ילדים ב-COL: מגזין וירא
המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5387475
השבוע היהודי
פָּרָשַׁת וַיֵּרָא
"וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵ-ל עוֹלָם". (בראשית כא,לג)
אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה אִישׁ שֶׁל חֶסֶד. בְּרֹב חַסְדּוֹ, נָטַע אֶשֶׁל בִּבְאֵר-שָׁבַע, עַל מְנַת לְהָקֵל עַל הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים בַּמִּדְבָּר. בָּרוּר, שֶׁגַּם אִם הָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ מְחַלֵּק בְּאָהֳלוֹ לְכָל הֵלֶךְ רַק לֶחֶם, מֶלַח וּמַיִם, כֻּלָּם הָיוּ מַכִּירִים לוֹ טוֹבָה וּמְהַלְּלִים אוֹתוֹ. אַךְ אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא הִסְתַּפֵּק בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ. בַּגְּמָרָא יֶשְׁנָם פֵּרוּשִׁים שׁוֹנִים לָ'אֶשֶׁל' שֶׁל אַבְרָהָם. מִפֵּרוּשִׁים אֵלּוּ עוֹלֶה שֶׁהָאוֹרְחִים זָכוּ בְּאֵרוּחַ מָלֵא בְּיַד רְחָבָה. הֵם קִבְּלוּ אֲרוּחוֹת שֶׁל בָּשָׂר, יַיִן וּפֵרוֹת, גַּם מִטָּה לָלוּן בָּהּ... וּבַמִּדְרָשׁ מְסֻפָּר, שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ הוֹשִׁיב בְּבֵיתוֹ אֲפִלּוּ סַנְהֶדְרִין, עַל-מְנַת שֶׁיַּעֲנוּ עַל הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ אֵצֶל הָאוֹרְחִים!
בָּרוּר שֶׁמִּדָּה כָּזוֹ שֶׁל נְתִינָה בָּאָה מִמָּקוֹר גָּבוֹהַּ שֶׁל חֶסֶד, הַרְבֵּה מֵעֵבֶר לְמָה שֶׁרָגִיל אֵצֶל בְּנֵי-אָדָם. כִּי הַמִּדָּה הָרְגִילָה שֶׁל חֶסֶד, הִיא לָתֵת לַשֵּׁנִי רַק אֶת מָה שֶׁמַּמָּשׁ חָסֵר לוֹ...
הַיּוֹדְעִים אַתֶּם יְלָדִים? כֻּלָּנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם אֲנַחְנוּ. לָכֵן, בְּלִבּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ נְטוּעָה בִּירֻשָּׁה מִדַּת הַחֶסֶד בָּרָמָה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר. כֻּלָּנוּ יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לְדַרְגָּה כָּזֹאת, לָתֵת לַשֵּׁנִי לֹא רַק אֶת מָה שֶׁחָסֵר לוֹ, אֶלָּא גַּם דִּבְרֵי תַּעֲנוּג – גַּם בַּתְּחוּם הַגַּשְׁמִי וְגַם בַּתְּחוּם הָרוּחָנִי.
בְּמוֹשְׁבוֹת הָעוֹלִים הַחֲדָשִׁים שֶׁהִגִּיעוּ אַחֲרֵי קוּם הַמְּדִינָה, נִכַּר הָיָה צֹרֶךְ דָּחוּף בַּהֲקָמַת מוֹסְדוֹת חִנּוּךְ דָּתִיִּים. הָ'עוֹלִים' עַצְמָם הָיוּ עֲדַיִן נִרְגָּשִׁים וּמְבֻלְבָּלִים מֵעֶצֶם הַמַּעֲבָר. רֻבָּם גַּם הִתְמוֹדְדוּ עִם מַצְּבֵי מַחְסוֹר וְקֹשִׁי. כָּךְ נוֹתַר נוֹשֵׂא הַחִנּוּךְ פָּרוּץ וְחָסֵר...
קֹמֶץ מִשְׁפָּחוֹת צְעִירוֹת הִגִּיעוּ לְאֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ עַל-מְנַת לְהָקִים בּוֹ בֵּית-סֵפֶר בְּרוּחַ יְהוּדִית מְקוֹרִית. הֵם נִתְקְלוּ בְּהָרֵי-הֲרָרִים שֶׁל קְשָׁיִים. בְּעָמָל רַב הִשִּׂיגוּ מִבְנֶה מַתְאִים וּבְעָמָל רַב עוֹד יוֹתֵר, הֵחֵלּוּ הַמּוֹרִים לְהַכְנִיס אֶת הַתַּלְמִידִים לְתֶלֶם שֶׁל לִמּוּדִים מְסֻדָּרִים.
אַךְ בְּעָיוֹת קָשׁוֹת צָצוּ וְעָלוּ חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים: חֵלֶק מִן הַתַּלְמִידִים הָיוּ מַגִּיעִים לְלֹא בִּגּוּד הוֹלֵם לַיָּמִים הַקָּרִים. הֵם הָיוּ יוֹשְׁבִים וְרוֹעֲדִים מִקֹּר וְכַמּוּבָן שֶׁכָּךְ לֹא יָכְלוּ לִלְמֹד... חֵלֶק אַחֵר מִן הַתַּלְמִידִים, הָיוּ מְנַסִּים לְהַשְׂבִּיעַ אֶת רַעֲבוֹנָם בְּמִשְׂחֲקֵי הִשְׁתּוֹלְלוּת פְּרוּעִים.
אַךְ הַמּוֹרִים לֹא אָמְרוּ נוֹאָשׁ. בְּכָל מִדַּת הַחֶסֶד וְהַנְּתִינָה הֵם פָּתְרוּ אֶת הַבְּעָיוֹת בָּזוֹ אַחַר זוֹ. מִקְּרוֹבֵיהֶם וּמַכָּרֵיהֶם אָסְפוּ בְּגָדִים חַמִּים מַתְאִימִים, לִשְׁעוֹת הַהַפְסָקוֹת קָנוּ כִּכְּרוֹת לֶחֶם וּמִמְרָחִים, וְהָיוּ מְכִינִים לַתַּלְמִידִים אֲרוּחָה קַלָּה וּמַשְׂבִּיעָה. גַּם בַּתְּחוּם הַלִּמּוּדִי, הִשְׁקִיעוּ הַמּוֹרִים הַצְּעִירִים אֶת כָּל כּוֹחָם וּמִרְצָם. וְאָכֵן, הַתַּלְמִידִים רָכְשׁוּ מִדָּה יָפָה שֶׁל יֶדַע וְיִרְאַת-שָׁמַיִם.
