מערכת COL
|
יום כ"ו תשרי ה׳תשס״ז
18.10.2006
רעיון לחזרה בבתי כנסת / פרשת בראשית
במאמר הראשון, העוסק בבריאת האור, נאמר (א, ג): "ויאמר אלקים יהי אור, ויהי אור". ונשאלת השאלה: מדוע בכל המאמרות נאמר "ויאמר אלקים .. ויהי כן"; ואילו באור לא נאמר "ויהי כן", אלא "ויהי אור"? ■ דרשה עבור אנ"ש והתמימים מאת ר' מנחם-מענדל רייצס ב'כתבה מלאה'
א.
בפרשתנו מסופר על עשרת המאמרות שאמר הקב"ה וברא בהם את עולמו. בדרך כלל, בכל מאמר מסופר על מה שאמר הקב"ה, ואחר כך כתוב – "ויהי כן", כלומר, שאכן נהיה כמו שאמר הקב"ה.
אולם במאמר הראשון, העוסק בבריאת האור, נאמר (א, ג): "ויאמר אלקים יהי אור, ויהי אור". ונשאלת השאלה: מדוע בכל המאמרות נאמר "ויאמר אלקים .. ויהי כן"; ואילו באור לא נאמר "ויהי כן", אלא "ויהי אור"?
ולמעשה, בדרך הפשט אין זו קושיא של ממש, כי:
זה שבשאר המאמרות נאמר "ויהי כן", ולא נתפרש הדבר עצמו, הוא מצד הקיצור. כי, כיון שבשאר הימים נבראו כמה ענינים ונעשו כמה פעולות – הרי שאם היתה התורה מונה אותם, היתה צריכה להאריך בלשונה; ולכן מקצרת התורה ואומרת: "ויהי כן" – כל מה שאמר הקב"ה שייעשה, אכן נעשה בפועל.
אולם בעניננו, כיון שמדובר על דבר אחד בלבד – על האור – אפשר לומר במפורש "ויהי אור", שגם לשון זו היא לשון קצרה, ואין צורך ועדיפות בנוסח של "ויהי כן". "ויהי אור" הוא שתי מלים בלבד, בדיוק כמו "ויהי כן".
ב.
ובדרך הרמז יש לומר, שבזה באה התורה להורות הוראה במהות ענין ה"אור":
בשאר הדברים שנבראו בעולם, אין כל כך מקום לטעות במהותם. כאשר אדם רואה עץ, הוא יודע שזה עץ; כשהוא רואה דג, הוא יודע שזה דג. אין כאן מקום לטעות.
אולם כאשר מדובר על "אור", גם במובן הרוחני של הענין, הרי שיכולים לטעות בזה. האדם עלול לומר "אור", גם על ענין כזה שבאמת הוא חושך – "שמים חושך לאור"; ולכן מדגישה התורה, שאיך אפשר לדעת שאכן זהו אור? דוקא כאשר "ויאמר אלקים יהי אור" – כשהקב"ה אומר על האור שהוא "אור" – רק אז אפשר לדעת שאכן "ויהי אור"!
וזהו גם מה שאמרו חז"ל (ראה דגל מחנה אפרים בשם הבעש"ט. ובכ"מ), שהאור שנברא ביום הראשון הקב"ה גנז אותו בתוך התורה: הרמז בדבר הוא, שכאשר אנו רוצים לדעת מהו אור אמיתי – עלינו לעיין בתורה ולראות מה היא אומרת על כך; אור אמיתי הוא דוקא כזה שהתורה אומרת עליו שהוא "אור".
ג.
ועל פי הקבלה מתרצים (זח"ב קסז, א. 'תיקוני זוהר' תיקון ל. 'אור תורה' להמגיד ממעזריטש – ב, ב), שהאור כפי שנברא בפועל אינו אותו האור שעליו אמר הקב"ה "יהי אור", כי האור כפי שנברא הוא למטה במדריגה מאותו האור שאמר הקב"ה - ולכן לא נאמר "ויהי כן", אלא "ויהי אור", אור אחר.
העולם לא מסוגל לקבל את האור כפי שהקב"ה אומר אותו, ובהכרח שהאור יעבור צמצום והקטנה כדי שהעולם יוכל לקבל אותו. לכן נאמר "ויהי אור" – אור חדש ושונה: מאותו אור שאמר הקב"ה, נעשה בעצם אור אחר, יותר מצומצם ויותר מוגבל, וזה מה שהעולם קיבל.
ומענין זה יש ללמוד הוראה בעבודת האדם:
כשם שהקב"ה התחיל את בריאת העולם בענין האור, "יהי אור" – כך נדרש כל יהודי להכריז בעולם "יהי אור", להאיר את העולם.
אמנם כאשר האדם פועל להאיר את העולם, והוא מכריז בעולם "יהי אור" – עליו לדעת שהאור שיבוא בעולם בפועל לא יהיה באותה מדריגה כפי שהוא מכריז, אלא במדריגה פחותה יותר.
וכיון שכן, ההכרזה שלו בענין "יהי אור" צריכה להיות באופן גדול ונעלה יותר מכפי שרוצה וצריך לפעול, ואז יפעל במדה פחותה מזה – כפי מדת הצורך. וכפי שרואים במוחש, שכאשר רוצים לפעול על הזולת שיוסיף בעבודת ה' – צריך המשפיע להוסיף בענין זה כהנה וכהנה, כי אצל הזולת מתקבל רק חלק מה"אור" כפי שהוא אצל המשפיע. כדי שהמקבל יהיה בדרגא הראויה של "אור", צריך המשפיע להוסיף מצידו ב"אור" גדול עוד יותר!
