השבוע היהודי

פָּרָשַׁת נֹחַ

"...הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם" (בראשית יא,ד)

מַדּוּעַ בְּעֶצֶם, כָּעַס ה' עַל מַעֲשֵׂי דּוֹר הַהַפְלָגָה? לִכְאוֹרָה, לֹא הָיוּ מַעֲשֵׂיהֶם גְּרוּעִים כָּל-כָּךְ. הֵם בָּנוּ לְעַצְמָם מִגְדָּל גָּבוֹהַּ בְּשֶׁל שְׁתֵּי סִבּוֹת: לְהַצִּיב שׁוֹמְרִים לְמַעְלָה, וְכָךְ לְעוֹלָם לֹא יַצְלִיחַ אַף אֶחָד לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְנַצְּחָם. וְכֵן – "לַעֲשׂוֹת לָהֶם שֵׁם". שֶׁבְּכָל הָעוֹלָם וּבְכָל הַדּוֹרוֹת, יֵדְעוּ עֲלֵיהֶם וְיִזְכְּרוּ אוֹתָם! אַנְשֵׁי דּוֹר הַהַפְלָגָה רָאוּ כֵּיצַד 'נִמְחַק' דּוֹר הַמַּבּוּל, וְלָכֵן הֶחְלִיטוּ לְהַנְצִיחַ אֶת עַצְמָם וּלְהַאְדִיר אֶת שְׁמָם בְּכָל הָעוֹלָם.

בְּוַדַּאי גַּם אַתֶּם, יְלָדִים, מְבִינִים שֶׁזּוֹהִי הִתְנַהֲגוּת מֻטְעֵית לַחֲלוּטִין.

הַלֶּקַח הָאֲמִתִּי שֶׁדּוֹר הַהַפְלָגָה הָיוּ צְרִיכִים לָקַחַת מִדּוֹר הַמַּבּוּל הוּא – לְהַרְבּוֹת בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, לְהַשְׁקִיעַ כָּל מַאֲמָץ לַהֲפֹךְ אֶת הָעוֹלָם לְמָקוֹם טוֹב יוֹתֵר. הַ'מִּגְדָּל', הַ'שּׁוֹמְרִים' וְהַ'שֵּׁם', שֶׁרָצוּ לְהָקִים בְּנֵי דּוֹר הַהַפְלָגָה, אֵלּוּ דְּבָרִים רֵיקִים מִכָּל תֹּכֶן שֶׁרַק גַּאֲוָה יֵשׁ בָּהֶם. אִלּוּ רָצוּ לְהַנְצִיחַ אֶת שְׁמָם בֶּאֱמֶת, יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת זֹאת עַל-יְדֵי שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל פְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת.

אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ הֵבִיא הָרַבִּי בְּשִׂיחַת-קֹדֶשׁ, בִּפְנֵי חֲבוּרַת בַּעֲלֵי-אֶמְצָעִים, הַתּוֹמְכִים בְּעוֹלַם הַיְּשִׁיבוֹת: כַּאֲשֶׁר אַתֶּם מַשְׁקִיעִים בִּישִׁיבוֹת, בָּהֶן לוֹמְדִים וּמְלַמְּדִים תּוֹרָה, אַתֶּם מְקִימִים 'מִגְדָּל' אֲמִתִּי הַהוֹפֵךְ אֶת הָעִיר כֻּלָּהּ לְ'עִיר אֱלֹקֵינוּ' – אָמַר לָהֶם הָרַבִּי.

הָרַבִּי גַּם הִתְיַחֵס לְכָךְ שֶׁהַדּוֹר שֶׁלָּנוּ, לְאַחַר הַשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה, הוּא בְּמִדָּה מְסֻיֶּמֶת כְּמוֹ אַחֲרֵי הַ'מַּבּוּל'. לָכֵן יֶשְׁנָהּ חֲשִׁיבוּת עֶלְיוֹנָה לְכָךְ שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׁקִיעַ אֶת כָּל יְכוֹלוֹתָיו, כְּדֵי לַהֲפֹךְ אֶת הָעוֹלָם לְמָקוֹם טוֹב יוֹתֵר, בְּעֶזְרַת מַעֲשִׂים חִיּוּבִיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֶרֶךְ מַמָּשִׁי וַאֲמִתִּי.

אַף אֶחָד אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ וְכֵיצַד קָרָה הַדָּבָר לְכִתָּה ה/2. מְסִבָּה כִּתָּתִית תְּמִימָה שֶׁהַמּוֹרֶה נֶאֱלַץ לְהֵעָדֵר מִמֶּנָּה, הָפְכָה לִמְסִבַּת הוֹלְלוּת וְהִשְׁתּוֹלְלוּת שֶׁסִּימָנֵיהֶן נִכְּרוּ הֵיטֵב לְמָחֳרָת, בַּכִּתָּה וּבַמִּסְדְּרוֹנוֹת.

הַמְּנַהֵל וְצֶוֶת הַמּוֹרִים הִתְיַחֲסוּ לַנּוֹשֵׂא בִּרְצִינוּת רַבָּה. שְׁנֵי יְלָדִים נִשְׁלְחוּ הַבַּיְתָה, שְׁלֹשָׁה הוֹרִים הֻזְמְנוּ לְשִׂיחָה וִילָדִים אֲחָדִים פֻּזְּרוּ בֵּין הַכִּתּוֹת הַמַּקְבִּילוֹת.