בֹּקֶר אֶחָד, הִגִּיעַ אוֹרֵחַ נִכְבָּד לְבַקֵּר בְּשַׁעֲרֵי הַמּוֹסָד. אָדָם זֶה, הָיָה נָדִיב יָדוּעַ, הַמְּקֹרָב גַּם לְצִנּוֹרוֹת הַשִּׁלְטוֹן. הַמּוֹרִים יָדְעוּ כִּי אִם הַמּוֹסָד יִשָּׂא חֵן לְפָנָיו, יָבִיא הַדָּבָר תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה לַמָּקוֹם. הַנָּדִיב בִּקֵּשׁ שֶׁהַמּוֹרִים לֹא יַפְרִיעוּ עַצְמָם מֵעֲבוֹדָתָם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא מַעֲדִיף לְשׁוֹטֵט בַּמָּקוֹם לְבַדּוֹ.
בְּסִיּוּם בִּקּוּרוֹ הָאָרֹךְ, נֶאֶסְפוּ הַמּוֹרִים לִשְׁמֹעַ מָה בְּפִי הָאוֹרֵחַ. "רָאִיתִי אֶת עֲבוֹדַתְכֶם הַמְּצֻיֶּנֶת וְהִתְרַשַּׁמְתִּי עֲמֻקּוֹת" – פָּתַח הָאוֹרֵחַ וְאָמַר. "שׂוֹחַחְתִּי עִם הַתַּלְמִידִים וְשָׁמַעְתִּי עַל הַבְּגָדִים שֶׁקִּבְּלוּ מִכֶּם, עַל הָאֹכֶל, וְעַל רָמַת הַלִּמּוּדִים הַטּוֹבָה. דְּבָרִים אֵלּוּ בֶּאֱמֶת חֲשׁוּבִים וְנִפְלָאִים. יַחַד עִם זֹאת, דַּוְקָא שְׁנֵי דְּבָרִים 'קְטַנִּים', שָׁבוּ אֶת לִבִּי וְהֵם שֶׁיַּהַפְכוּ אוֹתִי לְיָדִיד וְתוֹמֵךְ נִלְהָב שֶׁל הַמָּקוֹם הַזֶּה.
"מָצָאתִי בֶּחָצֵר יַלְדָּה נָכָה מִכִּתָּה ב, יוֹשֶׁבֶת וּמִתְבּוֹנֶנֶת בְּחַבְרוֹתֶיהָ. רָצִיתִי לְהִכָּנֵס אִתָּהּ בִּדְבָרִים וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ מֵהֵיכָן הַסִּכּוֹת הָאֲדֻמּוֹת הַיָּפוֹת שֶׁעַל רֹאשָׁהּ. בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת סִפְּרָה לִי, שֶׁהַמּוֹרָה שֶׁלָּהּ קָנְתָה אוֹתָם בִּמְיֻחָד עֲבוּרָהּ, כְּדֵי שֶׁתִּשְׂמַח... בְּפִנָּה אַחֶרֶת פָּגַשְׁתִּי בְּיֶלֶד כִּשְׁרוֹנִי הַמְּמַלְמֵל לְעַצְמוֹ. לְהַפְתָּעָתִי, הוּא חָזַר מִשְׁנָיוֹת בְּעַל-פֶּה, מִשּׁוּם שֶׁהַמּוֹרֶה הִצִּיב בְּפָנָיו אֶתְגָּר מְיֻחָד. עֶצֶם הָעֻבְדָּה שֶׁכָּל הַיְּלָדִים כָּאן יוֹדְעִים אֶת הָ'א-ב' וּ'בְרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים', זֶהוּ דְּבַר-פֶּלֶא... אַךְ לִמּוּד מִשְׁנָיוֹת – מִי הָיָה מַאֲמִין שֶׁבְּמָקוֹם כָּזֶה יַגִּיעוּ לְכָךְ?
"שְׁנֵי הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ – הַסִּכּוֹת הָאֲדֻמּוֹת וְהַמִּשְׁנָיוֹת – הוֹכִיחוּ לִי, שֶׁכָּאן יֶשְׁנָהּ נְתִינָה אֲמִתִּית. לֹא רַק שֶׁל הַהֶכְרֵחִי, אֶלָּא הַרְבֵּה מֵעֵבֶר לְכָךְ... יִישַׁר כּוֹחֲכֶם!".
הסיפור השבועי – לכ' מרחשוון, יום הולדת הרבי הרש"ב
"הוּא! לֹא הוּא!"
יַעֲקֹב הָיָה נַעַר צָעִיר, עִלּוּי, שֶׁהִתְגּוֹרֵר בְּאַחַת הָעֲיָרוֹת בְּרוּסְיָה. אֶת עִתּוֹתָיו הִקְדִּישׁ לַתּוֹרָה וְרָאָה הַצְלָחָה רַבָּה בְּתַלְמוּדוֹ. בְּאוֹתָהּ עֲיָרָה הִתְגּוֹרְרוּ גַּם כַּמָּה מֵחֲסִידֵי לְיוּבַּאוִויטְשׁ, שֶׁלֹּא אַחַת נִסּוּ לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַנַּעַר הַמֻּכְשָׁר לָבוֹא עִמָּם אֶל הָרַבִּי.