מקורות: שיחת ש"פ בראשית תשל"ד; לקו"ש ח"י ע' 11; שיחת ליל שמח"ת תשכ"ו; התוועדויות תשד"מ ח"ד ע' 2611 ואילך.
בפרשתנו מסופר על עשרת המאמרות שאמר הקב"ה וברא בהם את עולמו. בדרך כלל, בכל מאמר מסופר על מה שאמר הקב"ה, ואחר כך כתוב – "ויהי כן", כלומר, שאכן נהיה כמו שאמר הקב"ה.
אולם במאמר הראשון, העוסק בבריאת האור, נאמר (א, ג): "ויאמר אלקים יהי אור, ויהי אור". ונשאלת השאלה: מדוע בכל המאמרות נאמר "ויאמר אלקים .. ויהי כן"; ואילו באור לא נאמר "ויהי כן", אלא "ויהי אור"?
ולמעשה, בדרך הפשט אין זו קושיא של ממש, כי:
זה שבשאר המאמרות נאמר "ויהי כן", ולא נתפרש הדבר עצמו, הוא מצד הקיצור. כי, כיון שבשאר הימים נבראו כמה ענינים ונעשו כמה פעולות – הרי שאם היתה התורה מונה אותם, היתה צריכה להאריך בלשונה; ולכן מקצרת התורה ואומרת: "ויהי כן" – כל מה שאמר הקב"ה שייעשה, אכן נעשה בפועל.
אולם בעניננו, כיון שמדובר על דבר אחד בלבד – על האור – אפשר לומר במפורש "ויהי אור", שגם לשון זו היא לשון קצרה, ואין צורך ועדיפות בנוסח של "ויהי כן". "ויהי אור" הוא שתי מלים בלבד, בדיוק כמו "ויהי כן".
ב.
ובדרך הרמז יש לומר, שבזה באה התורה להורות הוראה במהות ענין ה"אור":
בשאר הדברים שנבראו בעולם, אין כל כך מקום לטעות במהותם. כאשר אדם רואה עץ, הוא יודע שזה עץ; כשהוא רואה דג, הוא יודע שזה דג. אין כאן מקום לטעות.
אולם כאשר מדובר על "אור", גם במובן הרוחני של הענין, הרי שיכולים לטעות בזה. האדם עלול לומר "אור", גם על ענין כזה שבאמת הוא חושך – "שמים חושך לאור"; ולכן מדגישה התורה, שאיך אפשר לדעת שאכן זהו אור? דוקא כאשר "ויאמר אלקים יהי אור" – כשהקב"ה אומר על האור שהוא "אור" – רק אז אפשר לדעת שאכן "ויהי אור"!
וזהו גם מה שאמרו חז"ל (ראה דגל מחנה אפרים בשם הבעש"ט. ובכ"מ), שהאור שנברא ביום הראשון הקב"ה גנז אותו בתוך התורה: הרמז בדבר הוא, שכאשר אנו רוצים לדעת מהו אור אמיתי – עלינו לעיין בתורה ולראות מה היא אומרת על כך; אור אמיתי הוא דוקא כזה שהתורה אומרת עליו שהוא "אור".
ג.
ועל פי הקבלה מתרצים (זח"ב קסז, א. 'תיקוני זוהר' תיקון ל. 'אור תורה' להמגיד ממעזריטש – ב, ב), שהאור כפי שנברא בפועל אינו אותו האור שעליו אמר הקב"ה "יהי אור", כי האור כפי שנברא הוא למטה במדריגה מאותו האור שאמר הקב"ה - ולכן לא נאמר "ויהי כן", אלא "ויהי אור", אור אחר.
העולם לא מסוגל לקבל את האור כפי שהקב"ה אומר אותו, ובהכרח שהאור יעבור צמצום והקטנה כדי שהעולם יוכל לקבל אותו. לכן נאמר "ויהי אור" – אור חדש ושונה: מאותו אור שאמר הקב"ה, נעשה בעצם אור אחר, יותר מצומצם ויותר מוגבל, וזה מה שהעולם קיבל.
ומענין זה יש ללמוד הוראה בעבודת האדם:
כשם שהקב"ה התחיל את בריאת העולם בענין האור, "יהי אור" – כך נדרש כל יהודי להכריז בעולם "יהי אור", להאיר את העולם.
אמנם כאשר האדם פועל להאיר את העולם, והוא מכריז בעולם "יהי אור" – עליו לדעת שהאור שיבוא בעולם בפועל לא יהיה באותה מדריגה כפי שהוא מכריז, אלא במדריגה פחותה יותר.
וכיון שכן, ההכרזה שלו בענין "יהי אור" צריכה להיות באופן גדול ונעלה יותר מכפי שרוצה וצריך לפעול, ואז יפעל במדה פחותה מזה – כפי מדת הצורך. וכפי שרואים במוחש, שכאשר רוצים לפעול על הזולת שיוסיף בעבודת ה' – צריך המשפיע להוסיף בענין זה כהנה וכהנה, כי אצל הזולת מתקבל רק חלק מה"אור" כפי שהוא אצל המשפיע. כדי שהמקבל יהיה בדרגא הראויה של "אור", צריך המשפיע להוסיף מצידו ב"אור" גדול עוד יותר!
מקורות: שיחת ש"פ בראשית תשל"ד; לקו"ש ח"י ע' 11; שיחת ליל שמח"ת תשכ"ו; התוועדויות תשד"מ ח"ד ע' 2611 ואילך.
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
1 תגובות
1.
חזק
כ"ו תשרי ה׳תשס״ז
תודה למערכת COL
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
