המגזין מתפרסם באדיבות מגזין 'תורתך שעשועי' - המגזין השבועי של ילדי ישראל בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד. להצטרפות למשפחת המנויים: 04-8721251 (טלפקס). [email protected].


השבוע היהודי / חג הסוכות

"וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם..."

שָׁלוֹם לָכֶם יְלָדִים! לִפְנֵי חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיִיתִי כְּמוֹכֶם, יֶלֶד רָגִיל כְּמוֹ כֻּלָּם וְאוּלַי אֲפִלּוּ קְצָת פָּחוֹת מִכֻּלָּם. אֲבָל לְדָבָר אֶחָד מְיֻחָד זָכִיתִי: לִהְיוֹת אֵצֶל הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ בִּ'770' בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי בִּשְׁנַת ה'תנש"א. הַחֲוָיָה הַזּוֹ לֹא תִּשָּׁכַח מִמֶּנִּי לְעוֹלָם. בְּאוֹתוֹ זְמַן לֹא הָיָה רָגִיל שֶׁיְּלָדִים נוֹסְעִים, לָכֵן כָּתַבְתִּי יוֹמָן כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהַרְאוֹת לְכָל הַכִּתָּה שֶׁלִּי שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בָּאָרֶץ, וַאֲנִי אָבִיא לָכֶם סִפּוּר מְיֻחָד מִתּוֹךְ הַיּוֹמָן שֶׁכָּתַבְתִּי אָז:

*

לֵיל שִׂמְחַת-תּוֹרָה. אֲנִי כָּל-כָּךְ מְרֻגָּשׁ. כְּבָר הֵכִינוּ אוֹתִי מֵרֹאשׁ שֶׁעוֹמֵד לִהְיוֹת מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד, אֲבָל עַד-כְּדֵי-כָּךְ לֹא תֵּאַרְתִּי לְעַצְמִי. הַצְּפִיפוּת הָעֲצוּמָה שֶׁל תִּשְׁרֵי, הִיא כְּלוּם לְעֻמַּת שִׂמְחַת-תּוֹרָה: בֵּית-הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל מָלֵא בָּאֲנָשִׁים, בַּחוּרִים וִילָדִים, לֹא רַק לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב, אֶלָּא גַּם לַגֹּבַהּ! פִּירָמִידוֹת גְּדוֹלוֹת מִכָּל הַכִּוּוּנִים, כֻּלָּם שָׁרִים וּשְׂמֵחִים וּלְכֻלָּם מַטָּרָה אַחַת: לְהַצְלִיחַ לִרְאוֹת אֶת הָרַבִּי בַּ'הַקָּפוֹת'.

אַבָּא מָצָא עֲבוּרִי מָקוֹם מַמָּשׁ טוֹב. עָמַדְתִּי עַל אַחַת הַבְּלִיטוֹת שֶׁיּוֹצְאוֹת מִן הַקִּיר, וְרָאִיתִי הַכֹּל מְצֻיָּן.

לִקְרַאת תְּחִלַּת הַ'הַקָּפוֹת', רָאִיתִי פִּתְאוֹם מֵהַמָּקוֹם שֶׁלִּי, צָעִיר יְהוּדִי לְלֹא חֲתִימַת זָקָן. הוּא כְּלַל לֹא הִשְׁתַּלֵּב בַּנּוֹף שֶׁל הַחֲסִידִים, חֻלְצָתוֹ הַמְּגֹהֶצֶת הָיְתָה בְּצֶבַע וָרֹד, כִּפָּה לְבָנָה שֶׁעֲדַיִן נִרְאוּ עָלֶיהָ הַקִּפּוּלִים הָיְתָה נְתוּנָה לְרֹאשׁוֹ. כָּךְ עָמַד בֵּין כֻּלָּם, נִדְחַף מִצַּד לְצַד, מְבֻלְבָּל כֻּלּוֹ.

הֶרְאֵיתִי אוֹתוֹ לְאַבָּא, שֶׁמִּהֵר וְסִמֵּן לַבָּחוּר לָבוֹא וְלַעֲמֹד יַחַד אִתָּנוּ לְיַד הָעַמּוּד. הוּא הִתְקָרֵב אֵלֵינוּ, אַבָּא לָחַץ אֶת יָדוֹ וְשָׁאַל לִשְׁמוֹ.

"פִּיֵּר", הֵשִׁיב הַבָּחוּר בְּמִבְטָא צָרְפָתִי בּוֹלֵט. "חַג שָׂמֵחַ!", אָמַר לוֹ אַבָּא, וְהוּא הֵשִׁיב בַּחֲצִי חִיּוּךְ: "חַג שָׂמֵחַ, אֵין לִי מֻשָּׂג מָה אֲנִי עוֹשֶׂה כָּאן"...

"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?", הִתְפַּלֵּא אַבָּא.