אֲבָל יַעֲקֹב, שֶׁלֹּא גָּדַל בְּבַיִת חֲסִידִי, לֹא נֶעֱתַר. "אֵינֶנִּי זָקוּק לְרַבִּי", הָיָה מֵשִׁיב. "גַּם כְּשֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת אֶצְלִי קֻשְׁיָה חֲמוּרָה בִּגְמָרָא, אֲנִי מִתְעַמֵּק בָּהּ מְעַט וּמַגִּיעַ לְפִתְרוֹנָהּ בְּכוֹחוֹת עַצְמִי"...
וּבְכָל-זֹאת, פַּעַם אַחַת גָּבְרוּ עָלָיו הַפְצָרוֹת הַחֲסִידִים וְהוּא הִתְלַוָּה אֲלֵיהֶם בְּמַסָּעָם לַחֲצַר הָרַבִּי, רַבִּי שָׁלוֹם-דּוֹבֶּער. הֵם הִגִּיעוּ לִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ לִקְרַאת שַׁבַּת-קֹדֶשׁ. וְאָכֵן, הַשַּׁבָּת עָבְרָה עַל יַעֲקֹב בִּתְחוּשַׁת הִתְעַלּוּת שֶׁכְּמוֹתָהּ לֹא יָדַע. מַשֶּׁהוּ מֵהָאֲוִירָה הַכְּלָלִית דָּבַק גַּם בּוֹ.
עִם צֵאת הַשַּׁבָּת פָּנוּ הַחֲסִידִים לְהִפָּרֵד מֵהָרַבִּי. כַּנָהוּג, הֵכִין גַּם יַעֲקֹב פִּתְקָה אִישִׁית, לְהַגִּישָׁהּ לָרַבִּי בְּעֵת שֶׁיִּכָּנֵס לְחַדְרוֹ לִ'יחִידוּת'. רֶטֶט עָבַר בּוֹ כְּשֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ לְהִכָּנֵס אֶל הַקֹּדֶשׁ.
כְּשֶׁנִּכְנַס מָצָא אֶת הָרַבִּי יוֹשֵׁב וּמְעַיֵּן בְּסֵפֶר. הָרַבִּי אֲפִלּוּ לֹא הֵרִים אֶת עֵינָיו לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ. יַעֲקֹב פָּסַע בִּצְעָדִים מְהֻסָּסִים אֶל הַשֻּׁלְחָן וְהֵנִיחַ עָלָיו אֶת פִּתְקָתוֹ. אֲבָל הָרַבִּי הוֹסִיף לְעַיֵּן בַּסֵּפֶר, כְּאִלּוּ לֹא הִבְחִין בּוֹ כְּלָל.
פִּתְאוֹם קָם הָרַבִּי וְהֵחֵל לְהִתְהַלֵּךְ בַּחֶדֶר אָנָה וְאָנָה. לְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹלוֹ (בְּרוּסִית), כְּמִי שֶׁמְּדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ: "אוֹן! נְיֶע אוֹן!" (=זֶה הוּא! זֶה לֹא הוּא!), "אוֹן! נְיֶע אוֹן!, אוֹן! נְיֶע אוֹן!"... רֶגַע שָׁתַק הָרַבִּי, וְאָז, בְּטוֹן תַּקִּיף וְהֶחְלֵטִי, פָּסַק: "נְיֶע אוֹן!". וְשָׁב וְהִתְיַשֵּׁב עַל כִּסְּאוֹ.
יַעֲקֹב יָצָא מֵחֲדַר הָרַבִּי נָבוֹךְ וּמְבֻלְבָּל. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהָרַבִּי לֹא הִתְיַחֵס אֵלָיו כְּלָל, הַדְּבָרִים הַסְּתוּמִים שֶׁנִּשְׁמְעוּ מִפִּיו לֹא הִרְפּוּ מִמֶּנּוּ. הַדָּבָר נִשְׁאַר בְּעֵינָיו כְּחִידָה.
יוֹם אֶחָד הִתְגַּלְגֵּל לְיָדָיו עִתּוֹן, שֶׁבּוֹ הֻצְּגָה חִידָה מָתֶמָטִית קָשֶׁה מִטַּעַם אוּנִיבֶרְסִיטַת פֶּטֶרְבּוּרְג. הַפּוֹתֵר נְכוֹנָה, הֻבְטַח בָּעִתּוֹן, יִזְכֶּה בִּפְרָס שֶׁל 300 רוּבָּל. יַעֲקֹב רָאָה בַּחִידָה אֶתְגָּר אִישִׁי מְרַתֵּק. הוּא הִתְעַמֵּק בָּהּ וְהִגִּיעַ לְפִתְרוֹנָהּ. אֶת הַפִּתְרוֹן שָׁלַח לִכְתֹבֶת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה.
כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר קִבֵּל מִכְתָּב מֵאוּנִיבֶרְסִיטַת פֶּטֶרְבּוּרְג, וּבוֹ נֶאֱמַר כִּי תְּשׁוּבָתוֹ הַנְּכוֹנָה זִכְּתָה אוֹתוֹ בַּפְּרָס הַנָּקוּב. לַמִּכְתָּב נִלְווּ הַזְמָנָה לִפְגִישָׁה עִם רֹאשׁ הַפָקוּלְטָה לְמָתֶמָטִיקָה בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה וְכֵן כַּרְטִיס נְסִיעָה בָּרַכֶּבֶת.
כְּשֶׁהוֹפִיעַ שָׁם, נִדְהֲמוּ נְצִיגֵי הָאוּנִיבֶרְסִיטָה לִרְאוֹת לִפְנֵיהֶם צָעִיר יְהוּדִי בִּלְבוּשׁ מָסָרְתִּי. עַד מְהֵרָה עָמְדוּ עַל הַכִּשָּׁרוֹן הַגָּדוֹל שֶׁלִּפְנֵיהֶם. לְאַחַר שֶׁהֶעֱנִיקוּ לוֹ אֶת הַפְּרָס הַכַּסְפִּי, הִצִּיעוּ לוֹ לְהִשָּׁאֵר בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה וּלְהִשְׁתַּלֵּם, חִנָּם אֵין כָּסֶף, בְּמָתֶמָטִיקָה. הַהַצָּעָה הַנְּדִיבָה מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הַצָּעִיר וְהוּא נַעֲנָה.
בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הוֹסִיף יַעֲקֹב לִדְבֹּק בִּלְבוּשָׁיו וּבְאוֹרְחוֹתָיו. הוּא אַף קָבַע עִתִּים לַתּוֹרָה. אֲבָל כְּכָל שֶׁהִתְקַדֵּם בְּלִמּוּדָיו וּבְבִסּוּס מַעֲמָדוֹ הָאָקָדֶמִי וְהַחֶבְרָתִי, הִתְרַחֵק וְהָלַךְ מִיַּהֲדוּתוֹ. בַּתְּחִלָּה הִשִּׁיל מֵעָלָיו אֶת הַסַּמְמָנִים הַחִיצוֹנִיִּים וּבַהֶמְשֵׁךְ הִפְסִיק לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְקַיֵּם מִצְווֹת.
בְּתוֹךְ שָׁנִים אֲחָדוֹת הִתְמַנָּה יַעֲקֹב פְּרוֹפֶסוֹר בָּכִיר בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה. כְּדֵי לִזְכּוֹת בַּתֹּאַר הַנִּכְבָּד הַזֶּה, הָיָה עָלָיו לַעֲבֹר הֲלִיךְ 'פָּעוּט' שֶׁל הֲמָרַת דָּתוֹ, וְהוּא לֹא נִמְנַע מִכָּךְ...
לְיָמִים הֵחֵל מַצְפּוּנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לְיַסְּרוֹ. הוּא נִתְמַלֵּא חֲרָטָה עַל מַעֲשָׂיו, אֲבָל לִכְלַל הַחְלָטָה מַעֲשִׂית הִתְקַשָּׁה לְהַגִּיעַ. יֵשׁ לִזְכֹּר כִּי בַּיָּמִים הָהֵם, גּוֹי שֶׁנִּתְגַּיֵּר אוֹ אֲפִלּוּ יְהוּדִי מוּמָר שֶׁשָּׁב לְיַהֲדוּתוֹ, דִּינוֹ הָיָה מָוֶת.
בְּאוֹתָם יָמִים הִרְבָּה לָצֵאת לְצַיִד. עִסּוּק זֶה גָּרַם לוֹ עַתָּה רֹגַע וְהִשְׁכִּיחַ מִמֶּנּוּ, וְלוּ לִזְמַן-מָה, אֶת לְבָטָיו וְיִסּוּרֵי-נַפְשׁוֹ. פַּעַם אַחַת, בְּעוֹדוֹ רָכוּב עַל סוּסוֹ, הֵחֵל הַסּוּס לִדְהֹר בִּמְהִירוּת. יַעֲקֹב אִבֵּד אֶת הַשְּׁלִיטָה עַל הַסּוּס, אֲשֶׁר הוֹסִיף לְהִשְׁתּוֹלֵל וְלִדְהֹר. הוּא חָשׁ כִּי אִם לֹא יְאָרַע נֵס, יַגִּיעוּ חַיָּיו לְקִצָּם. בְּאוֹתוֹ רֶגַע גָּמְלָה בְּלִבּוֹ הַחְלָטָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וְאָז, בְּאֹרַח פֶּלֶא, בָּלַם הַסּוּס אֶת דַּהֲרָתוֹ.
עוֹד בְּאוֹתוֹ לַיְלָה אָסַף יַעֲקֹב מְעַט כֶּסֶף וּצְרוֹר מִטַּלְטְלִים, עָזַב אֶת אִשְׁתּוֹ הַנָּכְרִיָּה וְיָצָא אֶל הַלֹּא-נוֹדָע. הוּא נָדַד מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּפָר לִכְפָר, חוֹשֵׁשׁ מִכָּל עָלֶה נִדָּף. הָיָה בָּרוּר לוֹ כִּי בַּחֲזָרָתוֹ לְיַהֲדוּתוֹ הוּא מְסַכֵּן אֶת חַיָּיו, אֲבָל הַחְלָטָתוֹ הָיְתָה נְחוּשָׁה.
יוֹם אֶחָד, בְּעוֹדוֹ סוֹעֵד אֶת לִבּוֹ בְּפוּנְדָּק נִדָּח כָּלְשֶׁהוּ, פָּרְצוּ פְּנִימָה כַּמָּה שׁוֹטְרִים. הֵם בָּדְקוּ אֶת מִסְמְכֵי הָאֲנָשִׁים, וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיוּ בִּרְשׁוּתוֹ מִסְמָכִים מְזַהִים, אֲסָרוּהוּ.
מוּלוֹ יָשַׁב חוֹקֵר קָשׁוּחַ, שֶׁהִבִּיט חֲלִיפוֹת בּוֹ וּבַתְּמוּנָה שֶׁהֶחְזִיק בְּיָדוֹ. מִזָּוִית עֵינוֹ הִבְחִין יַעֲקֹב בִּתְמוּנָתוֹ, כְּפִי שֶׁנִּרְאָה בְּשָׁעָה שֶׁכִּהֵן כִּפְּרוֹפֶסוֹר בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה, מְגֻלָּח לְמִשְׁעִי, עָטוּר בְּלוֹרִית וְלָבוּשׁ בִּקְפִידָה.
הַחוֹקֵר נִרְאָה מְהַסֵּס. פִּתְאוֹם הֵחֵל לְנַהֵל דּוּ-שִׂיחַ עִם עַצְמוֹ: "אוֹן!" (=זֶה הוּא!), אָמַר. אַךְ מִיָּד חָזַר בּוֹ: "נְיֶע אוֹן!" (=לֹא הוּא!), "אוֹן! נְיֶע אוֹן!"... כָּךְ שׁוּב וָשׁוּב. עַד שֶׁלְבַסוֹף קָם מִמְּקוֹמוֹ, הִתְקָרֵב אֶל יַעֲקֹב וְנָעַץ בּוֹ עֵינַיִם חוֹדְרוֹת. "נְיֶע אוֹן!", פָּסַק וְצִוָּה לְשַׁחְרְרוֹ.
