1
השלוחים ב-770

לשעות ספורות בחודש חשוון היה נדמה שהעולם מתנהל כסדרו. מאות שלוחים ותמימים הסבו כאיש אחד בלב אחד להתוועדות חסידית בבית-הכנסת הגדול ב-770, לראשונה מאז ה' טבת תשנ"ח. יו"ר אגודת-חסידי-חב"ד העולמית השליח הרב אברהם שם-טוב, יו"ר המרכז לענייני חינוך הרב יהודה קרינסקי והחוזר של הרבי, הרב יואל כהן.

רבה של רוסיה השליח הרב בערל לאזאר ורבים נוספים הגיעו הישר מה'באנקט' של כינוס השלוחים העולמי, כולם בתחושה עילאית וגעגועים לימים בהם התקיימו התוועדויות לאין מפריע. השליח הרב ישראל דערען מקונטיקט בירך ברכת "שהחיינו" בשם ומלכות, והרבנים דיברו על חשיבות המקום, בו התפלל והתוועד הרבי ואיחלו לשלוחים ילדים בריאים והצלחה בכל העניינים. ההתוועדות הפכה לשיחת היום. הכותרת שלנו הייתה "ובאו בניך לדביר בתיך" אולם היו אלה שהציעו "ימות המשיח" עם המשמעות הכפולה.

2
פרשיית הוויסקי

הידיעה בחודש טבת על ספקות בכשרות משקה הוויסקי התפשטה כמו אש בשדה קוצים. מקורו הגיע ממחקר שנעשה במערכת הכשרות המוערכת של הרב משה יהודה-לייב לנדא, רבה של בני-ברק. אולם אפילו שהפרשייה נגעה לרבים, הרב לנדא עצמו מעולם לא התייחס מפורשות לנושא. את התפקיד הזה לקח על-עצמו הרב מרדכי הסופר, חבר במערכת הכשרות של הרב לנדא, שהתמיד להגן על הממצאים שהוא העלה: וויסקי אסור בשתייה.

החב"דניקים, שהוויסקי הוא מרכיב חובה בהתוועדויות, סירבו להאמין (ויש שיאמרו: להיכנע). מאות תגובות נשלחו, עד שעיתון 'הצופה' תיאר: "אתר COL של חב"ד מתפוצץ מתגובות קוראים וחסידים, אשר זועזעו מהמסקנה שויסקי הוא משקה אסור בשתיה ליהודי". אנחנו ניסינו להקיף את הפרשה מכל צדדיה, והבאנו את דעותיהם של רבנים ואנשי כשרות: הרב יצחק-יהודה ירוסלבסקי, הרב יואל-דן ליווי, הרב יוסף הכט, הרב דוד סטיגמן ונוספים.

3
מכתב השדכנית

המכתב של השדכנית האלמונית הפתיע אפילו אותנו בחודש שבט. "אני שדכנית לשעבר", היא הצהירה. "הסיבה שהפסקתי להתעסק בנושא חשוב זה נעוצה בהתנהלות חלק מכם - ציבור ההורים. היא פירטה התנהגויות לא-ראויות וזו הסיבה שכיום משפחות רבות מתקשות בתהליך מציאת שידוך הולם לבניהן ובעיקר לבנותיהן. קיבלנו 200 תגובות על המכתב. בחורים, בחורות, אבות ואימהות (וכמובן, שדכניות) הפכו ודשו בבעייה.

בין הערימה היה אפשר למצוא רשימות של 'שדכניות אמינות', שיר נחמד בחרוזים, פסיקה הלכתית ("הרב אשכנזי אמר שמי ששידך אחרון יקבל דמי שדכנות"), תגובה של שדכנית אמיתית (רבקה סטמבלר: "משום מה השדכנים נדחקים לקטגוריית הנדחים והמיותרים"). מידי פעם המגיבים אף הוציאו שלדים מהארון ("כולם יודעים מיהי השדכנית השקרנית ביותר", והכינוי הנתעב "נישואי תערובת" בהקשר הטענה "מתי תפסיק הגיזענות בחבד?"). וכרגיל, היו כאלה שהתענגו על צרות אחרים: "איזה אקשן!!!", אחת כתבה (האם היא נשואה?).