"תִּרְאֶה, בְּמַרְסֵי מְקוֹם מְגוּרַי, יֶשְׁנוֹ רַב, אֶחָד מִשֶּׁלָּכֶם, וּכְשֶׁהוּא שָׁמַע שֶׁאֲנִי טָס לִנְיוּ-יוֹרְק בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה, אָמַר לִי שֶׁלְּפָחוֹת לַ'הַקָּפוֹת' שֶׁל שִׂמְחַת-תּוֹרָה עִם הָרַבִּי אֲנִי חַיָּב לְהַגִּיעַ. אָז בָּאתִי. הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁיֵּשׁ כָּאן מְקוֹמוֹת יְשִׁיבָה מְסֻדָּרִים, לֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה יֵרָאֶה כְּמוֹ הַפְגָּנָה... עָמַדְתִּי שָׁם לְיַד הַדֶּלֶת" – הוּא הִצְבִּיעַ עַל הַפִּנָּה הֲכִי רְחוֹקָה מֵאִתָּנוּ – "וְעַד שֶׁהִסְפַּקְתִּי לְהִתְאוֹשֵׁשׁ מֵהַמְּהוּמָה הַזּוֹ נִדְחַפְתִּי מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְכָאן".

"יָפֶה מְאוֹד", אָמַר לוֹ אַבָּא, "אַתָּה עוֹד תִּרְאֶה, מַמָּשׁ לֹא תִּתְחָרֵט שֶׁהִגַּעְתָּ לְכָאן, זוֹ חֲוָיָה מְיֻחֶדֶת".

פִּיֵּר גִּחֵךְ: "מָה פִּתְאוֹם? לֹא מַתְאִים לִי כָּל הַבָּלָגָן הַזֶּה. רַק תַּסְבִּיר לִי אֵיךְ יוֹצְאִים מִפֹּה וַאֲנִי זָז. חַג שָׂמֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם"...

הוּא הִתְחִיל לְנַסּוֹת לְהִתְקַדֵּם לְכִוּוּן הַיְּצִיאָה, אַךְ בְּרֶגַע זֶה פָּרְצוּ אַלְפֵי הַחֲסִידִים בְּשִׁירָה אַדִּירָה... הָרַבִּי נִכְנַס!

מִיָּד שָׁכַחְתִּי מִפִּיֵּר וּמֵהַסּוֹבֵב אוֹתִי, הִתְאַמַּצְתִּי לִרְאוֹת אֶת הָרַבִּי, וְהִצְלַחְתִּי! הָרַבִּי הִתְקַדֵּם תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהוּא מְעוֹדֵד בְּיָדוֹ הַיְּמָנִית אֶת הַשִּׁירָה, שֶׁהִתְחַזְּקָה מֵרֶגַע לְרֶגַע.

הָרַבִּי עָלָה עַל הַבָּמָה הַגְּבוֹהָה שֶׁהֻרְכְּבָה עַל הַבָּמָה הָרְגִילָה שֶׁל הָרַבִּי, כְּדֵי שֶׁהַקָּהָל הָרַב יוּכַל לִרְאוֹתוֹ. מִשָּׁם הִמְשִׁיךְ הָרַבִּי לְעוֹדֵד אֶת הַשִּׁירָה עוֹד יוֹתֵר וְעוֹד יוֹתֵר, עַד שֶׁהִתְחִילוּ הַהַקָּפוֹת – "אַתָּה הָרְאֵתָ..."

וְאָז הִגִּיעָה הַהַקָּפָה הָרִאשׁוֹנָה, כָּל אֶחָד נִסָּה כְּכָל יְכָלְתּוֹ לִרְאוֹת אֶת הָרַבִּי עוֹשֶׂה 'הַקָּפָה'. הָרַבִּי יָרַד מֵהַבָּמָה הַגְּבוֹהָה לַשְּׁבִיל הַמּוֹבִיל אֶל בָּמַת הַהַקָּפוֹת שֶׁבְּמֶרְכַּז הַהֵיכָל. הָרַבִּי הִקִּיף אֶת הַבָּמָה וְאַחַר-כָּךְ עָלָה לַחֵלֶק הַגָּבוֹהַּ יוֹתֵר. הָרַבִּי רָקַד בְּצוּרָה מְיֻחֶדֶת מְאוֹד: הוּא הֶחְזִיק אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַקָּטָן, הֵנִיף אוֹתוֹ לַגֹּבַהּ – כָּל פַּעַם לְכִוּוּן אַחֵר – וְתוֹךְ-כְּדֵי-כָּךְ הִסְתַּכֵּל בְּמַבָּט מְיֻחָד וְעָמֹק עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד...

