מערכת COL
|
יום ו' תשרי ה׳תשס״ז
28.09.2006
הלילה בישראל: שעון חורף
הלילה אפשר לישון עוד שעה, כאשר ייכנס לתוקפו שעון החורף. בשעה 02:00 יוזזו מחוגי השעון שעה אחת לאחור והשעה תהיה 01:00. שעון החורף יימשך עד ל-30 במרץ - שלושה ימים לפני ליל הסדר תשס"ז. הפרשי השעות בין ישראל לארה"ב וקנדה יעמדו כעת על שש שעות. שעון החורף יימשך עד שלושה ימים לפני ליל הסדר תשס"ז.
הלילה אפשר לישון עוד שעה, כאשר ייכנס לתוקפו שעון החורף. בשעה 02:00 יוזזו מחוגי השעון שעה אחת לאחור והשעה תהיה 01:00.
סוגיית שעון הקיץ, שהופעל השנה במשך 184 ימים, הטרידה רבות את חברי הכנסת וסיעות הבית במשך השנים. חששם המרכזי של הדתיים והחרדים היה מפני פריסתו של שעון הקיץ על-פני תקופה ארוכה מדי, עד לאחר חגי תשרי, מה שהיה מאלץ אותם 'למשוך' את צום יום הכיפורים שעה אחת נוספת. חשש נוסף ממנו ביקשו להימנע היה הארכת זמן החשיכה בשעה נוספת במשך הקיץ, דבר אשר היה מאלצם לקיים את תפילת הבוקר בשעה מאוחרת מדי.
החילונים, מאידך, ביקשו להאריך את משך שעון הקיץ בטענה כי שעות אור נוספות יתרמו למשק מאות מליוני שקלים בשנה, טענה שהדעות חלוקות עליה בין הגורמים השונים. בעניין זה יש לציין שמשרד התמ"ת פירסם השבוע, כי שעון הקיץ חסך למשק מעל 90 מליון שקלים. סיבה נוספת בגינה ביקשו נציגי החילונים להאריך את שעות האור היתה מטעמי בילוי, הנאה ושעות פנאי רבות יותר.
באתר משרד הפנים פורטו מועדי שעון הקיץ מאז קום המדינה. שעון הקיץ הונהג לראשונה ב-1948, אך ב-1958 הפסיקו להזיז בארץ את השעון שעה אחת קדימה בחודשי הקיץ. ב-1974 ו-1975 הונהג מחדש השעון. ב-1980 הוזזו המחוגים למשך 42 יום בלבד, מתחילת חודש אוגוסט ועד לאמצע חודש ספטמבר. משנת 1984 מונהג שעון הקיץ מדי שנה, כאשר משך הזמן הארוך ביותר, 191 יום, היה בשנת 2002.
על פי נתוני איגוד לשכות המסחר, שעון הקיץ "תרם" למשק כ-65 מיליון שקלים כתוצאה מחיסכון בעלויות הייצור (חשמל), עלייה בפריון העבודה במשק וגידול במכירות. כך מסרה ישראלה מני, סמנכ"ל כלכלה ומסים באיגוד.
מני הוסיפה כי גם ההתאוששות המשקית, למרות תקופת הלחימה בצפון, הגדילה השנה את תרומתו של שעון הקיץ למשק. "שעון הקיץ נתפס על-ידי מרבית האוכלוסייה כמדד לשיפור איכות החיים, בעיקר במובנים של הארכת שעות הפנאי, ונוחות גדולה יותר בקנייה בשעות אור".
מניתוח אגף הכלכלה באיגוד עולה כי בממוצע הפדיון לשבוע עבודה במגזר העסקי נאמד בכ-20 מיליארד שקלים, כאשר מספר שעות העבודה הממוצע בשבוע עומד על כ-56 מיליון שעות.
מהערכות של אגף הכלכלה, בחודשים בהם הופעל שעון הקיץ, כל שעת אור נוספת הביאה לפדיון של כ-400 אלף שקלים. שעות האור הנוספות הביאו להגדלת התפוקה והפריון של העובדים. בנוסף, הפעלת שעון הקיץ הביאה לחיסכון בעלויות עקב שימוש נמוך יותר באנרגיה, בעיקר לצורכי תאורה, שנאמד בכ-15 מיליון שקל
מתוך - YNET
סוגיית שעון הקיץ, שהופעל השנה במשך 184 ימים, הטרידה רבות את חברי הכנסת וסיעות הבית במשך השנים. חששם המרכזי של הדתיים והחרדים היה מפני פריסתו של שעון הקיץ על-פני תקופה ארוכה מדי, עד לאחר חגי תשרי, מה שהיה מאלץ אותם 'למשוך' את צום יום הכיפורים שעה אחת נוספת. חשש נוסף ממנו ביקשו להימנע היה הארכת זמן החשיכה בשעה נוספת במשך הקיץ, דבר אשר היה מאלצם לקיים את תפילת הבוקר בשעה מאוחרת מדי.