יַעֲקֹב יָצָא הַחוּצָה כְּלֹא-מַאֲמִין. הוּא זָכַר הֵיטֵב הֵיכָן שָׁמַע אֶת הַמִּלִּים הָאֵלּוּ, מָתַי וּמִפִּי מִי. כַּעֲבֹר זְמַן לֹא-רַב הִגִּיעַ לַחֲצַר הָרַשַׁ"בּ בִּלְיוּבַּאוִויטְשׁ וְשׁוּב לֹא זָז מִשָּׁם.
מבט לגאולה
הָאַרְמוֹן הַמֻּשְׁלָם
בֵּין מִתְפַּלְּלֵי בֵּית-הַכְּנֶסֶת שֶׁבְּמֶרְכַּז הָעִיר נִמְנָה יְהוּדִי חָשׁוּב, טוֹב-לֵב וְיוֹדֵעַ סֵפֶר בְּשֵׁם רַחֲמִים. רַחֲמִים הָיָה קַבְּלָן מַצְלִיחַ שֶׁפְּרוֹיֶקְטִים רַבִּים בָּעִיר וּמִחוּצָהּ לָהּ וּמִבְנִים מְיֻחָדִים שֶׁדָּרְשׁוּ מִקְצוֹעִיּוּת וְדִיּוּק רַב עָבְרוּ תַּחַת יָדוֹ בְּהַצְלָחָה רַבָּה. הוּא חַי בִּרְוָחָה כַּלְכָּלִית אַךְ לֹא שָׁמַר אוֹתָהּ רַק לְעַצְמוֹ, אֶלָּא תָּרַם וְעָזַר לְכָל מִי שֶׁהָיָה זָקוּק לְכָךְ. כָּל אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר אוֹ מֵהָאוֹרְחִים הָרַבִּים שֶׁפָּקְדוּ אוֹתָהּ יָדַע שֶׁאִם יֵשׁ בְּעָיָה בְּכָל תְּחוּם שֶׁהוּא הַכְּתֹבֶת הִיא – רַחֲמִים, שֶׁכֵּן הָיָה לוֹ שִׂיג וָשִׂיחַ בַּ'חַלּוֹנוֹת הַגְּבוֹהִים', אֵצֶל פְּקִידֵי הַמִּמְשָׁל וְהָעִירִיָּה וְהָיָה לוֹ קֶשֶׁר טוֹב עִם בַּעֲלֵי עֲסָקִים רַבִּים בָּעִיר.
בְּאַחַד הַיָּמִים הֻזְמַן רַחֲמִים לְאַרְמוֹן הַקֵּיסָר וְשָׁם שָׁטְחוּ לְפָנָיו הַצָּעָה קוֹסֶמֶת וּמַבְטִיחָה בְּיוֹתֵר – תִּכְנוּן וּבְנִיַּת אַרְמוֹן חָדָשׁ לַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוֹ.
כָּל אֶחָד מִקַּבְּלָנֵי הָעִיר הָיָה שָׂמֵחַ לְבַצֵּעַ עֲבוֹדָה בְּסֵדֶר גֹּדֶל כָּזֶה, שֶׁמִּלְּבַד הַפַּרְנָסָה וְהָרֶוַח הַכַּסְפִּי הַגָּלוּם בָּהּ הִיא עֲשׂוּיָה לְקַדֵּם אוֹתוֹ מִבְּחִינָה מִקְצוֹעִית וּלְהַאְדִיר אֶת שְׁמוֹ וְאֶת שֵׁם חֶבְרָתוֹ. וְכִי קַלָּה הִיא לִבְנוֹת אַרְמוֹן לְהוֹד מַלְכוּתוֹ? לֹא פֶּלֶא שֶׁרַחֲמִים קִבֵּל אֶת הַהַצָּעָה בְּשִׂמְחָה גְּלוּיָה וְחִישׁ-מַהֵר הֵחֵל בָּעֲבוֹדָה.
רֵאשִׁית, הוּא יָשַׁב מִסְפַּר יָמִים וְתִכְנֵן אֶת הָאַרְמוֹן לְכָל פְּרָטָיו, צִיֵּר עַל מַפָּה מְיֻחֶדֶת כָּל מָקוֹם וּמָקוֹם, דִּיֵּק בְּרִשּׁוּם הַמִּדּוֹת וְעִצֵּב אֶת הָאַרְמוֹן בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁרָאָה אוֹתוֹ בְּעֵינֵי-רוּחוֹ, בַּצּוּרָה הַמּוּחָשִׁית בְּיוֹתֵר – אַרְמוֹן פְּאֵר הָעוֹמֵד עַל תִּלּוֹ.
מִיָּד כְּשֶׁסִּיֵּם אֶת הַתִּכְנוּן עָרַךְ רְשִׁימָה מְפֹרֶטֶת שֶׁל כָּל הֶחֳמָרִים הַנְּחוּצִים לִמְלֶאכֶת הַבְּנִיָּה. הָחֵל מֵאַבְנֵי הַיְּסוֹד, הַמֶּלֶט וּבַרְזִלֵּי הַפִּגּוּמִים וְכָלֶה בְּמִסְגְּרוֹת הַחַלּוֹנוֹת, צִנּוֹרוֹת וּצְבָעִים לְסִיּוּד. רַק לְאַחַר מִכֵּן שָׁלַח לִרְכֹּשׁ אֶת שְׁלַל הַצִּיּוּד וְשָׂכַר פּוֹעֲלִים בַּעֲלֵי-שֵׁם, חֲרוּצִים וּמֻמְחִים, לְהַתְחִיל בִּמְלֶאכֶת הַבְּנִיָּה.
כָּל בְּנֵי הָעִיר עָקְבוּ אַחֲרֵי הִתְקַדְּמוּת הָעֲבוֹדוֹת, פְּקִידִים בְּכִירִים הָיוּ בָּאִים מִדֵּי פַּעַם לִבְדֹּק אֶת אֵיכוּת הֶחֳמָרִים וְטִיב הָעֲבוֹדָה וַאֲפִלּוּ הַקֵּיסָר בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ הִגִּיעַ כְּדֵי לְהִתְרַשֵּׁם מִמָּה שֶׁיִּהְיֶה בְּקָרוֹב אַרְמוֹנוֹ הַמְּפֹאָר.