הַמַּחֲזֶה רוֹמֵם אֶת כֻּלָּם, הַצְּפִיפוּת וְהַחֹם הֶעֱלוּ עֲנָנִים שֶׁל אֵדִים! מִתּוֹךְ הָעֲנָנִים הָאֵלּוּ נִרְאָה הָרַבִּי רוֹקֵד, מֵרִים אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה כָּל פַּעַם לְכִוּוּן אַחֵר, וְשׁוּב, וְשׁוּב... הִרְגַּשְׁתִּי כְּמוֹ בְּמַתַּן-תּוֹרָה! "וְהַר סִינַי עָשֵׁן כֻּלּוֹ", וְהָרַבִּי – מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁל הַדּוֹר – עוֹמֵד עַל הָהָר וְהַתּוֹרָה בְּיָדוֹ...

נֶאֱחַזְתִּי חָזָק בָּעַמּוּד וְהִשְׁתַּדַּלְתִּי לְהַסְפִּיק 'לִתְפֹּס' עוֹד וָעוֹד, וְאָז שַׂמְתִּי לֵב לְפִּיֵּר... הוּא עָמַד כַּמָּה מֶטְרִים לְפָנַי, עֵינָיו פְּעוּרוֹת לִרְוָחָה וּנְעוּצוֹת בָּרַבִּי שֶׁהֵנִיף אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה לַגֹּבַהּ...

לְפֶתַע כְּאִלּוּ הִתְעוֹרֵר וְהֵחֵל לִקְפֹּץ, לִמְחֹא כַּפַּיִם וְלָשִׁיר בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְקוֹל, תּוֹךְ שֶׁהוּא מְנַסֶּה לְהִתְקַדֵּם  וְלִרְאוֹת טוֹב יוֹתֵר...

בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁאָר הַ'הַקָּפוֹת' עוֹדֵד הָרַבִּי אֶת הַשִּׁירָה לְלֹא הַפְסָקָה, וּבַ'הַקָּפָה' הַשְּׁבִיעִית שׁוּב עָלָה לַבִּימָה הַמְּיֻחֶדֶת, וְהַמַּחֲזֶה נוֹרָא-הַהוֹד חָזַר עַל עַצְמוֹ...

*

כִּמְעַט חֲצִי שָׁנָה לְאַחַר מִכֵּן, בְּחֹדֶשׁ אֲדָר, נִכְנַסְתִּי יוֹם אֶחָד בַּצָּהֳרַיִם לִישִׁיבַת חַבַּ"ד בִּירוּשָׁלַיִם, זֶה בְּדִיּוּק הָיָה בִּזְמַן מִלְחֶמֶת הַמִּפְרָץ וּבַיְּשִׁיבָה נִתַּן הָיָה לְהִתְעַדְכֵּן מָה הָרַבִּי אוֹמֵר. פִּתְאוֹם מִישֶׁהוּ קָרָא לִי, צָבַט בְּלֶחְיִי וְשָׁאַל: "אַתָּה זוֹכֵר אוֹתִי?".

הָאֱמֶת שֶׁלֹּא זָכַרְתִּי בִּכְלָל. הוּא נִרְאָה כְּבָחוּר חֲסִידִי מִן הַמִּנְיָן, פָּנָיו עֲדִינוֹת וְזָקָן עִטֵּר אֶת פָּנָיו, אַךְ הַמִּבְטָא הַצָּרְפָתִי הִסְגִּיר אוֹתוֹ...

כֵּן, זֶה הָיָה פִּיֵּר – שֶׁהַמַּבָּט שֶׁל הָרַבִּי הֶחְזִיר אוֹתוֹ 'הַבַּיְתָה'...

הסיפור השבועי

הָאֶתְרוֹג וְהַלֵּב

מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, בְּהִתְקָרֵב חַג הַסֻּכּוֹת, נוֹהֵג הָיָה הַגָּאוֹן מִפְּיֶטְרָקוֹב, רַבִּי חַיִּים-אֱלְעָזָר וַאקְס, לְשַׁגֵּר אֶתְרוֹג מֻבְחָר לָאַדְמוֹ"ר רַבִּי יְחִיאֵל מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר.

בְּחִירַת הָאֶתְרוֹג בַּעֲבוּר הָרַבִּי מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר לֹא הָיְתָה עִנְיָן שֶׁל מָה-בְּכָךְ. הָרַב מִפְּיֶטְרָקוֹב הָיָה מְקַבֵּל לְיָדָיו מִבְחָר גָּדוֹל שֶׁל אֶתְרוֹגִים, וּמִתּוֹכָם בָּרַר אֶת הַנָּאִים וְהַמְּהֻדָּרִים בְּיוֹתֵר. הוּא הָיָה מִסְתַּגֵּר בְּחַדְרוֹ עִם הָאֶתְרוֹגִים וּבוֹחֲנָם בִּקְפִידָה. רַק כְּשֶׁחָשׁ שָׁלֵם לְגַמְרֵי עִם בְּחִירָתוֹ, אוֹרֵז הָיָה אֶת הָאֶתְרוֹג בַּר-הַמַּזָּל בִּרְפִידַת פִּשְׁתָּן, וְשׁוֹלְחוֹ בִּידֵי שַׁמָּשׁוֹ אֶל חֲצַר הָרַבִּי בַּאֲלֶכְּסַנְדֶּר.

