בג"ץ הכריע: רפורמה מלאה בתחום הכשרות
סיפוק רב בתנועה להגינות שלטונית. בעקבות בג"ץ 3336/04, אשר הגישה התנועה נגד מועצת הרבנות הראשית באמצעות מרדכי איזנברג, יו"ר התנועה, ועו"ד נחמה ציבין, נאלצה המדינה להקים ועדה לבחינת הרפורמה בנושא הכשרות, אשר השבוע פרסמה המלצותיה, תוך שהיא מסכימה ומקבלת כל דרישות התנועה. כך גם הודיעה לבג"ץ. העתירה התמקדה בשלושה נושאים:
1. לא לאפשר למשגיח לעסוק במקצועו אלא אם כן השתתף בקורס מתאים.
2. לנתק הקשר בין המשגיח לבין העסק הנשגח. התנועה טענה בין היתר כי התלות בין המשגיח לעסק המושגח עלולה לגרום, בלשון המעטה, לתקלות ברמת הכשרות מבחינה מהותית ביותר.
3. לקבוע תקנים בדבר היקף שעות ההשגחה לכל עסק, תנאי שכרו של המשגיח, כולל תנאים סוציאליים.
איזנברג אמר: "אנו שמחים לציין כי הדרישות שהעלינו בבג"ץ התקבלו במלואן, והדבר יביא לשיפור אמינות הכשרות הממלכתית, למיסוד קשר נכון ביחסי הרבנויות המקומיות והרבנות הראשית ובעיקר יגרמו להעלאת מעמדם המקצועי והפיננסי של משגיחי הכשרות והכרה במקצוע זה כמצריך כישורים וידע נרחבים ומיוחדים אשר ראוי לגמול כספי נאות כמו גם לתנאים סוציאליים על פי חוקי העבודה במדינת ישראל".
יש לציין כי הרב לוי ביסטריצקי ז"ל היה הראשון אשר הנהיג חוסר תלות בין המשגיח לנשגח, וקבע כי משגיחים יועסקו על ידי חברות כוח אדם אשר ישלמו את שכרם. הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד בצפת ומנהל מחלקת הכשרות, אמר ל-COL: "אני מברך על החלטת הוועדה. חבל רק ששיטתו של אבא ז"ל אומצה על ידי ועדה ממלכתית רק עתה. לו נהגו כך קודם היו נמנעות תקלות רבות במערכת הפיקוח על הכשרות".
כאמור, לאחר מאבק של למעלה משנתיים, בין היתר מול גורמים אינטרסנטים, חזקים ובעלי השפעה, הצליחה התנועה לגרום לכך כי תבוצע רפורמה רחבה בתחום הכשרות. כתוצאה מכך הוקמה ועדה לבחינת הרפורמה בנושא הכשרות. הועדה קיבלה את כל טענות התנועה, והמליצה, בין היתר, את ההמלצות הבאות:
א. המשגיחים יועסקו על ידי חברות כוח אדם אשר ישלמו למשגיחים שכר כפי שייקבע בתקנים, כולל תנאים סוציאליים מקובלים כמו חופשות והפרשות לקרן פנסיה.
ב. בעל העסק לא ישלם תשלומים ישירים למשגיח.
ג. מעמדה של הרבנות הראשית לישראל יחוזק באופן שרבני העיר והמשגיחים יהיו חייבים לקבל הוראותיה והנחיותיה.
ד. רב מקומי אשר לא יקיים את דרישות המינימום האמורות בהנחיות הרבנות הראשית, ייפתח נגדו הליך משמעתי בוועדת משמעת, שבסיומו תהא אפשרות לשלול
מן הרב המקומי את הסמכות למתן הכשרים בעירו.
ה. הרבנים המקומיים יורשו להפעיל מסלול של כשרות למהדרין, בתנאי כי יפרסמו מעת לעת את הקריטריונים למתן כשרות מהדרין זו, בצורה שקופה וברורה.
המדינה מייחסת לדו"ח חשיבות ועל כן נקבע כי הדו"ח צריך להיות מובא לראש הממשלה ולקבל אישור בישיבת הממשלה. עו"ד נחמה ציבין טוענת כי "השמחה מוקדמת מדי. לצערנו עוד ייקח זמן רב עד אשר המלצותיה המוגבלות של הוועדה ייושמו באופן מעשי שכן המלצות אלו מצריכות תיקוני חקיקה ראשית וחקיקת משנה, אשר ללא ספק ייכנסו לסל המיקח וממכר הציני-פוליטי, המוכר לתושבי ישראל ולא לטובה".
איזנברג מוסיף: "שאיפתי לגרום שההבדל בין כשרות הרבנות (הממלכתית) לכשרות המהדרין יהיה ברמת ההידור וההחמרה, אך בשום פנים ואופן לא ברמת האמינות (כפי שלצערנו הוא המצב היום)".
מחיל אל חיל
מן הנכון גם לחוקק שרבנים לא יגבו אגרה עבור מתן כשרות אלא עבור משכורת המשגיח בלבד
כי כפי שקבעה תורתינו "השוחד יעוור ויסלף דברי צדיקים"
כך נוהג הרב לנדא שנים וכך נהג גם אביו הרב יעקב לנדא ע"ה
שלא לוקח כסף/אגרה עבור עצם מתן הכשרות אלא אך ורק משכורת למשגיח.
הרב עצמו מקבל משכורת קבועה מהעריה, בלי כל חילוק מה עשה בחודש זה וכמה כשרויות העניק.
יבוא יום וגם את זה תלמדו להעתיק.
אזי יהיו הכשרויות אמינות
[-גם בד"ץ העדה החרדית שמגלגלים מיליונים (המהווים חומר מעוור. עיין בתורתינו הק).
תמשיכו להצליח בעבודתכם הקדושה . בהערכה , מנחם - שליח בלוד