בַּיָּמִים שֶׁלְּאַחַר אוֹתוֹ אֵרוּעַ, הָיְתָה בַּכִּתָּה תְּחוּשָׁה קָשָׁה, כְּמוֹ אַחֲרֵי 'מַבּוּל'. בֵּין הַתַּלְמִידִים שָׂרַר רָצוֹן לְהִשְׁתַּנּוֹת וּלְהָבִיא לַכִּתָּה רוּחַ שֶׁל הִתְחַדְּשׁוּת חִיּוּבִית.

וְהִנֵּה, הַמּוֹרֶה שָׂם לֵב לְתוֹפָעָה מוּזָרָה הַמִּתְרַקֶּמֶת וּמִתְגַּבֶּשֶׁת לָהּ בֵּין הַתַּלְמִידִים. אַבְרֵמִי, יוֹסִי, שַׁיֶּיע וְדוֹבַלֶ'ה, שֶׁהָיוּ עַד עַתָּה תָּמִיד בְּיַרְכְּתֵי הַכִּתָּה, בִּלְתִּי-מֻרְגָּשִׁים וּבִלְתִּי-נִשְׁמָעִים, הֵחֵלּוּ לְהִתְגַּבֵּשׁ לִקְבוּצָה מְלֻכֶּדֶת וַחֲזָקָה הַפּוֹעֶלֶת יַחַד.

בַּתְּחִלָּה, חָשַׁב  הַמּוֹרָה שֶׁזּוֹהִי תּוֹפָעָה חִיּוּבִית, אַךְ בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן, שָׂם לֵב שֶׁהֵם עֲסוּקִים בְּמַעֲשִׂים תְּמוּהִים. לְמָשָׁל, בְּכָל הַפְסָקָה, הָיְתָה הַקְּבוּצָה מִתְגּוֹדֶדֶת לְיַד דֶּלֶת הַכִּתָּה, כְּאִלּוּ הָיוּ חֲבוּרַת 'שׁוֹמְרִים'. "לְשֵׁם מָה אַתָּה נִכְנָס? לְשֵׁם מָה אַתָּה יוֹצֵא" – הָיָה נִשְׁאַל כָּל אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים הָעוֹבְרִים. וְרַק כַּאֲשֶׁר הַתְּשׁוּבוֹת הָיוּ מְסַפְּקוֹת נִתַּן רִשְׁיוֹן הַמַּעֲבָר... לְאַרְבַּעְתָּם הָיָה גַּם סֵמֶל מְשֻׁתָּף עַל הַמַּחְבָּרוֹת וְהַתִּיקִים, הֵם גַּם בָּנוּ לְעַצְמָם בָּמָה גְּבוֹהָה בִּקְצֵה הֶחָצֵר, עָלֶיהָ הָיוּ יוֹשְׁבִים וּמְשׂוֹחֲחִים.

יוֹם אֶחָד תָּפַס הַמּוֹרֶה אֶת אַבְרֵמִי לְשִׂיחָה שְׁקֵטָה וּרְצִינִית. "הַאִם אַתָּה יָכוֹל לְהַסְבִּיר לִי אֶת צוּרַת הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלָּכֶם לָאַחֲרוֹנָה?".

לְהַפְתָּעָתוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה, הִתְפָּרֵץ הַיֶּלֶד: "כֵּן, הַמּוֹרֶה. הֶחְלַטְנוּ אַרְבַּעְתֵּנוּ, שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹתֵר מִדַּי בַּ'צַּד'! בִּמְיֻחָד אַחֲרֵי הַ'בָּלָגָן' שֶׁהָיָה בַּכִּתָּה לָאַחֲרוֹנָה, אֲנַחְנוּ רוֹצִים שֶׁיַּרְגִּישׁוּ שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ קַיָּמִים, אֲנַחְנוּ גַּם רוֹצִים לִקְבֹּעַ מָה יִהְיֶה בַּכִּתָּה הַזֹּאת! אֲנַחְנוּ רוֹצִים שֶׁבְּכָל הַכִּתּוֹת יֵדְעוּ, שֶׁכָּאן בַּכִּתָּה הַזֹּאת, יֶשְׁנָם אַרְבָּעָה יְלָדִים שֶׁעוֹשִׂים דְּבָרִים!!!".

הַמּוֹרֶה הָיָה הָמוּם, לְאַחַר דַּקָּה שֶׁל דּוּמִיָּה אָמַר: "כַּוָּנַתְכֶם טוֹבָה, אַךְ מַעֲשֵׂיכֶם אֵינָם טוֹבִים... אַתֶּם רוֹצִים לִהְיוֹת פְּעִילִים? בְּבַקָּשָׁה... עֲשׂוּ-נָא דְּבָרִים אֲמִתִּיִּים, בַּעֲלֵי עֶרֶךְ, מַעֲשִׂים מַמָּשִׁיִּים בַּעֲלֵי הַשְׁפָּעָה חִיּוּבִית עַל הַכִּתָּה. אַךְ סְתָם לַעֲמֹד וְלִצְעֹק: אֲנַחְנוּ כָּאן, אֲנַחְנוּ קַיָּמִים וַחֲזָקִים! זוֹ דַּרְכָּם שֶׁל דּוֹר הַהַפְלָגָה בַּמִּגְדָּל שֶׁבָּנוּ. אֲנִי מַצִּיעַ, לְמַנּוֹת אֶתְכֶם בְּזֶה הָרֶגַע, לְ'וַעֲדַת מְסִבּוֹת רֹאשׁ-חֹדֶשׁ'. קָדִימָה, נַסּוּ לְהוֹכִיחַ אֶת עַצְמְכֶם בְּדֶרֶךְ חִיּוּבִית וְטוֹבָה".

