מערכת COL
|
יום כ"ז אלול ה׳תשס״ו
20.09.2006
הבקשה הגדולה החובקת-כול / מאמר דעה
כשניתנת לנו הזדמנות להעלות לפני יוצר הכול את משאלות ליבנו, אנו מצביעים על מקור כל ייסורינו ומבקשים את הבקשה הגדולה, שתביא עמה את שאר המשאלות • מאמרו השבועי של הרב מנחם ברוד המתפרסם ב'שיחת השבוע' בהוצאת צעירי-חב"ד • המאמר ב'כתבה מלאה' • דעות ב-COL
בראש-השנה אנו עומדים ומתפללים לפני אדון-העולם. כל אחד ואחד מבקש את משאלות ליבו: פרנסה, בריאות, שלום-בית, נחת מהילדים, הצלחה בלימוד התורה, התחזקות ביראת שמים ועוד ועוד. כל אחד מבקש להיכתב ולהיחתם לשנה טובה ומתוקה.
יש לנו בקשות ומשאלות לא רק במישור האישי אלא גם בזירה הציבורית – שלום, ביטחון, הרמת קרן ישראל, יותר אהבת-אחים, יותר כבוד בין איש לרעהו, יותר התקרבות לתורת ישראל ולמצוותיה. בכל שנה אנו מבקשים שהקב"ה יערה עלינו רוח ממרום ונגלה את הטוב שבנו ואת הנקודה היהודית המשותפת לכולנו.
אבל כשאנחנו מתפללים בראש-השנה ונותנים את דעתנו לפירוש המילים שבתפילה, אנו מגלים שמעל כל המשאלות הפרטיות והכלליות מרחפת משאלה אחת גדולה ומרכזית.
נוכחות אלוקית גלויה
בראש ובראשונה אנחנו מבקשים שהקב"ה יגלה את מלכותו: "מלוך על העולם כולו בכבודך, והינשא על כל הארץ ביקרך, והופע בהדר-גאון-עוזך על כל יושבי תבל ארצך". אנו מתחננים לפני בורא העולם ומנהיגו, שלא יסתיר עוד את פניו מאיתנו, אלא שמציאותו ונוכחותו תהיה גלויה ומורגשת, עד ש"יֵדע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו".
עוד אנחנו מבקשים ש"ייעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם" – שהאנושות כולה תתאחד לעבוד את ה', לאהבו ולירא מפניו. על הרוע שקיים בעולם אנחנו מבקשים שהקב"ה יעבירו לגמרי מאיתנו – "והרִשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ".
על עם-ישראל אנו מבקשים: "תן כבוד ה' לעמך... שמחה לארצך וששון לעירך". שעם-ישראל יגיע למעמדו האמיתי, מעמד של "ממלכת כוהנים וגוי קדוש", העם הנבחר, שנועד להיות אור לגויים, ואשר האנושות כולה מכירה בסגולתו ובתרומתו הייחודית.
המשאלות הללו שזורות לכל אורך מחזור התפילה של ראש-השנה. אין אנו מסתפקים בבקשות הפרטיות והציבוריות, אלא מבקשים את תיקון העולם כולו במלכות ה'.
הולכים אל השורש
ראש-השנה הוא שעת רצון, יום קדוש שבו מתעורר ומתחדש הקשר שבין עם-ישראל לקב"ה. כשאנחנו עומדים ביום כזה איננו מסתפקים בבקשות פרטיות, אלא מביעים את תפילתנו ומשאלתנו הגדולה והעיקרית – "צמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן-ישי משיחך"; אנו מבקשים את הגאולה.
גם בימי הסליחות, מי שמתבונן בפיוטים השונים, ימצא בהם את צער הגלות, את הכאב על שבית-המקדש חרב, עם-ישראל מפוזר ומפורד בין העמים, וכבר אלפיים שנה עדיין לא נושענו. כשניתנת לנו הזדמנות להעלות לפני יוצר הכול את משאלות ליבנו, אנו מצביעים על השורש והמקור של כל מצוקותינו וייסורינו ומבקשים את הבקשה הגדולה, שתביא עמה גם את שאר המשאלות הפרטיות – את הגאולה.
ברור כיום לגמרי, שאין לאיש הכוח והיכולת לפתור את הבעיות הרבות שסובבות אותנו. לכל היותר אפשר לציין חלופות טובות יותר או גרועות פחות. אנו חיים במציאות מסובכת, קשה ולמעשה בלתי-פתירה. אפשר וצריך לנסות לשפר עמדות, אבל את המציאות הבסיסית אין בכוחנו לשנות.