לְכֻלָּם הִתְיַחֵס רַחֲמִים בְּכָבוֹד. בְּסַבְלָנוּת מַדְהִימָה תֵּאֵר בִּפְנֵיהֶם אֶת הַתּוֹצָר הַמֻּגְמָר שֶׁיִּתְנוֹסֵס לְתִפְאֶרֶת. תְּמוּנַת הָאַרְמוֹן הַמְּפֹאָר נֶחְרְתָה בְּלִבּוֹ, בְּמוֹחוֹ וּבְכָל רמ"ח אֵיבָרָיו עַד שֶׁבְּכָל פְּעֻלָּה וּבְכָל דָּבָר שֶׁהָיָה לוֹ קֶשֶׁר כָּלְשֶׁהוּ לִבְנִיַּת הָאַרְמוֹן תָּמִיד הוֹפִיעַ בְּדִמְיוֹנוֹ וְנָתַן לוֹ מֶרֶץ, תּוֹסֶפֶת כּוֹחַ וְחַיּוּת מְחֻדֶּשֶׁת לְהַמְשִׁיךְ וּלְסַיֵּם אֶת הַמְּשִׂימָה אוֹתָהּ נָטַל עַל עַצְמוֹ עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר.
בְּאַחַד הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר הִגִּישׁ רַחֲמִים לְסַפַּק הַסְּחוֹרָה שֶׁלּוֹ רְשִׁימָה מְעֻדְכֶּנֶת שֶׁל חֳמָרִים לְהֶמְשֵׁךְ הָעֲבוֹדָה פָּנָה אֵלָיו הַסַּפָּק בִּפְלִיאָה גְּלוּיָה: "אֲנִי קוֹרֵא אֶת רְשִׁימַת הַצִּיּוּד שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ וְהִיא אֲרֻכָּה וּמְגֻוֶּנֶת. יֵשׁ בָּהּ דְּרִישָׁה לְעֵצִים מְשֻׁבָּחִים, זְכוּכִיּוֹת יְקָרוֹת וְסוֹרְגֵי בַּרְזֶל מְעֻצָּבִים – אֶת זֶה אֲנִי מֵבִין שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִבְנִיַּת אַרְמוֹן מְיֻחָד לַקֵּיסָר. אַךְ לְשֵׁם מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ בְּרָגִים קְטַנִּים, מַסְמְרֵי בַּרְזֶל וְסִיד בְּסִיסִי, וְכִי צִיּוּד פָּשׁוּט זֶה יָאֶה הוּא לְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל קֵיסָר?".
חִיֵּךְ אֵלָיו רַחֲמִים וְהִסְבִּיר לוֹ בְּסַבְלָנוּת: "אָכֵן, לִכְאוֹרָה בְּרָגִים, מַסְמְרִים, קוֹרוֹת עֵץ וְתוֹמְכוֹת בַּרְזֶל פְּשׁוּטִים, טִיט וְאַבְנֵי חָצָץ נִרְאִים כְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מַסְפִּיק מְפֹאָר וּמְיֻחָד לְאַרְמוֹן הַקֵּיסָר, אַךְ לוּלֵי צִיּוּד זֶה לֹא יָכֹלְנוּ לַעֲשׂוֹת כְּלוּם בָּאַרְמוֹן, שֶׁכֵּן עִם כָּל הַפַּשְׁטוּת שֶׁבּוֹ, צִיּוּד זֶה הוּא הֶכְרֵחִי בְּיוֹתֵר וּבִלְעָדָיו אִי-אֶפְשָׁר בְּשׁוּם-אֹפֶן לְהִתְקַדֵּם בָּעֲבוֹדָה. כָּל פְּרָט קָטָן הוּא הֶכְרֵחִי בְּיוֹתֵר לִיצִירַת הָאַרְמוֹן הַמְּפֹאָר וְאֵין זֶה מְשַׁנֶּה כַּמָּה הוּא עוֹלֶה וְעַד כַּמָּה הוּא מְיֻחָד וּמְקוֹרִי", סִיֵּם רַחֲמִים אֶת דְּבָרָיו וְשָׂמַח לִרְאוֹת אֶת הַסּוֹחֵר מְהַנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת הֲבָנָה.
*
הָאַרְמוֹן הַמֻּגְמָר הוּא מָשָׁל לְעוֹלָמֵנוּ בִּזְמַנּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם וּכְבָר אָז תִּכְנֵן אוֹתוֹ לְכָל פְּרָטָיו וְדִקְדּוּקָיו, כְּשֶׁלְּכָל יְהוּדִי, לְכָל אָדָם וַאֲפִלּוּ לְכָל חַי, צוֹמֵחַ אוֹ דּוֹמֵם, יֶשְׁנָהּ מַטָּרָה מֻגְדֶּרֶת בַּהֲבָאַת הָעוֹלָם לְמַצָּב בּוֹ תִּסְתַּיֵּם עֲבוֹדַת הַבְּנִיָּה וְהוּא יַגִּיעַ לְתַכְלִיתוֹ הָרִאשׁוֹנִית – דִּירָה לַה' יִתְבָּרֵךְ.
כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁכָּל פְּרָט וְכָל אֵרוּעַ קָטָן כְּגָדוֹל הַמִּתְרַחֲשִׁים סְבִיבֵנוּ, הֵם עוֹד שָׁלָב וְעוֹד פְּרִיט לְהַשְׁלָמַת בְּנִיָּתוֹ שֶׁל הָאַרְמוֹן הַמְּפֹאָר – עוֹלָם שֶׁל מָשִׁיחַ!
סיפורי חסידים – לכ' מרחשוון, יום הולדת הרבי הרש"ב
הַאֻמְנָם הַמַּשְׁקֶה הַחַם הוּא הַסִּבָּה?