הסיפור השבועי

מִצְוָה שֶׁלֹּא לוֹמַר

בְּעִירוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִוִּיזְ'נִיץ, בַּעַל 'אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל', הִתְגּוֹרְרָה אַלְמָנָה עֲנִיָּה, מְטֻפֶּלֶת בִּילָדִים רַכִּים. נוֹסַף עַל הָעֹנִי וְהַמַּחְסוֹר שֶׁהָיוּ מְנַת-חֶלְקָהּ, הוֹתִיר לָהּ בַּעֲלָהּ חוֹבוֹת גְּדוֹלִים. מִדֵּי יוֹם הָיוּ הַנּוֹשִׁים מִתְדַּפְּקִים עַל דֶּלֶת בֵּיתָהּ וְהִיא נֶאֶלְצָה לִדְחוֹתָם בְּלֵךְ-וְשׁוּב. אַךְ כַּמָּה זְמַן תּוּכַל עוֹד לְהִתְחַמֵּק?

בִּמְיֻחָד רַבָּה הָיְתָה דַּאֲגַת הָאַלְמָנָה בְּשֶׁל הַלְוָאָה בַּנְקָאִית גְּדוֹלָה שֶׁנָּטַל בַּעֲלָהּ כְּדֵי לִרְכֹּשׁ אֶת דִּירַת מְגוּרֵיהֶם. כַּאֲשֶׁר קָנוּ אֶת הַבַּיִת הָיְתָה הַשִּׂמְחָה רַבָּה, עַל שֶׁהִצְלִיחוּ סוֹף-סוֹף לָצֵאת מִמַּעְגַּל דְּמֵי הַשְּׂכִירוּת הַבִּלְתִּי-נִגְמָרִים וּלְהַגִּיעַ לְבַיִת מִשֶּׁלָּהֶם; אַךְ עַתָּה הָיָה נֵטֶל הַהַלְוָאָה כָּבֵד, כָּבֵד מְאוֹד לִכְתֵפֶיהָ הַדַּלּוֹת וְהַשָּׁחוֹת.

בַּתְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה לְאַחַר מוֹת בַּעֲלָהּ אָמְנָם הִתְחַשֵּׁב הַבַּנְק הִתְחַשְּׁבוּת מְסֻיֶּמֶת בָּאַלְמָנָה, בְּהַעֲנִיקוֹ לָהּ פֶּסֶק-זְמַן קָצָר לְהִתְאַרְגְּנוּת לְתַשְׁלוּם הַחוֹב, וְאוּלָם פֶּסֶק-הַזְּמַן תָּם וַהֲצָקוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁלִיחֵי הַבַּנְק נַעֲשׂוּ תְּכוּפוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

מַמָּשׁ לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים שָׁמְעָה הָאַלְמָנָה מִפִּיו שֶׁל הַשָּׁלִיחַ דְּבָרִים בְּרוּרִים וּבוֹטִים, וּלְפִיהֶם, אִם לֹא תַּעֲלֶה בִּמְהֵרָה עַל מַסְלוּל הַתַּשְׁלוּמִים שֶׁנִּקְבַּע מֵרֹאשׁ, תִּתָּבַע לְמִשְׁפָּט וּלְבַסּוֹף אַף תְּסֻלַּק מִן הַבַּיִת.

בַּצָּר לָהּ פָּנְתָה הָאַלְמָנָה לַצַּדִּיק מִוִּיזְ'נִיץ וּבִדְמָעוֹת בִּקְּשָׁה אֶת סַעֲדוֹ. הִקְשִׁיב לָהּ הַצַּדִּיק וְלִבּוֹ הִתְכַּוֵּץ מִצַּעַר וּכְאֵב. בְּתֹם דְּבָרֶיהָ נִחֲמָהּ בְּמִלּוֹת תִּקְוָה וּבִטָּחוֹן בַּה' וְהִבְטִיחַ לְסַיֵּעַ לָהּ כְּכָל יְכָלְתּוֹ.

מִנְהָג הָיָה לוֹ לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל, לְטַיֵּל בְּכָל יוֹם אַחַר-הַצָּהֳרַיִם בְּלִוְיַת שַׁמָּשׁוֹ. לַטִּיּוּל הָיָה מַסְלוּל קָבוּעַ, שֶׁכִּמְעַט מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁתַּנָּה. הוּא הָיָה פּוֹסֵעַ אֶל מִחוּץ לָעִיר וּפוֹנֶה לְעֵבֶר הַשָּׂדוֹת הַמּוֹרִיקִים. שָׁם, בָּאֲוִיר הַצַּח שֶׁל הַטֶּבַע, צוֹעֵד הָיָה דּוּמָם וְהַשַּׁמָּשׁ פּוֹסֵעַ מֵאָחוֹר, שׁוֹמֵר אֶת צְעָדָיו. בְּמָקוֹם זֶה הָיָה מִתְיַחֵד עִם קוֹנוֹ וְעִם מַחְשְׁבוֹתָיו.

בְּאוֹתוֹ יוֹם סָטָה לְפֶתַע הַצַּדִּיק מִן הַמַּסְלוּל הַקָּבוּעַ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְפַאֲתֵי הָעִיר, לֹא פָּנָה כְּהֶרְגֵּלוֹ אֶל הַשָּׂדוֹת הַמּוֹרִיקִים, אֶלָּא דַּוְקָא בַּכִּוּוּן הֶהָפוּךְ. הִתְפַּלֵּא הַשַּׁמָּשׁ, אַךְ לֹא אָמַר מִלָּה. הַצַּדִּיק נִכְנַס חֲזָרָה אֶל תּוֹךְ הָעִיר, אֶל אֵזוֹר הַמְּגוּרִים הַיָּקְרָתִי שֶׁלָּהּ.