4
ילדי 'יד אליהו'

בחודש שבט היה את הכינוס הבומבסטי של ילדי ישראל. 'רשת אהלי יוסף-יצחק ליובאוויטש' ארגן כנס ראשון מזה שנים בהיכל 'יד אליהו' בתל-אביב. דרשות על מהות היום יו"ד שבט, לימוד מאמר הנשיאות 'באתי לגני', קריאת 12 הפסוקים סיכמו את האירוע שסחט תגובות חיוביות בלבד ועליו פיקד ר' שמואל ביסטריצקי.

במהלך השנה גם פרסמנו רשימה מפורטת של בתי-ספר חב"ד הפועלים בישראל, עם הנתון המשמח שללא ספק היה גורם נחת רוח לרבי: עלייה מרשימה בכמות התלמידים ותלמידות (חלק מהקרדיט: קמפיין 'חינוך חב"ד נותן יותר). אולם גם חששות ליוו את שנת הלימודים, בעיקר זו שנפתחה עכשיו. משרד החינוך של יולי תמיר איים לקצץ בתקציבים בסיסיים הנחוצים לקיומם של המוסדות שעל טהרת הקודש.  

5
ניצחון לאגו"ח

במהלך חודש אדר (הסימלי) נרשם ניצחון במשפט 770. המוסדות הרישמיים שהרבי מינה לחסידות בילו זמן יקר בין כותלי בית-המשפט בניסיון לטהר את בית חיינו מהסיפטומים, שירים ודגלים שצמחו במקום בשנים האחרונות. השופט איירה פ' הארקוויי פסק בהמשך כי הבעלים של 770 והבניין 788 הם אגודת-חסידי-חב"ד העולמית והמרכז-לענייני-חינוך. חסידים שמחים מיהרו להתוועד ב-770 ונאלצו להגן על עצמם מנחת זרועם של בוגרי ישיבת צפת. אכן, רק חלשים מכים.

אולם, כפי שהערכנו בדיוק מחמיא, הפרשייה העגומה רחוקה מסיום וסביר שנמשיך לשמוע דיווחים מהנעשה בבית-המשפט המחוזי במנהטן. אגו"ח ו'המרכז' שלחו בקיץ מכתב פינוי לקבוצת הגבאים (התומכים בפורעים שעקרו את מצבת אבן-הפינה) והנושא חזר לטיפול עורכי-דין. המאבק הפעם הוא לא על הבעלות, אלא למי הזכות והאחריות לנהל בית-כנסת קהילתי.

6
בחירות בברוקלין

ההמולה בקראון-הייטס החלה לפני חודש אייר. ועד הקהל החליט לשים סוף לנתק בבית-הדין של הריכוז החב"די הגדול בעולם, ולערוך בחירות להוספת שלושה רבנים. הרב אברהם אזדבא תמך, הרב אהרן-יעקב שווי אסר והשכונה בברוקלין צהלה ושמחה. הדיונים נסבו האם יש לקיים את הבחירות, מי צריך לארגן אותן, באלו תנאים ועם איזה מועמדים. אולם על נושא אחד הכול יסכימו: קשה היה למצוא אדישים, לפחות בתגובות הרבות שהגיעו.

מערכת COL בניו-יורק ליוותה את הפרשה מאז המכתב הראשון שהודיע על קיום הבחירות בב' אייר, הבאנו התבטאויות מגוונות, תמונות מזירת הקרב (קרי: הבחירות) והיינו עדים להסתאבותה של הפוליטיקה השכונתית שהובילה להגשת תלונה בבית-המשפט נגד יו"ר ועד הקהל המכהן ר' משה רובשקין ועמיתיו לקואליציה.

7
אסון בחברון

חודש מנחם-אב (תרתי-משמע) הוסיף צרה לשלוחים בחברון. העימות היומיומית עם הערבים המקומיים התגמדה מול שריפתה למוות של חיה-מושקא עטייה ז"ל, ביתו בת 8 של מנהל בית-חב"ד קריית-ארבע. מושקי, אהובה על חברותיה ומכרותיה, תמיד עסקה בעבודת קודש ולמדה בבית-ספר חב"ד 'בית-חיה' בביתר-עילית. תנחומים והשתתפות בצער וכאב זרמו מרחבי העולם.

