מערכת COL | יום כ"ו תשרי ה׳תשס״ז 18.10.2006

מחיפוש אישי ל'חלום קטיף'

יובל ועליזה גינזבורג הפיקו במלאות שנה לגירוש את סרטם 'חלום קטיף'. השניים בילו את השבוע האחרון של חבל קטיף בביתם של משה ואסתר וייס בנווה-דקלים. מתוך כשלושים שעות צילום ערכו סרט בן כשמונים דקות ■ בין השאר הכין סרט תדמית לבית-חב"ד בקריית-שמונה והכיר את מנהלו, הרב יגאל ציפורי. "הייתי בא לצלם ונשאר שעתיים אחרי העבודה כדי לשוחח עם הרב ציפורי. בעזרתו רכשתי ידיעות בסיסיות ביהדות", הוא אומר ■ הכתבה המתפרסמת במדור חיים יהודיים שב'שיחת השבוע' מאת ר' זלמן רודרמן ב'כתבה מלאה'
מחיפוש אישי ל'חלום קטיף'
יובל והמצלמה שחיברה אותו ליהדות
הטרגדיה הנוראה של מגורשי גוש-קטיף נדחקה לשוליים, כאילו בכוונה תחילה. הרסו את מפעל חייהם של כעשרת-אלפים יהודים, גירשו אותם מבתיהם ורמסו את כבודם, וכאילו כל זה כבר מאחורינו. אבל מדובר באנשים חיים שנאבקים בכל כוחות נפשם לשקם את חורבות חייהם ולהתחיל הכול מבראשית.

מי שמסייעים לנו לזכור ולא לשכוח הם שורה של יוצרים שמביאים זה אחר זה את הכאב הבלתי-נתפס. כל יוצר בדרכו – זה באלבום תצלומים, זה בספר תיעודי וזה בסרט מצמרר. יובל ועליזה גינזבורג הפיקו במלאות שנה לגירוש את סרטם 'חלום קטיף'. השניים בילו את השבוע האחרון של חבל קטיף בביתם של משה ואסתר וייס בנווה-דקלים. מתוך כשלושים שעות צילום ערכו סרט בן כשמונים דקות.


ילדות בקיבוץ

אחד הרגעים החזקים בסרט מציג את המארח, משה וייס, לוחם קשוח בצנחנים וקבלן בניין באזרחות – שלכל אורך השבוע הפגין קור-רוח מרשים – מאבד את שיווי משקלו אל מול החיילים הנכנסים לביתו ופוקדים עליו ועל משפחתו לקום ולעזוב. משה משליך לעברם את הקיטבג הצבאי שלו, והציוד מתפזר לכל עבר. "אתם אינכם יודעים אפילו את שמי... אין לכם מושג מי אני ומה תרמתי למען המדינה הזאת...", הוא זועק בדם-ליבו.

הדרך שיוצרי הסרט עשו בחייהם מעניינת גם-כן. יובל (34) נולד בקיבוץ גונן שליד קריית-שמונה. החיים במשפחה ובקיבוץ התנהלו "עם נגיעה קלה מאוד ליהדות", כלשונו. כשהיה כבן שתים-עשרה יצא עם הוריו, אחִיו ואחותו, לשליחות חינוכית של שנתיים בניו-יורק. בהגיעו למצוות הביאוהו הוריו אל הרבי מליובאוויטש. הרבי נתן לו ולאחיו מטבעות לצדקה. "בשעת מעשה לא ייחסתי לכך חשיבות יתרה, אך במבט לאחור ייתכן שכבר אז נזרע הזרע", הוא אומר.


תפילין בהימליה

הפעם הראשונה בחייו שבה הניח תפילין אירעה רק כעבור שנים. המשפחה חזרה לקיבוץ, הוא גדל ושירת בצבא, למד בישול, טייל במזרח הרחוק, למד קולנוע, ואף יצא עם חבר לצלם סרט על מטיילים ישראלים בהודו. חזר לארץ ושקע בעבודות צילום. בין השאר הכין סרט תדמית לבית-חב"ד בקריית-שמונה והכיר את מנהלו, הרב יגאל ציפורי. "הייתי בא לצלם ונשאר שעתיים אחרי העבודה כדי לשוחח עם הרב ציפורי. בעזרתו רכשתי ידיעות בסיסיות ביהדות", הוא אומר.

אחרי שנתיים החליט לשוב להודו, ל"מסע אישי של חיפוש ובירור". דווקא שם, בכפר קטן על ההימליה, ניעור בו לפתע רצון עז להניח תפילין. חבר שפגש נשא בתרמילו זוג תפילין וסייע לו להניחן. "הרגשתי שה' אוהב אותי", הוא אומר בחיוך.


תינוקת ראשונה בימית

מסעו לעבר היהדות נמשך תוך כדי שילוב בין דרך חב"ד לישיבת 'נתיב מאיר' בירושלים. כמה חודשים לאחר בואו לישיבה התחתן עם עליזה ברנר, התינוקת הראשונה שנולדה בימית שבסיני ולימים נעקרה משם כשאר התושבים.

עליזה הלכה בדרך הוריה, עולים חדורי אידאל מברית-המועצות, שחזרו בתשובה בהיותה כבר בוגרת. כמו יובל, עסקה גם-כן בתקשורת. כעת היא מורה לספרות ולמחשבת-ישראל (את הסרט 'חלום קטיף' אפשר להשיג ב'ערוץ מאיר', טל' 02-6514857).
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
4 תגובות
1.
יש לתקן
כ"ו תשרי ה׳תשס״ז
לא ישיבת נתיב מאיר אלא מכון מאיר
2.
היה מתאים
כ"ו תשרי ה׳תשס״ז
שישיגו את הסרט, ויאפשרו לצפות בו, או בקטעים ממנו לכה"פ.
הסרט נשמע מענין.
3.
כדאי להזמינו להתועדות
כ"ז תשרי ה׳תשס״ז
בחור רציני ומענין מאוד!
יגאל.
4.
הי דבורה
כ"ז תשרי ה׳תשס״ז
מצאתי
דרך אגב הסרט נשמע מענין
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.