הוּא נֶעֱצַר לְיַד בַּיִת רְחַב-יָדַיִם וּמְפֹאָר, שֶׁגִּנָּה מְטֻפַּחַת מַקִּיפָה אוֹתוֹ. כְּשֶׁהִתְקָרְבוּ אֶל שַׁעַר הֶחָצֵר, רָאָה הַשַּׁמָּשׁ כִּי מִתְנוֹסֵס עָלָיו שְׁמוֹ שֶׁל הַבַּנְקַאי הַיְּהוּדִי הֶעָשִׁיר. אוּלָם סִבַּת בּוֹאוֹ שֶׁל הָרַבִּי לְבֵית הַבַּנְקַאי, אֲשֶׁר הִשְׁתַּיֵּךְ לְחוּגֵי הַמַּשְׂכִּילִים וְהָיָה מְנֻתָּק לַחֲלוּטִין מֵחַיֵּי הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית בָּעִיר, נוֹתְרָה בְּעֵינָיו כְּחִידָה.

הַבַּנְקַאי הֶעָשִׁיר הִצְלִיחַ לְהַסְווֹת בְּרֹב כִּשָּׁרוֹן אֶת הַתַּדְהֵמָה שֶׁאָפְפָה אוֹתוֹ לְמַרְאֵהוּ שֶׁל הַצַּדִּיק עַל מִפְתַּן בֵּיתוֹ. הוּא קִבְּלוֹ בְּכָבוֹד רַב וְהִזְמִינוֹ לְהִכָּנֵס לִטְרַקְלִין הַבַּיִת. יָשַׁב הַצַּדִּיק וְלֹא הוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו. הוּא סָקַר בְּשַׁלְוָה אֶת הַבַּיִת וְשָׁמַר עַל שְׁתִיקָתוֹ.

בַּתְּחִלָּה חָשׁ הַמְּאָרֵחַ כִּי בִּלְתִּי-מְנֻמָּס יִהְיֶה לִשְׁאֹל אֶת הַצַּדִּיק לְסִבַּת בּוֹאוֹ. הוּא הֵנִיחַ שֶׁהַצַּדִּיק יַעֲשֶׂה זֹאת בְּיָזְמָתוֹ. וְאוּלָם כְּשֶׁחָלְפוּ דַּקּוֹת שֶׁל דּוּמִיָּה מַכְבִּידָה, הֵעֵז לִשְׁאֹל אֶת הַצַּדִּיק לְפֵשֶׁר בּוֹאוֹ אֵלָיו.

"אַל לְךָ. הַנַּח לִי וְלִטְעָמַי הַשְּׁמוּרִים עִמִּי", אָמַר הַצַּדִּיק, שֶׁבְּאוֹתוֹ רֶגַע קָם מִמְּקוֹמוֹ וְהוֹשִׁיט לַבַּנְקַאי יָד לִפְרֵדָה.

זֶה כְּבָר הָיָה יוֹתֵר מִדַּי בִּשְׁבִיל הַמְּאָרֵחַ הֶעָשִׁיר. "מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?", שָׁאַל, סָפֵק נָבוֹךְ סָפֵק נֶעֱלָב, "סְתָם כָּךְ לָבוֹא וְלָלֶכֶת?! וְכִי לְחִנָּם הִטְרִיחַ עַצְמוֹ הָרַבִּי עַד בֵּיתִי, רַק כְּדֵי לָשֶׁבֶת כָּאן דַּקּוֹת מִסְפָּר וְאָז לָקוּם וְלָלֶכֶת?!".

"חָלִילָה", חִיֵּךְ הַצַּדִּיק, "בָּאתִי לְכָאן לְקַיֵּם מִצְוָה גְּדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה".

"אֵיזוֹ מִצְוָה?", הִשְׁתּוֹמֵם הַבַּנְקַאי.

"חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה אוֹמְרִים בַּגְּמָרָא, כִּי 'כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה עַל אָדָם לוֹמַר דָּבָר הַנִּשְׁמָע, כָּךְ מִצְוָה שֶׁלֹּא לוֹמַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע'. וּבְכֵן, בַּתְּחִלָּה סָבַרְתִּי לְבַקֶּשְׁךָ דְּבַר-מָה, בְּתִקְוָה שֶׁתֵּעָנֶה לַבַּקָּשָׁה. בְּכָךְ הָיִיתִי מְקַיֵּם אֶת חֶלְקוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל מַאֲמַר חֲזַ"ל וְזוֹכֶה בַּמִּצְוָה. אַךְ לְבַסּוֹף נֵעוֹר בִּי הַחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא לֹא תֵּעָנֶה לְבַקָּשָׁתִי, וּלְפִיכָךְ בָּחַרְתִּי לְקַיֵּם אֶת חֶלְקוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל מַאֲמַר חֲזַ"ל. וְגַם זֶה, כָּאָמוּר, מִצְוָה"...

כָּעֵת גָּבְרָה סַקְרָנוּתוֹ שֶׁל הַבַּנְקַאי שִׁבְעָתַיִם. הוּא מַמָּשׁ הִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַצַּדִּיק שֶׁיֹּאמַר לוֹ אֶת דְּבָרָיו. לְבַסּוֹף נֵאוֹת הַצַּדִּיק: "הַבֹּקֶר בִּקְּרָה אוֹתִי אַלְמָנָה פְּלוֹנִית וּבִבְכִי קוֹרֵעַ-לֵב סִפְּרָה לִי עַל חוֹבוֹתֶיהָ הָרַבִּים, וּבִכְלָל זֶה הַחוֹב לַבַּנְק שֶׁבְּהַנְהָלָתְךָ, בַּעֲבוּר הַבַּיִת שֶׁרָכַשׁ בַּעֲלָהּ לִפְנֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת. וַדַּאי יְדוּעָה לְךָ אַזְהָרַת הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא לְעַנּוֹת יָתוֹם וְאַלְמָנָה. בָּאתִי אֵפוֹא לְבַקֶּשְׁךָ לִמְחֹק לָאֻמְלָלָה אֶת חוֹבָהּ".

לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים נֶאֱלַם פִּיו שֶׁל הַבַּנְקַאי. "כֵּיצַד אוּכַל לְוַתֵּר לָהּ עַל הַחוֹב, הֲלוֹא אֵין זֶה חוֹב פְּרָטִי שֶׁלִּי, אֶלָּא חוֹב לַבַּנְק!".

"וּבְכֵן, רוֹאֶה אֲנִי כִּי בְּכוֹחַ הִכְשַׁלְתַּנִי וּמָנַעְתָּ מִמֶּנִּי מִצְוָה. הֲלוֹא אָמַרְתִּי לְךָ כִּי לֹא תִּשְׁמַע לִדְבָרַי", הֵגִיב הַצַּדִּיק וּכְבָר פָּנָה לְעֵבֶר הַדֶּלֶת.

לְפֶתַע אָחֲזָה בַּבַּנְקַאי תְּזָזִית וְהוּא הֵחֵל לִפְסֹעַ בַּטְּרַקְלִין אָנָה וְאָנָה, כְּחַיָּה בְּסוּגַר. נִרְאֶה הָיָה כִּי מַאֲבַק עַז מִתְחוֹלֵל בְּקִרְבּוֹ. הוּא הִבִּיט בַּצַּדִּיק הָעוֹמֵד לָצֵאת מִבֵּיתוֹ וְאָז, רֶגַע לִפְנֵי שֶׁנֶּעֶלְמָה כָּלִיל דְּמוּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק מֵעֵינָיו, הִתְעוֹרֵר לְפֶתַע הַנִּיצוֹץ שֶׁבְּלִבּוֹ: "רַבִּי!", קָרָא, "מְוַתֵּר אֲנִי לָהּ. חוֹבוֹתֶיהָ שֶׁל הָאַלְמָנָה מְחוּקִים, מְחוּקִים!"...

מבט לגאולה – עם סיפור

סוֹדוֹ שֶׁל תַּרְנְגוֹל

אַרְמוֹן בָּנוּי לְתַלְפִּיוֹת, מַרְשִׁים וּבוֹלֵט בְּתִפְאַרְתּוֹ נִצַּב לוֹ בֵּינוֹת לַעֲצֵי הַיַּעַר הַגּוֹבֵל עִם הָעִיר הַגְּדוֹלָה. צְרִיחָיו הַמְּעֻצָּבִים הִתְנוֹסְסוּ בְּגָאוֹן וְהִזְכִּירוּ לְכָל תּוֹשָׁבֵי הַמַּמְלָכָה אֶת מַלְכָּם הָאָהוּב וְהַנֶּעֱרָץ.

כָּל בְּנֵי הָאָרֶץ הַזּוֹ הִשְׁתַּדְּלוּ לְמַלֵּא אַחַר רְצוֹן הַמֶּלֶךְ עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. הֵם צִיְּתוּ לַחֻקִּים, שִׁלְּמוּ מִסִּים, הִתְעַנְיְנוּ בִּשְׁלוֹמוֹ וּבְרִיאוּתוֹ וְתָמִיד הִתְפַּלְּלוּ בַּעֲבוּרוֹ וְאִחֲלוּ לוֹ אֶת כָּל הַטּוֹב שֶׁבָּעוֹלָם. וְהַמֶּלֶךְ, בִּרְאוֹתוֹ אֶת מְסִירוּתָם שֶׁל נְתִינָיו הַנֶּאֱמָנִים הֶחְזִיר לָהֶם וְהִשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם מֵרֹב טוּבוֹ בְּכֶפֶל כִּפְלַיִם, וְכָךְ חַיוּ בַּמַּמְלָכָה אֲנָשִׁים, נָשִׁים וְטַף, בְּשָׁלוֹם וּבְשַׁלְוָה.

רַק דָּבָר אֶחָד הִפְלִיא תָּמִיד אֶת תּוֹשָׁבֵי הַמְּדִינָה, הֵם לֹא הִצְלִיחוּ לְהָבִין בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן אֶת אַהֲבָתוֹ וְהַעֲרָצָתוֹ שֶׁל מַלְכָּם הֶחָכָם לְ...תַּרְנְגוֹלִים.

תַּרְנְגוֹלִים מִסּוּגִים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים שֶׁהוּבְאוּ לַמַּמְלָכָה מֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת גֻּדְּלוּ בִּסְבִיבוֹת הָאַרְמוֹן, עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ טִפְּלוּ בָּהֶם בִּמְסִירוּת רַבָּה, דָּאֲגוּ לְאֹכֶל, שְׁתִיָּה וְנִקָּיוֹן הוֹלֵם, שֶׁכֵּן בְּכָל יוֹם הַמֶּלֶךְ הָיָה יוֹצֵא לְטִיּוּל בֹּקֶר וּמְבַקֵּר אֶת כָּל לוּלֵי תַּרְנְגוֹלָיו. הוּא שָׁאַל לִשְׁלוֹמָם, הִתְבּוֹנֵן בָּהֶם וְהִתְעַנְיֵן בְּכָל הַנַּעֲשֶׂה בַּלּוּלִים.