הָרַבִּי מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר, מִצִּדּוֹ, הֶעֱרִיךְ עַד מְאוֹד אֶת הַטִּרְחָה וּתְשׂוּמַת-הַלֵּב שֶׁל הַגָּאוֹן מִפְּיֶטְרָקוֹב. בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה שַׁמָּשׁוֹ שֶׁל הָרַב מוֹפִיעַ בְּפֶתַח בֵּיתוֹ וְהָאֶתְרוֹג בְּיָדָיו, הָיָה הַצַּדִּיק מְקַבֵּל אֶת פָּנָיו בְּשִׂמְחָה רַבָּה וּבִמְאוֹר-פְּנִים נָדִיר.

גַּם בְּאוֹתָהּ שָׁנָה לֹא שִׁנָּה הָרַבִּי מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר מִמִּנְהָגוֹ זֶה, וְהִרְעִיף עַל שְׁלִיחוֹ שֶׁל הָרַב מִפְּיֶטְרָקוֹב חִבָּה וְאַהֲבָה. הַשִּׁנּוּי בָּא לְמָחֳרָת. הָרַבִּי קָרָא אֵלָיו אֶת שַׁמָּשׁוֹ הָאִישִׁי וְאָמַר לוֹ: "לֹא אֲפָרֵט בְּאָזְנֶיךָ אֶת נִמּוּקַי, אַךְ הָאֶתְרוֹג הַנָּאֶה שֶׁשִּׁגֵּר לִי הַשָּׁנָה הַגָּאוֹן מִפְּיֶטְרָקוֹב, אֵינוֹ נִרְאֶה לִי וְהָיִיתִי רוֹצֶה אֶתְרוֹג אַחֵר. אֲבַקֶּשְׁךָ אֵפוֹא לָחוּשׁ אֶל הַגָּאוֹן, לְהָשִׁיב לוֹ אֶת הָאֶתְרוֹג הַזֶּה וּלְבַקְּשׁוֹ לְהוֹאִיל וְלִשְׁלֹחַ לִי אֶתְרוֹג אַחֵר, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְבָרֵךְ עָלָיו בְּשִׂמְחָה שְׁלֵמָה".

גְּדוֹלָה הָיְתָה מְבוּכַת הַשַּׁמָּשׁ נֹכַח הַמְּשִׂימָה הַבִּלְתִּי-נְעִימָה שֶׁהֵטִיל עָלָיו רַבּוֹ. אֵיךְ יָבוֹא אֶל הָרַב מִפְּיֶטְרָקוֹב וְיַחְזִיר לוֹ אֶת הָאֶתְרוֹג הַנָּאֶה שֶׁשִּׁגֵּר? וּמָה יֹאמַר לוֹ? וּבִכְלָל, לֹא נָאֶה לְהָשִׁיב מַתָּנָה וְעוֹד לְבַקֵּשׁ אַחֶרֶת בִּמְקוֹמָהּ...

אַךְ חֲזָקָה עָלָיו מִצְוַת רַבּוֹ, קָם הַשַּׁמָּשׁ וְנָסַע לִפְּיֶטְרָקוֹב. כְּמִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד, מָסַר אֶת דִּבְרֵי הָרַבִּי לַגָּאוֹן, מַמְתִּין בַּחֲשָׁשׁ לִתְגוּבָתוֹ.

הִתְעַטֵּף הָרַב מִפְּיֶטְרָקוֹב בְּמַחְשְׁבוֹתָיו, כִּמְחַפֵּשׂ אַחַר מוֹצָא שֶׁל כָּבוֹד מֵהָעִנְיָן. לְפֶתַע עָלָה עַל שְׂפָתָיו חִיּוּךְ דַּק. "יֵשׁ לִי רַעְיוֹן", אָמַר. "הַבֹּקֶר שָׁלַחְתִּי אֶתְרוֹג מְהֻדָּר לְרַב פְּלוֹנִי, הַמִּתְגּוֹרֵר בְּאַחַת הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת. אָמְנָם לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי הָאֶתְרוֹג שֶׁבְּיָדְךָ עוֹלֶה עָלָיו בַּהֲדָרוֹ, אַךְ רוֹאֶה אֲנִי כִּי 'לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם'. אֵין לִי אֵפוֹא בְּרֵרָה אֶלָּא לִנְסֹעַ לְאוֹתוֹ רַב וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַחְלִיף אֶת אֶתְרוֹגוֹ בָּאֶתְרוֹג שֶׁבְּיָדְךָ. אוּלַי דַּוְקָא הוּא יַשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הָרַבִּי מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר".

כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַשְּׁנַיִם לְבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב בָּעֲיָרָה הַסְּמוּכָה, כְּבָר הָיְתָה הַשָּׁעָה שְׁעַת לַיְלָה. הוֹפָעָתָם שֶׁל הַגָּאוֹן מִפְּיֶטְרָקוֹב וְשַׁמָּשׁוֹ שֶׁל הָרַבִּי מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר בְּשָׁעָה כֹּה מְאֻחֶרֶת בְּבֵיתוֹ, הִבְהִילָה מְעַט אֶת הָרַב.

אַךְ כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת בַּקָּשָׁתוֹ יוֹצֵאת-הַדֹּפֶן שֶׁל הַגָּאוֹן מִפְּיֶטְרָקוֹב, הִתְחַלְּפָה הַבֶּהָלָה בְּצַעַר. בַּשָּׁעוֹת שֶׁהֶחְזִיק בָּאֶתְרוֹג, מֵאָז הַבֹּקֶר, כְּבָר נִקְשַׁר אֵלָיו נַפְשִׁית וְהֵחֵל לְחַבְּבוֹ. קָשֶׁה הָיָה לוֹ לְהַשְׁלִים עִם מְסִירַת הָאֶתְרוֹג, גַּם תְּמוּרַת אֶתְרוֹג אַחֵר, נָאֶה לֹא פָּחוֹת. אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ לְסָרֵב לַגָּאוֹן מִפְּיֶטְרָקוֹב, עַל-אַחַת-כַּמָּה-וְכַמָּה בְּיוֹדְעוֹ לְמִי מְיֹעָד הָאֶתְרוֹג.

בְּלֵב כָּבֵד מָסַר אֵפוֹא הָרַב אֶת אֶתְרוֹגוֹ לִידֵי שַׁמָּשׁוֹ שֶׁל הָרַבִּי מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר, וְתַחְתָּיו קִבֵּל אֶת הָאֶתְרוֹג שֶׁחָזַר מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר.

שָׂמַח הַשַּׁמָּשׁ שִׂמְחָה רַבָּה, עַל שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לְהַשִּׂיג בּוֹ-בַּיּוֹם אֶתְרוֹג אַחֵר, מְהֻדָּר גַּם-כֵּן. בְּכָל לִבּוֹ קִוָּה כִּי הָאֶתְרוֹג הַזֶּה יִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי הָרַבִּי.

עִם שַׁחַר נִכְנַס הַשַּׁמָּשׁ אֶל הָרַבִּי וְהִצִּיג לְפָנָיו אֶת הָאֶתְרוֹג הֶחָדָשׁ וְהַמְּהֻדָּר. "מַמָּשׁ שׁוּפְרָא דִשּׁוּפְרָא", לֹא הָיָה הַשַּׁמָּשׁ יָכֹל לְהִתְאַפֵּק מִלְּחַוּוֹת אֶת דַּעְתּוֹ.

הָרַבִּי נָטַל אֶת הָאֶתְרוֹג בְּיָדָיו, הֱרִימוֹ אֶל הָאוֹר וְהִבִּיט בּוֹ מִכָּל צַד וְעֵבֶר. כַּעֲבֹר רֶגַע נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו וֶהֱנִיחוֹ. "אֶתְרוֹג שֶׁל עַצְבוּת וְעָגְמַת-נֶפֶשׁ הֵבֵאתָ לִי", אָמַר לַשַּׁמָּשׁ הַנִּדְהָם. "עָגְמַת-נֶפֶשׁ", הוֹסִיף וּמִלְמֵל לְעַצְמוֹ, "עָגְמַת-נֶפֶשׁ"...

בִּקֵּשׁ הָרַבִּי מֵהַשַּׁמָּשׁ לְסַפֵּר לוֹ כֵּיצַד הִשִּׂיג אֶת הָאֶתְרוֹג. הַשַּׁמָּשׁ סִפֵּר וּפָנָיו שֶׁל הָרַבִּי נִחְמְצוּ.

"וּבְכֵן, סַע לְאוֹתוֹ רַב וְהָשֵׁב לוֹ אֶת אֶתְרוֹגוֹ. שֶׁלּוֹ הוּא. לֹא אֲבָרֵךְ עַל אֶתְרוֹג שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קַמְצוּץ שֶׁל עָגְמַת-נֶפֶשׁ לְאָדָם כָּלְשֶׁהוּ מִיִּשְׂרָאֵל".

חַג הַסֻּכּוֹת כְּבָר בַּפֶּתַח וְלָרַבִּי מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר עֲדַיִן אֵין אֶתְרוֹג. יוֹמַיִם לִפְנֵי הַחַג פָּנָה אֶל שַׁמָּשׁוֹ וְאָמַר: "הֲלוֹא הָרַב מִפְּיֶטְרָקוֹב שׁוֹלֵחַ לִי בְּכָל שָׁנָה תֵּבָה שֶׁל אֶתְרוֹגִים פְּשׁוּטִים, כְּדֵי לִתְלוֹתָם לְנוֹי סֻכָּה. הָבָה נִפְתַּח אֶת הַתֵּבָה, אוּלַי נִמְצָא בָּהּ אֶתְרוֹג נָאֶה לִבְרָכָה".