התקווה האמיתית והיחידה היא הגאולה האלוקית, הניסית, הגאולה המובטחת על-ידי נביאינו הקדושים. כאשר הקב"ה יגלה את מלכותו עלינו וישלח לנו את משיח-צדקנו, ייפתרו כהרף-עין כל הבעיות שמקיפות אותנו ונגיע באמת אל המנוחה ואל הנחלה. אז בוודאי תהיה לנו שנה טובה ומתוקה, שנת הגאולה האמיתית והשלמה.
יש לנו בקשות ומשאלות לא רק במישור האישי אלא גם בזירה הציבורית – שלום, ביטחון, הרמת קרן ישראל, יותר אהבת-אחים, יותר כבוד בין איש לרעהו, יותר התקרבות לתורת ישראל ולמצוותיה. בכל שנה אנו מבקשים שהקב"ה יערה עלינו רוח ממרום ונגלה את הטוב שבנו ואת הנקודה היהודית המשותפת לכולנו.
אבל כשאנחנו מתפללים בראש-השנה ונותנים את דעתנו לפירוש המילים שבתפילה, אנו מגלים שמעל כל המשאלות הפרטיות והכלליות מרחפת משאלה אחת גדולה ומרכזית.
נוכחות אלוקית גלויה
בראש ובראשונה אנחנו מבקשים שהקב"ה יגלה את מלכותו: "מלוך על העולם כולו בכבודך, והינשא על כל הארץ ביקרך, והופע בהדר-גאון-עוזך על כל יושבי תבל ארצך". אנו מתחננים לפני בורא העולם ומנהיגו, שלא יסתיר עוד את פניו מאיתנו, אלא שמציאותו ונוכחותו תהיה גלויה ומורגשת, עד ש"יֵדע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו".
עוד אנחנו מבקשים ש"ייעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם" – שהאנושות כולה תתאחד לעבוד את ה', לאהבו ולירא מפניו. על הרוע שקיים בעולם אנחנו מבקשים שהקב"ה יעבירו לגמרי מאיתנו – "והרִשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ".
על עם-ישראל אנו מבקשים: "תן כבוד ה' לעמך... שמחה לארצך וששון לעירך". שעם-ישראל יגיע למעמדו האמיתי, מעמד של "ממלכת כוהנים וגוי קדוש", העם הנבחר, שנועד להיות אור לגויים, ואשר האנושות כולה מכירה בסגולתו ובתרומתו הייחודית.
המשאלות הללו שזורות לכל אורך מחזור התפילה של ראש-השנה. אין אנו מסתפקים בבקשות הפרטיות והציבוריות, אלא מבקשים את תיקון העולם כולו במלכות ה'.
הולכים אל השורש
ראש-השנה הוא שעת רצון, יום קדוש שבו מתעורר ומתחדש הקשר שבין עם-ישראל לקב"ה. כשאנחנו עומדים ביום כזה איננו מסתפקים בבקשות פרטיות, אלא מביעים את תפילתנו ומשאלתנו הגדולה והעיקרית – "צמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן-ישי משיחך"; אנו מבקשים את הגאולה.
גם בימי הסליחות, מי שמתבונן בפיוטים השונים, ימצא בהם את צער הגלות, את הכאב על שבית-המקדש חרב, עם-ישראל מפוזר ומפורד בין העמים, וכבר אלפיים שנה עדיין לא נושענו. כשניתנת לנו הזדמנות להעלות לפני יוצר הכול את משאלות ליבנו, אנו מצביעים על השורש והמקור של כל מצוקותינו וייסורינו ומבקשים את הבקשה הגדולה, שתביא עמה גם את שאר המשאלות הפרטיות – את הגאולה.
ברור כיום לגמרי, שאין לאיש הכוח והיכולת לפתור את הבעיות הרבות שסובבות אותנו. לכל היותר אפשר לציין חלופות טובות יותר או גרועות פחות. אנו חיים במציאות מסובכת, קשה ולמעשה בלתי-פתירה. אפשר וצריך לנסות לשפר עמדות, אבל את המציאות הבסיסית אין בכוחנו לשנות.
התקווה האמיתית והיחידה היא הגאולה האלוקית, הניסית, הגאולה המובטחת על-ידי נביאינו הקדושים. כאשר הקב"ה יגלה את מלכותו עלינו וישלח לנו את משיח-צדקנו, ייפתרו כהרף-עין כל הבעיות שמקיפות אותנו ונגיע באמת אל המנוחה ואל הנחלה. אז בוודאי תהיה לנו שנה טובה ומתוקה, שנת הגאולה האמיתית והשלמה.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
