קולנול גולדשטיין בזכרונות מ-11 בספטמבר
באריזונה סטייט יוניברסיטי הסטודנטים היהודיים חתמו על פתקי נייר עם החלטות ומעשים טובים ותלו ליד תמונה של אחד מהרוגי הפיגועים. "אם 19 אנשים יכולים לשנות את העולם בצורה שלילית, אנחנו יכולים לשנות אותו בצורה חיובית", אמר השליח בקמפוס הרב שמואל טייכטל.
"לפני שנה, האירוע הזה הביא 400 החלטות טובות ואנחנו מעריכים השנה אספנו סכום דומה", סיפר אחד הסטודנטיות סוזן סלומון.
סלומון היא אחת מ-20 הסטודנטים שיסעו בנובמבר הקרוב לאתר גראונד זירו בניו-יורק שם עמדו מגדלי התאומים. הסטודנטים יביאו לאתר קרעי בגדים עם חתימות הסטודנטים, דווח.
"בגלל שאחנו כל-כך רחוקים באריזונה, חשוב להזכיר לאנשים כי העולם שלנו עדיין לא כולו טוב", היא הוסיפה.
נגד טרוריזם
מרתון מצוות נערך בפן-סטייט-קולג' בחזית שערי אלן סטריט, ובעיתון מקומי סופר כי בשעות הבוקר חתמו שם 50 איש על מעשים טובים.
"ההחלטות הטובות הם מעשים פשוטים של חסד וזה הדרך הכי טובה להתמודד עם טרוריזם", אמר הרב נתן מרצקי, שליח חב"ד בקמפוס. "המטאפור של טרוריזם הוא חושך. הדרך היהודית להתמודד איתו הוא אור הטוב והחסד".
באוניברסיטת בינגהמטון בניו-יורק, השליחה הגב' רבקה סלונים קראה לנוכחים כי "היום אינו יום של מילים אלא של מעשים".
הם גם ערכו מאוחר יותר הרצאה בהשתתפות קולנול יעקב גולדשטיין, חסיד חב"ד ששירת כקצין דת במשמר הצבאי הלאומי לאחר הפיגועים במגדלי התאומים.
גולדשטיין הסתכל מחוץ לחלון משרדו בברוקלין כשהוא ראה את המטוס השני פוגע באחד המגדלים. "ידעתי מיד שמשהו נורא התרחש. וידעתי מיד שלא מדובר בתאונה", הוא סיפר לסטודנטים.
בן של ניצולי שואה, גולדשטיין אמר שהוא לא הבין במלואו את החווייה של הוריו במחנות ההשמדה של הנאצים עד שהלך לגראונד זירו.
הוא זוכר שמישהו נתן לו כיפה, שריד ליהודי דתי שעבד במגדלים, שנמצא בתוך ערימה של אבק וחפצים שרופים. "על-ידי אמונה אנחנו יכולים להתמודד. אנחנו יכולים להיות טוב יותר ויותר חזקים", הוא אמר.
תקן לאורך הכתבה
שבו בשקט ותנו לעשות כתבה
כל הזמן אתם מלמדים אותנו איך לכתוב ?
שתקו וזהו..