בְּאַחַד הַיָּמִים הִזְמִין הַמֶּלֶךְ לְאַרְמוֹנוֹ שְׁלֹשָׁה צַיָּרִים מֻכְשָׁרִים בִּמְיֻחָד בַּעֲלֵי שֵׁם עוֹלָמִי וּבִקֵּשׁ מֵהֶם בַּקָּשָׁה מוּזָרָה בִּמְיֻחָד. הֱיוֹת וְהוּא אוֹהֵב כָּל-כָּךְ תַּרְנְגוֹלִים וְהֵם גּוֹרְמִים לוֹ לְשִׂמְחָה וְרֹגַע כְּשֶׁהוּא מִתְבּוֹנֵן בָּהֶם, בִּרְצוֹנוֹ לִתְלוֹת בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁלּוֹ צִיּוּר עֲנָק וּמַרְשִׁים שֶׁל תַּרְנְגוֹל שֶׁיִּתְנוֹסֵס עַל קִיר שָׁלֵם. עַל הַתַּרְנְגוֹל לִהְיוֹת מְצֻיָּר בְּצוּרָה מֻשְׁלֶמֶת כָּךְ שֶׁיֵּרָאֶה כַּאֲמִתִּי.

לְשֵׁם כָּךְ הֶעֱמִיד הַמֶּלֶךְ לִרְשׁוּת כָּל אֶחָד מֵהַצַּיָּרִים בַּיִת מְרֻוָּח, צִיּוּד מְשֻׁבָּח בְּיוֹתֵר לְצִיּוּר, וּסְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל. הַמֶּלֶךְ הִסְבִּיר לָהֶם שֶׁכְּלָל לֹא מְשַׁנֶּה לוֹ מָה יַעֲשׂוּ, כֵּיצַד וּמָתַי, אַךְ בְּעוֹד שָׁנָה בְּדִיּוּק הוּא רוֹצֶה שְׁלֹשָׁה צִיּוּרִים שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים. הַצִּיּוּר הַמֻּצְלָח בְּיוֹתֵר יִתְנוֹסֵס אַחַר כָּבוֹד בַּחֲדַר מִשְׁכָּבוֹ וְהַצַּיָּר שֶׁצִּיֵּר אוֹתוֹ יְקַבֵּל פְּרָס גָּדוֹל בִּמְיֻחָד.

שְׁלֹשֶׁת הַצַּיָּרִים שָׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ וְהִנְהֲנוּ בְּרֹאשָׁם, בַּעֲבוּרָם אֵין קַלָּה כִּמְלֶאכֶת צִיּוּר תַּרְנְגוֹל. לִשְׁלָשְׁתָּם הָיָה בָּרוּר כִּי שָׁנָה שְׁלֵמָה זֶהוּ זְמַן אָרֹךְ בְּיוֹתֵר וְאֵין לָהֶם צֹרֶךְ בְּכֻלּוֹ, וְכִי אֶת סְכוּמֵי הַכֶּסֶף שֶׁהֶעֱמִיד לִרְשׁוּתָם הַמֶּלֶךְ הֵם יְכוֹלִים לְנַצֵּל לַהֲנָאָתָם בְּלִי שׁוּם קֶשֶׁר לְצִיּוּר הַתַּרְנְגוֹל.

הַצַּיָּר הָרִאשׁוֹן אָרַז אֵפוֹא מִזְוָדָה וְתִכְנֵן טִיּוּל בֶּן אַחַד-עָשָׂר חֳדָשִׁים סְבִיב הָעוֹלָם, בְּטִיּוּלוֹ בִּקֵּר בְּמוּזֵאוֹנִים, תַּעֲרוּכוֹת וְגָלֶרְיוֹת שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא חָלַם שֶׁיּוּכַל לְבַקֵּר בָּהֶם. הוּא נִפְגַּשׁ עִם טוֹבֵי הַצַּיָּרִים בָּעוֹלָם וּבִלָּה כָּרָאוּי. בַּחֹדֶשׁ הָאַחֲרוֹן הוּא נִכְנַס לַבַּיִת אוֹתוֹ נָתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ, וְהִתְחִיל בִּמְלֶאכֶת הַצִּיּוּר.

הַצַּיָּר הַשֵּׁנִי הֶחְלִיט לְהַקְדִּישׁ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים לְלִמּוּדֵי אָמָּנוּת וְהִשְׁתַּלְּמוּת בָּאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת הַגְּבוֹהוֹת בְּיוֹתֵר. הוּא הִשְׁקִיעַ אֶת כָּל-כֻּלּוֹ בַּלִּמּוּדִים וְהִגִּיעַ לְהֶשֵּׂגִים גְּבוֹהִים בִּמְיֻחָד וּבִשְׁלֹשֶׁת הֶחֳדָשִׁים הָאַחֲרוֹנִים נִכְנַס לַבַּיִת שֶׁנָּתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ כְּדֵי לְצַיֵּר אֶת הַתַּרְנְגוֹל.

רַק הַצַּיָּר הַשְּׁלִישִׁי הֶעֱבִיר מִיָּד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אֶת כָּל חֲפָצָיו לַבַּיִת שֶׁנָּתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ.

עָבְרָה לָהּ שָׁנָה תְּמִימָה. שְׁלֹשֶׁת הַצַּיָּרִים הֵבִיאוּ אֶת בַּדֵּי הַצִּיּוּר שֶׁלָּהֶם, תָּלוּ אוֹתָם עַל הַקִּירוֹת בִּטְרַקְלִין הָאַרְמוֹן וּפָרְשׂוּ עֲלֵיהֶם בַּד אָטוּם. בְּטֶקֶס מַרְשִׁים הֻזְמַן הַמֶּלֶךְ לַחְשֹׂף אֶת הַצִּיּוּרִים עַל-מְנַת לִבְחֹר לוֹ אֶת הַתַּרְנְגוֹל הָאָהוּב עָלָיו בְּיוֹתֵר.

