרבי מליובאוויטש הייתה כשנלווה למסע שערך האדמו"ר מוויז'ניץ, בראש קבוצה מחסידיו לארה"ב, בשלהי חודש אדר-א תשנ"ב. "במהלך שהייתנו שם נכונו לנו שני ימי ראשון, שבהם, כידוע, נהג הרבי לחלק להמוני בית-ישראל שטר של דולר לשליחות-מצווה, ולברך כל אחד ואחד. רבים מחבריי לקבוצה התכוננו לבוא גם-כן אל הרבי, אך נדברו ביניהם לעשות זאת ביום ראשון השני. אני החלטתי לנצל את שתי ההזדמנויות. הייתי בין האחרונים שעברו באותו יום ראשון אצל הרבי, ואף זכיתי לקבל את ברכתו להצלחה במלאכתי".
למרבה הצער והכאב, למחרת היום, בעומדו בתפילה על אוהל חותנו, פקד את הרבי האירוע הבריאותי הקשה. "את הזכות שנפלה בחלקי להתברך מפיו אני נוצר בעומק לבי, כאחד מרגעי השיא של חיי ושל עבודתי בצל גדולי ישראל", אומר שוקי.
יותר מעשרים שנה עוסק לרר בצילום אדמו"רים ורבנים. מה שהחל כתחביב של גיל הנעורים התפתח במרוצת הזמן למקצוע במשרה מלאה. בשנים האחרונות אין כמעט עיתון חרדי שאינו נזקק לשירותיו של הצלם הנמרץ, המסוגל לעיתים להנציח במצלמתו שלושה ואף ארבעה אירועים באותו יום.
מצלמה לבר-מצווה
לרר (34), נשוי ואב לשלושה, זוכר איך התחיל הכול. "קיבלתי לבר-המצווה שלי מתנה – מצלמה פשוטה. באותם ימים נהגו הילדים לאסוף תצלומים של גדולי-ישראל. אמרתי בליבי: במקום לרדוף אחרי תמונות חסרות באוסף שלי – פשוט אצלם אותן! האירוע הראשון שבו צילמתי גדולי-תורה היה חגיגת סיום לימוד 'הרמב"ם היומי', שנערכה בבני-ברק. לאחר מכן עשיתי לי מנהג קבוע, לצלם בחופות שנערכו באולם-השמחות הסמוך לבית הוריי, שהרי בכל חופה יש לפחות אישיות תורנית חשובה אחת – מסדר הקידושין".
באוסף העצום שלו יש מחלקה מיוחדת לגדולי-ישראל בימי חג ומועד. "המטרה היא להנחיל לכלל הציבור את הדרך שבה גדולי-הדור אופים מצה, נוטלים לולב, מדליקים נרות חנוכה וכיוצא בזה", הוא אומר.
היתר לצלם
לפני שנים, באחד מימי חול-המועד, הבחין בו הפוסק הנודע רבי שלמה-זלמן אוירבך, כשהוא מנסה לצלמו פוסע לבית-הכנסת בשכונת מגוריו, שערי-חסד בירושלים. "מי התיר לך לצלם בחול-המועד?", תהה ר' שלמה-זלמן. "זו פרנסתי", השיב לרר בהיסוס-מה. תשובתו הניחה את דעתו של ר' שלמה-זלמן, שבמחווה יוצאת-דופן היטיב את השטריימל על ראשו ואמר לו בחיוך: "כעת צלם".
בטרם המשיך הלאה, ביקשו הפוסק כי פיתוח התמונות ייעשה רק לאחר החג. מאז הוא אכן מקפיד על כך. האוסף הזה הביאו ערב ראש-השנה תש"נ אל מעבר לים, לחצר הרבי מליובאוויטש, שם הוא עשה את כל חודש החגים וצילם מאות תמונות, שמתוכן אפשר ללמוד הרבה ענייני הלכה ומנהג.
הספיק לקבל ברכה
הפעם הבאה שזכה לרר לראות את הרבי מליובאוויטש הייתה כשנלווה למסע שערך האדמו"ר מוויז'ניץ, בראש קבוצה מחסידיו לארה"ב, בשלהי חודש אדר-א תשנ"ב. "במהלך שהייתנו שם נכונו לנו שני ימי ראשון, שבהם, כידוע, נהג הרבי לחלק להמוני בית-ישראל שטר של דולר לשליחות-מצווה, ולברך כל אחד ואחד. רבים מחבריי לקבוצה התכוננו לבוא גם-כן אל הרבי, אך נדברו ביניהם לעשות זאת ביום ראשון השני. אני החלטתי לנצל את שתי ההזדמנויות. הייתי בין האחרונים שעברו באותו יום ראשון אצל הרבי, ואף זכיתי לקבל את ברכתו להצלחה במלאכתי".
למרבה הצער והכאב, למחרת היום, בעומדו בתפילה על אוהל חותנו, פקד את הרבי האירוע הבריאותי הקשה. "את הזכות שנפלה בחלקי להתברך מפיו אני נוצר בעומק לבי, כאחד מרגעי השיא של חיי ושל עבודתי בצל גדולי ישראל", אומר שוקי.
הרבי יורד לתפילת מוסף בר"ח חשון תש"נ. נראים בתמונה: ברוך זוהר ויחיאל אופנר (צילום: שוקי לרר)
לכתבה זו התפרסמו 7 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
7 תגובות
1.
הרבי בטלית בלבד מדוע?
ט"ז חשוון ה׳תשס״ז
למה הרבי בלא תפילין בתמונה?
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
2.
שוקי הגדול
ט"ז חשוון ה׳תשס״ז
איפה שוקי בתמונה
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
3.
כותב מוכשר
ט"ז חשוון ה׳תשס״ז
רודרמן כותב מוכשר בחסד עליון,כתבות מגוונות ויצרתיות מכל שכבות הציבור
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
4.
ל1 ראש חודש
ט"ז חשוון ה׳תשס״ז
מדובר בראש חודש והרבי היה עולה לחדר .וחולץ את התפילין . ולאחר מכן היה יורד למוסף .
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
5.
ל4 תודה על ההסבר
ט"ז חשוון ה׳תשס״ז
תמונה נדירה ,נראה כי הרבי נשען על הקיר,המיקום הוא ליד המעלית אם אני משער נכון
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
6.
שוקי לרר לא רק צלם אלא אדם מיוחד!
י"ז חשוון ה׳תשס״ז
איפה התמונה ששוקי לרר מעניק לרבי ציור יחודי של האדמור הזקן? שכמדומני סיפר לרבי בשעתו שאת הציור עשה מישהו מבני משפחתו, כדאי לציין שלרר מקושר לכל חצרות החסידים ספרדים וליטאים, והוא אוהב ישראל ומפרסם הרבה על חבד גם בארץ הקודש וגם בחול שירבו כמותו, דרך אגב נאחל לו רפואה שלימה, ראיתי אותו נתמך על קביים וקשה לו ללכת, ועל כגון דא נאמר:רגלי חסידיו ישמור!
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
7.
מה יחיאל אופנר מחפש שם?
י"ז חשוון ה׳תשס״ז
באיזה מקום זה מדובר?
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