מִשְׁתּוֹמֵם נָשָׂא הַשַּׁמָּשׁ אֶת הַתֵּבָה אֶל הָרַבִּי וּפְתָחָהּ. הֵחֵל הָרַבִּי לִבְרֹר בֵּין הָאֶתְרוֹגִים עַד שֶׁהֵנִיחַ יָדוֹ עַל אֶחָד מֵהֶם וְחִיּוּךְ שֶׁל שְׂבִיעוּת-רָצוֹן עָלָה עַל פָּנָיו. "הִנֵּה אֶתְרוֹג לְתִפְאֶרֶת", אָמַר, "'הָדָר' אֲמִתִּי". עוֹד דַּקּוֹת רַבּוֹת הוֹסִיף הָרַבִּי לְהַבִּיט בָּאֶתְרוֹג מִכָּאן וּמִכָּאן, וּשְׁתֵּי עֵינָיו נוֹצְצוֹת, כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב.

פִּתְאוֹם הִבְחִין בַּשַּׁמָּשׁ הַמִּתְבּוֹנֵן בּוֹ. "אָה!", הֵנִיף הָרַבִּי אֶת יָדוֹ בְּבִטּוּל, קוֹרֵא אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו. "כְּלוּם מֵבִין אַתָּה בְּאֶתְרוֹגִים? הֲלוֹא הָאֶתְרוֹג מָשׁוּל הוּא לְלֵב, וְאֵיזוֹ הַשָּׂגָה יֵשׁ לְךָ בִּלְבָבוֹת?"...

בְּאוֹתָהּ שָׁנָה לֹא חָדַל הָרַבִּי מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר מִלְּהִשְׁתַּבֵּחַ בְּאֶתְרוֹגוֹ. וּבְאֶחָד מִיְּמֵי הַחַג אַף הוֹסִיף וְאָמַר לַחֲסִידָיו: "לִי יֵשׁ הַצְלָחָה, בָּרוּךְ ה', שֶׁאֲנִי זוֹכֶה תָּמִיד לְאֶתְרוֹגִים מְהֻדָּרִים. אוּלָם דְּעוּ לָכֶם דָּבָר אֶחָד – כְּשֶׁמְּבִיאִים לִי אֶתְרוֹג, אֵינֶנִּי מַבִּיט בּוֹ עַד לְאַחַר הַסְּלִיחוֹת שֶׁל שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה מִדּוֹת. כִּי אָז, בַּדְּמָעוֹת הַזּוֹלְגוֹת בַּאֲמִירַת הַסְּלִיחוֹת, מִתְכַּבְּסִים כָּל כִּתְמֵי הָאֶתְרוֹג וְהוּא נֶהֱפָךְ לִהְיוֹת נָקִי וְזַךְ מִכָּל רְבָב"...

מבט לגאולה

אַחְדוּת 'כָּל' יִשְׂרָאֵל

הָאֶתְרוֹג שֶׁאַבָּא קָנָה הַשָּׁנָה הָיָה הַמְּהֻדָּר בְּיוֹתֵר מִכָּל הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ, כְּבָר בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל טָרַח אַבָּא וּבָדַק אֶתְרוֹגִים בְּכָל מִינֵי מְקוֹמוֹת, עַד שֶׁמָּצָא אֶת הָאֶתְרוֹג הַנִּכְסָף מֵ'קָלַבְּרִיָה' עִם גִּדּוּל כָּל-כָּךְ יָפֶה, צָהֹב-יָרֹק מָלֵא קְמָטִים נֶהְדָּרִים, וּבְרֹאשׁוֹ פִּטָּם מַרְהִיב עַיִן.

הָאֶתְרוֹג הָיָה שָׁמוּר בְּקֻפְסַת הַכֶּסֶף הַמְּיֻחֶדֶת, קֻפְסָה יְקָרָה בִּמְיֻחָד שֶׁמְּלַוָּה אֶת אַבָּא שָׁנִים רַבּוֹת.

עִם הַלּוּלָב הָיוּ לְאַבָּא קְצָת בְּעָיוֹת, הָיָה קָשֶׁה לִמְצֹא לוּלָב מְהֻדָּר מַמָּשׁ, אַךְ לְאַחַר חִפּוּשִׂים אֵצֶל כַּמָּה וְכַמָּה סוֹחֲרִים, הֵבִיא אַבָּא הַבַּיְתָה שְׁלֹשָׁה לוּלָבִים יָפִים וּסְגוּרִים, יְשָׁרִים כְּמוֹ סַרְגֵּל, עֲבוּרוֹ וַעֲבוּר שְׁנֵי חֲבֵרִים. גַּם הֲדַסִּים מְשֻׁלָּשִׁים, טְרִיִּים וְיָפִים "כָּל עָלֶה, עָלֶה", הִשִּׂיג אַבָּא, וְלֹא רַק שְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים אֶלָּא כַּמָּה עֲשָׂרוֹת כְּמִנְהָגוֹ שֶׁל הָרַבִּי.