ההיבט הבולט באסון היה ההתמודדות של האב הרב ויקטור עטייה שאימץ את "והחי ייתן אל ליבו". הוא הבטיח לעצמו להפוך את הכאב העצום להגברת הפעילות לאין ערוך, התעקש שלא לבטל כינוס ילדים שבועיים אחר האסון, הקים דוכן תפילין קבוע בחברת כ.א.ל. הגדולה ודיבר בפתיחות מצמררת על תחושותיו ורגשותיו עם כלי תקשורת ובפני הציבור הרחב.

8
בושה בחיפה

כשכתב COL ניגש בחודש אלול ליונה יהב הוא ציפה לשיחה חיובית. הפעילות המסורה של שלוחי חב"ד במהלך מלחמת לבנון השנייה קיבלה אז ביטוי פומבי, וראש עיריית חיפה כיבד את הרוגי הטיל שפגע במוסך הרכבת - טקס שאורגן על-ידי חב"ד. "בקריית-שמונה ובמעלות עשתה חב"ד פעילות ברוכה ויוצאת מהרגיל, אבל בחיפה אנשי חב"ד הרסו לי את העיר", הוא אמר בחריפות.

יהב התייחס למודעות המשיחיות שנתלו בפיראטיות וללא התחשבות ברחבי העיר האדומה - בעייה שבולטת לאורך הכבישים לצפת וממנה. התגובות הרבות גילו את המודעות הגבוהה שקיימת אצל אנ"ש ל'חילול שם ליובאוויטש וכבוד הרבי'. הרב לייבל שילדקרויט, השליח המקומי, אף התראיין ל-COL וסיפר שזו אינה הפעם הראשונה שהתלונות מופנות אליו, לפעמים באמצע פגישות מכובדות.

9
זמן ישיבות

'זמן אלול' הורגש היבט בין דפי COL. הכתבים שלנו בארץ הביאו מחקר מקיף עם הפרטים המדוייקים על כל ישיבת חב"ד בישראל: ראש-הישיבה, משגיח כללי, ר"מים, משפיעים ומספר הבחורים הלומדים בישיבה. וגם בדקנו באיזה ישיבה הייתה עלייה בכמות התלמידים הנרשמים.

הפרוייקט הביא לגל תגובות. היו שהדגישו בהתלהבות את העובדה שישיבות חב"ד גדלו בשנים האחרונות, חלק מהגולשים התווכחו על מספרים מדוייקים של התלמידים הלומדים בישיבה כזו או אחרת, והיו שניצלו את הבמה להחמיא לרבנים אהובים או למוסד שהם ספגו בו תורה ויראת-שמים.

10
אבודים בניו-יורק

770 המשיך להיות נושא דומיננטי בשלהי חודש אלול. הפעם תהיות של הורים האם לשלוח את ילדיהם הצעירים לעשות חודש תשרי בניו-יורק, ללא פיקוחם. COL הרים את הכפפה וציטט את השאלות המתבקשות: הילדים מתגלגלים לחורים נידחים בשכונה שהפכה להיות מסוכנת, הוצאות כספיות נופלות לרוב על כתפי ההורים, הילדים מושפעים מלחץ חברתי ודורשים לנסוע. חלקם נאנחים ומשלימים עם התופעה בחוסר ברירה.

בימים שלאחר פרסום הידיעה ועד לרגע זה, זורמים דעותיהם של הורים ומחנכים שמנסים לענות על הדילמות. 148 תגובות נרשמו בעת כתיבת שורות אלה. והיה מי שהביא סיפור מוסרי מה'בית ישראל מגור: בחור ביקש ממנו שיורה באיזה ישיבה ילמד. נקב האדמו"ר בישיבה של בעלי-תשובה. "אבל זו ישיבה לבעלי-תשובה", הבחור סירב להאמין. האדמו"ר נתן בו מבט חודר ושאל "ואז?" אמר הבחור: אני לא בעל-תשובה. ענה לו האדמו"ר: באמת מדוע לא?