אַחַת הַפְּעֻלּוֹת הָעִקָּרִיּוֹת שֶׁל בַּעַל יוֹם הַהֻלֶּדֶת, כְּבוֹד-קְדֻשַּׁת אַדְמוֹ"ר הָרַשַׁ"בּ (רַבִּי שָׁלוֹם-דּוֹבֶּער) הָיְתָה – יִסּוּד יְשִׁיבַת 'תּוֹמְכֵי-תְּמִימִים' בִּלְיוּבַּאוִויטְשׁ. אַךְ בְּמַהֲלַךְ הַשָּׁנִים (עזר"ת-תרפ"ד) נֶאֶלְצָה הַיְּשִׁיבָה לִנְדֹּד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.
בְּקַיִץ שְׁנַת תר"פ, כְּחֹדֶשׁ אַחֲרֵי הִסְתַּלְּקוּת הָרַבִּי הָרַשַׁ"בּ, הוּקְמָה הַיְּשִׁיבָה בְּרוֹסְטוֹב עַל-יְדֵי בְּנוֹ מְמַלֵּא מְקוֹמוֹ כְּבוֹד-קְדֻשַּׁת אַדְמוֹ"ר הָרַיַּי"צ (רַבִּי יוֹסֵף-יִצְחָק) שֶׁאָמַר: "רְצוֹנִי שֶׁהַיְּשִׁיבָה תִּהְיֶה לְיָדִי".
בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה הִתְנַהֲלוּ 'מִשְׁפְּטֵי רַאֲוָה' שֶׁל הַשִּׁלְטוֹן הָרוּסִי, בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם חֻסְּלוּ הַיְּשִׁיבוֹת בַּזּוֹ אַחַר זוֹ, אִישׁ לֹא יָכֹל הָיָה לִטְעֹן שֶׁהַדָּבָר נַעֲשָׂה שֶׁלֹּא בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. אַדְּרַבָּה, הַיְּשִׁיבוֹת חֻסְּלוּ לְאַחַר 'דִּיּוּן מַעֲמִיק' בְּבֵית-הַמִּשְׁפָּט כַּיָּאֶה לִמְדִינָה נְאוֹרָה שֶׁהַחֹק הוּא נֵר לְרַגְלֶיהָ...
עַתָּה הִגִּיעַ תּוֹרָהּ שֶׁל יְשִׁיבַת 'תּוֹמְכֵי-תְּמִימִים' בְּרוֹסְטוֹב. רֹאשׁ-הַיְּשִׁיבָה הָיָה הָרַב מֹשֶׁה רוֹזֶנְבְּלוּם, שֶׁהָיָה יָדוּעַ בְּפִקְּחוּתוֹ כְּמוֹ בְּלַמְדָנוּתוֹ הַמֻּפְלֶגֶת. כַּאֲשֶׁר 'נִתְבַּשֵּׂר' עַל-יְדֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת, שֶׁהַיְּשִׁיבָה תָּעֳמַד לְמִשְׁפָּט – יָדַע שֶׁגּוֹרָלָהּ נֶחְרַץ. הוּא הִתְלַבֵּט קָשׁוֹת אִם לְהוֹפִיעַ בְּבֵית-הַמִּשְׁפָּט כְּ'סָנֶגוֹר', שֶׁכֵּן חָשַׁשׁ שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲצֹר בְּרוּחוֹ וּמִתּוֹךְ כְּאֵב וְזַעַם יָטִיחַ דְּבָרִים קָשִׁים, וְאֵלֶּה כַּמּוּבָן יִתְפָּרְשׁוּ כְּ'הַשְׁמָצַת הַמִּשְׁטָר הַסּוֹבְיֶטִי'. וּמֵאִידָךְ גִּיסָא, אוּלַי דַּוְקָא מִן הָרָאוּי לְהַשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵיהֶם שֶׁל 'אַבִּירֵי הַצֶּדֶק' הַקּוֹמוּנִיסְטִים אֶת קוֹלָהּ שֶׁל הָאֱמֶת? לִזְעֹק אֶת זַעֲקָתָהּ שֶׁל הַיַּהֲדוּת הַנִּרְדֶּפֶת?
לְבַסוֹף – לְאַחַר שֶׁקִּבֵּל אֶת בִּרְכַּת הָרַבִּי הָרַיַּי"צ – הֶחְלִיט הָרַב מֹשֶׁה רוֹזֶנְבְּלוּם לוֹמַר בְּאָזְנֵי הַשּׁוֹפְטִים אֶת דְּבָרָיו. בִּנְאוּמוֹ תֵּאֵר אֶת תַּלְמִידֵי הַיְּשִׁיבָה – אֵלֶּה הַמְּתֹאָרִים בַּתִּקְשֹׁרֶת הַסּוֹבְיֶטִית כְּ'פָּרָזִיטִים נוֹכְלִים' – וְעָמַד עַל אִישִׁיּוּתָם הָאֲמִתִּית, הַקּוֹרֶנֶת, עַל גַּדְלוּת נַפְשָׁם, הַקְרָבָתָם וַאֲצִילוּתָם, עַל וִתּוּרָם עַל כָּל מַנְעַמֵּי הָעוֹלָם הַחָמְרִי לְמַעַן הָאִידֵאָל הַנַּעֲלֶה – לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. מָה פִּשְׁעָם וּמָה חַטָּאתָם אִם רוֹצִים הֵם לְהַקְדִּישׁ אֶת חַיֵּיהֶם לָאִידֵאָל הַזֶּה? מַדּוּעַ צְרִיכִים לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה לִהְיוֹת נִרְדָּפִים כָּל-כָּךְ? מַדּוּעַ מֻתָּר לוֹ, לְאָדָם בִּבְרִית-הַמּוֹעָצוֹת, לִלְמֹד אַרְכֵאוֹלוֹגְיָה אוֹ פִיסִיקָה, פִילוֹסוֹפְיָה אוֹ יָפָּנִית – וְרַק תּוֹרָה אָסוּר לוֹ לִלְמֹד?!