הַכֹּל עוֹמֵד וּמְחַכֶּה לְעֶרֶב חַג הַסֻּכּוֹת, בּוֹ יִכָּנֵס אַבָּא לַסֻּכָּה וְיֶאֱגֹד אֶת הַסֶּט הַמְּהֻדָּר שֶׁל אַרְבַּעַת הַמִּינִים.

בְּקֶשֶׁר לָעֲרָבוֹת אַבָּא סָמַךְ עָלֵינוּ הַיְּלָדִים, שֶׁכֵּן, אוֹתָם אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג מַמָּשׁ בְּעֶרֶב הַחַג בְּעַשְׂרוֹת דּוּכָנִים לִמְכִירַת "עֲרָבוֹת טְרִיּוֹת".

אֲבָל, לְצַעֲרֵנוּ הָרַב, דַּוְקָא הַפַּעַם בְּעֶרֶב סֻכּוֹת לֹא הִסְפִּיק אַבָּא לֶאֱגֹד אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים כַּנָהוּג מִדֵּי שָׁנָה, וְכָל זֹאת מִשּׁוּם מָה?  כָּל מָה שֶׁהָיָה חָסֵר זֶה רַק שְׁתֵּי הָעֲרָבוֹת הַפְּשׁוּטוֹת. עַד שֶׁהִסְפַּקְתִּי לְהִזָּכֵר שֶׁעוֹד לֹא הִשַּׂגְנוּ עֲרָבוֹת, כְּבָר הִתְקַפְּלוּ הַדּוּכָנִים... וְלֹא נִשְׁאֲרָה אֲפִלּוּ עֲרָבָה אַחַת לִרְפוּאָה. חָשַׁבְתִּי שֶׁאַבָּא כְּבָר יִסְתַּדֵּר בִּלְעָדֶיהָ וְיַשְׁלִים אֶת זֶה אַחַר-כָּךְ, אַךְ אַבָּא נִהְיָה חִוֵּר וְאָמַר: "לֹא, לֹא נוּכַל לֶאֱגֹד אֶת הַלּוּלָב הַיּוֹם, אוּלַי בְּמוֹצָאֵי הַחַג הָרִאשׁוֹן נַשִּׂיג עֲרָבוֹת, וְרַק אָז נֶאֱגֹד אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים"...

וְהַכֹּל בִּגְלַל שְׁתֵּי עֲרָבוֹת פְּשׁוּטוֹת וְזוֹלוֹת...

פִּתְאוֹם נִזְכַּרְתִּי בַּשִּׁעוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁלָּמַדְנוּ לִפְנֵי חַג הַסֻּכּוֹת, לָמַדְנוּ עַל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, עַל הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, וְכַמָּה יְלָדִים הִתְוַכְּחוּ – הַאִם כֻּלָּם יִזְכּוּ לִגְאֻלָּה, אוֹ שֶׁמָּא רַק מִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה אוֹ קִיֵּם מִצְווֹת? בְּשָׁלָב מְסֻיָּם עָצַר הַמּוֹרֶה אֶת הַוִּכּוּחַ וְשָׁאַל: אוּלַי יֵשׁ לְמִישֶׁהוּ רַעְיוֹן לִפְתֹּר אֶת הַבְּעָיָה – מִתּוֹךְ חַג הַסֻּכּוֹת?

חָשַׁבְנוּ וְחָשַׁבְנוּ, וְאָז אָמַר הַמּוֹרֶה: "הֲרֵי מִצְוַת אַרְבַּעַת הַמִּינִים הִיא הַתְּשׁוּבָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לַוִּכּוּחַ שֶׁלָּכֶם. הָאֶתְרוֹג הַמְּהֻדָּר עִם הַלּוּלָב הַגָּבוֹהַּ וְהַיָּפֶה וְהַהֲדַסִּים הַמְּשֻׁלָּשִׁים, לֹא שָׁוִים שׁוּם דָּבָר לְלֹא הָעֲרָבָה. הֵם אוּלַי עוֹלִים הַרְבֵּה כֶּסֶף, אַךְ מִצְוָה אִי-אֶפְשָׁר לְקַיֵּם בָּהֶם, רַק אִם נְצָרֵף אֲלֵיהֶם עֲרָבוֹת פְּשׁוּטוֹת וְזוֹלוֹת.