החילונים, מאידך, ביקשו להאריך את משך שעון הקיץ בטענה כי שעות אור נוספות יתרמו למשק מאות מליוני שקלים בשנה, טענה שהדעות חלוקות עליה בין הגורמים השונים. בעניין זה יש לציין שמשרד התמ"ת פירסם השבוע, כי שעון הקיץ חסך למשק מעל 90 מליון שקלים. סיבה נוספת בגינה ביקשו נציגי החילונים להאריך את שעות האור היתה מטעמי בילוי, הנאה ושעות פנאי רבות יותר.
באתר משרד הפנים פורטו מועדי שעון הקיץ מאז קום המדינה. שעון הקיץ הונהג לראשונה ב-1948, אך ב-1958 הפסיקו להזיז בארץ את השעון שעה אחת קדימה בחודשי הקיץ. ב-1974 ו-1975 הונהג מחדש השעון. ב-1980 הוזזו המחוגים למשך 42 יום בלבד, מתחילת חודש אוגוסט ועד לאמצע חודש ספטמבר. משנת 1984 מונהג שעון הקיץ מדי שנה, כאשר משך הזמן הארוך ביותר, 191 יום, היה בשנת 2002.
על פי נתוני איגוד לשכות המסחר, שעון הקיץ "תרם" למשק כ-65 מיליון שקלים כתוצאה מחיסכון בעלויות הייצור (חשמל), עלייה בפריון העבודה במשק וגידול במכירות. כך מסרה ישראלה מני, סמנכ"ל כלכלה ומסים באיגוד.
מני הוסיפה כי גם ההתאוששות המשקית, למרות תקופת הלחימה בצפון, הגדילה השנה את תרומתו של שעון הקיץ למשק. "שעון הקיץ נתפס על-ידי מרבית האוכלוסייה כמדד לשיפור איכות החיים, בעיקר במובנים של הארכת שעות הפנאי, ונוחות גדולה יותר בקנייה בשעות אור".
מניתוח אגף הכלכלה באיגוד עולה כי בממוצע הפדיון לשבוע עבודה במגזר העסקי נאמד בכ-20 מיליארד שקלים, כאשר מספר שעות העבודה הממוצע בשבוע עומד על כ-56 מיליון שעות.
מהערכות של אגף הכלכלה, בחודשים בהם הופעל שעון הקיץ, כל שעת אור נוספת הביאה לפדיון של כ-400 אלף שקלים. שעות האור הנוספות הביאו להגדלת התפוקה והפריון של העובדים. בנוסף, הפעלת שעון הקיץ הביאה לחיסכון בעלויות עקב שימוש נמוך יותר באנרגיה, בעיקר לצורכי תאורה, שנאמד בכ-15 מיליון שקל
מתוך - YNET
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
4 תגובות
1.
טעות
ח' תשרי ה׳תשס״ז
הפרשי השעות בין ארה"ב לישראל היה 6 שעות ולא 8 כמו שכתוב
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
2.
טעות
ח' תשרי ה׳תשס״ז
הפרשי השעות בין ישראל לארה"ב יהיו 6 שעות.
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
3.
האם לא טעיתם בחישוב הפרש השעות
ח' תשרי ה׳תשס״ז
כתבתם בראש הכתבה:
הפרשי השעות בין ישראל לארה"ב וקנדה יעמדו כעת על שמונה שעות.
כדאי שתחשבו עוד הפעם, שכמדומני טעיתם - ואדרבה, הפרש השעות יעמוד מעתה על 6 שעות. מכיוון שמה שלמשל יראה עכשיו כשעה 1 הוא לפי השעון הקודם כבר שעה 2. ואם מהשעון הקודם היינו צריכים לחשב שבע שעות אחורנית, הרי שמעכשיו נסתפק בשש שעות..
הפרשי השעות בין ישראל לארה"ב וקנדה יעמדו כעת על שמונה שעות.
כדאי שתחשבו עוד הפעם, שכמדומני טעיתם - ואדרבה, הפרש השעות יעמוד מעתה על 6 שעות. מכיוון שמה שלמשל יראה עכשיו כשעה 1 הוא לפי השעון הקודם כבר שעה 2. ואם מהשעון הקודם היינו צריכים לחשב שבע שעות אחורנית, הרי שמעכשיו נסתפק בשש שעות..
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
4.
הבדל בין מוסקבה לישראל
ט' תשרי ה׳תשס״ז
שעתיים
בישראל 08:00 בבוקר
במוסקבה 10:00 בבוקר
שנשמע בשורות טובות.
בישראל 08:00 בבוקר
במוסקבה 10:00 בבוקר
שנשמע בשורות טובות.
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
