הרב לוי פרסמן ידיד נפש של הנפטר, נשא דברי פרידה בהם סיפר על אהבת הלימוד שהיתה לר' זלמן. המשפיע הרב מיכאל מישלובין שהכיר את ר' זלמן עוד מתקופת סמרקנד, סיפר על הקפדתו של ר' זלמן במצות כיבוד אב, כאשר כיבד את אביו הרב אליהו לוין באופן יוצא מגדר הרגיל.

הרב זלמן מרדכי לוין נולד בבילורוסיה, לאביו הרב אליהו לוין (המכונה ר' אלי' פאריטשער) ואמו מרת רבקה. אביו הרב אליהו לוין היה בבחרותו מחשובי החוזרים של הרבי הרש"ב, ולאחר נישואיו שימש ברבנות בכמה מעיירות ביילורוסיה.

ר' זלמן חונך מילדותו לחיי מסירות-נפש, שכן אביו כיהן כרב שוחט ומוהל גם יחד, וזאת למורת רוחם של השלטונות הקומוניסטיים שרדפו את בני המשפחה עד חורמה. בנערותו למד ר' זלמן בישיבות 'תומכי-תמימים' המחתרתיות, ושמר על דרכי היהדות והחסידות במסירות-נפש.

בימי השואה, גוייס לצבא האדום, ולמרות כל המכשולים, שמר על כשרות והקפיד להתפלל מידי יום ביומו. לאחר השחרור חזר אל משפחתו שהתגוררה באותה עת בסמרקנד, שם התחתן והקים משפחה חסידית לתפארת.

בתקופת סמרקנד, עסק לפרנסתו כמנהל חשבונות, ועל השבת שמר מכל משמר, למרות תפקידו הבכיר במקום עבודתו. בשנת תשל"ד עלה לארץ הקודש, ובתחילה התגורר במעון עולים בכפר-חב"ד ומשם עבר לנחלת הר-חב"ד.

במשך שנים רבות נהג ללכת בשבתות להתפלל בבסיס 'תובלה' שליד הנחל'ה, ואף קיבל מהרבי בקבוק משקה עבור החיילים בבסיס. ניהל את הגמ"ח של ועד נחלת הר חב"ד, ועזר לרבים מתושבי השכונה בכל אשר יכל.

בשנים האחרונות סבל ייסורים ומכאובים, ובתקופה האחרונה, הרופאים שטיפלו בו אמרו כי לפי הסטטיסטיקה הוא היה צריך להיות מזמן בעולם שכולו טוב, וכל יום שהוא חי זהו נס. אך לפני עשרה ימים – בו' תשרי – מלאו לר' זלמן תשעים שנה, ולפני מספר ימים לקה בדלקת ריאות חריפה, והבוקר כוחותיו לא עמדו לו, והוא השיב את נשמתו לבוראה.

ר' זלמן לוין הותיר אחריו את רעייתו ד"ר שפרה, ובניו הרב מיכאל, והרב שמואל. בניו רעייתו ואחותו מרת רוניה ישבו שבעה החל ממוצאי שמחת תורה.

קורות בני משפחת לוין תועדו בספר "ארבעה חסידים" בעריכת שניאור-זלמן ברגר