הוּא גִּלָּה אֶת הַצִּיּוּר שֶׁל הַצַּיָּר הָרִאשׁוֹן וּקְרִיאַת הִתְפַּעֲלוּת פָּרְצָה מִפִּיהֶם שֶׁל כָּל הַנּוֹכְחִים, תַּרְנְגוֹל מַדְהִים הִתְנוֹסֵס עָלָיו. נוֹצוֹתָיו הַצִּבְעוֹנִיּוֹת, הַכַּרְבֹּלֶת שֶׁעַל רֹאשׁוֹ וְצוּרַת תְּנוּחָתוֹ עָשׂוּ אוֹתוֹ כַּאֲמִתִּי. הַמֶּלֶךְ הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ כְּשֶׁחִיּוּךְ גָּדוֹל עַל שְׂפָתָיו, אַךְ הָיָה נִרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא מְצַפֶּה לְמַשֶּׁהוּ מֻשְׁלָם עוֹד יוֹתֵר.

הוּא נִגַּשׁ לַצִּיּוּר שֶׁל הַצַּיָּר הַשֵּׁנִי, הֵסִיר אֶת הַכִּסּוּי וּלְעֵינֵי כֻּלָּם הִתְגַּלָּה הַתַּרְנְגוֹל הַמֻּשְׁלָם. הָיָה נִרְאֶה לְכֻלָּם שֶׁבְּעוֹד רֶגַע יִפְתַּח הַתַּרְנְגוֹל אֶת פִּיו וְיִקְרָא, בְּחַיֵּיהֶם לֹא רָאוּ יְצִירַת אָמָּנוּת אֲמִתִּית כָּל-כָּךְ. הַמֶּלֶךְ חִיֵּךְ בְּסִפּוּק וְנִגַּשׁ לִרְאוֹת אֶת הַתַּרְנְגוֹל הַשְּׁלִישִׁי. הַמֶּלֶךְ הוֹרִיד אֶת הַכִּסּוּי וּקְרִיאַת תַּדְהֵמָה פָּרְצָה מִפִּיו. לְעֵינֵי הַנִּמְצָאִים בָּאוּלָם הִתְגַּלָּה בַּד לָבָן וְרֵיק שֶׁשּׁוּם תַּרְנְגוֹל לֹא צֻיַּר עָלָיו.

לִפְנֵי שֶׁהַמֶּלֶךְ הִסְפִּיק לוֹמַר מַשֶּׁהוּ הִתְקָרֵב הַצַּיָּר אֶל הַמֶּלֶךְ, קַד קִדָּה עֲמֻקָּה וְאָמַר: "אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הֲרֵי לְךָ הַתַּרְנְגוֹל"... בִּמְהִירוּת מְסַחְרֶרֶת שָׁלַף אֶת צְבָעָיו וּמִכְחוֹלָיו, וּלְעֵינֵיהֶם הַמִּשְׁתּוֹמְמוֹת שֶׁל כָּל הַנּוֹכְחִים הֵחֵל לִמְרֹחַ אֶת הַצְּבָעִים עַל הַבַּד וְתוֹךְ זְמַן קָצָר בְּיוֹתֵר צִיֵּר עָלָיו תַּרְנְגוֹל מַמָּשׁ אֲמִתִּי!

"זֶה הַתַּרְנְגוֹל עָלָיו חָלַמְתִּי כָּל יָמַי" – קָרָא הַמֶּלֶךְ בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "תְּלוּ אוֹתוֹ בְּחַדְרִי בְּזֶה הָרֶגַע".

הַמֶּלֶךְ נִגַּשׁ לַצַּיָּר, נָשַׁק עַל רֹאשׁוֹ וְשָׁאַל בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת: "כֵּיצַד הִצְלַחְתָּ לַעֲשׂוֹת בְּמִסְפַּר דַּקּוֹת מָה שֶׁחֲבֵרֶיךָ עָמְלוּ מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ אוֹ שְׁלֹשָׁה, וַאֲפִלּוּ עָשִׂיתָ אֶת הַצִּיּוּר טוֹב וּמֻשְׁלָם בְּיוֹתֵר?". הַצַּיָּר הִזְמִין אֶת הַמֶּלֶךְ לַבַּיִת אוֹתוֹ נָתַן לוֹ וּלְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ הִתְגַּלָּה מַחֲזֶה מְשַׁעֲשֵׁעַ בְּיוֹתֵר, כָּל הַבַּיִת הָיָה מָלֵא צִיּוּרֵי תַּרְנְגוֹלִים. עַל הַקִּירוֹת, רָהִיטִים, דַּפִּים פְּזוּרִים, גִּזְרֵי בַּד, חַלּוֹנוֹת וּדְלָתוֹת. עַל כָּל מָקוֹם הִתְנוֹסְסוּ תַּרְנְגוֹלִים!

"בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה צִיַּרְתִּי הֲמוֹנֵי תַּרְנְגוֹלִים, הִתְוַדַּעְתִּי לִצְבָעִים, גְּוָנִים, זָוִיּוֹת, צְלָלִים וְקַוִּים דַּקִּים בְּיוֹתֵר, נִסִּיתִי 'לִחְיוֹת' תַּרְנְגוֹלִים וְיָדַעְתִּי שֶׁאֶת הַתַּרְנְגוֹל הָאֲמִתִּי אַצְלִיחַ לְצַיֵּר בִּשְׁלֵמוּת רַק בְּנוֹכְחוּת הַמֶּלֶךְ".