"לְסִכּוּם, הַרְשׁוּ לִי לְהַשְׁמִיעַ לָכֶם סִפּוּר שֶׁל חֲכָמֵינוּ מִמִּדְרַשׁ בְּרֵאשִׁית-רַבָּה", פָּנָה הָרַב אֶל הַשּׁוֹפֵט וְהַתּוֹבְעִים. "מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁמָּאַס בְּאִשְׁתּוֹ וְהֶחְלִיט לְגָרְשָׁהּ. הוּא הֵכִין גֵּט, כָּתוּב כַּדָּת וְכַדִּין, וְהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ כְּשֶׁהַגֵּט בְּאַמְתַּחְתּוֹ. עִם הִכָּנְסוֹ הַבַּיְתָה בִּקֵּשׁ מֵאִשְׁתּוֹ כּוֹס מַשְׁקֶה חַם. הִיא הִגִּישָׁה לוֹ אֶת מְבֻקָּשׁוֹ וְאָז פָּרַץ הַבַּעַל בִּצְעָקָה: 'הֲרֵי הַמַּשְׁקֶה מַמָּשׁ רוֹתֵחַ! הִנֵּה, קִבַּלְתִּי כְּוִיָּה בִּשְׂפָתִי בִּגְלַל טִפְּשׁוּתֵךְ! דַּי, אֵינֶנִּי רוֹצֶה עוֹד בְּאִשָּׁה שֶׁכָּזֹאת... הֵא לָךְ גֵּט הַפִּטּוּרִין וַהֲרֵי אַתְּ מְגֹרֶשֶׁת!', הוֹסִיף כְּשֶׁהוּא שׁוֹלֵף מִכִּיסוֹ אֶת הַגֵּט וּמוֹשִׁיט לָהּ.
"'הַאֻמְנָם הַמַּשְׁקֶה הַחַם מִדַּי הוּא הַסִּבָּה לַגֵּט?!', שָׁאֲלָה הָאִשָּׁה בִּמְרִירוּת. 'אִלּוּ הָיָה הַדָּבָר כָּךְ – לֹא הָיִיתָ דּוֹאֵג לְהָכִין אֶת הַגֵּט עוֹד בְּטֶרֶם בָּאתָ הַבַּיְתָה... הֲרֵי לֹא יָכֹלְתָּ לָדַעַת מֵרֹאשׁ שֶׁאַגִּישׁ לְךָ מַשְׁקֶה חַם מִדַּי, כִּבְיָכוֹל... לֹא, זֶה רַק הַתֵּרוּץ!'.
"הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה", סִכֵּם הָרַב רוֹזֶנְבְּלוּם, "אֲדוֹנִי הַשּׁוֹפֵט, מַתְאִים בְּדִיּוּק גַּם לַמִּשְׁפָּט הַמִּתְנַהֵל כָּאן. כְּלוּם אַתָּה מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּכָל טַעֲנוֹת הַהֶבֶל שֶׁהֻשְׁמְעוּ כָּאן נֶגֶד הַיְּשִׁיבָה? כְּלוּם הַטְּעָנוֹת הָאֵלּוּ הֵן הַסִּבָּה הָאֲמִתִּית לִסְגִירָתָהּ – אוֹ שֶׁמָּא הֻחְלַט לְסוֹגְרָהּ עוֹד בְּטֶרֶם הָעֳלוּ בִּכְלַל הַטְּעָנוֹת? הֲרֵי פְּסַק-הַדִּין כְּבָר מוּכָן אֶצְלְךָ מֵרֹאשׁ, בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַגֵּט אֵצֶל אוֹתוֹ אָדָם בַּמִּדְרָשׁ... וְאִם כָּךְ, מַדּוּעַ שֶׁלֹּא תַּחְסְכוּ לְעַצְמְכֶם אֶת כָּל הַטִּרְחָה הַמְּיֻתֶּרֶת שֶׁבַּעֲרִיכַת הַ'מִּשְׁפָּטִים' הַלָּלוּ?".
פְּנֵיהֶם שֶׁל הַתּוֹבְעִים – אַנְשֵׁי הַיֵּבְסֶקְצְיָה, יַבְלוֹנְסְקִי וּשְׁפְּרַאךְ – הֶחְוִירוּ וְהִסְמִיקוּ חֲלִיפוֹת. הַשּׁוֹפֵט, גְּרוֹטֶר, נוֹתַר מְאֻבָּן לְמֶשֶׁךְ רֶגַע אָרֹךְ. לְאַחֵר מִכֵּן הִכְרִיז עַל הַפְסָקַת הַמִּשְׁפָּט לְשֵׁם 'הִתְיָעֲצוּת'. בְּתֹם הַהַפְסָקָה הֻקְרָא פְּסַק-הַדִּין. עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם הִגִּיעָה הַמִּשְׁטָרָה אֶל הַיְּשִׁיבָה, עַל-מְנַת לִסְגֹּר אוֹתָהּ בְּהֶתְאֵם לִפְסַק-הַדִּין שֶׁבְּיָדֶיהָ...
וְאַף-עַל-פִּי-כֵן, לֹא חָדְלָה יְשִׁיבַת רוֹסְטוֹב לְהִתְקַיֵּם. הִיא יָרְדָה לְמַחְתֶּרֶת, נָדְדָה מֵעֲיָרָה לַעֲיָרָה וּבְכָל הַ'תַּחֲנוֹת' הַלָּלוּ הִמְשִׁיכוּ תַּלְמִידֶיהָ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בִּתְנָאֵי מְצוּקָה נוֹרָאִים. וְכָמוֹהָ – יְשִׁיבוֹת נוֹסָפוֹת, שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְהִתְקַיֵּם בִּבְרִית-הַמּוֹעָצוֹת בְּמַחְתֶּרֶת שָׁנִים רַבּוֹת לְאַחַר שֶׁסָּגְרוּ אוֹתָן הַשִּׁלְטוֹנוֹת.
(על פי הספר "יהדות ברוסיה הסובייטית", א"א גרשוני)
מאפשרים לכם לקבל
