מחייה – החיים

אמא אוהבת מול תמונה שכואבת, והעיניים מתמלאות בדמעות

סכין מסתובבת ולא נעצרת, געגועים מלאים זכרונות

אבא אוהב מול מיטה מיותמת, כשאמונה וכאב בליבו

עוד הבגדים בארון והשמיכה מקופלת, אך אלוקים כבר נטל את חלקו

עשרות רסיסים של כאב, הדמעות יורדות ללא הפוגה

אמא אבא וחצי מהלב, מתבוננים בי במבט של תוגה

והעצב מכה בי עמוק, מאיים להרוס את הכל

אני רוצה לברוח רחוק, הצטרפנו למשפחת השכול

ואט אט ריבונו של עולם, מזרים בי כוחות של תקווה

האמונה שוב זורמת בדם, מקבלים את הגזירה באהבה

וכשהלב מתכווץ לפעמים, אני מגביר את אור הנשמה

מחייה מתים ברחמים רבים, בגאולה האמיתית והשלמה.


חיה מושקא

תזעקי לפני ריבונו של עולם, תזעקי ותבקשי על עם ישראל, תבקשי על אבא ואמא, תבקשי על כולנו,

תגידי לו שאנו מוכנים לגאולה, תתחנני לפני כסא הכבוד שישים קץ לגלות הנוראה הזאת,

היי מליצת יושר עלינו ובקשי ממנו שיחדש עלינו שנה מתוקה, שנת גאולה ושמחה, שנת תחיית המתים.

בית החיים, תמיד אותה סיטואציה, אותו הבכי, ואפילו אותו הכאב.

רק כשבכל פעם נמצא איתנו אדם אחד פחות, אפילו הקדיש של בית החיים נשמע אחרת, יש לו משמעות יותר עמוקה, זאת מין הפגנה שקטה וכואבת. במרחק של מטר מתחתיך נמצאים אלפי אנשים, ובכל זאת זהו המקום השקט ביותר בעולם. אין העולם מתקיים אלא בזכות תפילתם של המתים. ישני חברון עורו,

קומו ממנוחתכם, זה לא הזמן לישון, זה הזמן לצעוק לבקש ולהתחנן על עם ישראל, זה הזמן להגיד לקב"ה, ריבונו של עולם כמו שאבא בשר ודם משתדל לתת לבן שלו כל מה שבאפשרותו, בלי לעשות חשבון כמה זה עולה ואם מגיע לו. כך גם אתה אבא שבשמים תשלח לנו גאולה גם אם לא כ"כ מגיע לנו.

הכאב ניקה אותנו,הדמעות שטפו אותנו, הייסורים מירקו אותנו, ועכשיו אנו כבר מוכנים לגאולה.

ולכן הכאב העצום הוא החושך שלפני האור, כי הקב"ה ברחמיו חילק לנו את הכאב לחלקים, ונקודות.

משום שאם היינו חשים את כל עוצמת הכאב בבת אחת, היינו קורסים. ולכן אנו מקבלים כאב חד שלאחריו מגיעים רסיסים כואבים, ובעקבותיהם ניצוצות אמונה שמתגברות והופכות לאש אמונה, שמתלהטת ונהיית לאש עשייה. אנו עושים את חלקנו, עכשיו הקב"ה עשה את חלקך.

לבכות זה טבעי זה משחרר, זה טוב ומרגיע, אך לאורך זמן הדרך היחידה לשרוד היא האמונה.

האמונה ש"כל דרחמנא עביד לטב עביד". וגם זו לטובה, האמונה שביאת משיח קרובה מאוד, ואיתה תחיית המתים, כמו שאנו אומרים בתפילת שמונה עשרה : ונאמן אתה להחיות מתים, נאמן מלשון אמונה.

אנו מאמינים בך רבונו של עולם שתחיית המתים וביאת משיח בגאולה השלמה יהיו תיכף ומיד ממש. אמן