חב"ד מצידה לא מוותרת על הזכות להתפלל עם העבריינים". כך, למשל, בראשון לציון הפך היכל התרבות העירוני לבית-כנסת בימים הנוראים. היוזם, הרב אורי קשת, מנהל בית-חב"ד בשכונה, אומר כי בראש-השנה התפללו במקום קרוב למאה יהודים, ולקראת יום-הכיפורים הוא צופה השתתפות של מאות איש. הוא זיהה את הצורה הזה כבר לפני שנים, והשנה פרסם מודעות בשכונה, שזכו להיענות גבוהה.

במרכזה של שכונת רמת אביב ג', השוכנת בצפון היוקרתי של תל-אביב, הקימו חסידי חב"ד אוהל תפילה ענק שיקלוט ביום-הכיפורים מאות מתושבי המקום. אשתקד נדחסו באוהל התפילה למעלה מ-600 מתפללים, ביניהם השר לשעבר מ'שינוי' יוסף פריצקי והעיתונאי יאיר לפיד. "התפילה באוהל התפילה מתאפיינת בסגנון מיוחד במינו" אומרים ר' שניאור חביב ור' אלון דביר מהנהלת בית הכנסת, "אנו דואגים לשתף את הקהל בכל מהלך התפילה, לצד הסברים ורעיונות חסידיים קצרים המשובצים לאורך התפילה".

הרב יוסף יצחק אהרונוב, יו"ר אגודת חסידי חב"ד, אומר כי הדיווחים מכל רחבי הארץ מעידים על צימאון גדול להתקרב לאבינו שבשמים. "השלוחים משתדלים לתת מענה לביקוש הזה ולאפשר ליהודים להתקרב לקב"ה, על-ידי תקיעת-שופר בראש-השנה, תפילות בימים הנוראים, וזיכוי המוני יהודים במצוות סוכה וארבעת המינים בחג-הסוכות", הוא אומר.

ואולי גולת הכותרת של 'מנייני הימים הנוראים' מתרחשת דווקא בקיבוצים. כיום ניתן למצוא גם בקיבוצי תק"ם טהורים, כמו רגבים, פרוד, כפר רופין, שדה נחום ונוה-אור, תפילות בהשתתפות עשרות מחברי המשק, אשר מתפללים כתף אל כתף עם שליחי חב"ד את תפילות הימים הנוראים.

בשל העדר מבנים מסודרים לבתי-כנסת באותם קיבוצים מתקיימן על-פי-רוב התפילות בבתי-הילדים של פעם, אשר התרוקנו בשנים האחרונות, וכעת נמצא להם שימוש חלופי – לשמש בתי תפילה ושפיכת-שיח לפני השוכן במרומים.