כָּךְ גַּם בַּגְּאֻלָּה, לְלֹא הַיְּהוּדִים שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא תּוֹרָה וְלֹא מִצְווֹת – הָ'עֲרָבוֹת', בִּלְעֲדֵיהֶם אֵין לָנוּ גְּאֻלָּה. בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ יִהְיוּ כֻּלָּם, כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, הָאֶתְרוֹג הַלּוּלָב, הַהֲדַס, וְהָעֲרָבָה. וְרַק כָּךְ נִזְכֶּה לַעֲלוֹת יַחַד לִירוּשָׁלַיִם לַחְגֹּג בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ".

*

עַכְשָׁו אֲנִי מֵבִין לָמָּה אָמַר אַבָּא בְּצַעַר כָּל-כָּךְ, שֶׁלְּלֹא הָעֲרָבוֹת לֹא נוּכַל לַעֲשׂוֹת כְּלוּם, כִּי בְּמִצְוַת אַרְבַּעַת הַמִּינִים אֲנַחְנוּ מְבַטְּאִים אֶת אַחְדוּת 'כָּל' יִשְׂרָאֵל, וְאִי-אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לְוַתֵּר אֲפִלּוּ עַל הַפָּשׁוּט בְּיוֹתֵר.

וּבְוַדַּאי בִּזְכוּת הָאַחְדוּת הַזּוֹ, נִזְכֶּה בִּמְהֵרָה לָאַחְדוּת הַגְּדוֹלָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ.

סיפורי חסידים

סוּס לְאַרְבַּעַת הַמִּינִים

עַם-יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ, מֵהַצַּדִּיקִים וְעַד הַפְּשׁוּטִים בְּיוֹתֵר, הָיוּ חוֹסְכִים מִלַּחֲמָם וּמַצְנִיעִים מַטְבְּעוֹת מִכַּסְפָּם הַדַּל כְּדֵי לִקְנוֹת אֶתְרוֹג מְהֻדָּר בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכְלוּ לְבָרֵךְ עָלָיו בְּחַג הַסֻּכּוֹת.

מְסֻפָּר עַל רַבִּי מָרְדְּכַי מִנֶּשְׁכִיז, שֶׁלִּפְנֵי שֶׁנִּתְמַנָּה לְרַב הָיָה עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וְהָיָה חוֹסֵךְ מִכָּל נְסִיעָה קְצָת כֶּסֶף וְכָךְ קִבֵּץ אֶת כָּל הַסְּכוּם הַדָּרוּשׁ עֲבֹר קְנִיַּת אֶתְרוֹג מְהֻדָּר וּמְיֻחָד בְּיוֹתֵר.

פַּעַם אַחַת, בְּעֵת נְסִיעָתוֹ לִקְנוֹת אֶתְרוֹג פָּגַשׁ בְּשׁוֹאֵב-מַיִם אֶחָד שֶׁבָּכָה וְהִתְאַנֵּחַ מֵרֹב צַעַר. לִשְׁאֵלָתוֹ שֶׁל ר' מָרְדְּכַי מַדּוּעַ הוּא עָצוּב כָּל-כָּךְ, עָנָה שׁוֹאֵב-הַמַּיִם שֶׁסּוּסוֹ מֵת וְאֵין לוֹ אֶפְשָׁרוּת לִקְנוֹת אֶחָד אַחֵר תַּחְתָּיו וְגַם לֹא יוּכַל עַכְשָׁו לִסְחֹב אֶת הַמַּיִם לְמֶרְחַקִּים גְּדוֹלִים, כָּךְ שֶׁנִּשְׁאַר לְלֹא פַּרְנָסָה.

מִיָּד הוֹצִיא הָרַב אֶת הַכֶּסֶף שֶׁשָּׁמַר לָאֶתְרוֹג וְקָנָה לוֹ סוּס חָדָשׁ. חֲסִידָיו הִתְפַּלְּאוּ בְּיוֹתֵר וּשְׁאָלוּהוּ: "רַבִּי, כֵּיצַד וִתַּרְתָּ עַל אֶתְרוֹג מְהֻדָּר לְאַרְבַּעַת הַמִּינִים בְּקַלּוּת גְּדוֹלָה כָּל-כָּךְ?".

עָנָה לָהֶם הָרַבִּי: "וְכִי מָה הַחִלּוּק? אֶתְרוֹג הוּא מִצְוַת ה' וְגַם מָה שֶׁעָשִׂיתִי זוֹ מִצְוַת ה'. כָּל הָעוֹלָם יְבָרְכוּ עַל אֶתְרוֹג וַאֲנִי אֲבָרֵךְ עַל... הַסּוּס".

מַעֲשֶׂה זֶה עָשָׂה רַעַשׁ גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם וְזָכָה הַצַּדִּיק וְהֵבִיאוּ לוֹ לְבֵיתוֹ אֶתְרוֹג יָפֶה וּמְהֻדָּר לְאַרְבַּעַת הַמִּינִים.