*

כְּצַיַּר הַתַּרְנְגוֹל הַמֻּשְׁלָם, גַּם אֲנַחְנוּ. מִשְׁתַּדְּלִים לִקְרֹא, לִלְמֹד, לְחַדֵּשׁ, וְ'לִחְיוֹת עִם מָשִׁיחַ' בְּכָל רֶגַע אֶפְשָׁרִי בְּמַהֲלַךְ הַיּוֹם. הָרַבִּי תָּמִיד הִזְכִּיר לָנוּ לְנַצֵּל אֶת זְמַן הַגָּלוּת כְּדֵי לְהִתְכּוֹנֵן וּלְהַחְדִּיר בְּכָל יְהוּדִי, בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן – מָשִׁיחַ, מָשִׁיחַ, מָשִׁיחַ... וְכָךְ בְּבוֹאוֹ נִהְיֶה מוּכָנִים כָּרָאוּי לְקַבָּלָתוֹ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה פְּנִימִית וְחַיּוּת אֲמִתִּית!

סיפורי חסידים

"אֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ"

הָרַב יִשָׂשׂכָר-בֶּער רוֹזֶנְבֶּרְגּ, מֵחֲשׁוּבֵי זִקְנֵי חֲסִידֵי צַאנְז מְסַפֵּר:

בְּסוֹף שְׁנוֹת הַמֵּ"מִים (תשמ"ט?), הָיִיתִי בְּאֶרֶץ-הַקֹּדֶשׁ כְּדֵי לִשְׁהוֹת בִּמְחִיצַת הָאַדְמוֹ"ר מִצַּאנְז. בְּאֶחָד מִיְּמֵי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, לִפְנוֹת-בֹּקֶר, נָסַעְתִּי לְהִתְפַּלֵּל בַּכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי. בִּתְפִלָּתִי הִזְכַּרְתִּי חֲבֵרִים וּמַכָּרִים וּבִקַּשְׁתִּי עֲבוּרָם שָׁנָה טוֹבָה. כְּדַרְכִּי מֵאָז וּמִקֶּדֶם, בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת דּוֹמָה, הָיִיתִי מַזְכִּיר גַּם אֶת הַלְּיוּבַּאוִויטְשֶׁער רַבִּי.

מִיָּד לְאַחַר מִכֵּן שִׁגַּרְתִּי מִכְתָּב לָרַבִּי, בּוֹ צִיַּנְתִּי שֶׁעַל בְּסִיס דִּבְרֵי חֲזַ"ל – "הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ" – אֲנִי מְדַוֵּחַ לָרַבִּי כִּי אֲנִי נִמְצָא עַתָּה בִּירוּשָׁלַיִם עִיר-הַקֹּדֶשׁ, בִּסְמִיכוּת מָקוֹם לִשְׂרִיד בֵּית-מִקְדָּשֵׁנוּ, וְזֶה עַתָּה הִתְפַּלַּלְתִּי שָׁם עֲבוּר "מְנַחֵם-מֶענְדֶּל בֶּן חַנָּה" שֶׁה' יִתְבָּרֵךְ יְחַזֵּק בְּרִיאוּתוֹ וְיַמְשִׁיךְ לְנַהֵל אֶת כְּלַל יִשְׂרָאֵל מִתּוֹךְ בְּרִיאוּת טוֹבָה וְנַחַת וְכוּ'.

לְאַחַר יוֹם-הַכִּפּוּרִים חָזַרְתִּי לִנְיוּ-גֶּ'רְסִי. כְּמִנְהָגִי זֶה מִסְפַּר שָׁנִים הִגַּעְתִּי עִם בָּנַי לַחֲלֻקַּת 'כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה' בְּמוֹצָאֵי שִׂמְחַת-תּוֹרָה. כָּאן עָלַי לְצַיֵּן כִּי מֵעוֹלָם לֹא זָכִיתִי לְהִכָּנֵס לִ'יחִידוּת' אֵצֶל הָרַבִּי וּמֵעוֹלָם לֹא הִצַּגְתִּי אֶת עַצְמִי לִפְנֵי הָרַבִּי, כָּךְ שֶׁבְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע לֹא הָיְתָה לָרַבִּי כָּל דֶּרֶךְ לְהַכִּירֵנִי.

נִגַּשְׁתִּי עִם יְלָדַי אֶל הָרַבִּי. תְּחִלָּה מָזַג הָרַבִּי יַיִן לִילָדַי וְאַחַר-כָּךְ מָזַג לְכוֹסִי בְּהוֹסִיפוֹ לְהַבִּיט בִּילָדַי. רַק כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי 'לְחַיִּים', הִבִּיט בִּי הָרַבִּי וְאָז אָמַר לִי תֵּכֶף: "יִישַׁר כּוֹחַ עַל שֶׁהִזְכַּרְתֶּם אוֹתִי בַּכֹּתֶל". הִבַּטְתִּי בָּרַבִּי כְּמִשְׁתּוֹמֵם, אַךְ הָרַבִּי הִמְשִׁיךְ תֵּכֶף הָלְאָה בִּמְלַאכְתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְהִמְשִׁיךְ לִמְזֹג לַבָּאִים אַחֲרַי. נִרְאֶה שֶׁהָיִיתִי מְבֹהָל קְצָת מֵרוּחַ-הַקֹּדֶשׁ בָּהּ נוֹכַחְתִּי בְּאֹרַח כֹּה גָּלוּי זֶה עַתָּה. הִמְשַׁכְתִּי לַעֲמֹד שָׁם עַד אֲשֶׁר הַמְּשַׁמְּשִׁים נֶאֶלְצוּ 'לִמְשֹׁךְ' אוֹתִי מִן הַמָּקוֹם...